לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בנטו


מינימלי, מכיל הכל, ואסתטי

Avatarכינוי: 

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2019

סנקלפה


באמת לא חשבתי שמשהו כזה יקרה. זה מרגיש כמו ילדה שחולמת שההורים הגרושים שלה יחזרו. האקס שלח לי הודעה לפני חודש בערך, והשבוע נפגשנו. הוא אמר שהוא התגעגע אליי, שהוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותי, ועכשיו כשהוא גם יותר אוהב את עצמו ויש לו יותר כוח הוא היה רוצה להשקיע את הכוח הזה גם בי. יש בי קול שאומר 'אם את חוזרת אליו את פחדנית עלובה'. את נואשת לאהבה וזוגיות, ניסית למצוא אותה בעולם הגדול ולא הצלחת, ועכשיו הוא מוכן לקבל אותך בחזרה אז את קופצת על הטרמפ. את גם לא מכירה אותו בכלל עכשיו, זאת אומרת הוא מאוד השתנה בחודשים האחרונים, ובטח שאת השתנית. זה היה נכון להיפרד אז, למה שעכשיו תחזרו? סתם כי בא לו ואת עוד לא מצאת מישהו חדש?
הקול השני לא מדבר ופשוט מסתכל עליי בחיוך מטופש ועיניים בצורת לבבות. היה לי כל כך כיף להיפגש איתו, והיה לי כל כך כיף לחשוב עליו מאז שנפגשנו. האושר הזה שמישהו חושב עליי בחיבה. שתהיה לי הזדמנות להיות מחובקת ואהובה. הנה צ'אנס נוסף לבנות את המערכת יחסים הזאת מהתחלה, לתקן את הטעויות של פעם, לצאת לדייטים ראשוניים ולהכיר מחדש, לאט לאט.

 

בארוחת שישי ההורים עשו עליי אמבוש. ניסיתי להיות יחסית דיסקרטית בעניין אבל גם לא להסתיר לגמרי, בפעם האחרונה שהסתרתי דייט זה לא נגמר טוב. בקיצור הם פשוט פתחו מולי ומול אחיותיי את כל מה שהם חושבים על העניין, ואלה הנקודות בעיקרן:

1. הוא לא מספיק טוב בשבילך, הוא חלש, אין לו ממשק טוב על החיים, את תצטרכי לנווט אותו ולטפל בו במקום שזה יהיה שיוויוני.

2. את צריכה מישהו שירצה לעשות איתך דברים, לטייל, לרוץ, ללכת למוזיאון. הוא בטטת כורסא ולא פועל ויוזם.

3. הוא השפיע עלייך בצורה רעה, ועכשיו את הרבה יותר טובה. אם תחזרי אליו, גם לניסיון, לא תוכלי באמת לראות את הבעיות של הקשר ואת איך שהוא משפיע עלייך, כי תהיי כבר בפנים.

הייתי צריכה לעצור את הדמעות, לא הבנתי מאיפה זה בא. זה היה מאוד תוקפני, מאוד פומבי ומביך. לפעמים אני באמת לא מבינה מה עובר להם בראש. לא היה לי כוח אפילו לנסות להתגונן, להגיד שהם לא ראו את התמונה המלאה, ושהם לא בדיוק אובייקטיבים. פתאום הבנתי כמה נוח היה לי בתקופה האחרונה לעשות בדיוק מה שהם מרוצים ממנו. אמא לא הפסיקה להגיד לי כמה היא רואה שבזמן האחרון אני חיה באופן מדויק לעצמי, ואני תוהה כמה זה מדויק לעצמי וכמה זה מדויק לאיך שהיא חושבת שנכון לי לחיות. ההורים שלי מאוד פתוחים, הם מעולם לא חייבו אותי ללכת במסלול מסויים והם מאוד סומכים עליי שאני אעשה את הבחירות הנכונות בשבילי, וגם בנושא הזה הם אמרו שהם כמובן יקבלו כל בחירה שלי. אבל זה סתם כי אני יודעת בדיוק כשהם לא מרוצים ממשהו, ואיך בדיוק אני יכולה להביא אותו הביתה כשאני יודעת מה הם חושבים עליו? אני מדברת כל כך הרבה בזמן האחרון על לבחור דברים באמת. להפסיק להרגיש כאילו אני כפופה למסגרות (אמיתיות או מדומיינות) ופשוט לבחור מה אני עושה עם חיי, אבל אני חושבת שיש לי עוד דרך לעבור עד שאני אגיע לשם. יכול להיות שכל הקטע הזה שאני ממש סבבה עם לחזור לגור בבית זה הרבה בגלל שפשוט החלטתי לעשות רק מה שההורים שלי לא יציקו לי לגביו, ועכשיו הבועה הזו מתנפצת. אני כבר לא יודעת מה אני באמת רוצה. בחיים לא חשבתי שאני כזאת פרנטס-פליזינג, אבל עובדה שמה שהם אמרו ערער אותי.

 

בשיעורי יוגה התחלנו נושא חדש החודש- סנקלפה. המורה אמרה שהמשמעות של זה היא "הרצון העמוק ביותר". בגלל שקשה להבין את המושג הזה, בינתיים אנחנו מתאמנות ברצונות חיצוניים וקטנים יותר, וככה נוכל להבין צעד צעד איך להציב לעצמנו מטרה ולהגשים אותה. למשל, לעשות 10 ק"מ במירוץ תל אביב בפחות משעה. ואז אני גם מרוויחה בריאות וכושר על הדרך, וגם מתאמנת בלפענח מה באמת חשוב לי, ואשכרה לעשות את זה. הייתי כל כך לחוצה בלילה לפני המירוץ שכתבתי לי טו דו ליסט לבוקר:
הרכבת ב7:10
צאי ב6:45
קחי בקבוק מים ותמרים בשקית
קחי קצת נייר טואלט בכיס
תאכלי, שתי קפה, הרבה מים
כניסה לשרוול ב8:55

טוב שלא כתבתי לזכור לשים נעליים, כן? אבל זה עזר קצת עם הלחץ. היו מליארדי אנשים ברכבת ובהפנינג, לקח לי שעה שלמה לצאת מהרכבת, לעבור בשירותים, ולהגיע להזנקה. בזמן הריצה הרגשתי כאילו כל העולם נברא בשבילי. האנשים החמודים שחילקו מים ועודדו אותי, אחד אפילו כרע ברך והציע לי נישואין עם בקבוק. ילדי הגנים של תל אביב שעמדו בצידי הכביש וחיכו שניתן להם כיפים תוך כדי ריצה. אפילו שאר הרצים היו שם רק בשביל שאני אעקוף אותם וארוץ מהר יותר. הכי כיף אבל היה להתנשא על האנשים שישבו בבתי קפה בשישי בבוקר והסתכלו עליי, שרצה 10 ק"מ! התחושה הכי טובה בעולם. תוצאה סופית- 57:53. הלוואי שהייתי יכולה רק לרוץ ולרוץ ולרוץ ולא להתעסק בכל השאר.

נכתב על ידי , 23/2/2019 16:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי שאת זה מה שאת עושה


האקס שלי היה מבועת מתחביבים. הוא סיפר לי שכשהיה קטן הוא התחיל להרכיב פאזלים רק בשביל שיהיה לו מה להגיד כשישאלו אותו "מה התחביבים שלך?" הואא לא באמת אהב את זה, אבל זה נתן לו תשובה מוכנה מראש, ובכל זאת הוא בכל פעם הוא הרגיש שהוא משקר. אני הייתי ההפך הגמור ממנו, וכשהיה צריך לכתוב מה התחביבים שלך הייתי כותבת בכל פעם משהו בסגנון של "לשמוע מוזיקה בזמן שאני נוסעת באוטובוס" או "פודקאסטים!". לא היה לי חשוב שהתחביבים שלי לא יצרניים, או שאני אוהבת לקרוא ספרים אבל מתקשה לעשות את זה באופן יומיומי. כשהיינו ביחד ניסיתי להסביר לו שמבחינתי תחביב זה כל דבר שאני אוהבת לעשות, זה לא חייב להיות משהו עמוק או שיעמוד בערכים מסויימים, זה יכול להיות "להכין סלטים ואז לאכול אותם". אבל שבוע שעבר הבנתי שהוא כנראה צדק. ראיתי עוד סרטון ביוטיוב שאמור להפיח בי השראה ומוטיבציה, כמו המליונים שראיתי כבר, אבל איכשהו זה באמת נגע בי. הבחור בסרטון אמר שמה שמגדיר אותנו זה לא מה שבראש שלנו, לא המחשבות שלנו, אלא מה שאנחנו עושות באופן יומיומי. זאת אמירה קצת מכאיבה, כי פתאום את מבינה שאת לא עושה יום יום את הדברים שאת חושבת שראויים להיעשות. את אוהבת לקרוא אבל את לא קוראת, את אוהבת לרוץ אבל את לא רצה, את אוהבת להיות עם חברות אבל את רואה אותן פעם באף פעם, את חושבת שמדיטציה זה כלי נהדר אבל את לא מגיעה לזה, את יודעת שתרבות הצריכה זה השטן אבל זה לא אומר שאת מתכוונת לוותר על השמלה הזאת. אני לא מתכוונת שכל יום אני צריכה להיות הכי הכי טובה ולעשות רק מה שנכון וטוב לעצמי ולעולם ב100%, ממש לא, אפילו להפך. לבחור את המלחמות שלי זה ערך עליון מבחינתי. אני שונאת אנשים שמרגישים נעלים על כל השאר רק כי הם בחרו לא לאכול מוצרים מן החי, או לקנות בגדים רק יד שנייה. כאילו באמת כל הכבוד, אבל את הפלאפון שלכם בכל זאת יצרו ילדים בעבדות, אז אתם לא צריכים להרגיש מלאכים על פני הארץ. אז הגדרתי לי מה הפעולות שאני באמת רוצה לעשות כרגע, והן ממש לא מאסיביות מדי. וכשאלה דברים שבאמת באמת חשובים לי זה אפילו קצת קל לעשות אותם, כי אני פשוט יודעת שאם אני אראה מלא יוטיוב היום בערב אני ארגיש פשוט זוועה, ומצד שני אם אני אראה עד שלושה סרטונים כמו שהקצבתי לעצמי אני גם אוכל לסמן וי ביומן וגם ארגיש סבבה. אני כל כך נהנית מהריצה שאני כמעט שמחה שהשמנתי בהודו, כי יכול להיות שלא הייתי חוזרת לרוץ אם לא הייתי משמינה. נרשמתי לשלושה מרוצים, ואני מתכוונת להמשיך לרוץ כל חיי, ברצינות. אני מרגישה ששום דבר לא מגביל אותי יותר. עד עכשיו חייתי כאילו "בגלל" דברים, כאילו כפיתי על עצמי מסגרות. הייתי בבית ספר דמוקרטי פור גאד סייק, יכולתי לעשות מה שבא לי! בחרתי בשנת שירות, אבל זו הייתה בחירה לא אמיתית לגמרי, הייתי כאילו מוכרחה לבצע אותה. אותו דבר עם קרקל, לא באמת חשבתי על זה, פשוט הייתי חייבת. כנ"ל לעבור לחיפה, כנ"ל לטוס להודו. זה לא שעכשיו אני לא במסגרות, אני ממלצרת ולומדת לפסיכומטרי, אבל אני רוצה לחשוב שבאותה מידה יכולתי לא לעשות את זה. אני רוצה באמת באמת לבחור לעשות פסיכומטרי ולא להתלונן על הבחינה המטומטמת הזאת שלא מודדת כלום, כי די, זו הבחירה שלי ואף אחד לא כופה עליי את זה, לא באמת. אז כחלק מזה אני רוצה להיות מי שאני בוחרת, אני רוצה לבחור כל יום לעשות משהו קטן שבאמת משנה לי. פתאום זה נשמע לי הרבה פחות מכאיב, והרבה פחות קשה מהאלטרנטיבה- "לחיות חיים בעלי משמעות", שנשמעת מלחיצה ברמות ובלתי מושגת. נרשמתי לחוג יוגה, וזה לא עונש וזה לא כדי לרדת במשקל וזה לא כי אני שמנה ומגעילה, זה כי זה כיף לי וחשוב לי. אני מנסה ללמוד לפסיכומטרי ולהזיז בעדינות הצידה את המחשבות על כמה המתמטיקה הזאת לא רלוונטית לחיי, ולהזכיר לעצמי שאני בחרתי את זה, ומה שווים החיים האלה אם אני נשארת במקום הנוח ולא מאתגרת את עצמי. תראי אותך, פאקינג פותרת בעיות במתמטיקה! את יכולה לעשות הכל. אני קוראת ספר. כל ערב אני עושה מדיטציה וכל בוקר אני כותבת במחברת בשביל שהמוח שלי יתרגל לזכור חלומות, כי חשוב לי להכיר את עצמי. וכשאני עושה את כל הדברים האלה אני פשוט חולה על עצמי. ואם אני מפספסת יום, ולא מתעמלת ולא לומדת כי קמתי על צד שמאל ולא היה לי כוח לעשות כלום כל היום חוץ מלראות סרטים, אני עדיין חולה על עצמי, כי מחר אני אקום יותר טוב והכל בסדר. וזה גורם לאישה הרעה והמגעילה שאני מאחלת לה דברים מאוד לא נעימים וגם לבת השטנית שלה שצרחו עליי אתמול כשמלצרתי אותן בגלל שנגמרה לנו הפסטה רדיאטורי, להיראות כל כך קטנות ולא חשובות בעולם שלי. 
נכתב על ידי , 11/2/2019 13:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשודדת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שודדת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ