לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2018

נזכרת


היתרון בללכת לפסיכולוג חדש זה שאת נזכרת בכל אותם חלקים בך ששכחת עם הזמן לשייך אלייך.

את נזכרת שאת דמות מלאה בתוכן, אפילו לא כזה שרוב האנשים יכולים לספר, לא ריקה וחלולה כמו שאת מרגישה כמו הזמן, הזמניות נראית שטחית ולפעמים דרך תחייה מחדש של סיפורים ישנים מתסווף צבע לכל האפור הזה.
איך זה ששום דבר אף פעם לא משעמם, ועדיין אני מרגישה כל כך דהויה?
גם נחמד להיזכר ב"אני" שהרגישה חיה וטוב, ומלאה במוטיבציה ומלאה באור, ואני שמרשה לעצמה להיות היא ומקבלת את המציאות.
יש בי יכולת להגיע למקום קל יותר, אני נזכרת וזה גם קצת מאיר משהו שכבה.

(אני מתכתבת עם בחור שהכרתי באוקייקיופיד, הוא מתופף בלהקת מטאל מפורסמת, גדול ממני בעשור ולפי התמונות נראה מאוד טוב. זה משעשע כי הוא עד כה לא טיפש או בנאלי אבל עדיין מאוד ברור לי שזה לא אמיתי או יהיה משהו אמיתי. הוא שעשוע של שיעמום, משהו שמאפשר לי להרגיש שאני עושה משהו בכיוון של להכיר -אבל לא באמת. גם אם באמת אמשך אליו ואם אי פעם נפגש הוא מאותם בחורים שזה לא באמת אופציה, הוא הדמויות שיש לי עליהן קראש אבל בקציניות שאפילו לא מרשה לי להעמיד פנים. אני צריכה מישהו חמוד ופשוט ואפילו לא כזה חתיך שיכבוש לי את הלב באלנגטיות, בלי יותר מדי פוזה או אפילו ביטחון עצמי. אבל אנחנו מדברים, זה מוזר אולי כי לא ברור כל כך מה הטעם ומצד שני גם לא עולה השאלה, אולי גם הוא צריך כאילו נחמד כזה נוכח ולא מתממש. אבל יחד עם ההזיכרות באני אחרת, אני נזכרת שעד השבירת לב\ שבירת פנטזיה האחרונה יכולתי להרשות לעצמי להאמין שזה אפשרי לי ולא הרגיש כל כך רחוק כמו שנות אור לצרף מישהו לחיי, וגם אני מרגישה רחוקה ממני, אבל אולי עם כל מפגש שאאפשר לעצמי נוכל לחזור להרגיש)

נכתב על ידי , 9/8/2018 16:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ