לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ברק ממזרח


הברק ממזרח, האל הכול יכול הוא הביאה השנייה של ישוע אדוננו. כבשיו של אלוהים שומעים את קול האלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע! אנו מזמינים את כל שוחרי האמת לבוא לכאן ולהתבונן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

10/2019

3. האדם ליכד את כתבי הקודש, ולא אלוהים. ספרי הקודש לא יכולים לייצג את אלוהים.






3. האדם ליכד את כתבי הקודש, ולא אלוהים. ספרי הקודש לא יכולים לייצג את אלוהים.



פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:


"אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).


"אני הדרך, והאמת והחיים. איש לא בא לאב שלא דרכי" (יוחנן י"ד 6).



האל הכול יכול אומר:


כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבדתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר הזה ספר "קדוש" (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו כאלה שקוראים לספר הזה "ספר שמימי". למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא "ספר שמימי". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את "הספר השמימי" הזה – משום שהוא "מקודש" מדי.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'


לפני כן, עם ישראל קרא רק את התנ"ך. כלומר בעידן החסד, בני האדם קראו את התנ"ך. הברית החדשה יצאה לאור רק במהלך עדן החסד. הברית החדשה לא הייתה קיימת כשישוע עבד. בני האדם תיעדו את עבודתו לאחר שהוא קם לתחייה ועלה השמיימה. רק אז יצאו לאור ארבעת ספרי הבשורה, וכן האיגרות של פאולוס ופטרוס וכן ספר ההתגלות. רק יותר משלוש מאות שנים לאחר שישוע עלה השמיימה, כשדורות מאוחרים יותר סידרו את כתביהם, הייתה הברית החדשה. רק לאחר שהעבודה הזו הושלמה הייתה הברית החדשה. היא לא הייתה קיימת קודם לכן. אלוהים עשה את כל העבודה הזו, השליח פאולוס עשה את כל העבודה הזו, ולאחר מכן, האיגרות של פאולוס ופטרוס אוחדו, והחזון המשמעותי ביותר שיוחנן תיעד על האי פטמוס הוכנס אחרון, משום שהוא ניבא את העבודה של אחרית הימים. כל אלה היו סידורים של דורות מאוחרים... אפשר לומר שמה שהם תיעדו היה בהתאם לרמת החינוך שלהם והאיכות שלהם. מה שהם תיעדו היה החוויות של בני אדם, לכל אחד מהם היו אמצעים שונים לתיעוד ולידע, וכל תיעוד הוא שונה. לפיכך, אם אתם עובדים את התנ"ך כאילו הוא אלוהים אתם בורים וטיפשים עד מאוד!


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'


אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה נעדרים ממצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינה הזו? עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'


בני אדם רבים סבורים שהיכולת להבין ולפרש את כתבי הקודש כמוה כמציאת הדרך האמיתית, אך למעשה, האם הדברים כל כך פשוטים? איש לא יודע את טיבם האמיתי של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה לא יכולה להתייחס להווה. זאת מכיוון שאלוהים לא חושב על היסטוריה! לכן, אם אתם מבינים רק את כתבי הקודש ולא מבינים דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתם מאמינים באלוהים אך לא מחפשים את העבודה של רוח הקודש, הרי שאתם לא מבינים מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתם קוראים את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת כל השמיים והארץ בידי אלוהים, אתם לא מאמינים באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתם מאמינים באלוהים ועוסקים בחיפוש חיים, מכיוון שאתם עוסקים בניסיון להכיר את אלוהים ואתם לא עוסקים במכתבים מתים ובדוקטרינות מתות או בניסיון להבין את ההיסטוריה, עליכם לחפש את רצון האל של היום, ועליכם לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. אילו הייתם ארכיאולוגים, הייתם יכולים לקרוא את כתבי הקודש, אך אתם לא ארכיאולוגים – אתם מאמינים באלוהים, ומוטב שתחפשו את רצון האל של היום.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'


אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק במכתבים, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם אתם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה בשר ודם ותו לא, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[א], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!


מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'


אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי - הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?


מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'


בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?


ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. ...האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנותן עצמו לחסדיו של האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי - כיצד הם יוכלו לתאום לי?


מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'


העובדה שאני מסביר כאן היא זו: מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. אלוהים הוא מקור החיים וכל הדברים. אף יציר נברא לא יכול להעלות את אלוהים על הדעת. והדבר האחרון שעליי להזכיר לכולם הוא זה: אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים - חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים.


מתוך אחרית דבר ל'הדבר מופיע בבשר'


הסברו של אלוהים על המהות, ההיווצרות והפגמים של ספרי הקודש בשום אופן לא מתכחש לקיומם, והוא גם לא מגנה את ספרי הקודש. במקום זאת, הוא מספק הסבר סביר וראוי, כדי לשחזר את הצלם המקורי של ספרי הקודש, וכדי לתקן את אי-ההבנות שיש לבני האדם בנוגע לספרי הקודש, כדי שלכל בני האדם תהיה השקפה נכונה לגביהם, כדי שבני האדם כבר לא יעבדו אותם, וכדי שהם כבר לא יהיו אבודים - הם שוגים ורואים באמונתם העיוורת בספרי הקודש כאמונה באלוהים ועבודת אל, והם אפילו לא מעזים להתמודד עם הרקע האמיתי שלהם ועם נקודות התורפה שלהם. לאחר שכל בני האדם יבינו את ספרי הקודש באופן טהור, הם יהיו מסוגלים להשליך אותם הצדה ללא היסוס ולאמץ באומץ את דברי האל החדשים. זו מטרתו של אלוהים בפרקים האלה. האמת שאלוהים רוצה לספר כאן לבני האדם היא שאף תיאורה או עובדה לא יכולה להחליף את עבודתו המעשית של אלוהים או את דבריו המעשיים, ושאין דבר שיכול להחליף את תפקידו של אלוהים. אם בני האדם לא יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את רשתם של ספרי הקודש, הם לעולם לא יהיו מסוגלים להתייצב בפני אלוהים. אם הם רוצים להתייצב בפני אלוהים, עליהם קודם כל לנקות אל לבם מכל דבר שיכול להחליף אותו - כך אלוהים יתרצה.


מתוך 'הדבר מופיע בבשר'


הערות שוליים:


א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."


נכתב על ידי , 31/10/2019 21:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שירי הלל | 'כל אנשי האל מלאים בשבחו' (שיר באנגלית)



שירי הלל | 'כל אנשי האל מלאים בשבחו' (שיר באנגלית)



נלקחנו אל אלוהים.

אנו מצטרפים בשמחה למשתה,

נהנים מדבר האל ומבינים אמת,

רוחנו השתחררה וחשה כה חופשיה.

ליבנו נמלא בתודות ובשבחים.

איננו יכולים שלא לשיר.

אין לבטא את השמחה שבלב.


הללו ודלגו באושר.

אלוהים ראוי לכבוד ולתהילה.

רצון האל נעשה בעולם.

כל אנשי האל מלאים בשבחו


 

אנו נהנים מדברי האל כל יום.

מנהיגים את דברי האל, נוכחים בממשותם.

אנו עוברים שיפוט וטיהור,

וחיים בצלם האנושות החדשה.

האל הכול יכול הושיענו משחיתות השטן.

כעת השתנינו באמת.

כל התהילה לאל הכול יכול!


הללו ודלגו באושר.

אלוהים ראוי לכבוד ולתהילה.

רצון האל נעשה בעולם.

כל אנשי האל מלאים בשבחו

 

 

האל הכול יכול הביס את השטן,

הפך קבוצת אנשים למתגברים

שהושלמו דרך ניסיונות ותלאות.

הם המתגברים מול השטן!

התגלה טבעו הצודק של האל.

כל המתנגדים לאל יגוועו.

האל הכול יכול הביס את השטן,


הללו ודלגו באושר.

אלוהים ראוי לכבוד ולתהילה.

רצון האל נעשה בעולם.

כל אנשי האל מלאים בשבחו


החותרים לאמת יזכו בישועת האל.

המאמינים באל באמת יזכו בחסדו.

אנו מהללים את טבעו הצודק!

שירי ההלל שלנו נושקים לרקיע

עבודת האל הכול יכול היא ממש נס!

דברי האל מגשימים הכל;

כולם חוזרים לאלוהים

ומהללים את דבריו, שמראים שהוא כול יכול.

 

הללו ודלגו באושר.

אלוהים ראוי לכבוד ולתהילה.

רצון האל נעשה בעולם.

כל אנשי האל מלאים בשבחו


מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'



ייתכן שתאהב גם: הללו את ביאת המשיח – המזמורים החדשים
נכתב על ידי , 30/10/2019 06:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להסיר את הכישוף | האם אמונה בכתבי הקודש שקולה לאמונה באלוהים?



להסיר את הכישוף | האם אמונה בכתבי הקודש שקולה לאמונה באלוהים?

 

רוב הכמרים והבכירים של העולם הדתי מאמינים שכתבי הקודש מייצגים את אלוהים, שאמונה באלוהים היא אמונה בכתבי הקודש, ושאמונה בכתבי הקודש היא אמונה באלוהים. הם מאמינים שאם מישהו מתרחק מכתבי הקודש הוא אינו יכול להיקרא מאמין, ושרק מי שנצמד לכתבי הקודש יכול להינצל ולהיכנס למלכות השמיים. האם כתבי הקודש מייצגים באמת את אלוהים? מהו בדיוק הקשר בין כתבי הקודש לאלוהים? האדון ישוע אמר, "אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).


האל הכול יכול אומר, "אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? ...עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" (הדבר מופיע בבשר).
נכתב על ידי , 29/10/2019 19:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2. העולם הדתי מאמין שכל כתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית, ושהם כולם דברי האל. איזו הבחנה צריכה להיות ל






2. העולם הדתי מאמין שכל כתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית, ושהם כולם דברי האל. איזו הבחנה צריכה להיות לנו לגבי הצהרה זו?


האל הכול יכול אומר:


לא כל דבר בכתבי הקודש הוא תיעוד של דברים שאלוהים אמר באופן אישי. כתבי הקודש פשוט מתעדים את שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים, שחלק אחד מהם הוא רישום של חזונות הנביאים, והחלק השני שלהם הוא החוויות והידע שכתבו בני אדם שאלוהים השתמש בהם לאורך העידנים. חוויות אנושיות נגועות בדעות אנושיות ובידע אנושי, וזה בלתי נמנע. ברבים מהספרים בכתבי הקודש יש תפיסות אנושיות, דעות קדומות אנושיות ופרשנויות אנושיות מגוחכות. מובן שרוב הדברים הם תוצאה של הנאורות וההארה של רוח הקודש, והם פרשנויות נכונות, אך אי-אפשר לומר שהם כולם ביטויים מדויקים לגמרי של האמת. השקפותיהם על דברים מסוימים אינן אלא ידע של ניסיון אישי או נאורות של רוח הקודש. חזונות הנביאים נבעו מהוראות ישירות של אלוהים: הנבואות של ישעיהו, דניאל, עזרא, ירמיהו ויחזקאל נבעו מהוראות ישירות של רוח הקודש - בני האדם האלה היו חוזים והם קיבלו את רוח הנבואה. הם היו כולם נביאים של התנ"ך. במהלך עידן החוק, בני האדם האלה, שקיבלו השראה מיהוה, התנבאו פעמים רבות בהוראה ישירה של יהוה.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'


במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה רומם נביאים רבים וגרם להם לשאת נבואות למענו. הם נתנו הוראות לשבטים וללאומים רבים, וחזו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות. יהוה נתן לבני האדם האלה שהוא רומם את רוח הנבואה: הם היו מסוגלים לראות את החזונות מיהוה ולשמוע את קולו, ולכן הוא נתן השראה לכתוב נבואות. העבודה שהם עשו הייתה ביטוי קולו של יהוה. זו הייתה עבודת הנבואה שהם עשו בשם יהוה, ועבודתו של יהוה באותה עת הייתה פשוט לכוון את בני האדם האלה באמצעות רוח האל. הוא לא התגלם כבשר ודם, ובני האדם לא ראו את פניו כלל. לפיכך, הוא רומם נביאים רבים כדי לעשות את עבודתו, ונתן להם אורים ותומים שהם העבירו לכל שבט ולכל קהילה בעם ישראל. עבודתם הייתה לבטא דברי נבואה, וחלקם כתבו את ההוראות שיהוה נתן להם כדי להראות לאחרים. יהוה רומם את בני האדם האלה כדי שהם ישאו נבואות, כדי שהם יחזו את העבודה העתידית או את העבודה שנותרה להיעשות באותה עת, על מנת שבני האדם יוכלו לחזות במופלאותו וחוכמתו של יהוה. ספרי הנבואה האלה שונים למדי מספרי הקודש האחרים. הם מורכבים מדברים שאמרו או כתבו בני האדם שקיבלו את רוח הנבואה - בני האדם שנחשפו לחזונות או לקול מיהוה. מלבד ספרי הנבואה, כל שאר התנ"ך הוא תיעוד שביצעו בני האדם לאחר שיהוה סיים את עבודתו. אי-אפשר להתייחס לספרים האלה כאל חזונות שנשאו הנביאים שיהוה רומם, בדיוק כפי שאי-אפשר להשוות בין ספר בראשית וספר שמות לבין ספר ישעיהו או ספר דניאל. הנבואות נישאו לפני שהעבודה בוצעה. לעומת זאת, הספרים האחרים נכתבו לאחר שהיא הושלמה, שזה מה שבני האדם היו מסוגלים לעשות. ...משום כך, מה שמתועד בכתבי הקודש הוא רק העבודה בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על בני האדמה - הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש, וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'


כיום, בני האדם מאמינים שכתבי הקודש הם אלוהים, ושאלוהים הוא כתבי הקודש. הם גם מאמינים שכל מה שנכתב בכתבי הקודש הוא דברים שאלוהים אמר, ושאלוהים אמר את כל מה שנכתב בהם. בני האדם שמאמינים באלוהים אפילו חושבים שעל אף שבני אדם כתבו את כל שישים ושישה הספרים בתנ"ך ובברית החדשה, הם כולם נכתבו בהשראה אלוהית, והם כולם תיעוד של אמירות מפי רוח הקודש. זה פירוש שגוי של בני האדם, והוא לא לגמרי עולה בקנה אחד עם העובדות. למעשה, למעט ספרי הנבואה, התנ"ך הוא תיעוד היסטורי. חלק מהאיגרות בברית החדשה נובעות מחוויותיהם של בני אדם, וחלקן נובעות מהנאורות של רוח הקודש. למשל, האיגרות של פאולוס נבעו מעבודתו של בן אדם ומנאורות של רוח הקודש, והן נכתבו אל הכנסיות והיוו דברי תוכחה ועידוד לאחים ולאחיות בכנסיות. אלה לא היו דברים שאמרה רוח הקודש – פאולוס לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש, הוא לא היה נביא, וודאי שלא היו לו חזונות. האיגרות שלו נכתבו לכנסיות של אפסוס, פילדלפיה, גלטיה וכנסיות אחרות. ולפיכך, האיגרות של פאולוס בברית החדשה הן איגרות שפאולוס כתב לכנסיות, והן לא השראות מרוח הקודש או אמירות ישירות של רוח הקודש. הן בסך הכל דברי תוכחה, נחמה ועידוד שהוא כתב לכנסיות במהלך עבודתו. אם כן, גם הן מהוות תיעוד של חלק ניכר מעבודתו של פאולוס באותה עת. הן נכתבו לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, מטרתן הייתה לגרום לכל האחים והאחיות בכל הכנסיות באותה עת לשמוע לעצתו ולציית לכל דרכיו של האדון ישוע. פאולוס לא אמר בשום פנים ואופן שכל אנשי הכנסיות בהווה ובעתיד צריכים לאכול ולשתות את דבריו, והוא גם לא אמר שכל דבריו באו מאלוהים. לפי נסיבות הכנסייה באותה עת, הוא בסך הכל שוחח עם האחים והאחיות, הוכיח אותם ועורר בהם אמונה. הוא בסך הכל הטיף או הזכיר לבני אדם והוכיח אותם. דבריו התבססו על העול האישי שלו, והוא תמך את בני האדם באמצעות הדברים האלה. הוא ביצע את עבודתו של שליח של הכנסיות באותה עת. הוא היה פועל שהאדון ישוע השתמש בו. לכן הוא קיבל את האחריות על כל הכנסיות, הוטל עליו לבצע את עבודת הכנסיות, והיה עליו להבין את הנסיבות של האחים והאחיות. משום כך, הוא כתב איגרות לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים. כל מה שהוא אמר לבני האדם שהיה חינוכי וחיובי היה נכון, אך דבריו לא ייצגו את אמירותיה של רוח הקודש, והוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. זוהי הבנה מבישה וזהו חילול קודש עצום להתייחס לתיעוד חוויותיו של אדם ולאיגרות שכתב אדם כאל דברים שאמרה רוח הקודש לכנסיות! הדבר נכון במיוחד בנוגע לאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות, מכיוון שהאיגרות שלו נכתבו לאחים ולאחיות על פי הנסיבות והמצב של כל כנסייה באותה עת, ונכתבו כדי להוכיח את האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, כדי שהם יוכלו לקבל את חסדו של האדון ישוע. האיגרות שלו נועדו להלהיב את האחים והאחריות של אותה עת. אפשר לומר שזה היה העול האישי שלו, ושזה היה גם העול שרוח הקודש נתנה לו. אחרי הכל, הוא היה שליח שהנהיג את הכנסיות של אותה עת, שכתב איגרות לכנסיות והוכיח אותן – זו הייתה האחריות שלו. זהותו הייתה בסך הכל זהותו של שליח עובד, והוא בסך הכל היה שליח שאלוהים שלח. הוא לא היה נביא או חוזה. לכן עבורו, עבודתו שלו וחייהם של האחים והאחיות היו בעלי חשיבות עליונה. לפיכך, הוא לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש. דבריו לא היו דבריה של רוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שדבריו לא היו דברי האל. זאת מכיוון שפאולוס היה אך ורק ברוא אל, ובהחלט לא היה ההתגלמות של אלוהים כבשר ודם. זהותו לא הייתה זהה לזו של ישוע. דבריו של ישוע היו דבריה של רוח הקודש. הם היו דברי האל, משום שזהותו הייתה זהותו של המשיח, בנו של אלוהים. איך ייתכן שפאולוס יהיה שווה לו? אם בני האדם תופסים את האיגרות או דברים כגון דבריו של פאולוס כאמירות של רוח הקודש ועובדים אותם כאילו היו אלוהים, כל מה שניתן לומר הוא שיכולת הבחנתם לקויה. במילים בוטות יותר, אין זה אלא חילול קודש, הלא כן? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? ואיך ייתכן שבני אדם ישתחוו בפני תיעוד של איגרותיו והדברים שהוא אמר כאילו הם ספר קדוש או ספר שמימי? האם אדם מסוגל לבטא את דברי האל כבדרך אגב? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? אם כן, מה אתם אומרים? האם ייתכן שהאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות לא נגועות בדעות שלו עצמו? איך ייתכן שהן לא יהיו נגועות בדעות אנושיות? הוא כתב איגרות לכנסיות על פי חוויותיו האישיות והיקף חייו האישיים. לדוגמה, פאולוס כתב איגרת לכנסיות הגלטיות שהכילה דעה מסוימת, ופטרוס כתב איגרת אחרת שהכילה השקפה אחרת. איזו מהן באה מרוח הקודש? איש לא יכול לדעת בוודאות. לפיכך, ניתן רק לומר ששניהם נשאו עול עבור הכנסיות, אך שמכתביהם מייצגים את שיעור קומתם, את האמצעים והתמיכה שהם סיפקו לאחים ולאחיות, ואת העול שלהם עבור הכנסיות, ושהם מייצגים רק עבודה אנושית. דבריהם לא נבעו לגמרי מרוח הקודש. אם אתם אומרים שהאיגרות של פאולוס הן דבריה של רווח הקודש, אתם מגוחכים ואתם מחללים את קדושתו של אלוהים! האיגרות של פאולוס והאיגרות האחרות בברית החדשה שוות ערך לספרי זיכרונות של אישים רוחניים מן העבר הקרוב. הן במעמד שווה לספרים של ווצ'מן ני או לחוויות של לורנס, וכן הלאה. ההבדל הוא רק שהספרים של אישים רוחניים מהעבר הקרוב לא כלולים בברית החדשה. עם זאת, מהותם של בני האדם האלה היא זהה: הם בני אדם שרוח הקודש השתמשה בהם במהלך תקופה מסוימת, והם לא יכלו לייצג את אלוהים באופן ישיר.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'


הבשורה על פי מתי בברית החדשה מתעדת את רשימת היוחסין של ישוע. בהתחלה, נכתב שישוע היה צאצא של אברהם, בנו של דוד ובנו של יוסף. בהמשך נכתב שרוח הקודש היא שעיברה את אמו ושהוא נולד לבתולה - פירוש הדבר הוא שהוא לא בנו של יוסף או צאצא של אברהם, ושהוא לא היה בנו של דוד. עם זאת, רשימת היוחסין מתעקשת לקשר את ישוע ליוסף. לאחר מכן, רשימת היוחסין ממשיכה לתעד את תהליך הולדתו של ישוע. נכתב שרוח הקודש עיברה את אמו, ושהוא נולד לבתולה, ושהוא לא בנו של יוסף. אולם ברשימת היוחסין נאמר בבירור שישוע היה בנו של יוסף, ומשום שרשימת היוחסין נכתבה עבור ישוע, היא מתעדת ארבעים ושניים דורות. כשהתיאור מגיע לדור של יוסף, נכתב בחופזה שיוסף היה בעלה של מרים. זאת כדי להוכיח שישוע הוא צאצא של אברהם. האם זו לא סתירה? רשימת היוחסין מתעדת בבירור את שלשלת היוחסין של יוסף. אין ספק שזה אילן היוחסין של יוסף, אך מתי מתעקש שזו רשימת היוחסין של ישוע האם זו לא הכחשה של העובדה שרוח הקודש היא שעיברה את אמו של ישוע? לפיכך, האם רשימת היוחסין של מתי היא לא רעיון אנושי? זה מגוחך! כך אתם יודעים שהספר הזה לא בא כולו מרוח הקודש.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'


מי מכם מעז לומר כיום שכול הדברים שנאמרו על ידי מי שרוח הקודש עשתה בו שימוש, באו מרוח הקודש? האם מישהו כאן מעז לומר דברים כאלה? אם אתם אומרים דברים כאלה, מדוע ספר הנבואה של עזרא נגנז ומדוע נעשה אותו הדבר לספריהם של אותם קדושים ונביאים קדומים? אם כולם באו מרוח הקודש, מדוע אתם מעזים לבחור בחירות כה גחמניות? האם אתם מוסמכים לבחור את עבודתה של רוח הקודש? סיפורים רבים מישראל נגנזו אף הם. אם אתם מאמינים שכתבים אלה מן העבר באו כולם מרוח הקודש, מדוע נגנזו חלק מהספרים? אם כולם באו מרוח הקודש, יש לשמור את כולם ולשלחם לאחים ולאחיות בכנסיות, כדי שיקראו אותם. אין לבחור או לגנוז אותם על פי רצון האדם. זוהי טעות לעשות זאת. לומר שחוויותיהם של פאולוס ויוחנן מעורבות בחזיונותיהם האישיים, אין פירושו שחוויותיהם והידע שלהם באו מהשטן, אלא רק שהם אמרו דברים שבאו מחוויותיהם וחזיונותיהם האישיים. הידע שלהם התאים לרקע של החוויות בפועל באותה עת, ומי יכול לומר בביטחון שכולו בא מרוח הקודש? אם כול ארבע הבשורות באו מרוח הקודש, מדוע מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן אמרו כל אחד דבר-מה שונה על עבודתו של ישוע? אם אינכם מאמינים בכך, הביטו בתיאורים שבכתבי הקודש, המתארים כיצד התכחש פטרוס לישוע שלוש פעמים: כולם שונים ולכול אחד מהם מאפיינים משלו. ...קראו בעיון את ארבע הבשורות. קראו את הדברים המתועדים בהן על מה שישוע עשה ועל הדברים שאמר. כול תיאור היה בפשטות שונה ולכול אחד מהם היתה נקודת מבט משלו. אילו כול הדברים שנכתבו על ידי מחברי הספרים האלה באו מרוח הקודש, על כולם להיות זהים ועקביים. מדוע אם כן יש ביניהם פערים?


מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'


קודם לכן, כתבו השליחים והנביאים איגרות שונות וניבאו נבואות רבות. מאוחר יותר, בחרו בני אדם אחדות מהן כדי להכניסן לכתבי הקודש, ואחרות אבדו. כיוון שיש בני אדם האומרים שכול דבר שהם אומרים בא מרוח הקודש, מדוע חלק מן הדברים האלה נחשבים טובים ואחרים נחשבים רעים? ומדוע היו שנבחרו, ואחרים לא? אילו אכן היו אלה דברים שנאמרו על ידי רוח הקודש, האם היה צורך בכך שבני אדם יבחרו בהם? מדוע תיאורי הדברים שאמר ישוע והעבודה שעשה, שונים בכול אחת מארבע הבשורות?


מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'


למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא "ספר שמימי". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את "הספר השמימי" הזה – משום שהוא "מקודש" מדי.


מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 28/10/2019 20:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סרטים דתיים להסיר את הכישוף | האם דברי האל קיימים מחוץ לכתבי הקודש?



סרטים דתיים להסיר את הכישוף | האם דברי האל קיימים מחוץ לכתבי הקודש?

 

ישנם אנשים דתיים שמאמינים שכל דברי האל ומעשיו נמצאים בכתבי הקודש, ושאין דברים ומעשים נוספים של אלוהים מלבד אלו שנמצאים בכתבי הקודש. האם תפיסה כזאת מתיישבת עם האמת? בכתבי הקודש נאמר, "ויש גם מעשים אחרים שישוע עשה, ואילו נכתב כל אחד ואחד בהם, אני סבור שאפילו העולם עצמו לא יכול היה להכיל את הספרים הנכתבים" (יוחנן כ"א 25). 


האל הכול יכול אומר, "מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. ...אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים" (הדבר מופיע בבשר).


נכתב על ידי , 27/10/2019 18:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

876
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דת , בלוגים קבוצתיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לברק ממזרח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ברק ממזרח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ