לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קרנבל הטיוטות


https://www.youtube.com/watch?v=OvPjtolajZk

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2018


בכיתות האמן שהשתתפתי בהן לא מזמן באוסטריה, ניגנה תלמידה גרמניה צעירה בשם אנטוניה את "כל נדרי" מאת ברוך.

היא הפגינה כשרון רב אבל ניכר היה מפרשנותה המוזיקלית שאינה מבינה בכלל את ההקשר! נגינה מלאת סוכר וברק, צליל בריא ואיכותי ללא הפסקה, כאילו מדובר בצ'ייקובסקי! הסגנון צרם לי והתעניתי מלהקשיב!! דווקא אני, בעלת קשר רופף מאד לכל הנוגע למסורת, לכל הנוגע לזהות היהודית שלי בעצם, מצאתי את עצמי פתאום מעוררת, רוצה לנער אותה, להגיד לה: את יודעת בכלל שמדובר בתפילה? את יודעת בכלל כמה שנים היא מחזיקה מעמד ומה המשמעות של יום כיפור? את בכלל מתעניינת להבין את מה שאת מנגנת??? מה זה אומר תרבות יהודית? נראטיב קורבני? חיי קהילה? אגב, לכם אין את זה, שתדעי, עם כל הכבוד, כולם פה קרים נורא, במיוחד אין כאן טיפת מחשבה על אנשים חדשים ו"זרים" כמוני שלא דוברים גרמנית... בשלב זה השלכתי עליה את כל המצוקה שצברתי מאז שהגעתי לשם בעודי צועקת עליה בלב: יש לך מושג בכלל איזה מטען נשאר ליהודים מגרמנית??????

מופתעת מתגובתי הרגשית, יצאתי משם מהורהרת

 

נכתב על ידי , 18/9/2018 14:18  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנקדוטה מעודדת


שיעור ראשון לתלמידה חדשה. ביקשתי ממנה לנגן כדי שאוכל להתרשם היכן אנחנו עומדות. הסתייגה וגמגמה: אני לא חושבת שאני נשמעת כל כך טוב...

מצאתי את עצמי עונה: לא נורא. המטרה היא לא להרשים אותי, אני כאן כדי לעזור לך להשתפר ולהינות מהנגינה. אם תנסי להחביא את הטעויות, לא אדע איך אוכל לעזור לך...

נשמה, התמודדה וניגנה.

 

 

 

היתרון בקשיים - ביכולתם לעזור להבין אחרים

נכתב על ידי , 17/9/2018 16:59  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרהורים בעקבות קשיי תחזוקה


אין לי זמן להיות משהו שאני לא
נכתב על ידי , 17/9/2018 10:22  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נעים להכיר


אני סתיו (העמים),

מפוררת משטרי דיכוי, מאפשרת חופש הגדרה למגוון,

בדרכי לשים סוף למלחמה הקרה

נכתב על ידי , 14/9/2018 08:03  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרהורים בעקבות חוסר יציבות כלכלית


למעשה, לבטהובן לא הייתה משרה. שלושה בני אצולה בוינה התאחדו והציעו לו משכורת חודשית ללא שום התחייבות. הוא היה המלחין האחרון שחי לפי המודל הכלכלי של המאה ה-18 - מכספים של פטרונים שהשקיעו בו. לאחר מכן קרסה האריסטוקרטיה והמלחינים יצאו לשוק החופשי (לכן למרות החפיפה בשנות חייהם שוברט נחשב לבן תקופה אחרת, כי חייו והמוזיקה שלו הושפעו עמוקות משינויי השוק). בניגוד לשאר מלחיני המאה ה-18, בטהובן יכול היה להלחין מה שרצה מתי שרצה, מבלי להתאים עצמו לאופנה או לרצות את הקהל- קיומו לא הותנה בהלחנתו.

כך נוצרו תנאי הלחנה ייחודיים שלא היו לאף מלחין לפניו או אחריו. יצירותיו התגלו כקשות להבנה, לא רק בשל מורכבותן אלא גם בעקבות אינטנסיביות הרגש שנסך בהן. הנסיבות אפשרו לו להעלות את רף התוכן הרגשי של של המוזיקה להיות כל כך חזק עד כדי כך שמלחינים לא יכלו להתעלות עליו. כל תולדות המוזיקה שלאחר מכן מתרחשת בצילו, כי כל מלחין לאחר מכן מאתגר עצמו להלחין משהו בעל משמעות פילוסופית

 

נכתב על ידי , 12/9/2018 22:18  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מעוניינת לשנות את הגישה שלי כלפיי בכי ולהפסיק לפרש אותו כמוצא אחרון, לקשר אותו לכניעה, לתפוש אותו בתור תוצאה של התמודדות לא מוצלחת, אלא כחלק טבעי ובלתי נפרד מההתמודדות עצמה ואף ככלי עזר

יש הטוענים שבכי הוא ביטוי של עוצמה ולא של חולשה. כדאי להדגיש- חולשה היא לא עונש, כלומר היא לא נוצרת בכפיפות לתנאים ואין שאיפה להתחמק ממנה 

 

‏תינוקות בוכים כי עוד לא פיתחו יכולת להתבטא בבהירות. גם היום הקושי שהכי יעורר בי את הצורך לבכות יהיה חוסר האונים שבמגבלת תקשורת


נכתב על ידי , 12/9/2018 01:11  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצרים בתקשורת


כשאני נמצאת בחברת אחרים, אפילו אם רק בדמיון, באופן טבעי לא מתנהגת באותו האופן כפי שמתנהגת לבד. לפעמים הפער יוצר עומס רגשי גדול, בעקבותיו מוצאת את עצמי חשה מאמץ ומתעייפת במהירות. כך התפתחה הנטייה להתבודדות- צורך דחוף באיזון, ניקיון ושחרור... החיבור עם אחרים מצריך גמישות, לכן מתפרש פעמים רבות לא כרווח אלא כאובדן שליטה, ומעלה חששות רבים... 

בכל פעם מחדש מופתעת לגלות על עצמי עד כמה אני מופנמת וסגורה, עד כמה אני לא מזמינה ונגישה. טעם נרכש, אמרו עליי פעם. לתפיסתי דווקא הפוך - בשלבי ההיכרות הראשונים אני אף פעם לא נוטה לעורר התנגדות. גם לא מספיק עניין, כנראה. כפי שברונס העיר בשיעור: "את לא מספיק מוכרת את עצמך. קשה לי להבין אותך." דבריו הכאיבו לי בתור מוזיקאית ששואפת להיות מבצעת, כי ידעתי שבמקרה שלי מדובר בעניין עקרוני ולא נקודתי.

אני בעיצומו של תהליך ארוך. האתגר הגדול בשבילי הוא להאמין שלא מדובר בחלק בלתי נפרד מהאישיות שלי אלא במצב נפשי, שאפשר גם אחרת...

נכתב על ידי , 11/9/2018 19:25  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דחף לכתוב גם כשאין מה לומר


במקרה של הפוסט הזה התוכן לא רלוונטי

המשמעות נמצאת בעצם הפרסום

נכתב על ידי , 11/9/2018 15:39  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בנגינתי את הפרלוד מתוך הסויטה הראשונה של באך ניתן להרגיש את השפעתם של:

הלל

אורי וראובן

עמית פלד

קונסטנטין היידריך

אלי

פאבלו קזאלס (באופן רעיוני מופשט)

לזלו פניו

פיטר ברונס

 

אבל איפה אני?

נכתב על ידי , 7/9/2018 08:35  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סימן חיים


הייתי בוינה לחופשה קצרה ולאחר מכן המשכתי לכיתות אמן באיזור אחר באוסטריה.

בוינה היה נפלא!!! התרשמתי עמוקות במיוחד מהבית של מוצרט ומהמוזיקפראיין. ומעוגת השוקולד של מלון זאכר, ומהשניצל של פיגלמולר. מלאת השראה וחופש, ציירתי המון. בפארק ישבתי במקום מרכזי מבלי להירתע מהעוברים והשבים והרגשתי נינוחה. נוכחות רעננה. מדובר בפרספקטיבה חשובה: הגילוי עד כמה משוחררת יכולה להרגיש, ההבנה שמצב כזה יכול להתקיים.

 

במהלך השיעורים, פניו (Fenyö) העיר לי על סמך מאפייני נגינה בלבד:

  1.  אל תהיי כל כך נוקשה עם עצמך, את מסוגלת - בעקבות פיסוק שנבע משיקולי טכניקה ולא מנימוקים מוזיקליים
  2. אל תהפכי את החיים להיות יותר מסובכים ממה שהם - בעקבות אצבוע מורכב שהיה לו פתרון פשוט יותר
  3. בנקודה הכי קשה ביצירה (סונטה של ליגטי לצ׳לו סולו, פרק ראשון, גליס מדו למי במול) הסתכלת הצידה פתאום. למה? תתמקדי עם המבט, תני לגוף ללכת לאותו הכיוון של התנועה של היד, ככה תהיה לך יותר תמיכה

היו פעמים במהלך השבוע שהרגשתי בהן בודדה ועצובה מאד. הייתי חולה כל משך הזמן, כמעט רק גרמנית סביבי, ובנוסף האתגרים הרגילים - השוואה בלתי פוסקת לאחרים, ברמה מוזיקלית גבוהה. השתדלתי לא לברוח, להיות נוכחת עד כמה שיכולה. עכשיו בשלה להתקדם: מחר בבוקר אמשיך מכאן לאיטליה לכיתות אמן נוספות. מתרגשת

נכתב על ידי , 1/9/2018 09:41  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזיקית הדבש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זיקית הדבש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ