לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

סעמק


הוא חזר ושלח לי הודעה, כל כך חיכיתי והנה עוד יומיים ונתראה. כל כך ציפיתי מתוך כמיהה להגשמה של צורך, אבל פתאום נזכרתי שאולי אני מעדיפה כלום על חצי סיפור. אני לא רוצה לעצור את עצמי מלרצות מישהו, לפחד להתקרב, לא רוצה לשים חומות או לפחות לקוות שהן יבנו מעצמן. אני רוצה לשכב עם מישהו ושזה יהיה פתוח, כל מה שבא, ומי שבא, ואיך שזה מגיע ולא לצמצם את זה ולצמצם ולהתקווץ לתוך מקום שאף פעם לא בחרתי בו.
הוא חזר והפעם אני צריכה, רוצה, כמהה, פתוחה לאפשרויות, וזה מביא איתו הרבה פחדים מהמפגש.. אני לא אשקר על אדישות אם היא לא קיימת.
אולי אני צריכה להיות איתו כנה לגבי התחושה שלי עם זה, כי אפשר קודם כל, וגם כי אולי יש לו תשובה, אולי אני צריכה לשמוע ממנו דברים שיעזרו לי להחליט לשמור מרחק. 
אין לי רצון לחזור על סיפורים ישנים,
אני רוצה מישהו שפשוט ירצה לנסות להיות איתי מה שזה מביא, מבלי להגביל, ובאמת לתת לזה צ'אנס להיות כל כיוון אפשרי, כחול ואדום ולבן, אני רוצה מישהו שלא יפחד לעצור דברים או להמשיך ושבמשך התהליך יחשוב עליי באיזה במבט מסוקרן.
אני רוצה הכל ולא חצי
ואני צריכה לזכור לא לקווץ
את הרצון
להתקווץ
מותר לרצות הכל
ואין צורך לפחד להגיד
להתבייש
זאת לא בושה
מתי שאת לא רוצה את לא רוצה
וזה בסדר
אבל כשכן מול מי שלא
זה כאילו אסור


(אני חושבת שהבעיה העיקרית זה שאם הייתי חושבת שיש סיכוי שהוא ירצה יותר הייתי רוצה גם, על הכל האופציות הייתי מוותרת
לא באמת התגברתי עליו, רק צימצתי
ועכשיו כשאני מתרחבת אני לא מסוגלת שלא להודות
סעמק
למה לא נשארת בחול)

 

 

עריכה: תחלופת הבחורים הפוטנצאילים מתחלפת מאוד מהר, וזה משנה את תמונת המצב קצת מול היזיז כי אני לא בשממה ורק הוא קיים אצלי בחיים. אני רוצה לסתור קצת משאמרתי, כי זה לא הוא זאת אני והצרכים שלי, זה לא שיש לי רגשות אליו מהסוג האמיתי, אלא מתוך צורך ורעיונות שמתחדשים עם פתיחות לרעיונות. אולי חכם זה לא לחכות לתשובה שלו אלא מראש לדעת שאני רוצה משהו שהוא לא יכול לתת, והוא לא התשובה לכל הצרכים שלי, רק לחלק ובאופן זמני.

נכתב על ידי , 21/1/2019 23:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משולש מוזר


        ג'אז

      \      /

    \          /
   \            /

תשוקה  __ ואמא
        ?
באותו היום שהלכתי למשמרת עם האודם של אמא כולם לא הפסיקו להחמיא, אז מרחתי אותו על שפתיי. אבא אומר ש"זה מבליט לך את הפנים, כלומר את היופי שלך, כלומר זה נראה ציורי, לא ציורי אני מתכוון, את מבינה"
ואחרי הלא ציורי ירדנו אני ואמא למכונית בכוונה ללכת להופעה של ג'אז בבית העמודים, לפני שבועיים הלכתי ממש במקרה ואין לי תיאור טוב יותר מתאהבות; מתןך כמיהה לאותה תחושה משחררת של היכנסות טוטאלית לחוויה שמעוררת בך ואותך, חזרתי שוב.
במכונית עצרנו במעבר חצייה לשני בחורים צעירים, אמא רוטנת "אולי תפסיק לחייך ותתחיל ללכת" היא מכוונת את תשומת הלב לאותו בחור יפה שמחייך אלי או עלי, זה נדמה שווה ערך.
בהגיענו שמתי לב לגוף יפה של בחור יפה על הבמה מחזיק מקלות תופים, סליחה, הגוף הגיע אחר כך יחד עם המקצב המתחזק שאינטנסיביות כזו מתאפשרת רק עם שימוש נכון של פלג גוף עליון. 
אז התחלנו עם פנים, או עם עיניים שובבות שמביטות עלי, ללא הרף, זה נחמד לי.
אני אוהבת שנגנים מסתכלים עלי תוך כדי הופעה, כי זה כמעט אינטימי וזה לא משנה גודל הקהל גם אם זאת רק אני מול הבמה, וההיסחפות שלו מאפשרת לי להיסחף גם אני בדמיון, יחד עם המקצב אני קופצת, מדמיינת אותי מעליו, או בין זרועותיו, הסקסופון מגיע בהרמוניה מספר על מיניות מתפרצת, אני מרשה לעצמי להאבד בין נוכחות למציאות אחרת.
התשוקה בין המצלתיים מבקשת, עכשיו כן, כן, היא צועקת
אני
כלומר
שם
לא פה
הוא עדיין מסתכל, אולי לוודא אם אני עדיין כאן, אם היה יודע לאן נאבדתי ואם הייתי יודעת לאן הוא..
כשההופעה נגמרת, היא עולה על הבמה ואותו מנשקת
ככלי אחרון שמנציח סיום של פנטזיה היא את ליבי קצת שוברת,
כמה אני רחוקה
וכמה רוצה
לטעום
גם אני

ואולי לא משנה ממה
רק לטעום.


אני באמת שמחה על חזרתה, המיניות הזאת, זה סימן גם לבריאות, והיא חלק שיכול להיות כל כך טוב בחיים ואין צורך אותו לא להוכיר ולהכיר.. אבל זה גם חדר עינויים לא רע כשלא יודעים איך אותה להכיל, מגיעה ללאהזהרה וסוחפת לוקחת דורשת את מקומה במקום כל מקום למחשבה הגיונית, ומתוך חוסר יכולת לממש אותה היא צורחת, צורחת חזק כלכך שכל זכוכית בדרכה מתנפצת, ופוצעת, פוגעת וגם עור התוף מתקשה להחזיק את עצמו מול עוצמתה. אני תוהה מה יהיה כשתקבל את רצונה? 
אני יכולה קצת יותר להבין אנשים פושעים מינית, איך אפשר לחיות עם צורך ותסכול בעוצמה כזאת לאורך זמן ולהשאר שפוי ועם איזו החזקה במציאות?

נכתב על ידי , 19/1/2019 00:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני צריכה בחור עם חיבה לנשים מלאות, כדי שאדע שלא איתי בגלל המראה
קטנותי לא תפריע, ואם אגדל זה לא יגרע ממראותי אלא יטפח את רעיון בבעותי בעיניו.
אוכל לאכול בלילות קשים בשביל שנפשי לא תזעק, ובימים שקטים אשמור על תזונה נכונה שתשמר את קימורי רק לשעות של נפיחות ולימי גשם קשים שבהם העננים קירבו את שעות החשיכה גם אלי.
אני רוצה לא לכעוס על הגוף כי אז אני ישר כועסת על הנפש, והיא מסכנה כל כך משתדלת, ומה היא צריכה צרות שטחיות שכאלה.

בהודעות קימטתי את הכאב למשפטים קטנים וצינים, כאילו ברורים, כאילו חלפו להם מגופי לתוך מסגרת מצומצמת של בדיחה גרועה. כשאני שומעת את עצמי אפשר לחשוב לפעמים שאני בחורה טיפשה, אולי אני באמת כזאת, והמעיל פרווה השחור הגדול עם המכנס עם הדוגמא והתיק הזה, אני כמעט פרחה
אולי אני פשוט פרחה בדיאון, פרחה עם עומקים של כאב לשאת, פרחה שאוהבת אנשים שאפשר להרכיב ולפרק, 
הקול שלי מצפצף לפעמים, ועם סלנג אולי שכזה, עכשיו גם אומרת מתוקה כי התרגלתי לקרוא כך לילדות בביבייסיטר, 
מסתדרת היטב עם הבנות מהבר לא סתם, 
אולי
היום שלי מרגיש סתמי והלב שלי מרגיש כואב, מקפיץ את גופי בכל נשימה, יש התנגדות מתוך מחשבה חדשה ששום דבר ממה שקיים לא דיי לי.
מהותי היא לדאוג ללא הרף לדברים, ונמאס כן נמאס. הערס מהבר שאני מביאה לו צ'ייסרים חינם מבלי סיבה מספקת חזר, הוא חיפש אותי ועכשיו התחיל עם שתי בחורות עם הרבה מדי איפור. הם התפלאו שאני מוציאה פחות מאלף בחודש על מחייה כולל אוכל, והיא מוציאה שמונה אלף מבלי דירה בכלל.
את לא יודעת להיות צעירה, אולי
אני דואגת לחסוך כל חודש לפחות חמש עם דירה ועבודה חלקית בבר ובביבייסטיר ואפילו לא בתל אביב, אני קורעת את הנשמה בשביל פרורים.
אני לא מתלוננת כי זה יותר מסתם עבודה בשבילי, זה מציל אותי מעצמי. אבל עכשיו מרגיש שכבר לא, החורף שקט והנוכחות שלי אמתית וקשה לי לשכוח שהכל חסר תכלית.
ואז מה שזה חסר תכלית? אני לא יודעת אבל זה מרגיש חסר, רק לדאוג ולדאוג ולרדוף אחרי עצמי בסיבובים וליפול בקלות כל כך מנסיון לעמוד מול ציפייה.
אני מוחה מול גופי שלא צנום מספיק, מול הבדידות והקור בדירה שתהפוך להיות מוקד להבות בחום כשאפסיק לקפוא מקור אצלה. אני חושבת לנסוע אבל אי אפשר לנסוע מעצמי.
החוזה הוא רק עד אפריל, ואולי כדאי לי לשקול דברים חדשים, אולי לעבוד במקום רחוק ולתת לעצמי זמן להתרחק ולהאבד והימצא מבלי מרחב מוגן לברוח כל פעם. אולי כדאי להחליט לחיות שונה?
המון אולי
כנראה שמחר אחזור לחשוב שזה טוב לדאוג כל הזמן
אולי תתני לעצמך אפילו רק חודש
לעשות המון שטויות
לא לספור כסף
או בחורים
כל מה שתרצי שיצא ויכנס
תנסי להיות אמיצה מאוד
את מסוגלת?
לקנות כל מה שתרצי, לנסוע במוניות במקום ברגל, לאכול שטויות, ללבוש המון או מעט ואם רוצים אז טרנינג
כל מה שמגיע להגשים
להגיד מה שעל הלב
לחבק
לכעוס
לא לחשבן על דבר
הלוואי ותגידי כן
הלוואי ותתחילי מחר
נכתב על ידי , 17/1/2019 00:33  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ