לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Keep Holding on


חיילת. בת 20. על חוויות מהשירות הצבאי, מהחיים עצמם ועל החלומות שיש להגשים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2018

#Metoo


לפני שבועיים הוטרדתי מינית. 




זה היה בבסיס, על ידי מישהו שאני מכירה. 


ואני אפילו לא יכולה לספור לכם את כמות הפעמים שהוטרדתי מינית על ידו,


כי לדעתי זה חצה את הפעם העשרים, שהוא נגע בי בלי שרציתי.  


אני רק זוכרת שקפאתי, בשניה שהוא נגע בי.


והאינסטינקט שלי אמר לי לפעול ישר, ולהגיד לו שזה לא מתאים, ושיוריד את היד.  


הוא המשיך ללטף אותי, 


הגוף של הפך לנוקשה אל מול כף ידו, שנגעה בגב שלי, בדיוק איפה שהחזייה,


ואז הוא נגע בסוגריים שלה, אלה שפותחים וסוגרים אותה.


הבטתי בו, וביקשתי ממנו להפסיק, כי זה לא נעים לי. והוא רק חייך.


אני חושבת שכל מילה שהוצאתי מהגרון שלי, היה כמו מאבק מתמשך. 


זה היה חמש דקות שהרגישו כמו נצח, והרגשתי איך אני נשרפת מבפנים. 


כי כל לא שאמרתי, הוא פירש ככן. וניסיתי להיאבק מולו, אך הוא השאיר אותי שם,


חלשה וכואבת. כי הוא מכיר את הנקודות תורפה שלי, ושהוא לוחץ עליהן, הוא משאיר סימנים. 




אני חושבת שהדבר הכי קשה שעשיתי זה לספר לחבר הכי טוב שלי מה קרה, 


"אני צריכה לדבר איתך על משהו חשוב..."


שלחתי לו בוואסאפ. היד רועדת, והראש עוד רגע מאבד את עצמו מהמחשבות. 


שניה אחר כך הוא התקשר, קולו מותש וצרוד, 


'מי פגע בך? אני אשבור אותו. אני נשבע לך.' 


ואני רק נאנחת מהצד השני של החדר,  עם דמעות בעיניים, מסתובבת בחדר, עם הפלאפון ביד. 


'דברי.' הוא ביקש, כמעט מתחנן.  


'הוטרדתי מינית...' אמרתי, 'את רצינית? 'הכי רצינית.' 


הוא התנשם בכבדות ואמר, 'מי זה?' 


'מה זה משנה?'


'תגידי לי מי זה.' 


ואז התיישבתי על הרצפה בחדר, שלגופי גופיה קצרה ותחתונים, והתחלתי לבכות. 


'די יפה שלי... אל תבכי. זה הורג אותי. אני כל כך מצטער.' 


ואז השיחה התנתקה,


הוא שלח לי הודעות מחזקות והבטיח שהוא יעשה הכל כדי לעזור לי.  


לפני שבוע שלח לי את מספר כדי להתלונן,


'תבטיחי לי שאת עושה את זה.'


ואני עשיתי הכל כדי לדחות את זה, עד שרביעי שעבר התלוננתי.




פעם ראשונה, ב20 שנה שאני חיה, שאני עושה למען עצמי משהו, 


ועוד משהו כזה. 


התלוננתי על המטריד שלי,


ואף אחד לא הכין אותי לתחושה הכבדה והקשה שמלווה אותי מאז. 


אני מרגישה שאני נחנקת מכל פעם שאני שומעת את השם שלו,


ושום דבר לא מראה התקדמות מסוימת. 


כי בכל בוקר שאני מגיעה לבסיס,


אני יודעת שיש אפשרות שאני אפגוש אותו. 


אני מרגישה שאני טובעת בתוך מערבולת של רגשות\תחושות. 


והאמת שזה הדבר הכי קשה בעולם. 




הדבר הכי קשה זה לבוא ולשתף אנשים בסיפור הזה, 


כי לא משנה מה אני אעשה אז ילוו אותי הרגעים האלה. 


ואי אפשר להסביר כמה זה מורכב וכואב.






אף אחד לא מכין אותך לרגעי הפחד


והבדידות שתרגישי לא משנה כמה תמיכה תקבלי.


אף אחד לא מכין אותך שתפחדי ממגע,


אף אחד לא מכין אותך להתקפי חרדה שהטרדות מיניות מלוות בהן. 




 אחת מכל שלוש נשים עוברת הטרדה מינית, 


אחת מכל חמש נשים עוברת אונס. 


אחת מכל חמש ילדות קטנות עוברת פגיעה מינית. 


 




 

נכתב על ידי , 16/3/2018 17:49  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , המתמודדים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDida life אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dida life ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ