לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


*פילוסופיה על החיים*

כינוי:  MyonlySunshine:)

בת: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2018

HSP


HSP


ככל הנראה יש לי את זה, זו לא לקות או משהו פשוט משהו שקיים בי, דבר שגורם לי לכתוב כל כך טוב ולדעת ליעץ לעניין לאחרים ומנגד להפגע כל כך ולהכנס לכדור שלג.


לאט לאט ככל שאני חוקרת את זה נראה לי שאני מבינה למה כל כך קשה לי במעבדות שיש כל כך הרבה רעש מסביב, למה היה קשה לי בגדוד שהיינו בתרגילים או במבצעים, כל כך הרבה מכל מקום. מרגיש תחת הפצצה. ומסביר לי למה אין לי יותר מדי חברים- כי קשה לי שכל מגע מרגיש כמו איום, ושאפשר להעלב בקלות. זה מזכיר שיש את הבדיחות הללו "מה זה חבר", חבר זה מישהו שיתקשר לשאול לשלומך שאתה מרגיש רע, חבר טוב- יבוא, ילווה אותך לרופא וכו', החבר הכי טוב- יצחק עלייך בפניי הרופא, יצלם אותך וכו'. השחרור הזה, הלסמוך על מישהו. אין לי את זה ולכן כל כך קשה לי עם אנשים. לא יכולה לסמוך על הכוונות שלהם.


ברור שיש מצב שנולדתי עם הHSP, אבל גם החוויות בגדילה לצד אח שהוא מטורף וגדילה לצד רוסים שלא מקבלים אותך ואח"כ לצד ערסים שבטח לא מקבלים אנשים שקטים שבכל מקרה מצליחים זה קשה.


והלוואי והייתי יכולה להפטר מהHSP הייתי מוותרת על היתרונות בכדי להשיג חברים, להיות פחות רגישה ולתפקד תחת הפצצה מכל עבר. לכן כל כך סבלתי בגדוד, אמנם התברגתי בין הטובים והמוצלחים שהייתי כבר רב"טית, חפפתי אנשים והייתי מאוד מוצלחת אבל צמחתי מקושי רב, גם בהשתלבות גם מבחינת אנשים שלא היו הדבר הכי רגיש ומכיל.


אמא שלי עם כמה שהיא היום מכילה אותי לא ממש הכילה אותי שהייתי קטנה, מאוד דרשה ממני להצליח והייתה לפעמים די קשה במקומות שלדעתי לא היה בהם צורך. מה שמעניין זה שהיא מאוד התשתנתה בכמה שנים האחרונות. לפחות איתי.


בכל אופן HSP.

נכתב על ידי MyonlySunshine:) , 7/8/2018 01:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמעט סיימתי את הסמסטר


שהייתי בכיתה י"א חוויתי משבר על רקע אהבה נכזבת אפשר לומר?.. למרות שזה לא היה רק זה. בכל אופן מתלמידה טובה הפכתי לתלמידה מאוד בינונית מטה. אני זוכרת שהייתה בגרות אחת שכמה שהמורה ישבה איתי והקדישה לי זמן, שעות! קיבלתי 51 סופי, המזל שהמגן הציל אותי והאנשים שלמדו איתי שלא נפלו אז לא חשדו במגן ולא פסלו אותו. מאז נהייתה לי התחושה שאם אני מאבדת את זה אז אני מאבדת את זה. בכימיה אנליטית בסמסטר א' של שנה א' זה קרה, זילזלתי ממש, לא עשיתי שיעורים, הלכתי למורה פרטי שהיום הייתי נותנת לו סטירה כי הוא לא יודע ללמד וקיבלתי עובר, 56. אני זוכרת כמה ישבתי וישבתי ושום דבר לא יצא מזה. 


הסמסטר הזה התחיל אצלי בצורה מאוד לא נעימה, סבתא שלי נפטרה לאחר אשפוז לא נעים והייתי מאוד קרובה אליה, שתי חברות שחשבתי באמת ובתמים שהן חברותיי לתואר נטשו אותי בלי סיבה אחרי שהשקעתי בקשר, אנשים רעים מהתואר שניסו להוריד אותי, מרצה שירד עליי עד שהתלוננתי, המשך הרגשות כלפי ד' והדחיה שלו כלפיי שהלכתי לרקוד והוא גם היה שם, OCD, מצב לא קל בבית מצד אחי ובעקבות זה אי חזרה לבית במשך שבועות רבים. אני הייתי בטוחה שאני נושרת מהתואר, שזה הסמסטר האחרון שלי עם המחזור שלנו, שאני יורדת מחזור וחוזרת על שנה ב' עם המחזור המגעיל שיש אחרינו (עם כמה שאנחנו דוחים- הם יותר). אבל... לא. זה הסמסטר עם הממוצע הכי גבוה שהיה לי מאז תחילת הלימודים, נושק ל87, ושנתי 84. עליתי לממוצע כללי של 80 נקודה משהו הנכסף... מהתרסקות! מהתרסקות!!! עליתי הכי גבוה שיש!!! אני מרגישה שהיתי חייבת להוכיח לעצמי והכנסתי את עצמי לתודעה שאני חייבת להצליח ובגדול, להשקיע ממש כדי לסגור את הפערים והצלחתי. חלום. עכשיו נותר לי עוד מבחן אחד שהשארתי אותו כב' ואני חופשיה לעבוד ולחזור לספורט במלוא המרץ. לקראת השנה הכי כבדה של התואר, שנה ג'. אבל לפחות הוכחתי לעצמי שאני יכולה גם לבדי.

נכתב על ידי MyonlySunshine:) , 1/8/2018 02:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של MyonlySunshine:) ב-5/8/2018 21:46
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMyonlySunshine:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MyonlySunshine:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ