לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


*פילוסופיה על החיים*

Avatarכינוי:  MyonlySunshine:)

בת: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2019

ילדי הגן


מחאת ההורים נגד ההתעללות בילדים ממש נגעה בי, גם בלי זה שאני אמא.

דבר ראשון- איך אפשר לפגוע בגוף כזה קטן? זה הדבר הכי חמוד שיש, הפאזה הכי מתוקה שלהם, איך אפשר?

דבר שני- לא יכולה לשמוע בכי של תינוק, זה מעורר בי את כל האזעקות ועושה לי הכי עצוב שיש.

דבר שלישי- גם אני עברתי כזו שהייתי בת 4, לשמחתי היו לי אחר כך בגן צעירים וגן חובה שתי גננות מדהימות אבל בגיל 4 הייתה לי גננת זוועה, הרבה לא זכרתי ממנה, לשמחת, מלבד המשקפיים העגולים, הפוני והרוע השוצף, היא לא אהבה ילדים. ילדים היו מלשינים אחד על השני לגננת והיא הייתה מעמידה בפינה, יום אחד אבא שלי סיפר לי שהוא בא להביא אותי לגן והתחלתי לתפוס בשיחים כדי לא להכנס תוך כדי צרחות, לשמחתי אבא שלי לקח אותי הביתה ונשאר איתי בבית באותו היום.

בצהרון של אותו גן, עם גננות אחרות יום אחד השתעשעתי והפלתי את עצמי על איזה כיסא, פתאום כל הגן השתתק, הרגשתי כאב עצום ליד העין ונחיל עצום של דם שטף לי את הפנים, פתחתי את האזור מתחת לגבה, במזל לא פגע לי בעין, ואני עד היום זוכרת אותן, עומדות מולי ואומרות שאני אשמה, הן לא לקחו אותי לשטוף את הפנים, ואבא שלי קיבל אותי עם דף קרוש על הפנים וצלקת שלעולם לא תוכל להסגר כי לא דאגו לקחת אותי בזמן לקבל טיפול. אבא שלי כמובן דאג שהגננת תפוטר באתו הרגע שראה אותי, אבל בטח היא מצאה עבודה בגן אחר לאחר זמן קצר, אף אחד לא מגן על ילדי הגן.

לשמחתי, כאמור, זכיתי בשתי גננות טובות בשנתיים לאחר מכן, היה לי ממש כיף איתן והן ממש אהבו אותי ופינקו אותי, בלטתי בגן ויש לי רק זכרונות טובים משתיהן, היו לי שני ידידים בנים (עידן ובן- את בן הגדרתי כחבר שלי) ונהנתי מכל רגע, זכרונות קסומים. לאט לאט הזכרונות נדחקו. אני לא מסתכלת כל יום שאני מתאפרת על הצלקת שלי, אבל שאני כן אני חוטפת עצבים מכך שלא היה להם אכפת מילדה קטנה בת 4, לא היה להם רצון להתקשר לאבא שלה, היה להם רצון לחנך אותי בכך שכאב לי וירד לי המון דם. יותר מכל- לא האמינו לי. וזה הכי כואב לי.

אני מקווה שיהיה שינוי בחקיקה, מצלמות, שלא כל משוגעת תוכל לפתוח גן, שחינוך גילאי 0-3 יעבור לפיקוח משרד החינוך ושיהיה גורם בלתי תלוי שיסתכל כל הזמן על המצלמות, יבחן וישמור על הילדים.

נכתב על ידי MyonlySunshine:) , 13/7/2019 19:19  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוֹרי.-ו> ב-16/7/2019 14:49



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMyonlySunshine:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MyonlySunshine:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ