לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

8/2019


חברה שלי בטוח לא באה לכינרת, אף אחד לא בטוח אפילו באיזה חוף נהיה כי דיווחו היום שסגרו כניסה לחלק מהחופים בגלל עומס מבקרים.

אין לי כסף לסיים את החודש וממחר אני נכנסת למינוס כי לא העברתי את הפיקדון לאוניברסיטה בזמן ואני צריכה לקחת הלוואה, ממש אין לי מצב רוח לנסוע לכינרת ולבזבז עוד כסף על דלק, אוכל וחניה.

אפילו שכבר התארגנתי והבאתי ציוד והכל... לא יודעת, יצאה לי כל הרוח מהמפרשים.

אני וההורים ישבנו ובנינו לי תכנית הוצאות לשנה הקרובה, ואלה פשוט סכומים הזויים אפילו עם המלגת פריפריה, המלגה דרך הנכות של אבא שלי ופיקדון שנשאר לי. ובא לי לבכות כי אני לא מוצאת עבודה שמתאימה לי ללו"ז ואני מיואשת מלנסות לממן את הלימודים האלה כשאני אפילו לא מצליחה לעמוד בהם.

 

פאק

זה היה אמור להיות סופ"ש של הקלה

עכשיו יש לי רק דאגות.

נכתב על ידי , 15/8/2019 20:20  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נזכרתי שחברה טובה התקשרה אלי אתמול בזמן שהיא עשתה דוג-ווקינג או איך שזה לא נקרא ופטפטנו.

פעם שנאתי לדבר בטלפון, היום אני כל כך נהנית כשהחברות מתקשרות ויוצא לי לדבר איתן על שטויות, אפילו שאנחנו מדברות בוואטסאפ, עם חלקן יותר עם חלקן פחות. אני לא ארים טלפון בעצמי כי אני פשוט גרועה בזה, אז זה נחמד לדעת שחושבים עלי ואני האופציה לטלפון העברת זמן(בעיני דווקא מתקשרים לזה שהכי אוהבים לדבר איתו, אפילו אם הסיבה לטלפון היא משעמום)

היום דיברנו על הסופ"ש בכינרת ושלא בטוח שהיא תבוא כי לחבר שלה יש מגבלות רפואיות שיקשו עליהם לנסוע ולהישאר לישון. אני קצת מתבאסת שלא תהיה איתי חברה קרובה אבל אני צריכה את הסופ"ש הזה לצאת מהשגרה המשעממת שלי.

גם דיברתי עם חברה אחרת שאנחנו מדברות פעם בכמה חודשים מעבר להודעות המועטות בקבוצה של החברות, היה לה יום הולדת השבוע והמתנה הכי טובה שיכולתי לתת לה (המילים שלה) זו מגילה ארוכה כזו של מה עובר עלי ומה חדש אצלי בחיים והשתפכות כזו על הכל מהכל. היא גם סיפרה לי על כמה מה שעובר עליה, העומס של הלימודים והעבודות, החתונה עם בת הזוג, הסרטן של אמא שלה ואיך שהכל משפיע על המצב הנפשי שלה אבל היא תמיד כזו סופרית, לא משנה מה תזרוק עליה היא תדע את הדרך הבריאה לתמרן בין הכל ולא להישבר. אבל גם היא רק בן אדם, וגם היא סופגת הכל גם אם לא מראה את זה.

 

מחר אני נוסעת הביתה סוף סוף. אחזור לבריזה הנעימה שבבית ולאוכל של אמא.

אולי אכין מעוגיות השוקולד שלי ואביא לכינרת.

 

העליתי תמונה ממש יפה של הפנים שלי עם התלתלים פזורים ונפוחים לאינסטגרם. האפקט מדגיש ומבליט את העיניים הירוקות ואני אפרגן לעצמי ואומר שאני ממש יפה ומהפנטת שם. אבל אני יודעת לצלם סלפיז כל כך פוטוגניים שלפעמים אני מרגישה שאני מעלה תמונות של מישהי אחרת. במציאות 90+ קילו לא מתפספסים כמו שבמצלמה בזווית הנכונה ובתאורה מחמיאה. אבל אני מנסה להתייחס לזה כמו כל תמונת טבע, חתולים או אוכל אחרת שאני מעלה לאינסטגרם. צילמתי משהו יפה וזה גורם לי להרגיש טוב לכמה רגעים. לפחות זה לא ממש פוגע לי בביטחון העצמי אלא להפך, מחזק אותו, כי אכפת לי רק מאלה שיחשבו שאני יפה בעיניהם גם במציאות.

הבחור מחדו"א עשה לי לייק וזה שימח אותי, ואז הוציא ממני אנחת יאוש קלה.

נכתב על ידי , 14/8/2019 21:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




תקופות מבחנים גורמות לי לפקפק בהרגשה שזה התואר הנכון עבורי.
נכתב על ידי , 14/8/2019 15:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נסעתי היום לסניף בנק היחיד שיכול לטפל לי בפיקדון הצבאי, משהו כמו שעה נסיעה, כדי לחכות בתור שעה וחצי.

בדיעבד הייתי צריכה לבדוק אם יש להם שימור תורים באינטרנט או משהו כזה, כנראה שהיה חוסך לי הרבה זמן.

אני כמעט בטוחה שהמערכת לא רצתה לקרוא את המספר שלי כי ברשימת הבאים בתור הייתי השניה וכל הזמן הקופות קראו למספרים שמעלי ומתחתיי ופשוט לא התקדמתי בתור.

בכל אופן אחרי שעה וחצי סוף סוף סיימתי שם וקיבלתי צ'ק שאני צריכה לתת לטכניון. אם הייתי משאירה את הטיפול להם גם הייתי צריכה לשלם עמלה וגם יכול להיות שזה היה לוקח זמן להגיע למחלקת חשבונות, ואני צריכה כבר מחר להפקיד את זה אצלם כדי שאת שכר הלימוד על סמסטר הקיץ אשלם מהפיקדון ולא מהעובר ושב אם אני רוצה לשרוד לפחות את החודש בלי הלוואה.

העברתי רק חלק מהפיקדון, זה ישלם לי על סמסטר חורף ועד אז אני כבר אקבל את שארית הפיקדון לחשבון כי יעברו 5 שנים מאז השחרור שלי.

אחרי זה נכנסתי לקניון הגדול שהיה ליד.

קניתי את התחתונים מ-FOX שאני אוהבת כי שניים נהרסו לי מחישוב לא נכון של סיום המחזור...

שלוש חולצות קצרות בתמנון כי החולצות שלי כל הזמן מפתחות חורים באיזור מאוד ספציפי, פעם קראתי שזה כנראה מהכפתור או הריץ'-רץ' של הג'ינס ושאני לא היחידה שזה קורה לה. אבל זה ממש מעצבן!

אחרי סיור קצר באורבניקה גיליתי ששום דבר בהלבשה תחתונה לא מתקרב למידה שלי אז העזתי להיכנס לאפרודיטה. המוכרות קצת גיחכו כשאמרתי להן שאני מחפשת חזיה במידה G כאילו זה איזה בקשה מוגזמת מדי, כמובן שהדבר היחיד שהן הציעו לי זה אותו סוג חזיות משעממות בשחור ולבן שנקראות Minimizer ובאמת כל המטרה שלהן היא לתת מראה "קטן" יותר. אבל המוכרת ממש התאמצה למצוא לי משהו צבעוני כמו שביקשתי ובסוף הביאה לי חזיית תחרה אדומה בלי ריפוד וממש יפה שיושבת בול בקאפ חוץ מבהיקף שאני אצטרך לשים מאריך כדי שתהיה קצת יותר נוחה, וחזיה בצבע תכלת גם בלי ריפוד שמחזיקה ממש טוב, בהתחלה היא הציעה לי אותה בצבע גוף אבל זכרתי שהייתה לי כזו פעם כשהייתי E בצבע אחר(כמו שאמרתי, במידות האלה מציעים לי רק Minimizer) אז באמת היא מצאה כזו.

שתי החזיות עלו ביחד 600 שקלים, שזה יחסית לא כזה בשמיים לחזיות במידה שלי, ובאמת הייתי צריכה חדשות, אבל עדיין כאב לי על ההוצאה הזו.

 

ועכשיו יש עלי חתול אז אני אסיים.

נכתב על ידי , 12/8/2019 16:09  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

40,630
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrashyRomance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TrashyRomance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ