לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


גם אם קשה

Avatarכינוי:  2317

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2018


חילקתי את האנשים לשתי קטגוריות: חופרים יותר וחופרים פחות. לא יודעת אם זה הכדורים שעושים לי אמוק של עצבים והחוסר איזון המוחי שלי או אנשים באמת מעצבנים ולא שמתי לב לזה עד עכשיו כי הייתי כל הזמן שיכורה. 
נכתב על ידי 2317 , 7/10/2018 13:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




סביב מדורת הענק בלילה של הירח המלא היו שניים עם חצאיות סקוטיות, צרפתי עם חצאית אדומה ארוכה ואיסלנדי עם חצאית חומה ארוכה.  הצרפתי בא לבקש שאכטה ונתתי לו נשיקה ביד ואמרתי לו שמחר נהיה חברים אבל הוא אמר לי שהוא הולך עוד שעתיים  לצרפת שוב. האיסלנדי נתן לי כיף יום אחר כך, שניהם יפיי תואר. 

אני והאיסלנדי ישבנו בטיפי וציירנו ציורים ודיברנו על לבלוע את כלל הקלונקסים שלי וללכת לקנות אלכוהול בכפר. הוא רצה לדחוף לי אסיד.

התחלנו להתנשנש ועברנו לעשות את זה ביער, היה סקס גרוע ממש. לאחר מכן אמרתי לו בוא נשאיר את זה פשוט, כמו מקודם, חברים.... אבל הוא התחיל לרצות להחזיק לי את היד ולחבק אותי אז נאלצתי להיות מגעילה אליו כדי שיתרחק ממני. 

אחר כך ראיתי את הצרפתי בפולין. לא דיברנו. אני חושבת שהוא אהבת חיי 

נכתב על ידי 2317 , 7/10/2018 11:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תופס אותי


זה כמו להפיל ראש, כמו להוריד שורה, עולה עולה עולה באם נתפסתי. מגיע משום מקום (או אולי מהמאגרים של בלוטת התריס שדאגתי לשמר). בעברי, הכוונה לפני שנה בדיוק הייתי מקיאה במצב כזה שהיה קורה לעיתים תכופות יותר כי על הידע שלי בהקאה יש וותק וכמו כן גם על האהבה שלי ללהקיא, ובעיקר הצורך להקיא כדי לקבל מחשבה על כך שהוצאתי את החומר המסוכן ממני ועכשיו יש מצב שזה יעבור יותר מהר. 

אם הייתי לבד לא יודעת מה הייתי עושה, כנראה מנסה לצפות בסרט או בבוב ספוג. אני משכנעת את עצמי שיש לי בחילה אבל זה בדיוק ללמוד לחיות לצד כל זה ולא להיות מכושפת. לדעת שזו לא האמת וששום דבר שאכלתי אינו מכיל חומר כזה או אחר, שאין מזרקים על הספה ושאף אחד לא ריסס מהחלון לתוך הבית רעל. הכל בסדר. אני חוזרת להיות קופה, לא מצליחה לחבר את המילים לקול אחד רציף שיבקש עזרה, לדבר נשמע לי כמו דבר לא אמיתי שאני לא מצליחה להטביע בו רגש לעומת מעשים וקולות של נמר. לזוז, לשרוף, לגזור, להכאיב, להסתכל. 

אינני כאן לעוד הרבה זמן. 

אודי ומליאן, אני אוהבת אתכם.

מקווה שיום אחד אדבר. 

נכתב על ידי 2317 , 4/10/2018 21:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פצעים


אתה כמו מלקק את פצעיי נפשי, ההיסטוריה המינית שמשאירה אותי מדממת, אוסף במרץ עם הלשון את כל הכאב שיכול לזלוג מתוכי החוצה ומנסה לרכז את זה לנקודה של הנאה אבל איבדתי את זה ובפיק כל הכאב והפחד והכאב מתרכזים ועולים בבת אחת עד לפיצוץ המיוחל בידיי רוב הנשים אבל בי הוא מפוצץ את כולי לחתיכות כשכל חתיכה נשלחת ליום אחר לאורך חיי וניהיה לי רע רע רע. מין מרגיש כמו מעשה סוטהבין שניי ילדים שמנסים לחקור מה נעים ומה לא ולפעמים זה נעים בגוך אבל קשה בנפש גורם לי להרגיש אשמה וגועל ודחייה מעצמי. שולח אותי לתחושה ההיא של הכלום של העבר של המוזרות שבה אני אינני אלא משהו אחר. 

נכתב על ידי 2317 , 3/10/2018 21:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,302
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל2317 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 2317 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ