לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019

אני יכולה


אני יכולה אני יכולה אני יכולה, כן אני יודעת טוב ואני בעלת יכולת גבוהה ואין שום סיבה שארתע אין דבר חדש ועל הכל אני עונה. 
מהר חיש חש הכל הכל מהר מהר ואין סיבה שלא אצליח להיות מעל ומעבר 
ואת הציון אשקר בין כך או כך גבוהה או נמוך התוצאה תהיה 661! כך החלטתי ואם לשקר מקל על התמודדות עם ההרתעה אז שיתברח לשקר שבין כו כה אומרים רבים ממני.
ואם יצא יותר אולי אפילו שאשתוק "מספיק" אני יכולה להגיד בגאון רק אם אאמין בכך.
כולם לומדים יותר ממני ואני רק מברברת הרבה על השקעה שהיא בשבילי כמו שיא אבל לצידם זה רק אולי רבע או שליש אם אני משווה אל הדומים לי.
אבל אבל מה זה משנה אם אני מצליחה להתמיד מול חרדה מול אכזבה מול משקעים מול חוסר השלמות הגדול ומול ההגדרה האיומה של כישלון, ומה זה משנה אם אצליח במספר שולי אם הצלחתי להתמודד עם הפחד.
אני יכולה אני צריכה להגיד בתחילת כל פרק את תותחית ואלופה והמילולי שלך מבלי ללמוד מילה אחת בעברית הכי טוב בכיתה, והם חורשים חורשים חורשים ואת פשוט 
טובה באוטמט אז בכל פרק תבואי באהבה כי הוא לא אוייב אלא ממש חבר נחמד שאת הולכת איתו יד ביד.
את יכולה
את יכולה 
וזה לא משנה אם תתקבלי לפסיכולוגיה כי גם ככה תלכי ללמוד עבודה סוציאלית בתל חי, והפסיכומטרי בכלל לא פאקטור אז זה מצחיק בכלל
אבל לסיים יש לו ערך
וערך לתחושה
שבה את מתמודדת עם המקומות שאת נופלת אבל קמה וממשיכה
ואת במרוץ ותסיימי לא אחרונה כי גם אם עיקמת את הרגל זה לא אומר שאת מתנשפת כמו האחרונים שם בסוף
ובכלל כל הכיתה שלי נבחנת בשמונה ואני בצהריים אז כמעט כל הרפואה שם ולא איתי בכלל חהחהחה
מה זה משנה אם צדקת בקצת או בהרבה, מה זה משנה בכלל אם תצליחי לקבל מספיק מה זה משנה
פשוט תלמדי להאמין בעצמך כי את לא פחות וזה לא שונה מהבגרות שהלכה כמו שטות וזה לא שונה משום דבר רק הגישה שאת בטוחה כל כך שזה גדול עלייך. אבל בשיעורים את עונה מהר וכמעט ולא טועה וכשאת פותרת מבלי לחץ אין משהו שאת לא מבינה, אז זה רק הסוויץ הזה שאת צריכה לעשות שישנה את התמונה.

בכל מקרה קיבלת כבר 661, הרי החלטת, אז לכל מורת רוחך תוצאה טובה כבר יש, ואיך מה לדאוג או לבכות על מר גורלך
אפילו לעשות חיבור זה שטות אחת גדולה, ואם תתנו לי נושא קשה תביאו עלי את הברכה, להתפפלסף קצת בשביל ציון ועוד קצת ידע מיותר בנושאים בהם אפשר לתת פירוט נוסף. 
איזה כיף תגידי לעצמך גם אם תעני רק על שאלה אחת, הרי את הדרך כבר עשית ואין מה שיקח אותה
עכשיו רק השאלה היא
תל אביב או פורטוגל
ובמה עובדים ברגע שכל הלופ הזה נגמר?
מי אני היום ומי ארצה להיות מחר
ביחד או לבד?
ללמוד או ללכת לאיבוד אל עוד שנה?
עוד יום עוד יום עוד יום והופ והשאלות הקשות באמת עוד לפני

 


 

 


 

נכתב על ידי , 16/6/2019 21:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני אוהבת אובססיות


הן כמו חוט שתמיד אפשר להחזיק בו, המוח משתשעשע שוב ושוב מחשבה שולית, רגיעה קצרה שהיא כמו מתח לא מזיק
מצד שני מתי פעם אחרונה זכרתי לשאול את עצמי אם אני נינוחה? אם אני עושה מה שטוב לי? אני זוכרת לרדוף אחרי ואחרי ואחרי ולהרגיש אשמה אבל מה עם לנוח?
לשם שינוי הפסיכולוג לא נבהל ממני, לעומתי שאני כן, אבל גם לא עזר ואולי זאת העזרה הכי טובה שהוא יכול לתת לי עכשיו
כשאני אומרת שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה אני חוששת שהוא יבקר אותי ויחשוב שאני לא מספיק טובה

אבל אני מבקרת אותו 
מה זה משנה בכלל הביקורת הזאת
בא לי להיות חופשיה
אני חושבת שבאיזו מידה אני לא לומדת בשביל עצמי, וזאת הטעות הראשונה
אני רוצה ללמוד איך להיות אמיצה, שובבה, איך להיות המוקד איך להיות עם עמוד שידרה. אני רוצה אני רוצה יותר מכל דבר ללמוד להיות אני. כמה כואב לי להסתכל בסרטונים ישנים על ילדה ביישנית שלא מסוגלת אפילו על הבמה בבית שלה לקחת תפקיד מוביל או בכלל דומיננטי אולי רק לצעוד מאחורי בנות אחרות כי תמיד קל להיות צל.

אחד מול אחד הדבר כמובן שונה, אבל אולי לא מאוד. אח שלי נותן מכה ואני נשארת במקום. חסרת אונים תמיד הייתי, בקושי בוכה, והוא צועק צועק צועק מושך את תשומת הלב ואני עומדת, כבר לא חשוב תכבה את המצלמה.

אולי אם אוכיח למישהו אחר שאני טובה מספיק אאמין לזה בעצמי, אבל כשהוא כרוך כך אחריי זה הורס את הפאנצ'. אני רוצה שתראה אותי מופיעה ולא את המופע שיש לך בראש, אני רוצה להתגלם באיזו דמות שעוד לא נבראה.
איזה שיעמום להיות בת אנוש, לכולם כל כך אכפת ואני רק בוהה בהם, נחבטת בביקורת עצמית על שאני לא עומדת בבינוניות הזאת.

 

 

 

שתינו עדיין מצחקקות אחרי פיצלוח ותוהות אם הוא מודע לקיום שלנו, איזה הצלחה מסחררת, הוא כמוני אבל הצליח להיות גם וגם, אני גם רוצה להישאר יצורה וגם דמות שהיא מושא. למעלה ולמטה ואיזה ודוגמנית שתחזיק לי את היד. דוגמן ודוגמנית שיהיו הרומן ונחייה כשלישיה סוערת ושהם יכתבו עלי פוסטים פתטים על כמה שאני מוכשרת.
נראה לי אלך לאיבוד ואכשל עד שאמצא את המקום הנכון במקום ללכת אחרי קולות שדיברו אלי כשהייתי בת שלוש עשרה, איפה יהיה לי טוב? אני לא חושבת שעדיין מצאתי את עצמי כדי לדעת מה אני אוהבת.
יעדים חדשים:
1.קורס משחק
2.קורס פילוסופיה
3.קורס תפירה
4.דירה בתל אביב
54.פורטוגל (לנסוע לקהילה שם)
באיזשהו סדר
(רק השיט שלקחתי את הכסף לקורס מסבא ואיך מסבירים להם שאני מחליטה להמשיך ללכת לאיבוד?)

 

עדיין אל תחליטי

תשארי עם סימן שאלה
תזכרי שבכל רגע הדבר הכי חשוב זה לאהוב את עצמך
תהיי נאמנה 

 

 

אוויר.

 

נכתב על ידי , 14/6/2019 15:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




המילים לא מרגישות טבעיות, השתף נפסק ואפילו היכן שהיה תנועה טבעית חוזר הספק העצמי, מה זה בכלל אמור להביע? 

אני מקבלת בכניעה את חוסר היכולת, מרגישה שאם כך זה בא אולי זה לא הזמן הנכון, אני לא רוצה לחיות במלחמה בשביל להגשים את הרעיון שאני צריכה להיות משכילה. הסתכלתי על אופציות התנדבות בספרד, ומצאתי קהילה בפורטוגל שנראית לי מעניינת, אני לא יודעת אם זאת בריחה כמו תקווה למצוא דרך לחיות בצורה פחות מתסכלת. אני רוצה לקחת תיק ולהתחיל ללכת, ללכת וללכת וללכת
רק לסיים אני אומרת לעצמי, הסתכול שצף ממני מרגיש כמו סכין חדה שנשלפת צמוד לצוואר וכל תנועה לא נכונה ואני אאבד את עצמי. אני כבר מדממת, מחפשת איזו תחבושת שלפחות תעצור את הדם זמנית עד שאמצע דרך לתפור את עצמי.
הכל מרגיש חסר משמעות, הרשתי לעצמי להיות טוטאלית עם הרעיון של הלימודים ולאבד כל קשר למציאות הקודמת, אני נותרת ללא בסיס ללא דירה ללא עבודה ללא איזה סדר חיים רק הלימודים שכרגע כל מגע איתם כמו שפשוף חזק על העור העדין, ואני כמו עור של זקן מקומט שכל מגע איתו מרגיש מסוכן, העולם לא מתאים לעדינות שכזאת.
מה זה משנה ועל מי את עובדת ואיך בכלל אפשר להתחיל לנוע כשאת עדיין ממשיכה להגשים רעיונות שהם לא שלך, מי את ומה מעניין אותך? נמאס לי לתת לחרדה להכתיב אותי, נמאס לי להיות כלואה
וגם עכשיו יש בי רצון לקחת מספריים ולגזור את השיער אבל אני מפחדת שכולם יראו שאני לא בסדר, אבל אני לא בסדר וזאת לא בושה ואני רק נגישה יותר לרצונות שלי שמפחדים ממה יחשבו ואיך ישפיעו ומה צריך כשאני בסדר אבל כשאני לא אני מותרת והכל מותר לי.
עצוב לי כמה הבחור בכלל לא בסיפור שלי, כמה הוא לא מעניין אותי לטוב או לרע, כמה שזה לא תחת התשוקה לקחת או להפסיד או ל-משהו בכלל אפילו לא לבקש עזרה כשאת כל כך אבודה את לא רוצה ממנו כלום ושום דבר. כשטוב לך זה נחמד וזה נחמד לך הרעיון של נחמד, אבל אולי את פשוט מאוד מאוד רוצה להיות בסדר ומעל כל מה שעושה לך עצוב ורע וחשוך אז את נאחזת באיזה טוב שנראה לך מתאים. וזה גם לא שלא מתאים, אין סיבה שיתפרק, וגם מה הטעם להיות עם אחרים? הרי לא שאת רוצה  וזה רק המחשבה על הפיתוי שמפתה. 
אבל בא לי להחשיב איזה מישהו במערכת השיקוילם שלי, וזה מרגיש ריק יותר כשיש אבל זה כמו אין, כי אולי זה מהותו של דבר בריא, אבל זה לא כיף כי זה לא משחק לרגש שלך
הרגש שלך לא מתרשם בכלל, רק את הבריאה יודעת להעריך וולהתענג מאיזו התאמה כזאת שלא צריכה להיות יותר, אבל היא לא היחידה ונמאס לשאר הצללים להקטין את עצמם מולה. היא לא החשובה ביותר, ונמאס לכולם שאומרים שהיא נכון וצודקת ומודל לחיקוי ואיזה יופי שהיא כזאת וכולם כל החברה מזמרת לה, אבל את השלם שאת רק מוקטנת מול הרעיון של בריאתה.
כל השיח שקיים לא שלי ואף אחד לא מדברת איתי את השפה של אי הבנת הקיום חוץ מהשחקן 

אני רוצה לכתוב לו
"אני מנסה ללמוד איך להיות טובה לעצמי, אבל זה כמו להעמיד פנים שאפשר בכלל להשתנות
הכל נהיה תמיד קל יותר אבל קשה באותה המידה
ואני חולפת בין אנשים שמבינים חלק, אבל לא אותי
ושמעתי בך אותי, וגם אם זה לא אתה.
ככל שאני מכירה אנשים שעושים לי טוב אני מרגישה רע
והדחייה היא המקום בו אני מרגישה בבית
כי שם אני ממקמת את עצמי
ולא יודעת למה נתקעת לי בראש, אם רק בגלל זה או רק בנוסף
לרגע חשבתי אולי אני באמת נואשת
אבל דווקא עכשיו יש מישהו ואני לא צריכה דבר מלבד תחושת כיוון
או לפחות מישהו שירגיש שהוא טועה כמוני"
אני צריכה פנטזיה ומישהו שאני לא טובה מספיק עבורו
אני צריכה סיפור שהוא לא שלי להאבד בו
אני לא מצאתי אמת בקיום ולא מצאתי בי כיוון, אני רק משקרת לאנשים שיש בי משהו כדי שלפחות לא אהיה לבד.

תמיד חוזרת לאותה התחושה
הלוואי ואדע לאן

נכתב על ידי , 12/6/2019 01:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ