לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2018


עול ההחלטות יושב על כתפייך גם כשאת בוחרת לאבד שליטה.

זה רעיון שיש לך שפעולות הרסניות יורידו את המשקל, רק ההחלטה המודעת להתאפשר לנוע בקלות למרות המשקל התמידי יכול לתת לך איזה סוג של חופש.
כולם חושבים ואומרים שהם צריכים מישהו, בין כל השירים המתנגנים גם השיחות מנגנות את שומעת את אותה הכמיהה.
ואני אולי לראשונה בכנות שלא מרגישה את הצורך בכלל,
אני מחפשת בי הכל
לא נתלית ברעיונות
מתאמצת לעשות טוב לעצמי ולשחרר ולקבל ולקחת.
כשאישתו של הבעלים שאלה אותי אם לא יהיה לי קשה מדי שבוע הבא שש משמרות, אז לא יכולתי להתחיל להסביר שעייפות שכזאת נוצרת רק מהרעיון שאנחנו צריכים חופש, והחופש הכי גדול שיש לי נמצא בכותלי הבר.
יום שישי אני עושה ארוחה עם חברים בדירה החדשה, חיכתי להיות במקום הזה הרבה זמן..
גם אם כולם יבריזו חוץ ממנה זה מספיק לי.

תמיד אני מפחדת להגיד שאני בסדר, אבל אולי זה גם מסוג הפחדים שצריך להתגבר עליהם. אני בסדר כשטוב ולי אבל גם כשרע לי ואני מאמינה שאני מסוגלת להתמודד עם כל דבר וכל תחושה שתבוא. הטוב תמיד מנחם אבל אין באשליה שאחוס מלילות קשים. קרני השמש של הבוקר בהירות יותר, ואני קמה לבואן כל יום עם צאתי לטיול עם הכלבה.

נכתב על ידי , 14/11/2018 10:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצב


מוזר לגור לבד, בודד

ישנתי כל היום ספק מפאת העייפות ספק מהחשש מהשקט.

צריכה למצוא עבודה חדשה שוב, נראה לי אנסה ככל האפשר לראות בזה שעשוע ואיזה חודש שבו אני נעה בין מקומות.

מיקום וכסף זה כרגע קריטריונים מובילים.

אני מתגעגעת לחברים שלי, ומוזר לי להתעורר מהמרדף שהייתי בו בשבועיים האחרונים. אני נותנת מקום גם לזה, אני בטוחה שדירה ראשונה לכל אחד זה מעבר לא קל וזה רק לילה ראשון. 

נכתב על ידי , 9/11/2018 16:53  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבעיה מגיעה ברגעים שאני מתירה לעצמי לאבד אחריות
ואפילו למרוד
כאילו הדבר יועיל אם אפגע בעצמי, יקל
לא אוכל ולא עצלנות מחשבתית תורמים לעייפות
אבל אולי אלו חטאים של רגעים אחרונית של פינוק כי אני יודעת שהצעד הבא יאפשר לי פחות 
בכל מקרה רצוי להכניס דברים לפרופורציות
גם כשאני חוצה גבולות אין צורך לתת לרגעי משבר קו מוביל להמשכיות..

הפכתי להיות בחורה עם שתי משרות, יום אחד פנוי, דירה וכלבה במשרה מלאה, ועם קורס ציור במוזיאון.
עלתה בי מחשבה להזמין לקפה את האקס כי הוא הכיר ילדה שלא הייתה מסוגלת להכנס לסופרפארם לקנות לעצמה טמפון ואז דיממה על המיטה של אמא שלו. אני לא יודעת אם זה הצורך לאישור, אם זה החלק שבו עוד לא שיחררתי לחלוטין את הרעיון שהיה לי לגבי החברות שחשבתי שהייתה לנו, או שאולי אני רוצה להתגאות בפני מישהו, לפרוש את כנפיי הטווס שעבדתי קשה מאוד להשיג.
פעם ידעתי שהוא קורא אותי והיה לי גם בזה דבר נחמד לפעמים, כי ידעתי שיש לי קהל שיודע עד כמה הדברים באמת לא מובנים מאליו, כי היה לי בפני מי להתגאות, אבל גם היה לי בפני מי להתבדות, להתבזות, והיה בזה תחושה מעיקה של חבל סביב הצוואר שאין ביכולתי להתיר, או שאולי אני מתקשה להתירו בשל יתרונותיו ותחושת חיכוכו.
אני מתגעגעת לאיזו תחושה קיומית מנמחת של שותפות, ואני לא יודעת מדוע עברו שנתיים וחצי ואני לבד מבלי דבר שאפילו התקרב לכך. אני בוודאות עושה משהו לא בסדר, ואני אפילו יכולה לספור בקלות בעיות התנהגותיות שמונעות ממני, ואני מניחה שעם קצת מודעות ועבודה עצמית אני אוכל להתקרב בחזרה או לפחות להתחיל להשתפשף בנסיונות לא מדומים שנמצאים באיזור נוחות שלי.
מצד שני אני מפתחת את הלבד שלי ואת היכולת שלי להרגיש ביטחון בעצמי ובעולם, מבעד לרעיון שיש לי להרגיש את הדברים אחרת בזכות מישהו האם זה באמת מה שאני צריכה? עזבו צריכה, למחוק את המילה הזאת מהלקסיקון, האם זה מה שאני רוצה ?אני רואה אחרים מוצאים וזה ישר מקפיץ בי שלוחת מחשבות שזועקת צועקת עלי שמשהו לא תקין בי ואני צריכה אחרת. אבל, ויש אבל, איפה את נמצאת באמת?
כשהוא אמר לי שהוא לא רואה את עצמו נכנס למערכת יחסים, ישר חשבתי שיש מישהי אחרת, אחר כך שהוא אמר שהוא בי אז ישר החלטתי שיש בכלל בחור או שהוא רוצה סטוצים. או שבכלל הוא אולי לא רוצה להכנס למערכת יחסים עם אישה, כי הוא נמשך יותר לגברים?
אבל לא עלה בדעתי שיש מישהו אחר, כן יש, הוא עצמו, ונשמע לי עכשיו שיותר מהכל הוא עובד על המערכת יחסים עם עצמו, והוא לא פוליאמורי.
ואולי אני גם כך בעצמי,
ואולי זה מה שאני רוצה יותר מהכל,
לאהוב את עצמי, להיות עם עצמי בתחושה קיומית נעימה ומכילה.

(לפקפק לפקפק לזכור לשאול ולפקפק אני רוצה להקשיב לעצמי וקשה עם כל כך הרבה קולות שהסכמתי לקבל כשלי. 
כל מה ששייך לאחר בהכרח לא צריך להתקיים גם עלי, תקבלי את הקולות באהבה אך כמנוכרים אלייך, תהיי גם פתוחה לגלות שהמסע שלך גם הוא מוביל אותך לאותו המקום מדרך אחרת, עם איזה ביטחון באי וודאות, או יותר נכון חוסר בצורך בביטחון)

נכתב על ידי , 8/11/2018 11:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ