לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

8/2018

לדחות את הקץ


חלק בי שמח על זה שישרא נעלם לזמן מה...

ככה לא הייתי צריכה להתמודד עם הרגשות שלי כרגע.

אני כל כך מבולבלת לגבי הבחור מהטכניון.

כל החודש הראשון אחרי הפרידה מהאקס ניסיתי להבין מה זה אומר שאין בינינו חיבור רגשי.

ועכשיו, אני תוהה אם מה שאני מרגישה כלפי הבחור מהטכניון זה מה שהאקס הרגיש כלפיי כשהוא חתך. רק, הבדלי אורך זוגיות.

הוא מקסים. הוא באמת חמוד וטוב לב אבל אני לא מרגישה שהוא מה שאני מחפשת, לא בדיוק.

יש לו הרבה דברים שחיפשתי כי לא קיבלתי אותם בזוגיות הקודמת, אבל אני כבר לא בטוחה שזה מספיק.

יכול להיות שזה שילוב של המצב שבו אני נמצאת, אבל אני רוצה להאמין שדברים היו נראים אחרת עם הבחור הנכון.

נסענו בחמישי לכנרת עם חברים שלי עד שבת. היה כיף, אבל תוך כדי שישבנו שם ודיברנו וצחקנו הגעתי למסקנה שאם באמת הייתי מפתחת כלפיו רגשות ואם באמת הייתי נמשכת אליו כמו שצריך, הוא היה הדבר הכי מעניין בכל מקום ובכל זמן. ככה לפחות הרגשתי עם האקס.

הפעם היחידה בסופ"ש שהוא הדליק אותי, אפילו לא כשהיינו לפני כן במים והוא לא הפסיק לגעת בי, הייתה כשהלכנו לישון והוא התחיל לגעת בי והתחרמנתי כל כך שעשינו אחד לשניה ביד אפילו שכל החלונות של האוהל היו פתוחים.

ואנחנו רק בהתחלה.. אנחנו יוצאים כולה מה, חודשיים? אני אמורה להיות מלאת פרפרים.

אוף אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

מצד אחד יש את זה, מצד שני אני לא מסוגלת לחשוב על להיפרד ממנו ולא לדבר איתו. אני כן מרגישה כלפיו משהו, אבל... רק לפעמים.

מה עושים מכאן? המחשבה על לפגוע בו כל כך כואבת לי.

אני לא רוצה לעשות את זה כרעם ביום בהיר. אני כן רוצה לשתף אותו באיך אני מרגישה אבל קשה לי כל כך.

אני מרגישה שאני צריכה עוד זמן לחשוב על זה, אבל תכף יש לי יום הולדת והחתונה של אחותי ואני מרגישה שאני צריכה להחליט ולפעול בהתאם עוד לפני.

אני תוהה אם גם הוא מרגיש שזה לא כל כך עובד. זו מערכת היחסים הראשונה שלו אז אני לא יודעת אם הוא מודע לאיך זה כן אמור להרגיש.

גאד, עם כל מילה שלי אני מדמיינת את האקס שלי באותה סיטואציה, זה נורא.

משהו בי מפחד שאיבדתי את זה, שאני פשוט לא מצליחה לפתח רגשות יותר.

אני מרגישה רע שאני חושבת על להיות רווקה באינדינגב וזה מלהיב אותי. אבל זה סימן ואני צריכה להפסיק להתעלם מזה.

אני מרגישה רע שאני חושבת על איך זה ישפיע עלי ואם גם אותי זה ישבור, וכנראה שכן.

 

אני כבר יודעת איך התגובות יראו, חבל להוליך אותו שולל ולעשות את זה וזהו.

אני מניחה שאני לא מחפשת מה הצעד הנכון לעשות, אני פשוט נאבקת בזה.

נכתב על ידי , 18/8/2018 13:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אכזבה


לבחור מהטכניון יש בעיות בשעות השינה שלו. הוא נרדם נורא מאוחר ומתעורר נורא מאוחר.

אמרתי לעצמי לא נורא, אני יודעת שזה משהו שהפריע לי בזוגיות הקודמת אבל אני אתן לזה צ'אנס כי זה לא שיש סיבות אחרות שהוא יאכזב אותי, אז אולי זה יתגמד הפעם.

הוא לא מתעורר ללימודים, בסדר בעיה שלו... הוא לא מתעורר לתורים חשובים אצל הרופא, לא נורא, גם בעיה שלו...

 

אתמול הוא היה אמור להגיע, ברגע האחרון אמר שכואב לו הראש. בסדר, לגיטימי.

אנחנו צריכים להיות היום ב13:00 אצל המשפחה של הארוס של אחותי, אז הוא אמר שיגיע אלי ב10:00.

שאלתי כמה פעמים אם הוא יצליח להתעורר בשעה הזו. אמר שבטח, אפילו הלך לישון יחסית מוקדם... אמר אז כנראה יקיים, לא?

הרי הוא יודע שזה חשוב וגם זו כנראה ההזדמנות האחרונה שיכיר את אחותי ואח שלי לפני החתונה שלה.

עכשיו כבר כמעט 12. הוא לא עונה, כנראה לא קם.

מילא זה היה אצלנו אז לא אכפת לי אם יאחר קצת אבל אנחנו אורחים וזה לא בסדר ולא בא לי להעביר את היום בלתהות מתי הוא יגיע ולהיות זמינה להדריך אותו להגיע.

מצדי שכבר לא יבוא. אני לא אשתוק לו על זה, אני הבטחתי לעצמי שאני לא אסבול שוב דברים כאלה. ושאם באמת הייתי חשובה למישהו מספיק הוא היה עושה הכל כדי שזה לא יקרה.

שגם לא יבוא לחתונה כבר. ממש לא מתחשק לי להזמין מישהו לחתונה של אחותי מבלי שיכיר אותה בכלל.

אני אולי עושה מזה הר, אבל נמאס לי. באמת שנמאס לי להבליג על הדברים האלה. אני לא אקטין יותר את הדברים שחשובים לי בשביל אף אחד.

נכתב על ידי , 11/8/2018 10:36  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היום לפני שנה


הייתי בהופעה של קינגס אוף ליאון בקנדה, לבד, בשורה הראשונה.

אני באמת מחייכת כשאני חושבת על זה. זה כיף להיזכר בדברים שעשו אותך מאושר, בחלומות שהתגשמו.

 

אתמול הלכתי ללימודים למרות השיעולים שלא פסקו. חתכתי אבל מוקדם כי הרגשתי על הפנים ולא הצלחתי לעקוב אחרי החומר, הרגשתי שפספסתי די הרבה.

עצרתי בדרך חזרה ברמי לוי כי החברה השותפה שלי אמרה לי שיש שם את העוגיות של זהבה ושלושת הדובים שזה אחד הדברים הנוסטלגיים, אבל דווקא כשהייתי שם לא היו. האמת זה קטע מצחיק, במשך הרבה זמן חיפשתי את העוגיות האלה כי האקס לא הכיר אותן והייתי בהלם מזה כי זה כזה טעים ומגניב, ואז יום אחד מצאתי אותן במגירה במטבח, מסתבר שחברה שלי קונה אותן קבוע.

לקראת אחר הצהריים נסענו לשופרסל לעשות קצת קניות לבית. היה ממש נחמד וכשחזרנו הכנתי בורקסים עם בשר והקפאתי. הערב היא אמרה לי שהם יצאו ממש טוב, איזה כיף.

אח שלי וחברה שלו היו אמורים לאסוף אותי בלילה ושניסע ביחד הביתה לסופ"ש, בסוף הם הגיעו אלי רק באחת בלילה. זה היה ממש מייאש לחכות להם אבל שמחתי שלפחות יש לי טרמפ.

היום יצאתי לשחק קצת עם החתולות. הן באו בשנייה שקראתי להן והתלטפו ממש, ראו עליהן שהן התגעגעו אלי.

אבל השיא היה בערב כשישבתי בסלון עם אח שלי ואחותי ופתאום הם אומרים לי שהחתולה מייללת ממש חזק ושאולי היא קוראת לי.

יצאתי החוצה וחשבתי שהנה היא שוב רוצה להראות לי שהיא תפסה עכבר אבל לא ראיתי כלום לידה, עד שהיא התחילה לאכול שם משהו. הדלקתי פנס וראיתי סממית מתה עם זנב אכול אוף

זה היה מראה לא נעים אבל ממש התרגשתי שככה ביום הראשון שאני חוזרת היא מביאה לי מתנה ודורשת את תשומת הלב שלי ולא של אף אחד אחר מהבית.

אני חושבת שזה ממש מעיד משהו על קשר עם חתול וזה מקסים בעיני, אפילו שזה כולל עכברים וסממיות מתות.

 

אני עדיין ממשיכה לפרוח ממשהו ואני עדיין כבר שבוע עם התקפי שיעול מזעזעים, אבל עכשיו אני בבית וזה עושה לי מידית טוב יותר.

מחר יש מפגש של כל המשפחה עם המשפחה של הארוס של אחותי. מקווה שלא יהיה מביך מדי, אבל הרעיון נחמד. באמת כדאי להכיר אותם לפני החתונה...

מחר גם הבחור מהטכניון יבוא. היה אמור לבוא היום אבל יש לו כאב ראש.

אני חייבת להיפתר מהשיעול הזה עד סופ"ש הבא בכנרת... אני כל כך מחכה ללנגן על הגיטרה ולשיר עם כל החברים.

נכתב על ידי , 10/8/2018 22:31  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חצי כוח


הבחור מהטכניון בא אלי בשבת והביא לי קובות מטוגנות ומדהימות, אין כמו לקבל אוכל.

לא יצאנו לשום מקום כי לא הרגשתי מספיק טוב אבל הוא התעקש לבוא למרות שכנראה הדבקתי אותו במה שזה לא יהיה עם הגרון שלי.

זה מוזר לי שאני עדיין קוראת לו הבחור מהטכניון ולא חבר שלי. אני תוהה אם זה אומר משהו. אני תוהה הרבה לגבינו לאחרונה.

אני לא יודעת אם זה כי אני משכנעת את עצמי שזו התקופה ושזו אני שנמצאת תחת הרבה מאוד לחץ,

או שזה לא באמת אני וזה כן משהו בינינו שלא מספיק בשבילי.

אין לי פרפרים כשהוא בא. בכלל. אבל גם אין לי פרפרים לגבי שום דבר אחר בחיים שלי כרגע אז אני לא יודעת. פשוט לא יודעת.

היינו אצלי בחדר. דבר ראשון שהוא עשה זה להתחיל לגעת בי למרות שאמרתי לו יומיים לפני כן שעם כל מה שקורה בחודש האחרון אני מרגישה שיש לי אפס חשק מיני.

ניסיתי לזרום עם זה ולבדוק מתי הוא יבין שאני לא ממש בעניין כי אני לא מחייכת או אומרת כלום אבל הוא פשוט המשיך.

האמת לא הפריע לי אז גם לא עצרתי אותו כשהתחיל להוריד לי את המכנסיים, אמרתי לעצמי שאני אתן לו לעבוד קצת ואראה אם הוא מצליח להדליק אותי.

הוא רצה לרדת לי אבל לא הרגשתי בנוח כי הזעתי הרבה באותו יום אז עצרתי אותו והוא כנראה הבין את הרמז כי התחיל לדחוף לי אצבעות במקום.

הוא היה פחות עדין מבדרך כלל, אבל היסוס קטן שלי והוא מיד התאים את עצמו.

האמת זה היה מעולה כרגיל, אבל לא יותר מזה כי בכל זאת לא הייתי במוד. די חיכיתי שימאס לו וגם פחדתי שהשותפה שלי תשמע אותנו.

אחרי כמה זמן הוא התעייף ואז שאל אם אני רוצה לצאת איתו כי הוא רוצה לעשן.

אמרתי שלא כי אני גם ככה משתעלת כל 5 דקות, אני לא צריכה להיכנס לעוד התקף שיעולים בגלל עשן סיגריות.

כשהוא יצא ונשארתי בחדר לבד גם הרגשתי ככה. לבד. הרגשתי מתוסכלת שמשהו בי כבוי ואני לא מצליחה להינות משום דבר.

זה כנראה התקופה, האפטר שוק מהמלנומה, האלרגיות שלא מפסיקות, דלקת הגרון, הלחץ מהלימודים... פתאום זה הרגיש כל כך הרבה.

נכנסתי לשירותים והרגשתי שאני רוצה לבכות.

זאת אומרת, דמעתי די הרבה והחזקתי את עצמי מלבכות עוד יותר.

בסוף התאפסתי על עצמי וחיכיתי שיחזור. אחרי זה סתם שכבנו ודיברנו איזה כמה שעות.

יש לו קטע, שתוך כדי שהוא מדבר הוא כזה מתופף עם היד שלו או דופק איתה עלי מבלי לשים לב או צובט אותי כזה בצחוק.

הבעיה היא שלפעמים זה מכאיב לי, לא עכשיו כאב מי יודע מה, אבל בכל זאת, לא נעים ואני כל הזמן אומרת לו שזה כואב והוא בכלל לא שם לב שאני כל הזמן מתלוננת על זה והוא כל הזמן ממשיך. הוא גם הציק לי כזה בצחוק ותקע את האצבע שלו חזק בלחי שלי עם הצלקת, כי לא מספיק שהוא עושה את זה חזק מדי כרגיל אז הוא גם עשה את זה שם, ורציתי לקבור את עצמי מכאבים. הוא בכלל לא קלט למה כואב לי בכמה שניות הראשונות.

זה לא בכוונה אבל אלה דברים קטנים כאלה שמעצבנים אותי ממש.

אה והוא שכח שיש לי יום הולדת החודש. חשב שזה באוקטובר.

 

היו לי עוד מלא דברים שכתבתי, מחקתי, כתבתי ומחקתי שוב על ביקורת עצמית, אהבה עצמית ומה שביניהם. אבל הרגשתי שאני מנסה יותר מדי.

 

לא בכוח. מותר לי גם לשנוא את עצמי קצת לפעמים.

נכתב על ידי , 5/8/2018 20:06  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

22,190
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrashyRomance אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TrashyRomance ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ