לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ברק ממזרח


הברק ממזרח, האל הכול יכול הוא הביאה השנייה של ישוע אדוננו. כבשיו של אלוהים שומעים את קול האלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע! אנו מזמינים את כל שוחרי האמת לבוא לכאן ולהתבונן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

6/2019

2. עליכם להכיר את התכלית והמשמעות של כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים.




(1) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק

דברי אלוהים רלוונטיים:


העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו.


 

ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כן, הלא נאמרו לשווא הדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כהבעה של עצמו, להללו ולייצגו"? כיצד יכולים אנשים שאינם רוחשים כבוד ליהוה לשמש עדים לכבודו? כיצד הם יכולים להיות ביטויים לכבודו? הלא דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," הופכים בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית? הלא דברים אלה הופכים לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"יהיה לו מקום לעמוד בו על פני האדמה, מקום קדוש בקרב בריאתו" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

לפני אלפיים השנים שבמהלכן עשה יהוה את עבודתו, האדם לא ידע דבר, וכמעט כל בני האנוש הידרדרו לשפל של הפקרות ושחיתות שקדם למבול; יהוה לא היה בלבם, ועל אחת כמה וכמה לא הייתה דרכו בלבם. הם מעולם לא הבינו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות; היה חסר להם היגיון, ויותר מכך היה חסר להם ידע – הם היו כמכונות בשר-ודם, בורים בכל הנוגע לאדם, לאלוהים, לעולם ולחיים גם יחד. על פני האדמה הם התעסקו בפיתוי רב, כמו הנחש, ואמרו דברים רבים שהיו פוגעניים כלפי יהוה, אך משום שהם היו בורים, יהוה לא ייסר אותם ולא הטיל עליהם משמעת. אחרי המבול, כשנוח היה בן 601 שנים, הופיע יהוה באופן רשמי בפני נוח והדריך אותו ואת משפחתו. הוא הוביל אותו, את העופות והבהמות ששרדו את המבול, ואת צאצאיו עד סוף עידן החוק, בסך הכל במשך 2,500 שנים. הוא עבד באופן רשמי בישראל במשך 2,000 שנים ופרק הזמן שבו עבד גם בישראל וגם מחוץ לישראל היה בן 500 שנים, כך שבסך הכל מדובר במשך זמן של 2,500 שנים. במשך תקופה זו, הוא הנחה את בני ישראל שכדי לעבוד את יהוה, עליהם לבנות בית מקדש וללבוש גלימות כוהנים, וללכת יחפים אל תוך בית המקדש עם הנץ החמה, פן נעליהם יטמאו את בית המקדש והאש תישלח מראש בית המקדש ותשרוף אותם למוות. הם מילאו את חובותיהם ונשמעו לתוכניותיו של יהוה. הם התפללו ליהוה בבית המקדש, ולאחר שיהוה עורר בהם השראה, כלומר לאחר שיהוה נשא דבריו, הם הנהיגו את בני העם ולימדו אותם שעליהם לרחוש כבוד ליהוה אלוהיהם. ויהוה אמר להם שעליהם לבנות את בית המקדש ואת המזבח, ובזמן שיהוה קבע, כלומר בחג הפסח, עליהם להכין עגלים וטלאים בני יומם על המזבח כקורבן עולה ליהוה, כדי לרסן אותם ולעורר בלבם יראה ליהוה. הישמעותם לחוק זה תהיה מדד לנאמנותם ליהוה. יהוה אף קבע להם את יום השבת, היום השביעי לבריאתו. את היום שלאחר יום השבת קבע להם כיום הראשון, יום שבו יהללו את יהוה, יגישו לו קורבנות ויחברו מוזיקה למענו. ביום הזה, יהוה קיבץ את כל הכוהנים וחילק את הקורבנות על המזבח למאכל האנשים כדי שהם יוכלו ליהנות מהקורבנות שהועלו ליהוה. ויהוה אמר שהם בורכו ושיש בהם חלק ממנו, וכי הם עמו הנבחר (זו הייתה בריתו של יהוה עם בני ישראל). זו הסיבה לכך שעד היום, עם ישראל עדיין אומר שיהוה הוא אלוהיהם בלבד, ושאינו האל של עמים אחרים.

במהלך עידן החוק, יהוה קבע דברות רבים כדי שמשה ימסור אותם לבני ישראל שהלכו בעקבותיו מארץ מצרים. יהוה נתן את הדברות האלה לבני ישראל, שלא היו קשורים למצרים, ומטרתם הייתה לרסן את בני ישראל, והם היו דרישותיו מהם. השאלות אם שמר בן האדם את יום השבת לקודשו, אם כיבד את אביו ואת אמו, אם עבד לפסל או תמונה, וכן הלאה – הן היו העקרונות לפיהם נקבע אם בן האדם חוטא או צדיק. השאלה אם בן האדם הוכה באש יהוה, או נסקל באבנים למוות, או קיבל את ברכתו של יהוה נקבעה על פי עמידתו בדברות אלה. אלה שלא שמרו את יום השבת לקודשו נסקלו באבנים למוות. הכוהנים שלא שמרו את יום השבת לקודשו הוכו באש יהוה. אלה שלא כיבדו את אביהם ואת אמם גם הם נסקלו באבנים למוות. כל זאת היה באישור יהוה. יהוה קבע את דברותיו ואת חוקיו ומצוותיו כדי שבהיותו מושל בחייהם, בני האדם ישמעו ויעשו את דברו ולא יתמרדו נגדו. הוא השתמש בחוקים אלה כדי לשלוט באנושות בת יומה, כדי להשתית את יסודות עבודתו העתידית. וכך, משום העבודה שעשה יהוה, העידן הראשון נקרא עידן החוק. אף שיהוה דיבר רבות ועשה עבודה רבה, הוא הנחה אותם רק על דרך החיוב, ולימד את האנשים הבורים האלה כיצד להיות בני אדם, כיצד לחיות, כיצד להבין את דרכו של יהוה. על פי רוב העבודה שעשה נועדה לאפשר לאנשים לקיים את דרכו ולהישמע לתורתו. העבודה נעשתה על אנשים שהיו מושחתים רק על פני השטח; עניינה לא היה לשנות את טבע האדם או לאפשר צמיחה בחיים. עניינו היה רק שימוש בחוקים כדי להגביל את העם ולשלוט בו. עבור בני ישראל באותה תקופה, יהוה היה לא יותר מאל בבית המקדש ואל בשמים. הוא היה עמוד ענן ועמוד אש. כל שיהוה דרש מהם היה להישמע למה שכיום ידוע בתור חוקיו ודברותיו – אפשר לומר שאלה הם הכללים שלו – משום שעבודתו של יהוה לא נועדה לשנות אותם, אלא להקנות להם דברים נוספים שצריכים להיות לאדם, לומר להם את זה במו פיו, משום שאחרי שהאדם נברא, הוא לא ידע דבר על הדברים שצריכים להיות בידיו. וכך העניק להם יהוה דברים שהם היו צריכים לשם חייהם על פני האדמה, גרם לבני העם שמשל בו להתעלות על אביהם אדם ואמם חווה, משום שהדברים שיהוה נתן להם התעלו על הדברים שנתן לאדם ולחווה בראשית. על כל פנים, העבודה שעשה יהוה בישראל הייתה רק להנחות את האנושות ולגרום לאנושות להכיר בבוראה. הוא לא כבש אותם ולא שינה אותם, אלא רק הנחה אותם. זה סיכום עבודתו של יהוה בעידן החוק. זהו הרקע, הסיפור האמיתי, המהות של עבודתו בכל ארץ ישראל, וראשיתן של ששת אלפי שנות עבודתו – לשלוט באנושות בידו של יהוה. מתוך כך נבעה עבודה נוספת בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו.

מתוך 'העבודה בעידן החוק' ב'הדבר מופיע בבשר'

אז קראתם את התקנות והעקרונות הללו של עידן החוק, כן? האם התקנות מקיפות טווח רחב? ראשית, הן כוללות את עשרת הדיברות. אחריהן באות תקנות לבניית מזבחות וכן הלאה. אחריהן, ישנן תקנות לשמירת השבת ושלושת הרגלים, ולאחר מכן תקנות הקרבת קורבנות. ראיתם כמה סוגי קורבנות יש? יש עולות, זבחים, שלמים, חטאת וכן הלאה. אחריהם, תקנות לקורבנות כוהנים, לרבות עולות וזבחים של כוהנים ועוד סוגי קורבנות. התקנה השמינית היא לאכילת קורבנות בידי כוהנים, ולאחר מכן יש תקנות לשמירה לאורך חיי אדם. ישנן התניות להיבטים רבים בחיי האנשים, דוגמת התקנות הקובעות מה מותר ומה אסור באכילה, היטהרות נשים לאחר לידה, והיטהרות לאחר ריפוי מצרעת. בתקנות אלה, אלוהים מרחיק עד כדי התייחסות למחלות. יש אפילו כללים לשחיטת צאן ובקר וכן הלאה. אלוהים הוא זה שברא את הצאן והבקר, ועליכם לשחוט אותם כפי שאלוהים אומר לכם. ללא ספק, יש סיבה לדבריו של אלוהים. אין ספק שנכון לנהוג לפי צוויו של אלוהים, וודאי שהדבר ייטיב עם אנשים! יש גם חגים וכללים שיש לשמור, כגון השבת, פסח ועוד – אלוהים דיבר על כל אלה. בואו נתבונן באחרונות: תקנות אחרות – נר התמיד, שנת היובל, גאולת הארץ, נדרים, מעשר וכן האלה. האם הן מקיפות טווח רחב? הדבר הראשון שיש לדבר עליו הוא הנושא של קורבנות האנשים, ולאחר מכן יש תקנות לגניבה ופיצוי, ולשמירת השבת... כל אחד מתחומי החיים מעורב בכך. כלומר כשאלוהים החל בעבודה הרשמית של תוכנית הניהול שלו, הוא תיקן תקנות רבות שעל האדם לשמור. התקנות האלה נועדו לאפשר לאדם לחיות חיים רגילים של אדם על פני האדמה – חיים רגילים של אדם רגיל שהם בלתי נפרדים מאלוהים ומהנחייתו. ראשית, אמר אלוהים לאדם כיצד לבנות ולהתקין מזבחות. לאחר מכן, הוא אמר לאדם כיצד להקריב קורבנות וקבע כיצד על האדם לחיות – למה עליו לשים לבו במהלך חייו, למה עליו לציית ומה מותר ואסור לו לעשות. מה שאלוהים פרש בפני האדם הקיף את הכל. באמצעות המנהגים, התקנות והעקרונות האלה, הוא תקנן את התנהגותם של האנשים, הנחה את חייהם, הנחה את הכנסתם בחוקיו של אלוהים, הנחה אותם לבוא לפני מזבח אלוהים, הנחה אותם כיצד לחיות בקרב כל הדברים שברא אלוהים עבור האדם שהיה להם סדר, קביעות ומתינות. ראשית, אלוהים עשה שימוש בתקנות ובעקרונות הפשוטים האלה כדי להציב גבולות לאדם, כדי שעל פני האדמה יהיו לאדם חיים רגילים של עבודת אל – שיהיו לו חיים רגילים של אדם. זהו התוכן המסוים של תחילת תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. התקנות והכללים מקיפים תוכן נרחב ביותר. הם הפרטים של האופן שבו אלוהים הנחה את האנושות במהלך עידן החוק. על האנשים שבאו לפני עידן החוק היה לקבל ולכבד אותם. הם תיעוד של העבודה שאלוהים עשה בעידן החוק והם הוכחה אמיתית לכך שאלוהים מוביל ומנחה את כל האנושות.

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'

האנושות לא ידעה שום דבר בראשיתה. לכן היה על אלוהים להתחיל ללמד את האדם מהעקרונות השטחיים והבסיסיים ביותר להישרדות וכן תקנות הכרחיות לחיים, להטמיע את הדברים הללו בלב האדם טיפין טיפין ולתת לאדם הבנה הדרגתית של אלוהים, הערכה והבנה הדרגתיות של מנהיגותו ותפיסה בסיסית של היחסים בין האדם לאלוהים. הוא עשה זאת באמצעות התקנות והחוקים האלו, שהועברו במילים. רק לאחר שאלוהים השיג את ההשפעה הזו, הוא יכול היה לעשות לאט-לאט את העבודה שהוא יעשה בהמשך. כך, התקנות האלה והעבודה שאלוהים עשה במהלך עידן החוק הן היסוד לעבודתו להושעת האנושות, והן השלב הראשון בתוכנית הניהול שלו.

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו של יהוה הייתה להנהיג ולרעות את האדם ישירות באמצעות קביעת החוקים והמצוות שיאפשרו לאדם לחיות חיים רגילים ולעבוד את יהוה באופן רגיל בעולם. בעידן החוק, אלוהים היה אל כזה שהאדם לא יכול היה לראות או לגעת בו. הוא בסך הכל הוביל את בני האדם הראשונים שהשטן השחית. הוא היה שם כדי להדריך ולרעות את בני האדם האלה. על כן, הדברים שהוא אמר נגעו רק לחוקים, לציווים, ולידע כללי על החיים כבן אדם, והם לא נגעו כלל לאמיתות התומכות בחייו של האדם. תחת הנהגתו של אלוהים, בני ישראל לא היו אלה שהשטן השחית עד היסוד. עבודת החוק של אלוהים היתה רק השלב הראשון בעבודת הישועה - ממש ההתחלה של עבודת הישועה - והיא כלל לא נגעה בפועל לשינויים בטבע החיים של האדם.

מתוך 'ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החוק, עבודת הנחייתו של האדם נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון התבצע על פני האדמה. עבודת השלב הזה היתה לבנות את בית המקדש והמזבח, ולהנחות את עם ישראל ולעבוד בקרבו בעזרת החוק. על ידי הנחיית עם ישראל, הוא קבע בסיס לעבודתו על פני האדמה. מן הבסיס הזה, הרחיב את עבודתו אל מעבר לישראל, כלומר, החל מישראל, הוא הרחיב את עבודתו כלפי חוץ, כדי שדורות מאוחרים יותר ילמדו בהדרגה שיהוה הוא אלוהים ושיהוה ברא את השמיים והארץ וכל הדברים, יצר את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו בעם ישראל. ארץ ישראל היתה המקום הקדוש הראשון לעבודתו של יהוה על פני האדמה, ועבודתו המוקדמת ביותר של אלוהים על פני האדמה היתה בכל רחבי ארץ ישראל. זו היתה עבודת עידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

(2) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החסד

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כי האלהים לא שלח את בנו בעולם לדין את העולם, כי אם למען יושע בו העולם" (יוחנן ג 17).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד - הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדשה והשלמה של העבודה הגואלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.

עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא ברך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע ואת כל מקורות ההנאה: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל שידע האדם היה שפע של הנאות: לבו היה שלו ובטוח, רוחו הייתה מנוחמת והוא שאב את כוחותיו מישוע הגואל. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות – ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה העובדה שחיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע – זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם – ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לקרוא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים". אילו היה ישוע מתגלם כבשר ודם וטבעו היה משפט, גידוף וחוסר סובלנות לחטאי האדם, הרי שלאדם לא הייתה ניתנת אפשרות להיגאל והיה נגזר עליו להישאר חוטא לנצח. וכך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה מצליחה להתקדם מעבר לעידן החוק. עידן החוק היה נמשך ששת אלפים שנה, חטאי האדם היו מתרבים והופכים חמורים יותר, ובריאת האדם הייתה כל כולה לחינם. בני האדם היו יכולים לשרת את יהוה על פי החוק, אולם חטאיהם היו חמורים יותר מחטאי האנשים הראשונים. ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ובורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.

מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

אף על פי שישוע, מעצם היותו האל בהתגלמותו כבשר ודם, היה חסר רגשות, הוא ניחם תמיד את תלמידיו, דאג להם, סייע להם ותמך בהם. חרף העבודה שביצע והסבל שבו עמד, הוא מעולם לא הפנה אל בני האדם דרישות מוגזמות ותמיד נהג בסבלנות ואיפוק כלפי חטאיהם, עד כדי כך שבעידן החסד נקרא בחיבה "המושיע האהוב ישוע." עבור בני האדם של אותו עידן – עבור כל בני האדם – ישוע היה סמל של רחמים ואהבה. הוא מעולם לא זכר את עבירותיהם של בני האדם ולא הניח לעבירות האלה להשפיע על יחסו אליהם. כיוון שזה היה עידן שונה, הוא העניק לבני האדם לעתים קרובות מזון ומשקה בשפע, כדי שיאכלו לשובע. הוא התייחס אל כל חסידיו באדיבות, ריפא את החולים, גירש שדים, החיה את המתים. כדי שאנשים יאמינו בו ויראו כי כל מעשיו נעשו מתוך רצינות וכנות, הוא אף החיה גווייה מרקיבה והוכיח כי בידיו גם המתים יכולים לחזור לחיים. כך המשיך וסבל בשקט ביניהם וביצע את עבודתו הגואלת. גם טרם מסמרוהו לצלב, ישוע כבר קיבל על עצמו את חטאי האנושות והפך לקורבן החטא של בני האדם. עוד טרם צליבתו, הוא פתח את הדרך שהובילה אל הצלב כדי לגאול את בני האדם. בסופו של דבר הוא נצלב, הקריב את עצמו למען הצלב והרעיף את רחמיו, רוחב לבו וקדושתו על האנושות. הוא הוסיף לנהוג בסובלנות כלפי בני האדם ומעולם לא חיפש נקמה, אלא מחל להם על כל חטאיהם, עודד אותם להכות על חטא, לימד אותם מה הם סבלנות, איפוק ואהבה, עודד אותם ללכת בעקבותיו ולהקריב עצמם למען הצלב. אהבתו לאחיו ואחיותיו עלתה על אהבתו למרים. העיקרון שבבסיס עבודתו היה ריפוי בני האדם וסילוק השדים שבהם – והכול מכוח גאולתו. בכל מקום שאליו פנה הוא נהג בכל חסידיו בחיבה. הוא הפך את העניים לעשירים, גרם לפסחים ללכת, לעיוורים לראות ולחירשים לשמוע. הוא אף הזמין את השפלים ביותר, את החוטאים, לסעוד עמו, ולא דחה אותם אלא נהג תמיד בסבלנות, ואף אמר, "אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? וכאשר ימצא אותו, אמן אני אומר לכם, ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו." הוא אהב את מאמיניו כפי שכבשה אוהבת את טלאיה. אף על פי שהיו טיפשים ובורים, והיו חוטאים בעיניו, וכן השפלים שבשפלים, הוא התייחס לחוטאים האלה – שעוררו בוז בקרב אחרים – כאל בבת עינו. כיוון שכך, הוא מסר את חייו למענם, כטלה המועלה לקורבן על המזבח. הוא הילך ביניהם כמשרתם, הניח להם להשתמש בו ולטבוח אותו, ומסר עצמו לידיהם ללא תנאי. בעיני חסידיו הוא היה ישוע המושיע האהוב, אולם כלפי הפרושים שהטיפו לעם מעמדת התנשאות, הוא לא הפגין רחמים ולא אהבה – הוא תיעב אותם. הוא לא הרבה לעבוד בקרב הפרושים ורק מעת לעת הטיף להם ונזף בהם. הוא לא גאל אותם ולא עשה אותות ומופתים ביניהם. הוא שמר את רחמיו ואהבתו לחסידיו וסבל למען החוטאים עד הסוף, כשמסמרו אותו לצלב, וספג כל פגיעה עד לגאולה מלאה של בני האדם. זה היה סך כל עבודתו.

ללא הגאולה של ישו, בני האדם היו ממשיכים לחיות לעד בחטא והיו הופכים לילדי החטא ולצאצאיו של השטן. אילו המצב הזה היה נמשך, השטן היה מגיע לשכון על פני הארץ, והארץ כולה הייתה הופכת למשכנו. אבל העבודה הגואלת הצריכה רחמים ואהבה כלפי בני האדם – רק דרכה היו בני האדם זוכים במחילה והיו ראויים להפוך מושלמים וליפול בנחלתו של אלוהים. ללא שלב זה של העבודה, תוכנית הניהול בת ששת אלפים השנים לא הייתה יכולה להתקדם. אלמלא נצלב ישוע – אילו רק ריפא את בני האדם וגירש את השדים שאחזו בהם – הרי שבני האדם לא היו זוכים למחילה שלמה בגין חטאיהם. שלוש השנים וחצי של עבודתו של ישוע בעולם השלימו רק מחצית מעבודת הגאולה. אז, כשמוסמר אל הצלב והפך דמות של בשר ודם השרוי בחטא, על-ידי כך שנמסר לידי הרשעים, עלה בידו להשלים את עבודת הצליבה ולשלוט בגורלם של בני האדם. רק לאחר שהוא נמסר לידיו של השטן, זכתה האנושות בגאולה. במשך שלושים ושלוש שנים וחצי הוא סבל בעולם, היה מושא ללעג ולקלס, ננטש ואף נותר ללא מקום שבו הוא יכול היה להניח את ראשו ולנוח. לאחר מכן, הוא נצלב, וכל הווייתו – גוף טהור ותמים – מוסמרה אל הצלב ועברה פגיעות שונות ומשונות. אלה שהיו בעמדת כוח לעגו לו והצליפו לו, והחיילים אף ירקו בפניו. ובכל זאת הוא נותר דומם וסבל עד הסוף. הוא קיבל על עצמו בכניעה את רגע המוות, שבו הוא גאל את האנושות כולה, ורק אז הותר לו לנוח. עבודתו של ישוע מייצגת אך ורק את עידן החסד. היא לא מייצגת את עידן החוק ולא מהווה תחליף לעבודה המתבצעת באחרית הימים. זו מהות עבודתו של ישוע בעידן החסד, העידן השני בתולדות האנושות – עידן הגאולה.

מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, בא ישוע לגאול את כול האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא הראה לאדם רחמים ואהבה. ישוע שאותו ראה האדם בעידן החסד היה מלא אהבה ואוהב תמיד, מפני שהוא בא כדי לגאול את האדם מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באמת את האדם מחטא. בעת ההיא, הופיע אלוהים בפני האדם ברחמים ואהבה. כלומר הוא נעשה לקורבן חטאת למען האדם ונצלב על חטאי האדם כדי שיסולח לו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכול דבר. הם נשאו כול סבל ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הוכו, קוללו או נסקלו באבנים.

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בבואו של ישוע, גם הוא עשה חלק מעבודתו של אלוהים ואמר כמה דברים - אך מה היתה העבודה העיקרית שהגשים? הדבר העיקרי שהוא הגשים היה עבודת הצליבה. הוא התגלם בדמות בשר ודם חוטא כדי להשלים את עבודת הצליבה ולגאול את האנושות כולה, ולמען חטאה של האנושות כולה הוא שימש כקורבן חטאת. זוהי העבודה העיקרית שהוא הגשים. בסופו של דבר, הוא העניק לבאים אחריו את דרך הצלב, שתנחה אותם. מטרת בואו של ישוע היתה בעיקר להשלים את עבודת הגאולה. הוא גאל את האנושות כולה, והביא לאדם את בשורת מלכות השמיים, ויתרה מכך, הוא הביא את מלכות השמיים. כתוצאה מכך, כל הבאים אחריו אמרו, "עלינו ללכת בדרך הצלב ולהקריב את עצמנו למען הצלב". ישוע עשה כמובן בתחילה גם עבודה אחרת ואמר דברים כדי לגרום לאדם להתחרט ולהתוודות על חטאיו. אך כהונתו היתה עדיין הצליבה, ושלוש השנים וחצי שבהן הטיף על אודות הדרך, היו הכנה לצליבה שבאה לאחר מכן. הפעמים שבהן ישוע התפלל היו אף הן למען הצליבה. חיי האדם הרגיל שניהל ושלושים ושלוש השנים וחצי שבהן חי על פני האדמה, היו בעיקר למען השלמת עבודת הצליבה, הן נועדו כדי להעניק לו כוח ויכולת לבצע עבודה זו, וכתוצאה מכך אלוהים הפקיד בידיו את עבודת הצליבה.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים ' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבודת עידן החסד, היה ישוע האל שהושיע את האדם. מה שהיה לו ומה שהוא היה, הם חסד, אהבה, חמלה, הבלגה, סבלנות, ענווה, דאגה וסובלנות, וחלק גדול מאוד מן העבודה שעשה היה גאולת האדם. ובאשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומכיוון שהיה אוהב ומלא חמלה, היה עליו להיצלב למען האדם, כדי להראות שאלוהים אוהב את האדם כמוהו, עד כדי כך שהקריב את עצמו, בשלמותו... בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, ומשמעות הדבר היא שאלוהים היה אל שהושיע את האדם ושהוא היה אל אוהב ומלא חמלה. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, חמלתו וישועתו ליוו כל אדם ואדם. האדם יכול היה לזכות בשלוווה ושמחה, לקבל את ברכתו, לקבל את חסדיו הגדולים והרבים, ולקבל את ישועתו, רק אם קיבל את שמו ונוכחותו. באמצעות צליבתו של ישוע, זכו כל חסידיו לישועה ונסלח להם על חטאיהם. בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע. במלים אחרות, עבודת עידן החסד נעשתה בעיקר תחת השם ישוע. בעידן החסד, אלוהים התקרא ישוע. הוא עשה עבודה חדשה מעבר לתנ"ך, עבודתו הסתיימה עם הצליבה, וזו היתה עבודתו בשלמותה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודת חוק התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שהיה צורך לעשות בעידן החסד. הוא פעל בהתאם לעבודה שהביא עמו, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד בהתאם לחוק התנ"ך. דבר מן הדברים שעשה לא היה בהתאם לחוק התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. כול שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד במפורש כדי להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, והוא לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים ולא הפריעו את העבודה שעשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה, שבא כדי לעשות את העבודה שאמור היה לעשות, לפתוח את העידן החדש שלו ולבצע את עבודתו החדשה.

מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'

יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, השיק עידן חדש, פרץ דרך העבודה שנעשתה קודם לכן בישראל, לא ניהל את עבודתו בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא ציית לחוקיו הישנים, לא ציית לכללים כלשהם, ועשה את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות. אלוהים עצמו בא כדי להתחיל עידן, ואלוהים עצמו בא כדי להביא את העידן לסיומו. האדם אינו מסוגל לעשות את עבודת התחלת העידן וסיום העידן. אם ישוע לא הביא את עבודתו של יהוה לסיומה, הדבר מוכיח שהוא היה רק אדם, ולא ייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך מעבודתו של יהוה על ידי התחלת עבודתו שלו, עבודה חדשה, הדבר מוכיח שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם עשו שני שלבים שונים ונפרדים של עבודה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו של ישוע בזמנו היתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו; כל עוד האמנת בו, הוא היה גואל אותך; אם האמנת בו, לא היית עוד חוטא, שוחררת מחטאיך. זו היתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם, בקרב המאמינים, נותר חלק מרדני המתנגד לאלוהים, שעדיין היה צורך להרחיקו באיטיות. משמעותה של ישועה לא היתה כי האדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בתנאי שהאמנת, לעולם לא תהיה עוד שייך לחטא.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעיני האדם, צליבתו של אלוהים חתמה את עבודת ההתגלמות של אלוהים, גאלה את כל האנושות והתירה לו לחטוף את המפתח אל השאול. כולם חושבים שעבודתו של אלוהים הושלמה לחלוטין. למען האמת, בעיני אלוהים, רק חלק קטן מעבודתו הושלם. הוא רק גאל את האנושות. הוא לא כבש את האנושות, וקל וחומר שהוא לא שינה את כיעור השטן באדם. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר, "על אף שהתגלמותי כבשר ודם חוותה את חבלי המוות, זו לא הייתה המטרה המלאה של התגלמותי. ישוע הוא בני יקירי, והוא נצלב למעני, אך הוא לא חתם את עבודתי לחלוטין. הוא עשה רק חלק ממנה." לכן, אלוהים החל את הסיבוב השני של תוכניות כדי להמשיך את עבודת ההתגלמות. הכוונה הסופית של אלוהים היא להפוך את כל בני האדם שחולצו מידי השטן למושלמים ולזכות בהם...

מתוך 'עבודה והיווכחות (6)' ב'הדבר מופיע בבשר'

(3) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן המלכות

דברי אלוהים רלוונטיים:

כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך 'הקדמה' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת אחרית הימים היא להפריד את כל הדברים לסוגים ולהשלים תוכנית הניהול של אלוהים, מפני שהזמן קרב ויומו של אלוהים הגיע. אלוהים מביא את כל מי שבא אל מלכותו, כלומר את כל מי שהיה נאמן לו עד הסוף, לעידן של אלוהים עצמו. אולם לפני בוא העידן של אלוהים עצמו, העבודה שאלוהים רוצה לעשות היא לא לצפות במעשי האדם או לחקור את חיי האדם, אלא לשפוט את מרדנותו. זאת משום שאלוהים יטהר את כל מי שבא בפני כס מלכותו. כל מי שצעד בעקבות אלוהים עד היום הזה הוא מי שבא בפני כס מלכותו של אלוהים. לפיכך, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים יטהר. במלים אחרות, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים ישפוט אותו.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.

מתוך 'הקדמה' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט - רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים מבצע את עבודת השפיטה והייסורים כדי שבני האדם יכירו אותו, ולשם עדותו. אילולא אלוהים היה שופט את טבעם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את טבעו הצודק של אלוהים שאינו מרשה שום חטא, ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה אודות אלוהים לידיעה חדשה. לשם עדותו וניהולו של אלוהים, הוא מציג בפומבי את כל-כולו, וכך הוא מאפשר לבני האדם לזכות בידיעה אודותיו ולשנות את טבעם, וכן לשאת עדות מהדהדת לאלוהים באמצעות הופעתו הפומבית של אלוהים. השינוי בטבעם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שאלוהים מבצע; ללא שינויים כאלה בטבעם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות לאלוהים ואף לא להיות כלבבו של אלוהים. שינויים בטבעו של אדם מציינים שהוא השתחרר מאחיזתו של השטן, השתחרר מהשפעת החושך, ובאמת הפך לדוגמה ומופת לעבודתו של אלוהים, ובאמת הפך לעד של אלוהים ולאדם שהוא כלבבו של אלוהים. כיום, אלוהים המתגלם בבשר ודם ירד ארצה כדי להוציא לפעול את עבודתו עלי אדמות, והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע אודותיו, יישמעו לו, וישאו לו עדות – שהם יכירו את עבודתו המעשית והרגילה, יישמעו לכל דבריו ועבודתו אשר אינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, ויישאו עדות לכל העבודה שלו לישועת בני האדם, ולכל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. האנשים שנושאים עדות לאלוהים חייבים להכיר את אלוהים; רק עדות מסוג זה היא מדויקת וממשית, ורק עדות מסוג זה יכולה להמיט קלון על השטן. אלוהים משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את שפיטתו וייסוריו, את טיפולו וגיזומו את המיותר כדי שיישאו לו עדות. הוא משתמש הן באנשים שהושחתו על ידי השטן והן באנשים שטבעם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שישאו עדות לו. הוא אינו צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק באמצעות מילים, ואף לא את שבחיהם ועדותם של זן השטן שלא נגאלו על ידו. רק האנשים שמכירים את אלוהים ורק האנשים שטבעם השתנה כשירים לשאת עדות לאלוהים, ואלוהים לא יאפשר לבני האדם להמיט קלון בכוונה על שמו.

מתוך 'רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

במהלך עידן המלכות, אלוהים בהתגלמותו אומר דברים כדי לכבוש את כל מאמיניו. זהו "הדבר המופיע בבשר"; אלוהים בא באחרית הימים כדי לעשות את עבודתו, כלומר, הוא בא להגשים את המשמעות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הוא רק אומר דברים, ולעתים רחוקות יש הופעה של עובדות. זוהי עצם המהות של הדבר המופיע בבשר, וכשאלוהים בהתגלמותו אומר את דבריו, זוהי הופעתו של הדבר בבשר, והדבר המתגלם בבשר. "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים, והדבר היה לבשר". דבר זה (עבודת הופעתו של הדבר בבשר) הוא העבודה שאלוהים יגשים באחרית הימים, וזהו הפרק האחרון בתוכנית ניהולו כולה, ולפיכך על אלוהים לרדת אל האדמה ולבטא את דבריו בבשר.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את היקום כולו. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורית של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר.

מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'

היום, אלוהים התגלם בבשר ודם בעיקר כדי להשלים את עבודת "הדבר מופיע בבשר", להשתמש בדברו כדי לעשות את האדם למושלם ולגרום לו לקבל את הטיפול והזיכוך על ידי דברו. בדבריו הוא גורם לך לקבל את צרכיך ולקבל חיים; בדבריו, אתה רואה את עבודתו ומעשיו. אלוהים מייסר ומזכך אותך בעזרת דברו, ולפיכך אם אתה סובל קשיים, גם זה משום דבר אלוהים. היום, אלוהים אינו עובד בעזרת עובדות, אלא בעזרת מלים. רק לאחר שדברו הגיע אליך, יכולה רוח הקודש לעבוד בתוכך ולגרום לך לסבול כאב או להרגיש במתיקות. רק דבר אלוהים יכול להביאך אל המציאות, ורק דבר אלוהים מסוגל לעשותך למושלם. ולפיכך, עליך לכל הפחות להבין כי העבודה שעושה אלוהים באחרית הימים היא בעיקר השימוש בדברו במטרה לעשות כל אדם למושלם ולהנחות את האדם. כל העבודה שהוא עושה היא באמצעות הדבר; הוא אינו נעזר בעובדות כדי לייסר אותך. ...כך, באחרית הימים, כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא נעזר בעיקר בדבר כדי להגשים הכל ולהבהיר הכל. רק מדבריו תוכל להבין מה הוא; רק מדבריו תוכל להבין שהוא אלוהים עצמו. כשאלוהים בהתגלמותו יורד אל האדמה, הוא אינו עושה כל עבודה אחרת אלא רק אמירת דברים - וכך, אין צורך בעובדות, די במלים. הסיבה לכך היא שהוא בא בעיקר כדי לעשות את עבודתו, לאפשר לאדם לחזות בעוצמתו ובעליונותו בדבריו, לאפשר לאדם להבין מדבריו, כיצד הוא מסתתר בענווה, ולאפשר לאדם להכיר את כל כולו מדבריו. כל אשר שייך לו וכל אשר הינו נמצא בדבריו, חוכמתו ונפלאותו נמצאות בדבריו. כך גורמים לך לראות את השיטות הרבות שבהן אלוהים אומר את דבריו. ...היום, האל הממשי עצמו, המתגלם כבשר ודם, רק מדבר ואינו פועל. זוהי האמת! הוא נעזר במלים כדי לעשותך למושלם, כדי להאכיל ולהשקות אותך. הוא נעזר במלים גם כדי לעבוד, והוא נעזר בהן במקום עובדות כדי לגרום לך להכיר את ממשיותו. אם אתה מסוגל לתפוס היבט זה בעבודתו של אלוהים, קשה להיות פסיבי.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים של אחרית הימים משתמש במלה בעיקר כדי לעשות את האדם למושלם. הוא אינו משתמש באותות ובמופתים כדי לדכא את האדם או לשכנעו; דבר זה אינו יכול להבהיר את עוצמתו של אלוהים. אילו אלוהים היה רק מראה אותות ומופתים, היה זה בלתי אפשרי להבהיר את ממשיותו של אלוהים, ולפיכך בלתי אפשרי לעשות את האדם למושלם. אלוהים אינו עושה את האדם למושלם באמצעות אותות ומופתים, אלא נעזר במלה כדי להשקות את האדם ולרעותו, ולאחר מכן מושגים ציות מלא מצד האדם והכרת אלוהים על ידו. זוהי מטרת העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר. אלוהים אינו משתמש בשיטת האותות והמופתים כדי לעשות את האדם למושלם - הוא משתמש במלים, ובשיטות עבודה רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם. בין אם זה זיכוך, טיפול, גיזום או הבעת דברים, אלוהים מדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם ולהעניק לו ידע רב יותר על העבודה, החוכמה והנפלאות של אלוהים.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

בשלב העבודה האחרון, מושגות תוצאות באמצעות הדבר. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות רבות ועבודתו של אלוהים בדורות הקודמים. באמצעות הדבר, עושה רוח הקודש את האדם לנאור. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות שמעולם לא התגלו קודם לכן לדורות הקודמים, וכן עבודתם של נביאים ושליחים מן העבר, והעקרונות שעל פיהם עבדו. באמצעות הדבר, לומד האדם להכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, ולומד להכיר את מהותו שלו. באמצעות שלבים אלה של עבודה וכול הדברים הנאמרים, לומד האדם להכיר את עבודתה של רוח אלוהים, עבודתה של התגלמות אלוהים בבשר ודם, ויתרה מכך, כול טבעו. הידע שלך על עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנה, נרכש באמצעות הדבר. האם הידע שלך על תפיסותיך הקודמות והצלחתך לוותר עליהן לא הושגו גם הם באמצעות הדבר?

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת אחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע וכול התעלומות שהאדם אינו מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות ולסיים את כול עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב זה של עבודה באחרית הימים מביא הכול לידי סיום. יש לחשוף את כול המסתורין שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנה על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי מינם.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

האדם יובא לשלמות מלאה בעידן המלכות. לאחר עבודת הכיבוש, האדם יזוכך ויעבור תלאות. מי שיכול להתגבר ולשאת עדות במהלך התלאות האלה הוא זה שיובא לשלמות בסופו של דבר וזה שמתגבר. במהלך התלאות האלה, האדם נדרש לקבל את הזיכוך הזה, והזיכוך הזה הוא הצעד האחרון בעבודתו של אלוהים. זו הפעם האחרונה שבה האדם יזוכך לפני שתושלם כל עבודת הניהול של אלוהים, וכל חסידיו של אלוהים חייבים לקבל את המבחן האחרון הזה, את הזיכוך האחרון הזה.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

השלב הזה בעבודה ייצור קבוצה של מתגברים. לאחר שאלוהים ייצור את קבוצת המתגברים הזו, הם יוכלו להעיד על מעשיו, להביא לידי ביטוי את המציאות, לְרַצות אותו באמת ולהיות נאמנים לו עד מוות, וכך אלוהים יזכה לכבוד.

מתוך 'דיון קצר על "מלכות אלף השנים הגיעה"' ב'הדבר מופיע בבשר'

כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן. בבוא היום הזה, יתברר שעבודתו של אלוהים הגיעה לסופה, ולא יתקיים עוד שיתוף הפעולה בין האדם לאלוהים לשם השגת שינויים בטבעו. האנושות כולה תחיה לאורו של אלוהים, ומאותו רגע ואילך, לא יהיו עוד מרדנות כלפי אלוהים או התנגדות לו.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור מול עיניו, וכל הדברים יסווגו על פי מינם. כיצד אם כן יכולים בני האדם להימלט מלסבול את הסיווג הזה?

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים יסווגו על פי מינם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא עבודת אחרית הימים; במלים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. שאם לא כן, כיצד ניתן לסווג בני אדם? עבודת הסיווג הנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה יסווג על פי מינו ויבוא בפני כס השיפוט, להישפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מלסבול את הייסורים והשיפוט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את הסיווג הזה על פי מין; הכל יסווגו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב וכל השמיים והארץ מגיעים לסיומם. כיצד יכול האדם לחמוק מסוף קיומו?

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחי אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט, יהיה לנצח מתועב ודחוי על ידי אלוהים. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. האם דבר זה אינו חושף את טבעו הצודק של אלוהים? האין זו בדיוק מטרת משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות ישחיתו כרצונן את כל גופם, וכתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שילכו בעצת רשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכות אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה על אלה העושים שירות לעמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שאפילו אינם רשאים לעשות שירות. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופו. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשהאומות והעמים בעולם ישובו כולם בפני כס מלכותי, אקח את כל השפע שבשמיים ואעניק אותו לעולם האנושי, כדי שהודות לי, הוא יהיה מלא עד גדותיו בשפע שאין כמוהו. אולם כל עוד העולם הישן ממשיך להתקיים, אשלח את זעמי על אומותיו, ואכריז בגלוי על הצווים המנהליים שלי בכל רחבי תבל, ואמיט ייסורים על כל מי שיפר אותם:

כשאני מפנה את פניי אל התבל כדי לשאת דברים, האנושות כולה שומעת את קולי, וכתוצאה מכך היא רואה את כל העבודות שביצעתי בכל רחבי תבל. אטיל ייסורים ואפיל ארצה כל מי שפועל בניגוד לרצוני, כלומר כל מי שמתנגד לי במעשי אדם. אקח את הכוכבים הרבים שבשמיים ואחדש אותם, והודות לי, השמש והירח יתחדשו – הרקיע כבר לא יהיה כפי שהיה. שפע הדברים על הארץ יתחדשו. הכל יושלם באמצעות דבריי. האומות הרבות שבתבל יחולקו מחדש והאומה שלי תתפוס את מקומן, כך שהאומות שעל פני האדמה ייעלמו לנצח ויהפכו לאומה שתעבוד אותי. כל אומות העולם יושמדו ויפסיקו להתקיים. מבין כל בני האנוש שבתבל, כל בני האדם השייכים לשטן יחוסלו. האש הבוערת תשטח את כל מי שעובד את השטן – כלומר, חוץ ממי שמצוי כעת בזרם, כל האחרים ייהפכו לאפר. כשאמיט ייסורים על העמים הרבים, בני האדם בעולם הדתי ישובו למלכותי במידה כזו או אחרת, לאחר שעבודותיי כבשו אותם, מפני שהם יראו את ביאת אלוהים הקדוש, הרוכב על ענן לבן. כל בני האנוש ילכו איש איש אחר סוגו, ואני אמיט עליהם ייסורים שונים בהתאם למעשיהם. כל מי שקם עליי יושמד. באשר לבני האדם שמעשיהם על פני האדמה לא היו קשורים אליי, בזכות האופן שבו הם ניקו את עצמם מאשמה, הם ימשיכו להתקיים על פני האדמה תחת פיקוחם של בניי ועמי. אתגלה לשפע העמים ולשפע האומות, אשמיע את קולי על פני האדמה ואכריז על השלמת עבודתי הגדולה שהאנושות כולה תוכל לראות במו עיניה.

מתוך 'האמירה העשרים ושש' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב הסופית שלו נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את האנושות כולה, כדי שיוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. שלב זה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זהו השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להיוותר, האנושות כולה עדיין לא תוכל להיווכח במנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה לעולם טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק בדרך זו יכול אלוהים לחיות בשלווה ובמנוחה.

מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'

המלכות שברצונו להקים היא מלכותו. האנושות שהוא מבקש היא אנושות שסוגדת לו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות בריאת האדם על ידו תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם סמלי השלמת עבודתו והשלמת הישגו האדיר: להשמיד לחלוטין את אותם בני אדם המורדים בו ולהביא את מי שהובא לידי שלמות, למנוחה.

מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'

עם השלמת דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. בני האדם כבר לא ניצבים בפני העולם הקודר והאומלל של האדם, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם.

מתוך 'האמירה העשרים' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'



נכתב על ידי , 26/6/2019 14:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזמור דברי אלוהים | כך מושל האלוהים בכל


מזמור דברי אלוהים | 'כך מושל האלוהים בכל'

I

כשאתם מגיעים בוכים אל העולם,

אתם מתחילים למלא חובותיכם.

ונכנסים לתפקידכם בתכנית האל, בסדר אלוהי,

ומתחילים במסע החיים.


לא משנה הרקע או הדרך שלפניכם,

לא ניתן לברוח מהתזמור או ההסדר שניתן משמיים,

ואין איש ששולט בגורל שלו,

כי הוא בלבד, המושל בכל, רק הוא, רק הוא יכול.


II

מראשית קיומו של האדם,

האל התמיד בעבודתו,

מנהל את התבל ומכוון את השינוי ותנועת כל הקיים.

כמו כל דבר בלא יודעין, האדם ניזון בשקט

מהמתיקות, הגשם והטל מאלוהים.

וכמו כל הדברים ובלא יודעין, חי האדם תחת התזמור של יד האלוהים.

ליבו ורוחו של האדם נתונים בידי האל,

וכל חייו של האדם חשופים לעיני האל.

אם תאמינו ואם לא תאמינו,

כל הדברים, באשר הם, אם חיים ואם לא,

ינועו, ישתנו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבות האל.

כך מושל, מושל בכל האלוהים.


מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'


הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.




נכתב על ידי , 25/6/2019 16:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסרט המלא 'אמונה באלוהים' | מהי אמונה אמיתית באלוהים


הסרט המלא 'אמונה באלוהים' | מהי אמונה אמיתית באלוהים

יו קונגואנג מפיץ את הבשורה מטעם כנסיית האל הכול יכול. כאשר הוא מנסה לחמוק

ממעצר בידי משטרת סין, מחלץ אותו ז'נג סון, עמית בכנסייה ביתית מקומית.


לאחר מכן הוא עורך מספר שיתופים עם ז'נג סון ואחרים, על מהות האמונה באלוהים, כיצד להאמין בצורה שתשביע את רצונו של אלוהים, ועל היבטים נוספים של האמת. בסופו של דבר, האמיתות הללו מיישבות את הבלבול והקשיים ארוכי-הטווח שהציקו לז'נג סון ולאחרים. הם מצליחים להבין את המשמעות הנכונה של "אמונה באלוהים" ולבם יוצא לחופשי.


הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.


סרטונים קשורים: סרטים תנכיים


נכתב על ידי , 24/6/2019 14:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'האם אתם מאמינים באלוהים באמת?'


 

חשיפת פשר תעלומת השיפוט של אלוהים. עדות על בואו של עידן המשיח.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'האם אתם מאמינים באלוהים באמת?'

האל הכול יכול אומר, "אתם מעריצים רק את האל הנסתר בשמיים ורק ממנו אתם מפחדים – אתם מתעלמים לגמרי מהמשיח החי בעולם. האין זו גם חוסר אמונה? אתם משתוקקים רק לאל שעבד בעבר, אבל אתם לא מתמודדים עם המשיח של היום. ה"אמונות" האלה הן תמיד אלה המעורבבות בלבכם עם חוסר אמונה במשיח של היום. אני לא ממעיט בערככם, אלא שיש בכם יותר מדי חוסר אמונה, ויותר מדי טומאה שיש לעקור מתוככם. הטומאה הזו היא סימן שאין לכם אמונה כלל, היא אות לכך שאתם כופרים במשיח והיא מוכיחה שאתם בוגדים במשיח. היא מהווה מסך המכסה את המשיח מהכרתכם, מחסום המונע מכם ליפול בנחלתו של המשיח, משוכה המונעת מכם להיות מותאמים למשיח והוכחה שהמשיח לא מרוצה מכם."


צפה עוד: הסיפור של אלוהים



נכתב על ידי , 23/6/2019 12:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



6. כיצד תבדילו בין מנהיגים אמיתיים ושקריים – בין רועים אמיתיים ושקריים?


צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים (יסודות למאמינים חדשים)


דברי אלוהים רלוונטיים:


בני האדם שלא פועלים לפי עבודתה הנוכחית של רוח הקודש לא נוכחו בעבודה של דברי האל, וגם אם הם יעבדו רבות, גם אם הם יסבלו סבל רב, וגם אם הם יתרוצצו רבות, אלוהים לא מייחס חשיבות לאף אחד מהדברים האלה, והוא לא ישבח אותם.

 


 

כיום, כל מי שפועל לפי דברי האל בהווה נמצא בזרם של רוח הקודש. בני האדם שלא מכירים את דברי האל בהווה נמצאים מחוץ לזרם של רוח הקודש, ואלוהים לא משבח בני אדם כאלה. שירות המנותק מהאמירות של רוח הקודש בהווה הוא שירות למען הבשר והדם ושירות המבוסס על תפיסות, והוא לא מסוגל להיות בהתאם לרצונו של אלוהים. אם בני האדם חיים בצל תפיסות דתיות, הם לא מסוגלים לעשות שום דבר שתואם לרצונו של אלוהים, ואפילו שהם משרתים את אלוהים, הם משרתים בצל הדמיון והתפיסות שלכם, והם לגמרי לא מסוגלים לשרת בהתאם לרצונו של אלוהים. מי שלא מסוגל לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש לא מבין את רצונו של אלוהים, ומי שלא מבין את רצונו של אלוהים לא יכול לשרת את אלוהים. אלוהים רוצה שירות כלבבו. הוא לא רוצה שירות ששייך לתפיסות ולבשר והדם. אם בני האדם לא מסוגלים לפעול לפי שלבי עבודתה של רוח הקודש, הרי שהם חיים בצל תפיסות, והשירות של בני אדם כאלה מעורר הפרעות ופגמים. שירות כזה מנוגד לאלוהים, ולפיכך, מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים לא מסוגל לשרת את אלוהים. מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים מתנגד לאלוהים בוודאות, והוא לא מסוגל להיות תואם לאלוהים. "לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש" פירושו להבין את רצונו של אלוהים כיום, להיות מסוגל לפעול בהתאם לדרישות הנוכחיות של אלוהים, להיות מסוגל להישמע לאלוהים ולהיות חסיד של אלוהים של היום, ולהיווכח בהתאם לאמירות האחרונות של אלוהים. רק מי שעושה את כל זאת פועל לפי עבודתה של רוח הקודש ומצוי בזרם של רוח הקודש. בני אדם כאלה לא רק מסוגלים לזכות בשבחים מאלוהים ומסוגלים לראות את אלוהים, אלא שהם גם יכולים להכיר את טבעו של אלוהים מהעבודה האחרונה של אלוהים, ויכולים להכיר את התפיסות של האדם ואת מרדנותו, את אופיו ואת מהותו, מעבודתו האחרונה של אלוהים. יתרה מזאת, בני האדם האלה מסוגלים להשיג שינוי הדרגתי בטבעם במהלך שירותם. רק בני אדם כאלה הם אלה שמסוגלים לזכות באלוהים, ואשר באמת ובתמים מצאו את הדרך האמיתית. אלה שעבודתה של רוח הקודש מסלקת אותם הם בני אדם שלא מסוגלים לפעול לפי העבודה האחרונה של אלוהים, ואשר מתמרדים נגד העבודה האחרונה של אלוהים. העובדה שבני אדם כאלה מתנגדים לאלוהים בגלוי נובעת מכך שאלוהים עשה עבודה חדשה, ומשום שצלמו של אלוהים לא זהה לזה שבתפיסותיהם – כתוצאה מכך, הם מתנגדים לאלוהים בגלוי ומותחים על אלוהים ביקורת, מה שגורם לאלוהים לתעב אותם ולדחות אותם.


מתוך 'הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים וצעדו בעקבות אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'


בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מתפיסותיה של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי לאמת את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומאמינים לגמרי שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם אנשים עלובים וקצרי ראייה שבסך הכל מנסים להוכיח כמה הם נבונים, הלא כן? הם מנסים לכבוש את ה"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על ספרי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה להתאים את עצמה להלך המחשבה שלהם עצמם כשהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית; הם כל כך קצרי ראייה שהם מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. האם בני האדם האלה ניחנים בהיגיון כלשהו? למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים הוכחות אמיתיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם יהירים, גאוותנים מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מחללים את קדושתו של אלוהים עצמו. בני אדם פזיזים כאלה לא יזכו למחילה, ובין שבעידן הזה ובין שבעידן הבא, הם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם ממשיכים לעשות זאת, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן?


מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'


אדם כזה תמיד רוחש עוינות נגד עבודתו החדשה של אלוהים, אינו מראה נכונות להישמע, ומעולם לא נשמע לו ברצון ולא היה צנוע בפניו. הוא מרומם את עצמו על פני הזולת ולעולם אינו נשמע לאיש. לפני אלוהים, הוא רואה בעצמו האדם המיומן ביותר בהטפת "דבר האל" והמוכשר ביותר בעבודה על הזולת. הוא לעולם אינו נפטר מאוצרות שכבר בבעלותו, אלא מתייחס אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לסגוד להם, שיש להטיף עליהם לזולת ולהשתמש בהם כדי לחנך את השוטים המעריצים אותו. בהחלט ישנם אנשים כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם "גיבורים עשויים לבלי חת," אשר דרים כפולשים ארעיים דור אחר דור בבית האל. הם חושבים את הטפת "דבר האל" (הדוקטרינה) לחובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה ודור אחר דור, הם מתרוצצים ואוכפים במרץ את חובתם "המקודשת והבלתי ניתנת להפרה". איש אינו מעז להתקרב אליהם ואיש אינו מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל"מלכים" בבית האל, ונוהגים כרודנים במרוצת הדורות.


מתוך 'מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'


אתם משרתים את אלוהים עם אופייכם הטבעי ועל פי העדפותיכם האישיות. יתר על כן, אתם ממשיכים לחשוב שאלוהים אוהב כל דבר שאתם אוהבים, ושאלוהים שונא כל דבר שאת לא אוהבים, ושעבודתכם מונחית על-ידי העדפותיכם שלכם בלבד. האם אפשר לקרוא לכך שירות של אלוהים? בסופו של דבר, טבע חייכם לא ישתנה כהוא זה. למעשה, אתם תהפכו לעיקשים יותר, משום ששירתתם את אלוהים, וזה יעמיק וישריש ואת הטבע המושחת שלכם. בתוך תוככם, תפתחו דוקטרינות של שירות לאלוהים שלא יהיו מבוססות על דבר מלבד אופייכם והניסיון שצברתם בשירותכם על פי הטבע שלכם עצמכם. אלה ניסיון ולקחים אנושיים זו תורת חייו של האדם. בני אדם כאלה נמנים על הפרושים ועל אנשי הדת.


מתוך 'הפסיקו את השירות הדתי' ב'הדבר מופיע בבשר'


קל מאוד לאדם לבצע עבודה במסגרת דעתו. למשל, כמרים ומנהיגים בעולם הדתי נשענים על כישרונותיהם ותפקידיהם בביצוע עבודתם. בן אדם שיצעדו בעקבותיהם במשך זמן רב יידבקו בכישרונותיהם ויושפעו ממהותם במידה מסוימת. הם מתמקדים בכישרונות, ביכולות ובידע של בני אדם והם קשובים לדברים על-טבעיים מסוימים ולדוקטרינות עמוקות רבות שאינן מציאותיות (הדוקטרינות המעמיקות האלה כמובן אינן ניתנות להשגה). הם לא מתמקדים בשינויים בטבעם של בני האדם, אלא באימון בני האדם להטיף ולעבוד, ובשיפור הידע של בני האדם והדוקטרינות הדתיות העשירות שלהם. הם לא מתמקדים במידה שבה משתנה טבעם של בני האדם, או במידה שבה בני האדם מבינים את האמת. הם לא עוסקים במהותם של בני האדם, וקל וחומר שהם לא מנסים להכיר את המצבים הרגילים והחריגים של בני האדם. הם לא סותרים את תפיסותיהם של בני האדם או חושפים אותן, וקל וחומר שהם לא מתקנים את פגמיהם או את שחיתותם. רוב בני האדם הצועדים בעקבותיהם משרתים בשימוש בכישרונותיהם הטבעיים, ומה שהם מבטאים הוא ידע ואמת דתית מעורפלת שאין להם נגיעה למציאות ולא מסוגלים להעניק חיים לבני אדם. למעשה, מהות עבודתם היא טיפוח כישרונות – טיפוחו של בן אדם חסר כל לבוגר סמינר כשרוני, שלאחר מכן ייצא לעבוד ולהוביל.


מתוך 'עבודת האל ועבודת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'


אתם מסוגלים לבטא ידע כחול אשר על שפת הים, אך דבר מכך לא מכיל שום נתיב אמיתי. בכך אתם מוליכים בני אדם שולל, הלא כן? אתם אומרים דברים אך לא עושים מעשים, הלא כן? התנהגות כזו פוגעת בבני האדם! ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר בלתי מציאותית, וכך היא פחות מסוגלת לגרום לבני האדם לראות את המציאות; ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר גורמת לכם להתריס נגד אלוהים ולהתנגד אליו. אל תתייחסו אל התיאוריות הנשגבות ביותר כאל אוצרות יקרי ערך – הן קטלניות וחסרות תועלת! אולי רוב בני האדם מסוגלים לדבר על רוב התיאוריות הנשגבות ביותר, אך התיאוריות האלה לא מכילות דבר מהמציאות, מכיוון שבני האדם האלה לא חוו אותן באופן אישי, ולכן אין בהן שום נתיב של נוהג. בני אדם כאלה לא מסוגלים להעלות את האדם על דרך המלך, והם רק יורידו את בני האדם מדרך הישר. זה פוגע בבני האדם, הלא כן? לכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לפתור את הבעיות הנוכחיות ולאפשר לבני האדם להשיג היווכחות. רק זה נחשב כמסירות, ורק כך תהיו כשירים לעבוד למען אלוהים. אל תאמרו תמיד מילים יומרניות וגחמניות, ואל תכפו דברים על בני האדם ותגרמו להם להישמע לכם ולנהגים הרבים הלא ראויים שלכם. לא תהיה לכך כל השפעה, וזה יוכל רק להגביר את הבלבול של בני האדם. הובלת בני האדם כך תיצור הסדרה רבה, מה שיגרום לבני האדם לתעב אתכם. זה החיסרון של האדם, והוא באמת בלתי נסבל.


מתוך 'התמקדו יותר במציאות' ב'הדבר מופיע בבשר'


הידע שלך יכול לכלכל אנשים רק לזמן מוגבל. ככל שהזמן עובר, אם אתה ממשיך לומר את אותם דברים, יהיו אנשים שיבחינו בכך; הם יאמרו שאתה שטחי מדי וחסר עומק. לא תיוותר לך ברירה אלא לנסות ולהטעות את האנשים על ידי דיבור על דוקטרינות. אם תתמיד בכך, הכפופים לך יאמצו את שיטותיך, צעדיך והמודל שלך לאמונה באלוהים ולהתנסות, והם יוציאו אל הפועל את הדברים ואת הדוקטרינות האלו. בסופו של דבר, היות שאתה מדבר בצורה הזאת, הם יתייחסו אליך כאל מופת. אתה גורם לאנשים לדבר על דוקטרינות, והכפופים לך ילמדו ממך דוקטרינות. ככל שהדברים יתנהלו כך, יימצא שעלית על הדרך הלא נכונה. כל מי שכפוף לך ילך בעקבותיך. ...התבונן במנהיגי כל פלג וכל כיתה. הם כולם יהירים וצדקניים, והם מפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ועל פי דמיונם הם. הם כולם מסתמכים על כישרונות ועל למדנות בעבודתם. אלמלא היו מסוגלים לשאת דרשה כלשהי, האם אנשים היו נוהים אחריהם? אחרי הכול יש להם ידע כלשהו הודות לימודיהם, והם מסוגלים לדבר במידה מועטה על דוקטרינות, או לחלופין, הם יודעים להעביר אחרים לצדם וכיצד להשתמש בתחבולות מסוימות שבאמצעותן הם משכו אליהם אנשים ורימו אותם. מן השפה ולחוץ הם מאמינים באלוהים, אך לאמיתו של דבר הם הולכים בעקבות מנהיגיהם. אם הם פוגשים באלו שמטיפים לדרך הנכונה, יהיו ביניהם כאלה שיאמרו: "עלינו להיוועץ בו ביחס לאמונתנו באלוהים". ראו כיצד הם זקוקים להסכמתו של מאן-דהוא כדי להאמין באלוהים; האין זו בעיה? למה הפכו אפוא המנהיגים הללו? האם הם לא הפכו לפרושים, לרועי שקר, לצוררי משיח ולאבני נגף המונעים מבני אדם לקבל את דרך האמת?


מתוך 'תיעוד נאומיו של המשיח'


אינכם "מסכמים את האמת" כדי לאפשר לאנשים להשיג חיים או להשיג שינויים בטבעם בזכות האמת. למעשה, אתם עושים זאת כדי שאנשים יוכלו להיות בקיאים בידע כלשהו ודוקטרינות כלשהן מתוך האמת. הם נראים כאילו שהם מבינים את המטרה שביסוד עבודתו של אלוהים, כאשר הם בסך הכול למדו היטב אי-אילו מילים מתוך דוקטרינה. המשמעות המשתמעת מן האמת אינה נהירה להם, ואין הדבר שונה מלימודי תיאולוגיה או מקריאה בכתבי הקודש. אתם אוספים את הספרים או את החומרים האלה, וכך אתם משיגים את ההיבט הזה של הדוקטרינה או את ההיבט ההוא של הידע. אתם דרשני דוקטרינות נהדרים, אך מה קורה כשאתם מסיימים לדבר? כעת אנשים אינם מסוגלים להתנסות, אין להם שמץ של הבנה אודות עבודתו של אלוהים וגם לא אודות עצמם. בסופו של דבר, הם לא השיגו דבר מלבד נוסחאות וחוקים. ...כשאתם שואלים שאלה אחר שאלה בהתייחס לאותם דברים, ואז עונים ועורכים סקירה או סיכום, אתם חושבים שהכפופים לכם יכולים להבין את הדברים בנקל. לא רק שקל לזכור את הדברים, התשובות לאותן שאלות ברורות להם כהרף עין, ואתם חושבים שזה נפלא לפעול כך. אך מה שהם מבינים אינו המשמעות האמיתית שמשתמעת מהדברים; הבנתם שונה מהמציאות ואיננה אלא רק מילים מתוך דוקטרינה. לכן ייטב אם לא תפעלו כך בכלל. אתם עושים את הדברים האלה כדי לגרום לאנשים להבין ידע ולשלוט בידע. אתם מכניסים אנשים בסוד הדוקטרינות, אל הדת, וגורמים להם להאמין באלוהים וללכת בעקבותיו במסגרת דוקטרינות דתיות. אם כן, האם אינכם בדיוק כמו פאולוס? ...בסופו של דבר, הם יילקחו למקום שבו הם אינם יכולים לחוות את האמת ואינם יכולים לחוות את דבר האלוהים – מקום שבו הם יכולים רק לרכוש דוקטרינות ולדון בהן, ואינם יכולים להבין את אלוהים. ואז הם יוכלו רק לדבר על דוקטרינות שמצלצלות יפה, דוקטרינות נכונות, אך דבריהם לא יהיו קשורים למציאות ולא יציעו דרך לצעוד בה. מנהיגות מסוג כזה אכן גורמת לנזקים חמורים.


מתוך 'תיעוד נאומיו של המשיח'


בני האדם שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות מדקלמים כל יום פסוקים מכתבי הקודש, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על הדרך הנכונה, ואבני נגף שמכשילים בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם "איתן", כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?


מתוך 'כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'


מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים.


מתוך 'כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'


השיתוף של האדם:


האחריות של העובדים היא לבצע את חובתם ולהוביל את הכנסיות על פי רצונו של אלוהים ובהתאם לדרישותיו והסדריו של אלוהים. אלוהים מברך עבודה כזו. אם העובדים אינם פועלים לפי רציונליות כזו, והם מפרים את רצון אלוהים בכך שהם עושים דברים בדרכם, תופסים את מקומו של הרועה, מלמדים אנשים כרצונם, מפיצים את ההשקפות, הדמיונות והדוקטרינות שלהם, וגורמים לאחרים לקבל אותן, אז עובדים שכאלה הפכו לרועי שקר. יש דוגמאות רבות לעובדים שהפכו לרועי שקר, ורבים מהם מחוסלים בידי אלוהים בכל שלב של עבודתו. אלוהים אמר פעם שבכל עידן יש אנשים רבים שמשרתים את אלוהים ובכל זאת גם מתנגדים לו, כך שבסופו של דבר הם גורמים לאחרים לציית ולסגוד להם כאילו היו אלוהים. זהו ביטוי של היות אדם "רועה שקר". כולנו צריכים לראות בזה אזהרה. עובדים צריכים להתמקד בשינויים שחלים בטבע שלהם, ואם הם לא קשובים לכך ומתרשלים, יהיה להם מאוד קל להפוך לרועי שקר. בעבודה של רועי שקר יש דגש מיוחד על הנהגת אנשים בהתאם למשמעות של רועי השקר. הם תכננו בעצמם את כל מה שהם עושים, אומרים ומבקשים, והם מתייחסים לכך כמו לאמת הטהורה ביותר, וחושבים שהם יכולים ללמד אנשים להיות בני אדם ולאפשר לאנשים לזכות באמת בהתאם לתוכנית שלהם. אלה הם ביטויים ליהירות המופלגת ולצדקנות של רועי שקר. אנשים שהם רציונליים באמת יחפשו וישתפו את האמת כאשר הם מאמינים שהם צודקים, וכן יקדישו תשומת לב לשמיעת השקפות שונות וידע של אחרים כדי לקבוע אם כל מה שהם הבינו הוא נכון. כל אלה שחוו את גיזומו וטיפולו של אלוהים צריכים להיות מסוגלים לשים בצד חלק מצדקנותם ויהירותם. כאשר הם עובדים, הם נזהרים בצעדיהם כדי להימנע מהפרת רצונו של אלוהים ומנקיטה בדרך לא נכונה. הם לא מסוגלים לחשוב על ההשלכות של הפיכתם לרועי שקר. לכל עובד יש נוהגים משלו. לכולם יש את התאוריות שלהם שאיתן הם משקים אנשים. למעשה, אף אחד לא יכול להיות ברור לחלוטין לגבי היקף האמת או הערך שבדרכם. לאנשים אין מודעות עצמית. הם לא מספיק כנים לגבי הכרתם את האמת ולא מהרהרים בה לעומק, והם בוחרים באופן שרירותי כמה דברים חסרי ערך ומתייחסים אליהם כמו לאוצרות שיש לספק לאחרים. האם נוהגים אלה לא מרמזים על רועי שקר? האם זה לא מזיק גם לאחרים וגם להם עצמם? לא משנה כמה עבודה רועי השקר עושים, הם כלל לא מסוגלים להביא אנשים בפני אלוהים ולאפשר להם להכיר אותו ולהישמע לו. רועי השקר מפיצים רק מילים, דוקטרינות, השקפות ודמיונות, ואין דבר שמפריע לעבודתו של אלוהים או שמתנגד לאלוהים יותר מזה.


משיתופיהם של בכירים


שירות בהתאם לשיטות דתיות פירושו לעשות הכול על פי השיטות המסורתיות של הדת ונוהגי השירות, לציית בנוקשות לטקסים דתיים שונים ולהנהיג אנשים אך ורק בהתאם לידע שבכתבי הקודש. למראית עין, זה נראה נמרץ ורב עוצמה, מדיף ריח של דת, וזה מתאים באופן מושלם להשקפותיהם של אנשים אשר אינם מביעים התנגדות. עם זאת, שירות זה נעדר את עבודת רוח הקודש. הדברים שאליהם הם מטיפים אינם אלא דוקטרינות דתיות וידע מכתבי הקודש – הם מלאים בהשקפות דתיות. הם נעדרים את נאורות רוח הקודש, והכינוסים הם קפואים וחסרי חיות. עם שירות כזה, ככל שהשנים חולפות, העם הנבחר של אלוהים נשאר ללא האמת. אין להם שום ידע אודות אלוהים, והם לא נשמעים לו כלל. הם לא עלו על הנתיב הנכון לאמונה באלוהים, שכן אנשים לא מבקשים ישועה אלא חסד וברכות, ולכן אין שום רמז לשינויים בטבע חייהם. לאחר ששירתו למשך כמה שנים, אנשים כאלה נשארים בידיים ריקות, בלי שום תוצאה נראית לעין. זו ההשלכה של שירות על פי שיטות דתיות. ברור שאנשים שמשרתים כך את אלוהים לא מכירים את עבודתו של אלוהים, הם לא מבינים את רצונו של אלוהים, והם לא יודעים מה זה אומר לשתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש. זה רק מקרה של עיוור מוביל עיוור. הם מוליכים שולל את העם הנבחר של אלוהים, וכמו הפרושים הם מאמינים באלוהים ובכל זאת מתנגדים לו. הם לא מכירים את אלוהים, וביסודו של דבר הם לא מסוגלים להשיג את ישועתו של אלוהים.


מתוך 'קטעים נבחרים מקורותיהם של הסדרי העבודה של כנסיית האל הכול יכול'


הכמרים של הקהילה הדתית מנצלים כל הזדמנות כדי להפגין את רמת הידע שלהם ולשוות לעצמם מראה של אדיקות. המטרה שלהם היא לגרום לאנשים להעריץ אותם ולסגוד להם, והם משתמשים בצלם של עצמם כדי לגרום לאנשים להישמע להם וללכת בדרכם. כתוצאה מכך הם מובילים אנשים לסגוד לידע שבכתבי הקודש, לסגוד למעמד ועוצמה ולסגוד למיומנויות הטפה. בדרך זו, בכל צעד וצעד הם מובילים אנשים אל דרך ההתנגדות לאלוהים. אלה שמונחים בידי צוררי המשיח מאמינים באל מעורפל. הם טובים בדיבור חלול ודוקטרינות ריקות, מיומנים בצביעות, וכולם מאמינים באלוהים ובכל זאת מורדים באלוהים. אין ספק שהדרך שבה מנהיגי שקר וצוררי משיח עובדים – הדרך שבה הם משרתים את אלוהים אך מתנגדים לו – מזיקה מאוד לאנשים.


מתוך 'קטעים נבחרים מקורותיהם של הסדרי העבודה של כנסיית האל הכול יכול'


נכתב על ידי , 22/6/2019 13:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

637
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דת , בלוגים קבוצתיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לברק ממזרח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ברק ממזרח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ