לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2019

הכל פתוח לפני


החיים, העולם דברים טובים קורים.. אני יכולה להכיר אנשים מעניינים והיות בתוך חוויות שאני כביכול יכולה למצוא את עצמי בבהן, תל אביב יכול להיות הבית החדש שלי ואולי בית שאני אוהב וארגיש בו שייכת. קהילות של אנשים דומים לי קיימות אין משהו שאני לא יכולה להגיע אליו ואני לרו מרגישה רצויה. הכרתי בחור מדהים, באמת מדהים, מדהים בכל אופן שאני יכולה לחשוב עליו באמת שאני מוטרפת מהמציאות שבחור כזה שווה וחכם ורגיש מטורפף עלי ברמות וכיך לי איתו ולעשות שטויות ואני איתו הכי משוחררת והאני שאני צריכה לפעמים להוציא. אבל אני לא רוצה לעשות את הצעד שיביא אותי למקום חיובי אני רוצה רק להעלם לדעוך להתפוצץ להתפרץ אני רוצה לשבור את עצמי כדי לבנות מחדש טוב יותר אבל אני אפילו לא מרגישה שאני יכולה לעשות את זה. אני כבויה, כבולה, לידי מה אני לא יודעת, החרדות הן לא מובנות לי אני לא יודת איך אני כל כך אנטי כלפי הכל. גם לא מאוד אכפת לי, לא אכפת לי וזה לא מוביל לי חופש אני הרציונלית לא מספיקה להתקיים ולהזכיר לי מה מה מה מה אוף כוסעמק
הכל פתוח בפני ואני מה אני בכלל
איזו עליבות זה גרוע יותר מלהיות משעממת
להיות פוטנציאל שלא רוצה להתממש
הלוואי והיה אפשר לעשות פו
ושאפסיק לדלוק
נכתב על ידי , 17/9/2019 15:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני צריכה למצוא את הזון שלי


אני צריכה למצוא את הזון שלי, את האני שאני ושנוח לי בה, אני רוצה לא לעוף ככה מכל מילה, כל כך קלה אל מול המשאבים- צריכה שריון גדול שכובדו יגן עלייך. אני רוצה למצוא את הזן שלי, את המשב שבו אני נושאת את עצמי מבלי תנאי ותלות שנרקמת על ידי נסיבות של לחישות שנשמעות ברוח וזה שם מנגן לך את הריקוד שהיום תרקדי. אני לא יודעת איפה לחפש אותו כי הרי אין זה בכדי להגיון לדבר הרי הוא שטוף מכל הרעיונות שהאחרים משקים אותו. 
מעניין מי הוא זה שכותב את המילים האם זה ההגיון או הזן? מי הוא זה שמוביל את היד אל המקדלת לא כמובן המילים שהן רק אוסף של שמועות שקמות לתחייה. מאיפה החיבורים מגיעים ולמה בטבעיות אני מוצאת את עמני כותבת דבר כזה ולא אחר לחלוטין והניסוח שהוא התקבל באופן רציך כסממן אני לא יודעת איפה הוא חיפש אותי, ואני לא יודעת מה המטרה בלמידה מדוקדקת של טוב ורע ומה שמוצלח צריך להעתיק כי הוא נושא איזו אוות אמת שלא מקבלים בשום מקום אחר, אבל תמיד זה ככה מסתכלים על הרעיון של היופי והשלמות (השלמות של מושג מומצא שבמקרה גם יכול להיות מושא האי שלמות אבל למעשה גם הוא ישא בשלמות את החוקים שלו) וכך למעשה אם משהו אינו יפה תוכנו אינו ראוי בשל חוסר הסבלנות האינסטקטיבי שלנו לא לנסות להבין מה שלא מוכר לנו.

אני לא יודעת מאיפה מגיעות המילים כי באותה מידה מהיכן מגיעים הצלילים ואיך אני יכולה להבין גאונות שלא חוויתי את חוסרה בעולם? אני מרגישה שהמילים הן ריקות עד שהן מתמלאות וכשהן ממלאות אז זה הדבר הכי מרגש שאפשר לשאת. אבל הבעיה היא שכבוד התוכן אינו מושג אינדבדואלי, ואם מעטים יתחברו מדוע ערכו כיצירה ירוד? האם חוכמתם של מעטים או משוגעים ואף טיפשים היא פחותה מחוכמתם של המלומדים והמצליחם? 
כל העיסוק של טוב ורע שגוי מיסודו וגוזר עליו סבל שהוא אינו מהותי בתהליך הכאב, ואנחנו כיצורים תבוניים חיבים ללמוד לעשות הפרדה בין הצורך לאשר בדבר מוסיים כצורך קוימי לבין תפיסתנו את העולם ואת עצמנו בראשית הכל.
אני מרגישה שאולי הזון שלי תמון במילים שתמיד מלמדות אותי את מי שאני עכשיו, וקשה נורא לקבוע איזו דמות אחת שמתאימה לכל תחושה ולכל האני שמחפשות דרך למצוא את מקומן, אבל יש משהו שמרגיש טבעי עד כדי גיחוך במסך הלבן וצליל ההקלדה שמשמיע את צליליו עוד לפני שאני יודעת שחשבתי.

נכתב על ידי , 3/9/2019 17:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ