לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קרנבל הטיוטות


https://www.youtube.com/watch?v=OvPjtolajZk

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2018

אישה באבטיח


בימים כתיקונם אבא ואני היינו נפגשים כל יום שישי בצהריים, אבל אבא בארגנטינה כבר תקופה ואני בינתיים נאלצתי למלא את היום בלימודים לתעודת ההוראה ועבודה בתזמורת. יוצאת ב-7:00 וחוזרת ב-17:00, מהורהרת ולא תקשורתית. שגרת ימי שישי החדשה מאופיינת באווירה מנוכרת. היום התקשיתי במיוחד להיות נוכחת, ובמקום לעזור לעצמי שקעתי עוד ועוד, אולי רציתי להעניש את עצמי במקום מסוים, אחרי הדייט הכושל שהיה לי השבוע נשארתי בתחושה שאני פגומה.

המחנק הוביל אותי לשבת ליד המזרקה ולהקשיב לזרימת המים. שמתי לב פתאום שבאף אחת מהמסגרות בהן לימדתי או הדרכתי לא פגשתי ילד/ה שהיו דומים בעיני למי שהייתי. לא זכורה לי הזדהות עמוקה. זאת אמירה קשוחה ומטרידה למדי. אין פירוש הדבר שאני שונה משאר בני האדם, יש בכך רק כדי להעיד על תפישת הבדידות שלי, כפי שהייתה וגם נשארה במידת מה. כשאני בוחנת את הילדה שהייתי באמצעות המודעות שיש לי היום אני מבינה כמה סגורה הייתי ואיזו דרך ארוכה עברתי (וממשיכה לעבור) כדי להפתח

נכתב על ידי , 2/11/2018 21:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזיקית הדבש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זיקית הדבש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ