לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hatred


Hatred.Resentment.Destruction


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2019

Jack of all, Master of none


המשפט הזה פחות או יותר מסכם את החיים שלי במשפט אחד.

אני תמיד באמצע של הכל.

לא גרוע אבל לא מצויין.

בחור ממוצע עם יכולות/כישורים ממוצעים.

מראה ממוצע, גובה ממוצע,גוף ממוצע, הומור ממוצע, השכלה ממוצעת.

 

ואני די בסדר עם זה. הרי בסופו של היום רוב האנשים ממוצעים.

הם מהווים (אני מניח) משהו כמו 85% מהאוכלוסייה בעולם, צריך שיהיה something to fill the gaps בין שני הקיצונים.

חברים שלי מנסים לעודד אותי לפעמים ולומר דברים חיוביים (שלדעתי הם "אקסטרה חיוביים") כדי לגרום לי להרגיש יותר טוב.

אני לרוב צוחק איתם ואומר להם שאני אובררייטד. ואני באמת מרגיש ככה.

 

לא יודע למה אני בכלל כותב את השטויות האלה. זה לא באמת משנה.

במשך כל חיי הרגשתי את זה שתמיד אהיה תקוע באמצע, וזה הוכח לי במשך השנים.

תמיד הייתי טוב בספורט אבל לא הגעתי לשום מקום, במשך שנים הייתי תקוע במקום שני או שלישי במועדון שהייתי בו, תמיד רצתי די מהר אבל אף פעם לא מספיק מהר (גם פה תמיד הייתי תקוע במקום השני או השלישי), הייתי טוב בכל סוג ספורט אבל תמיד נופל מאחורי הכי טובים בשכבה.

אני טוב כשזה מגיע למוזיקה אבל אני עובד לפי שמיעה כי אני לא מסוגל להבין מה אני עושה בתכלס, אז אני יודע לנגן על כלים ויודע לשיר ברמה מסויימת, אבל לעולם לא יצא מזה שום דבר וכנראה לא ייצא(למרות שבמקרה הזה אני מעולם לא מתייחס למוזיקה בתור תחרות נגד אחרים, אבל אני כן מאתגר את עצמי), ואף פעם לא באמת מרוצה מאיפה שאני, אפילו שזה די טבעי כשזה מגיע למוזיקה.

 

וכמובן שאין מה לעשות, תמיד יהיה מישהו יותר גבוה, יותר חכם, יותר סקסי, יותר מוכשר, יותר מצחיק, יותר יותר יותר.

ואני בסדר עם זה, כי אני לא מושלם ומעולם לא חשבתי שאני מושלם-אם כבר, תמיד חשבתי על עצמי בצורה שלילית.

 

אבל יש משהו מייגע בזה שמעולם לא הצלחתי להיות מקום ראשון. שמעולם לא הצלחתי לספק את עצמי.

ובמקום מסויים אני יודע שארגיש יותר שלם עם עצמי ברגע שתהיה לי מישהי בחיים שתגיד לי שאני מספיק.

כי כבר הייתי שם, וזה שינה לי את החיים לטובה. לא הייתי נאצי כלפי עצמי לגבי כל דבר.

הייתה מישהי שחיבקה אותי ואמרה לי שאני "מושלם" כמו שאני, עם כל הבעיות שלי.

מישהי שעזרה לי ללמוד לאהוב את עצמי לאט לאט.

וזה לא שאני בהכרח בריגרסייה. אבל אני כן חזרתי קצת לשפוט את עצמי יתר על המידה מדי פעם.

 

ואני מעריך ומקשיב לחברים ולמשפחה שלי. אבל זה שונה כשאלו הם לעומת מישהי שפגשת יום אחד והתאהבתם.

בן האדם שאתה הכי קרוב אליו פיזית ונפשית מכל אדם אחר בעולם. מישהו שמרגיש כמו החצי השני שלך.

וזו לא תלות. מהצד זה נשמע ככה. אבל זו תמיכה שאי אפשר לקבל ב 100% מאנשים אחרים בחיים.

והתמיכה הזאת לאט לאט עוזרת לי להשתחרר מהכלא של עצמי ולקבל את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני.

 

בקיצור לא יודע חפרתי רצח וזה די חזר לעניין הרגיל של זה שאני צריך מישהי בחיים אבל אני לא עושה עם זה שום דבר ובלה בלה בלה.

אני די שונא להיות בן 24 פשוט כי זה מרגיש כמעט בלתי אפשרי למצוא חברים/אנשים חדשים בחיים בגילאי ה 20.

בעיקר כשצריך להתחיל מאפס..

נכתב על ידי Orkan , 28/9/2019 19:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פס שחור


אקח את המברשת ואטבול אותה בשחור

ואשים פס שחור על עיניכם שיסתיר את הכל

שלא תדעו איפה אתם ולאן אתם הולכים

תלכו לאיבוד, תמעדו ותפלו על הרצפה

תרגישו מפוחדים וחסרי יכולת

 

אסתכל עליכם מהצד
עם עיניי שרואות רק שחור

אביט בכם אוחזים בגופכם

עם מבט מפוחד מחוסר האונים

 

אסתכל לכיוונכם ואומר:

"לא פשוט כמו שחשבתם, הא?"

"פשוט קומו ותתחילו ללכת"

"רוצו ללא מטרה ואל תעצרו"

"לא משנה אם יש מכשולים בדרך"
...

"למה אתם לא רצים?"

"למה לא קמתם?"

"למה אתם ממשיכים לשכב על הרצפה?"

"למה אתם כל כך שקטים?"

...
"אתם רואים את הנקודה ההיא שם?"
אצביע לשום מטרה, בכיוון רנדומלי

"אה, נכון...אתם לא יכולים לראות דבר"

"אם תגיעו אליה תוכלו לראות שוב"

"אז קדימה! קומו על הרגליים ותתחילו לרוץ!"

...

"אה...אתם לא יודעים לאיזה כיוון?"

"חבל..אבל מה אגיד?"

"אני מניח שתצטרכו להסתדר בעצמכם,לא כך?"

...

אביט בכם ארוכות

אתם שוכבים על הרצפה

בוכים, מפוחדים, אבודים

 

לאחר כמה דקות אתקרב לכיוונכם

אתכופף ואאחוז את ידכם ואעזור לכם לקום

אתן לכם להחזיק בי כתמיכה

ואלווה אתכם לאט לאט אל הנקודה

כל אחד לנקודה האישית שלו

 

אנחנו נגיע לנקודה ועיניכם יפתחו לרווחה

ותראו את העולם שוב

את האנשים מסביב

העצים, הפרחים, בעלי החיים

מטרותיכם ושאיפותיכם

את הצבעים הבוהקים שנותנים חיים לכל דבר

את מה שנותן לכם את הכוח לקום כל יום ולחיות

...

אתם תסתכלו לכיווני

ותראו שעיניי עדיין מכוסות בפס שחור

את מבט פניי חסרות הרגש

את בגדיי הקרועים

ואפנה את ראשי לכיוונכם, ואשאל:

 

"האם תוכלו לעזור לי לראות מחדש?"

נכתב על ידי Orkan , 23/9/2019 01:12  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Run away, run away


Just one second, and I was left with nothing


Her fragrance still pulsating through damp air


That day came to an end



And she had lost in me, her credence




https://youtu.be/fT_waNzdKMg?t=267

נכתב על ידי Orkan , 21/9/2019 07:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Orkan




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOrkan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Orkan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ