לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הברק ממזרח - אור הישועה


"תחת ריבונותו של אלוהים, כול הדברים מתקיימים ומתים בזכות סמכותו, בזכות ניהולו. מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ג''"

Avatarכינוי: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

9/2019

3. כיצד עבודת המשפט של אלוהים במהלך אחרית הימים מטהרת ומושיעה את האנושות?


פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).
"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).
דברי אלוהים רלוונטיים:
מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.
מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'
באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
העבודה שאלוהים עושה בעידן הזה היא בעיקר אמירת הדברים הדרושים לחיי בני האדם, חשיפת המהות של אופי האדם ושל טבעו המושחת, חיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית והחשיבה המיושנת וכן חיסול הידע והתרבות של האדם. כל הדברים הללו חייבים להיחשף ולהיטהר באמצעות דבריו של אלוהים. באחרית הימים אלוהים משתמש במילים ולא באותות ומופתים כדי להביא את בני האדם לידי שלמות. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את בני האדם, לשפוט אותם, לייסר אותם ולהפוך אותם למושלמים, וכך, דרך דברי האל, בני האדם נוכחים בחוכמתו וחביבותו של אלוהים, לומדים להבין את טבע האל, וחוזים במעשיו של אלוהים.
מתוך 'הכרת עבודתו של אלוהים כיום' ב'הדבר מופיע בבשר'
באמצעות עבודה זו של שיפוט וייסור, ילמד האדם להכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק בדרך זו יכול האדם להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס אלוהים. כול העבודה הנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות שיפוט וייסור על ידי הדבר, וכן זיכוך, יכול האדם להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב שלב זה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר כי זוהי עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים על ידי שיפוט וייסור באמצעות הדבר. באמצעות השימוש במילה כדי לזכך, לשפוט ולגלות, כול הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם ייחשפו לחלוטין.
מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
באמצעות מה אלוהים הופך את האדם למושלם? באמצעות טבעו הצודק של אלוהים. טבעו של אלוהים מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, והוא הופך את אלוהים למושלם בעיקר באמצעות משפט. יש כאלה שלא מבינים, ושואלים מדוע אלוהים מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים, "אילו אלוהים היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו אלוהים היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין הופך למושלם?" אלה דבריהם של בני אדם שלא מכירים את עבודתו של אלוהים. מה שאלוהים מקלל הוא המרדנות של האדם, ומה שהוא שופט הוא חטאיו של האדם. על אף שהוא מדבר בחומרה וללא כל רגישות, הוא מגלה את כל מה שנמצא באדם, ובאמצעות הדברים הקשים האלה, הוא מגלה את הדברים המהותיים בתוך האדם. אולם באמצעות משפט כזה, הוא מספק לאדם ידע עמוק בנוגע למהות הבשר והדם, ולכן האדם מתמסר לציות בפני אלוהים. בשרו ודמו של האדם הם חטא, הם שייכים לשטן, הם מרדניים, והם מושא הייסורים של אלוהים – על כן, כדי לאפשר לאדם להכיר את עצמו, דברי השיפוט של אלוהים חייבים להכות בו, וצריך להיעשות שימוש בכל סוג של זיכוך. רק כך תוכל עבודתו של אלוהים לשאת פרי.
מתוך 'רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
יש לאלוהים דרכים רבות להפוך את האדם למושלם. אלוהים משתמש במגוון סביבות כדי לטפל בטבעו המושחת של האדם, והוא משתמש במבחר דברים כדי לחשוף את האדם במערומיו. מבחינה אחת, הוא מטפל באדם; ומבחינה אחרת, הוא חושף את האדם במערומיו; ומבחינה אחרת הוא מגלה את האדם, חופר פנימה ומגלה את ה"תעלומות" במעמקי לבו של האדם, ומראה לאדם את אופיו, בכך שהוא מגלה רבים ממצביו. אלוהים הופך את האדם למושלם בשיטות רבות – באמצעות חשיפה, טיפול, זיכוך וייסורים – כדי שהאדם ידע שאלוהים מעשי.
מתוך 'רק בני האדם שמתמקדים בנוהג יכולים להפוך למושלמים' ב'הדבר מופיע בבשר'
למה במצבו הפנימי של האדם מכוונים הניסיונות האלה? הם מתמקדים בטבע המרדני של בני אדם שלא מסוגלים לְרַצות את אלוהים. יש בבני אדם טומאה רבה וצביעות רבה, ולכן אלוהים מעמיד אותם בניסיונות כדי לטהר אותם...
אם אתם לא מכירים את טבעו של אלוהים, תיפלו במהלך הניסיונות באופן בלתי נמנע, מפני שאתם לא מודעים לאופן שבו אלוהים הופך בני אדם למושלמים, ולאמצעים שבהם הוא הופך אותם למושלמים. כשתועמדו בניסיונותיו של אלוהים ויפרו את התפיסות שלכם, לא תוכלו לעמוד איתן. אהבתו האמיתית של אלוהים היא כלל טבעו, וכשכלל טבעו מוצג לכם, מה מביא הדבר לבשרכם ולדמכם? כאשר טבעו הצודק של אלוהים מוצג בפניכם, בשרכם ודמכם יסבלו כאב רב באופן בלתי נמנע. ללא הכאב הזה, אלוהים לא יוכל להפוך אתכם למושלמים ולא תוכלו להקדיש אהבת אמת לאלוהים. אם אלוהים יהפוך אתכם למושלמים, הוא ודאי יראה לכם את כלל טבעו. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים לא הציג אפילו פעם אחת את כלל טבעו, אך באחרית הימים הוא מגלה את טבעו לקבוצה של בני אדם שהוא הועיד ובחר. בהפיכת בני האדם האלה למושלמים, הוא חושף את טבעו, שבאמצעותו הוא משלים קבוצה של בני אדם. זוהי אהבת האל כלפי בני האדם. כדי לחוות את אהבת האל האמיתית כלפיהם, על בני האדם האלה לסבול כאב עצום ולשלם מחיר יקר. רק אז הם ייפלו בנחלת האל ויוכלו להשיב את אהבת האמת שלהם לאלוהים, ורק אז יתרצה לבו של אלוהים. אם בני אדם רוצים שאלוהים יהפוך אותם למושלמים, ואם הם רוצים לבצע את רצונו ולתת את כל אהבת האמת שלהם לאלוהים, עליהם לחוות סבל רב וייסורים רבים מהנסיבות, לסבול כאבים עזים ממוות, ולבסוף ייאלצו להשיב את לבם האמיתי לאלוהים. אהבת האדם את אלוהים מתגלה רק בתהליך המצוקה והזיכוך. אלוהים מטהר את אהבתם של בני אדם, וגם את זה הוא עושה רק באמצעות מצוקה וזיכוך.
מתוך 'רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
היבט אחד של עבודתו של אלוהים הוא לכבוש את האנושות כולה ולזכות בעם הנבחר באמצעות דברי האל. היבט אחר הוא לכבוש את כל בני המרד באמצעות אסונות שונים. זה חלק אחד של העבודה רחבת ההיקף של אלוהים. רק כך ניתן להשיג את המלכות על פני האדמה שאותה אלוהים רוצה, וזה החלק בעבודתו של אלוהים שהוא כמו זהב טהור.
מתוך 'פירושים לאמירה השבע עשרה' ב'הדבר מופיע בבשר'
לא רק שאני יורד כיום אל האומה של התנין הגדול האדום כאש, אלא אני גם מפנה את פניי לתבל כולו, כך הרקיע כולו מזדעזע. האם יש אפילו מקום אחד שאני לא שופט? האם יש אפילו מקום אחד שאני לא מטיל עליו פורענות? בכל אשר אפנה, אני מפזר זרעי אסון מכל הסוגים. זו אחת מהדרכים שבהן אני עובד, ואין ספק שהיא פעולת הושעת האדם, ומה שאני מעניק לו הוא עדיין סוג של אהבה.
מתוך 'האמירה האחת עשרה' מתוך'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
כיבוש האל כמוהו כתחרות אומנויות לחימה.
כל מילה של אלוהים מכה בנקודה הכי רגישה שלנו, ולאחריה אנחנו מלאי עצב ופחד. הוא חושף את תפיסותינו, את הדמיונות שלנו, וגם את הטבע המושחת שלנו. על פי כל מה שאנחנו אומרים ועושים, וכן על פי כל אחד ואחד מהמחשבות והרעיונות שלנו, אופיינו ומהותנו שלנו מתגלים בדבריו, מה שגורם לנו להשפלה ולחיל ורעדה. הוא מספר לנו על כל מעשינו, מטרותינו וכוונותינו, וכן על הטבע המושחת שלנו שמעולם לא גילינו, מה שגורם לנו להרגיש שאנחנו חשופים בפניו לחלוטין, ועוד יותר מכך, להרגיש משוכנעים לחלוטין. הוא שופט אותנו על התנגדותנו אליו, מייסר אותנו על כך שחיללנו את קדושתו וגינינו אותו וגורם לנו להרגיש שבעיניו אנחנו חסרי ערך ושאנחנו השטן בהתגלמותו. התקוות שלנו מתנפצות. אנחנו כבר לא מעזים לדרוש ממנו דברים בלתי סבירים ואפילו החלומות שלנו נעלמים בן-לילה. זאת עובדה שאף אחד מאיתנו לא יכול לדמיין ולא מוכן לקבל. לרגע קצר דעתנו יוצאת מאיזון ואנחנו לא יודעים איך להמשיך הלאה בדרך ולא יודעים איך להמשיך באמונתו. נדמה שהאמונה שלנו חזרה לנקודת ההתחלה, ומעולם לא פגשנו ולא הכרנו את ישוע אדוננו. כל מה שמתגלה לעינינו מבלבל אותנו וגורם לנו להרגיש שאנחנו נסחפים ללא שליטה. אנחנו מיואשים, אנחנו מאוכזבים, ובעומק לבנו אנחנו חשים בושה וכעס בלתי ניתנים לכיבוש. אנחנו מנסים להיפטר מהן, מנסים למצוא דרך מוצא, ועוד יותר מזה אנחנו מנסים להמשיך ולצפות לישוע מושיענו, ולחשוף בפניו את סודותינו הכמוסים ביותר. על אף שיש רגעים שבהם כלפי חוץ אנחנו לא יהירים ולא צנועים, בכל זאת מקננת בלבנו תחושת אובדן שמעולם לא הרגשנו לפני כן. על אף שלפעמים אנחנו יכולים להיראות רגועים באופן בלתי רגיל כלפי חוץ, בתוכנו אנחנו חווים סערה של ייסורים. המשפט והייסורים מידי אלוהים נטלו מכולנו כל תקווה וכל חלום, הותירו אותנו ללא הרצונות הראוותניים שלנו, ללא רצון להאמין שהוא מושיענו ושהוא מסוגל להושיע אותנו. משפטו וייסוריו פתחו תהום עמוקה ביננו לבינו, ואיש אפילו לא מוכן לחצות אותה. משפטו וייסוריו הם הפעם הראשונה שבה אנו חשים משוכה והשפלה כה משמעותיות. משפטו וייסוריו אפשרו לנו להעריך באמת את כבודו של אלוהים ואת אי-סובלנותו כלפי עבירות האדם, שבהשוואה אליהן אנחנו כה נחותים וטמאים. משפטו וייסוריו גרמו לנו להבין בפעם הראשונה עד כמה אנחנו יהירים ומנופחים, ועד כמה האדם לעולם לא ישתווה לאלוהים ולעולם לא יהיה בעל מעמד שווה לאלוהים. משפטו וייסוריו גרמו לנו להשתוקק לחדול לחיות בטבע כה מושחת וגרמו לנו להשתוקק להיפטר מוקדם ככל האפשר מהאופי והמהות האלה ולא עוד להיות מאוסים ומגעילים בעיניו. משפטו וייסוריו גרמו לנו להישמע לדבריו בשמחה, ולחדול לרצות להתמרד בתזמוריו והסדריו. משפטו וייסוריו השיבו לנו את הרצון לחפש חיים וגרמו לנו להיות שמחים לקבל אותו כמושיענו. ...יצאנו מעבודת הכיבוש, נחלצנו מהגיהינום, יצאנו מגיא צלמוות. ...האל הכול יכול זכה בנו, בקבוצת בני האדם הזאת! הוא ניצח את השטן והכניע את כל אויביו!
מתוך 'התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 15/9/2019 06:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



3. הקשר בין כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים.


דברי אלוהים רלוונטיים:
מעבודתו של יהוה עד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע עד לשלב הנוכחי, שלושת השלבים האלה כוללים את מלוא היקף ניהולו של אלוהים, וכולם עבודתה של רוח אחת. מאז ברא את העולם, אלוהים ניהל תמיד את האנושות. הוא ההתחלה והוא הסוף, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שמתחיל עידן ושמביא את העידן לסיומו. שלושת שלבי העבודה, בעידנים שונים ובמקומות שונים, מתבצעים בוודאות על ידי רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת השלבים האלה מתנגד לאלוהים. כעת עליך להבין שכל העבודה, מן השלב הראשון ועד היום, היא עבודתו של אלוהים אחד, עבודתה של רוח אחת, ובכך אין ספק.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת אחרית הימים היא השלב האחרון מבין השלושה. זוהי עבודה של עידן חדש נוסף והיא אינה מייצגת את עבודת הניהול כולה. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבים של עבודה. אף אחד מהשלבים לבדו אינו יכול לייצג את עבודת שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מן השלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כול טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק במסגרת החוק. יהוה קבע חוקים לאדם ומסר לו מצוות, ביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ומזבחות. העבודה שהוא עשה מיוצגת רק על ידי עידן החוק. העבודה שעשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, האל שבבית המקדש או האל שמול המזבח. לא ניתן לומר זאת. העבודה במסגרת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך אילו עשה אלוהים רק את עבודת עידן החוק, האדם היה מגדיר את אלוהים ואומר, "אלוהים הוא האל שבבית המקדש. כדי לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש". אילו העבודה בעידן החסד לא היתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. אילו העבודה בעידן החוק לא היתה נעשית, ורק העבודה בעידן החסד היתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. הוא היה יודע רק שהוא קדוש ותמים, שהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא היתה לו הבנה על כול היתר. לפיכך כול עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. עידן החוק מייצג היבטים מסויימים, עידן החסד – היבטים מסויימים, ועידן זה – היבטים מסויימים. טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק דרך השילוב של כול שלושת השלבים. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים הוא יוכל לקבלם באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. את טבעו של אלוהים בשלמותו תראה רק לאחר שתכיר את שלושת השלבים האלה של העבודה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא האל שבמסגרת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אינה מראה שאלוהים יגאל את האנושות לנצח. כול אלה הן מסקנות שמסיק האדם. עידן החסד הגיע לסופו, אך לא ניתן לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושהצלב מייצג את ישועת אלוהים. אם אתה אומר זאת, אתה מגדיר את אלוהים. בשלב זה, אלוהים עושה בעיקר את עבודת הדבר, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסור ושיפוט. עבודת אחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע וכול התעלומות שהאדם אינו מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות ולסיים את כול עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב זה של עבודה באחרית הימים מביא הכול לידי סיום. יש לחשוף את כול המסתורין שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנה על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי מינם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, יגיע האדם להבנה על טבעו של אלוהים בשלמותו, כי אז תוכנית הניהול שלו תגיע אל סופה.
מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את עבודת עידן החסד. כלומר העבודה בכול תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, עבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. מדוע אני אומר שוב ושוב, כי שלב עבודה זה בנוי על יסוד עידן החסד ועידן החוק? משמעות הדבר היא כי העבודה של היום הינה המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והעלאה של העבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב זה של עבודה בנוי על יסוד השלב שנעשה על ידי ישוע? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שעשה ישוע, היה בשלב זה עדיין צורך לבצע את הצליבה, עבודת הגאולה שנעשתה בעבר. הדבר היה חסר משמעות. לפיכך אין זה כי העבודה הסתיימה לחלוטין, אלא כי העידן התקדם הלאה והעבודה נעשתה נעלית עוד יותר מבעבר. ניתן לומר כי שלב זה של עבודה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב אחר שלב, ושלב זה אינו התחלה חדשה. רק שילוב שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים.
מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
שלב העבודה האחרון אינו נפרד משאר העבודה, אלא שהוא חלק מהעבודה השלמה שהוא מרכיב ביחד עם שני השלבים הקודמים. כלומר, אי-אפשר להשלים את כלל עבודת הישועה על ידי ביצוע רק אחד משלושת שלבי העבודה. אפילו ששלב העבודה האחרון יכול להושיע את האדם לגמרי, אין פירוש הדבר שיש הכרח לבצע רק את השלב היחיד הזה לבדו וששני שלבי העבודה הקדומים לא נחוצים כדי להושיע את האדם מהשפעתו של השטן. אף שלב משלושת השלבים לא יכול להיתפס כחזיון היחיד שכל האנושות צריכה להכיר, מפני שכלל עבודת הישועה היא שלושת שלבי העבודה ולא שלב יחיד מתוכם. כל עוד עבודת הישועה לא הושלמה, ניהולו של אלוהים לא יוכל להגיע לסיומו המלא. הווייתו, טבעו וחוכמתו של אלוהים באים לידי ביטוי בכלל עבודת הישועה - הם לא נחשפו בפני האדם בראשית, אלא באו ידי ביטוי בהדרגה בעבודת הישועה. כל שלב בעבודת הישועה מבטא חלק מטבעו של אלוהים וחלק מהווייתו. לא כל שלב בעבודה יכול לבטא באופן ישיר ומלא את כלל הווייתו של אלוהים. על כן, עבודת הישועה יכולה להיחתם לגמרי רק לאחר ששלושת שלבי העבודה הושלמו, ולכן האופן שבו האדם מכיר את אלוהים בכללותו קשור הדוקות לשלושת שלבי עבודתו של אלוהים. מה שהאדם מרוויח משלב אחד בעבודה הוא בסך הכל טבעו של אלוהים המתבטא בחלק אחד של עבודתו. הוא לא יכול לייצג את הטבע וההוויה הבאים לידי ביטוי בשלבים הקודמים או בשלבים הבאים. זאת משום שעבודת הושעת האנושות לא יכולה להסתיים בבת אחת בתקופה אחת או במיקום אחד, אלא שהיא הולכת ומעמיקה על פי רמת התפתחותו של האדם בזמנים שונים ובמקומות שונים. זו עבודה המתבצעת בשלבים ולא מושלמת בשלב אחד. על כן, כלל חוכמתו של אלוהים מתממשת בשלושה שלבים ולא בשלב אחד ויחיד. כלל הווייתו וכלל חוכמתו באים לידי ביטוי בשלושת השלבים האלה, וכל שלב מכיל את הווייתו ומהווה תיעוד של חוכמת עבודתו. ...כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם - הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים והסוגים של העבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
כלל ניהולו של אלוהים מחולק לשלושה שלבים, ובכל שלב מוצבות דרישות הולמות מהאדם. יתר על כן, עם חלוף העידנים והתקדמותם, דרישותיו של אלוהים מהאנושות כולה גדלות יותר ויותר. כך עבודת הניהול של אלוהים מגיעה לשיאה בהדרגה, עד שהאדם חוזה בעובדת "הופעת הדבר בבשר," ובכך גדלות אף יותר הדרישות מהאדם, והדרישות מהאדם לשאת עדות גדלות אף יותר. ...בעבר, האדם נדרש לפעול על פי החוק והדברות, ונדרש להיות סבלן וצנוע. כיום, האדם נדרש לציית לכל הסדרי האל ולאהוב את אלוהים אהבה אדירה, ובסופו של דבר, האדם נדרש להמשיך לאהוב את אלוהים גם כשהוא עובר תלאות. שלושת השלבים האלה הם דרישות שאלוהים מציב לאדם בהדרגה לאורך כלל ניהולו. כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן. בבוא היום הזה, יתברר שעבודתו של אלוהים הגיעה לסופה, ולא יתקיים עוד שיתוף הפעולה בין האדם לאלוהים לשם השגת שינויים בטבעו. האנושות כולה תחיה לאורו של אלוהים, ומאותו רגע ואילך, לא יהיו עוד מרדנות כלפי אלוהים או התנגדות לו. בנוסף, אלוהים לא יבוא בעוד דרישות מהאדם, ויתקיים שיתוף פעולה הרמוני יותר בין האדם ואלוהים - שיתוף פעולה שיהיה חייהם של אלוהים והאדם יחדיו, החיים שיבואו לאחר שניהולו של האל יסתיים באופן מלא, ולאחר שאלוהים יציל האדם באופן מלא מלפיתת השטן.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים עצמו עושה באופן אישי את כל העבודה בתוכנית הניהול שלו. אלוהים עצמו עשה באופן אישי את השלב האשון - את בריאת העולם - ואלמלא כן, אף אחד לא היה מסוגל לברוא את האנושות. השלב השני היה גאולת האנושות כולה, וגם אותו עשה אלוהים עצמו באופן אישי. הדבר מובן מאליו לגבי השלב השלישי: יש צורך אפילו גדול יותר שאלוהים עצמו יבצע את סופה של כל עבודתו. אלוהים עצמו עושה את כל העבודה של גאולת האנושות כולה, כיבושה, הזכייה בה והפיכתה למושלמת. אילו הוא לא היה עושה את העבודה הזו באופן אישי, האדם לא יכול היה לייצג את זהותו של אלוהים או לעשות את עבודתו. על מנת להביס את השטן, על מנת לזכות באנושות ועל מנת להעניק לאדם חיים רגילים על פני האדמה, אלוהים מוביל את האדם באופן אישי ועובד באופן אישי בקרב בני האדם. למען כלל עבודת הניהול של אלוהים, ולמען כל עבודתו, עליו לעשות את העבודה הזו באופן אישי.
מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת שלבי העבודה שבוצעו מהראשית ועד היום, והאל האחד הוא זה שביצע אותם. עובדת שלושת שלבי העבודה היא עובדת מנהיגותו של אלוהים על האנושות כולה, עובדה שאיש לא יכול להכחיש. בסופם של שלושת לשבי העבודה, כל הדברים ימוינו לפי סוג ויחזרו לריבונותו של אלוהים, מכיוון שבתבל כולה ישנו רק האל האחד הזה, ואין אף דת אחרת.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה - כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים - ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ויכולים לראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה היציב ביותר. אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה - זה החיזיון הגדול ביותר וזה הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו - כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
 מקור: בשורת מלכות השמיים 
הידעתם? המשיח בא
נכתב על ידי , 14/9/2019 06:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



3. הקשר בין כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים.


דברי אלוהים רלוונטיים:
מעבודתו של יהוה עד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע עד לשלב הנוכחי, שלושת השלבים האלה כוללים את מלוא היקף ניהולו של אלוהים, וכולם עבודתה של רוח אחת. מאז ברא את העולם, אלוהים ניהל תמיד את האנושות. הוא ההתחלה והוא הסוף, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שמתחיל עידן ושמביא את העידן לסיומו. שלושת שלבי העבודה, בעידנים שונים ובמקומות שונים, מתבצעים בוודאות על ידי רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת השלבים האלה מתנגד לאלוהים. כעת עליך להבין שכל העבודה, מן השלב הראשון ועד היום, היא עבודתו של אלוהים אחד, עבודתה של רוח אחת, ובכך אין ספק.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת אחרית הימים היא השלב האחרון מבין השלושה. זוהי עבודה של עידן חדש נוסף והיא אינה מייצגת את עבודת הניהול כולה. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבים של עבודה. אף אחד מהשלבים לבדו אינו יכול לייצג את עבודת שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מן השלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כול טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק במסגרת החוק. יהוה קבע חוקים לאדם ומסר לו מצוות, ביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ומזבחות. העבודה שהוא עשה מיוצגת רק על ידי עידן החוק. העבודה שעשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, האל שבבית המקדש או האל שמול המזבח. לא ניתן לומר זאת. העבודה במסגרת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך אילו עשה אלוהים רק את עבודת עידן החוק, האדם היה מגדיר את אלוהים ואומר, "אלוהים הוא האל שבבית המקדש. כדי לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש". אילו העבודה בעידן החסד לא היתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. אילו העבודה בעידן החוק לא היתה נעשית, ורק העבודה בעידן החסד היתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. הוא היה יודע רק שהוא קדוש ותמים, שהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא היתה לו הבנה על כול היתר. לפיכך כול עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. עידן החוק מייצג היבטים מסויימים, עידן החסד – היבטים מסויימים, ועידן זה – היבטים מסויימים. טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק דרך השילוב של כול שלושת השלבים. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים הוא יוכל לקבלם באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. את טבעו של אלוהים בשלמותו תראה רק לאחר שתכיר את שלושת השלבים האלה של העבודה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא האל שבמסגרת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אינה מראה שאלוהים יגאל את האנושות לנצח. כול אלה הן מסקנות שמסיק האדם. עידן החסד הגיע לסופו, אך לא ניתן לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושהצלב מייצג את ישועת אלוהים. אם אתה אומר זאת, אתה מגדיר את אלוהים. בשלב זה, אלוהים עושה בעיקר את עבודת הדבר, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסור ושיפוט. עבודת אחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע וכול התעלומות שהאדם אינו מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות ולסיים את כול עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב זה של עבודה באחרית הימים מביא הכול לידי סיום. יש לחשוף את כול המסתורין שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנה על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי מינם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, יגיע האדם להבנה על טבעו של אלוהים בשלמותו, כי אז תוכנית הניהול שלו תגיע אל סופה.
מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את עבודת עידן החסד. כלומר העבודה בכול תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, עבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. מדוע אני אומר שוב ושוב, כי שלב עבודה זה בנוי על יסוד עידן החסד ועידן החוק? משמעות הדבר היא כי העבודה של היום הינה המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והעלאה של העבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב זה של עבודה בנוי על יסוד השלב שנעשה על ידי ישוע? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שעשה ישוע, היה בשלב זה עדיין צורך לבצע את הצליבה, עבודת הגאולה שנעשתה בעבר. הדבר היה חסר משמעות. לפיכך אין זה כי העבודה הסתיימה לחלוטין, אלא כי העידן התקדם הלאה והעבודה נעשתה נעלית עוד יותר מבעבר. ניתן לומר כי שלב זה של עבודה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב אחר שלב, ושלב זה אינו התחלה חדשה. רק שילוב שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים.
מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
שלב העבודה האחרון אינו נפרד משאר העבודה, אלא שהוא חלק מהעבודה השלמה שהוא מרכיב ביחד עם שני השלבים הקודמים. כלומר, אי-אפשר להשלים את כלל עבודת הישועה על ידי ביצוע רק אחד משלושת שלבי העבודה. אפילו ששלב העבודה האחרון יכול להושיע את האדם לגמרי, אין פירוש הדבר שיש הכרח לבצע רק את השלב היחיד הזה לבדו וששני שלבי העבודה הקדומים לא נחוצים כדי להושיע את האדם מהשפעתו של השטן. אף שלב משלושת השלבים לא יכול להיתפס כחזיון היחיד שכל האנושות צריכה להכיר, מפני שכלל עבודת הישועה היא שלושת שלבי העבודה ולא שלב יחיד מתוכם. כל עוד עבודת הישועה לא הושלמה, ניהולו של אלוהים לא יוכל להגיע לסיומו המלא. הווייתו, טבעו וחוכמתו של אלוהים באים לידי ביטוי בכלל עבודת הישועה - הם לא נחשפו בפני האדם בראשית, אלא באו ידי ביטוי בהדרגה בעבודת הישועה. כל שלב בעבודת הישועה מבטא חלק מטבעו של אלוהים וחלק מהווייתו. לא כל שלב בעבודה יכול לבטא באופן ישיר ומלא את כלל הווייתו של אלוהים. על כן, עבודת הישועה יכולה להיחתם לגמרי רק לאחר ששלושת שלבי העבודה הושלמו, ולכן האופן שבו האדם מכיר את אלוהים בכללותו קשור הדוקות לשלושת שלבי עבודתו של אלוהים. מה שהאדם מרוויח משלב אחד בעבודה הוא בסך הכל טבעו של אלוהים המתבטא בחלק אחד של עבודתו. הוא לא יכול לייצג את הטבע וההוויה הבאים לידי ביטוי בשלבים הקודמים או בשלבים הבאים. זאת משום שעבודת הושעת האנושות לא יכולה להסתיים בבת אחת בתקופה אחת או במיקום אחד, אלא שהיא הולכת ומעמיקה על פי רמת התפתחותו של האדם בזמנים שונים ובמקומות שונים. זו עבודה המתבצעת בשלבים ולא מושלמת בשלב אחד. על כן, כלל חוכמתו של אלוהים מתממשת בשלושה שלבים ולא בשלב אחד ויחיד. כלל הווייתו וכלל חוכמתו באים לידי ביטוי בשלושת השלבים האלה, וכל שלב מכיל את הווייתו ומהווה תיעוד של חוכמת עבודתו. ...כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם - הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים והסוגים של העבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
כלל ניהולו של אלוהים מחולק לשלושה שלבים, ובכל שלב מוצבות דרישות הולמות מהאדם. יתר על כן, עם חלוף העידנים והתקדמותם, דרישותיו של אלוהים מהאנושות כולה גדלות יותר ויותר. כך עבודת הניהול של אלוהים מגיעה לשיאה בהדרגה, עד שהאדם חוזה בעובדת "הופעת הדבר בבשר," ובכך גדלות אף יותר הדרישות מהאדם, והדרישות מהאדם לשאת עדות גדלות אף יותר. ...בעבר, האדם נדרש לפעול על פי החוק והדברות, ונדרש להיות סבלן וצנוע. כיום, האדם נדרש לציית לכל הסדרי האל ולאהוב את אלוהים אהבה אדירה, ובסופו של דבר, האדם נדרש להמשיך לאהוב את אלוהים גם כשהוא עובר תלאות. שלושת השלבים האלה הם דרישות שאלוהים מציב לאדם בהדרגה לאורך כלל ניהולו. כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן. בבוא היום הזה, יתברר שעבודתו של אלוהים הגיעה לסופה, ולא יתקיים עוד שיתוף הפעולה בין האדם לאלוהים לשם השגת שינויים בטבעו. האנושות כולה תחיה לאורו של אלוהים, ומאותו רגע ואילך, לא יהיו עוד מרדנות כלפי אלוהים או התנגדות לו. בנוסף, אלוהים לא יבוא בעוד דרישות מהאדם, ויתקיים שיתוף פעולה הרמוני יותר בין האדם ואלוהים - שיתוף פעולה שיהיה חייהם של אלוהים והאדם יחדיו, החיים שיבואו לאחר שניהולו של האל יסתיים באופן מלא, ולאחר שאלוהים יציל האדם באופן מלא מלפיתת השטן.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים עצמו עושה באופן אישי את כל העבודה בתוכנית הניהול שלו. אלוהים עצמו עשה באופן אישי את השלב האשון - את בריאת העולם - ואלמלא כן, אף אחד לא היה מסוגל לברוא את האנושות. השלב השני היה גאולת האנושות כולה, וגם אותו עשה אלוהים עצמו באופן אישי. הדבר מובן מאליו לגבי השלב השלישי: יש צורך אפילו גדול יותר שאלוהים עצמו יבצע את סופה של כל עבודתו. אלוהים עצמו עושה את כל העבודה של גאולת האנושות כולה, כיבושה, הזכייה בה והפיכתה למושלמת. אילו הוא לא היה עושה את העבודה הזו באופן אישי, האדם לא יכול היה לייצג את זהותו של אלוהים או לעשות את עבודתו. על מנת להביס את השטן, על מנת לזכות באנושות ועל מנת להעניק לאדם חיים רגילים על פני האדמה, אלוהים מוביל את האדם באופן אישי ועובד באופן אישי בקרב בני האדם. למען כלל עבודת הניהול של אלוהים, ולמען כל עבודתו, עליו לעשות את העבודה הזו באופן אישי.
מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת שלבי העבודה שבוצעו מהראשית ועד היום, והאל האחד הוא זה שביצע אותם. עובדת שלושת שלבי העבודה היא עובדת מנהיגותו של אלוהים על האנושות כולה, עובדה שאיש לא יכול להכחיש. בסופם של שלושת לשבי העבודה, כל הדברים ימוינו לפי סוג ויחזרו לריבונותו של אלוהים, מכיוון שבתבל כולה ישנו רק האל האחד הזה, ואין אף דת אחרת.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה - כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים - ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ויכולים לראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה היציב ביותר. אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה - זה החיזיון הגדול ביותר וזה הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו - כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
מקור: בשורת מלכות השמיים 
  לדעת יותר
המשיח הגיע, והוא מעניק לאדם את דרך החיים
נכתב על ידי , 13/9/2019 06:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2. עליכם להכיר את התכלית והמשמעות של כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים.




(1) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק
דברי אלוהים רלוונטיים:
העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.
החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כן, הלא נאמרו לשווא הדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כהבעה של עצמו, להללו ולייצגו"? כיצד יכולים אנשים שאינם רוחשים כבוד ליהוה לשמש עדים לכבודו? כיצד הם יכולים להיות ביטויים לכבודו? הלא דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," הופכים בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית? הלא דברים אלה הופכים לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"יהיה לו מקום לעמוד בו על פני האדמה, מקום קדוש בקרב בריאתו" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.
לפני אלפיים השנים שבמהלכן עשה יהוה את עבודתו, האדם לא ידע דבר, וכמעט כל בני האנוש הידרדרו לשפל של הפקרות ושחיתות שקדם למבול; יהוה לא היה בלבם, ועל אחת כמה וכמה לא הייתה דרכו בלבם. הם מעולם לא הבינו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות; היה חסר להם היגיון, ויותר מכך היה חסר להם ידע – הם היו כמכונות בשר-ודם, בורים בכל הנוגע לאדם, לאלוהים, לעולם ולחיים גם יחד. על פני האדמה הם התעסקו בפיתוי רב, כמו הנחש, ואמרו דברים רבים שהיו פוגעניים כלפי יהוה, אך משום שהם היו בורים, יהוה לא ייסר אותם ולא הטיל עליהם משמעת. אחרי המבול, כשנוח היה בן 601 שנים, הופיע יהוה באופן רשמי בפני נוח והדריך אותו ואת משפחתו. הוא הוביל אותו, את העופות והבהמות ששרדו את המבול, ואת צאצאיו עד סוף עידן החוק, בסך הכל במשך 2,500 שנים. הוא עבד באופן רשמי בישראל במשך 2,000 שנים ופרק הזמן שבו עבד גם בישראל וגם מחוץ לישראל היה בן 500 שנים, כך שבסך הכל מדובר במשך זמן של 2,500 שנים. במשך תקופה זו, הוא הנחה את בני ישראל שכדי לעבוד את יהוה, עליהם לבנות בית מקדש וללבוש גלימות כוהנים, וללכת יחפים אל תוך בית המקדש עם הנץ החמה, פן נעליהם יטמאו את בית המקדש והאש תישלח מראש בית המקדש ותשרוף אותם למוות. הם מילאו את חובותיהם ונשמעו לתוכניותיו של יהוה. הם התפללו ליהוה בבית המקדש, ולאחר שיהוה עורר בהם השראה, כלומר לאחר שיהוה נשא דבריו, הם הנהיגו את בני העם ולימדו אותם שעליהם לרחוש כבוד ליהוה אלוהיהם. ויהוה אמר להם שעליהם לבנות את בית המקדש ואת המזבח, ובזמן שיהוה קבע, כלומר בחג הפסח, עליהם להכין עגלים וטלאים בני יומם על המזבח כקורבן עולה ליהוה, כדי לרסן אותם ולעורר בלבם יראה ליהוה. הישמעותם לחוק זה תהיה מדד לנאמנותם ליהוה. יהוה אף קבע להם את יום השבת, היום השביעי לבריאתו. את היום שלאחר יום השבת קבע להם כיום הראשון, יום שבו יהללו את יהוה, יגישו לו קורבנות ויחברו מוזיקה למענו. ביום הזה, יהוה קיבץ את כל הכוהנים וחילק את הקורבנות על המזבח למאכל האנשים כדי שהם יוכלו ליהנות מהקורבנות שהועלו ליהוה. ויהוה אמר שהם בורכו ושיש בהם חלק ממנו, וכי הם עמו הנבחר (זו הייתה בריתו של יהוה עם בני ישראל). זו הסיבה לכך שעד היום, עם ישראל עדיין אומר שיהוה הוא אלוהיהם בלבד, ושאינו האל של עמים אחרים.
במהלך עידן החוק, יהוה קבע דברות רבים כדי שמשה ימסור אותם לבני ישראל שהלכו בעקבותיו מארץ מצרים. יהוה נתן את הדברות האלה לבני ישראל, שלא היו קשורים למצרים, ומטרתם הייתה לרסן את בני ישראל, והם היו דרישותיו מהם. השאלות אם שמר בן האדם את יום השבת לקודשו, אם כיבד את אביו ואת אמו, אם עבד לפסל או תמונה, וכן הלאה – הן היו העקרונות לפיהם נקבע אם בן האדם חוטא או צדיק. השאלה אם בן האדם הוכה באש יהוה, או נסקל באבנים למוות, או קיבל את ברכתו של יהוה נקבעה על פי עמידתו בדברות אלה. אלה שלא שמרו את יום השבת לקודשו נסקלו באבנים למוות. הכוהנים שלא שמרו את יום השבת לקודשו הוכו באש יהוה. אלה שלא כיבדו את אביהם ואת אמם גם הם נסקלו באבנים למוות. כל זאת היה באישור יהוה. יהוה קבע את דברותיו ואת חוקיו ומצוותיו כדי שבהיותו מושל בחייהם, בני האדם ישמעו ויעשו את דברו ולא יתמרדו נגדו. הוא השתמש בחוקים אלה כדי לשלוט באנושות בת יומה, כדי להשתית את יסודות עבודתו העתידית. וכך, משום העבודה שעשה יהוה, העידן הראשון נקרא עידן החוק. אף שיהוה דיבר רבות ועשה עבודה רבה, הוא הנחה אותם רק על דרך החיוב, ולימד את האנשים הבורים האלה כיצד להיות בני אדם, כיצד לחיות, כיצד להבין את דרכו של יהוה. על פי רוב העבודה שעשה נועדה לאפשר לאנשים לקיים את דרכו ולהישמע לתורתו. העבודה נעשתה על אנשים שהיו מושחתים רק על פני השטח; עניינה לא היה לשנות את טבע האדם או לאפשר צמיחה בחיים. עניינו היה רק שימוש בחוקים כדי להגביל את העם ולשלוט בו. עבור בני ישראל באותה תקופה, יהוה היה לא יותר מאל בבית המקדש ואל בשמים. הוא היה עמוד ענן ועמוד אש. כל שיהוה דרש מהם היה להישמע למה שכיום ידוע בתור חוקיו ודברותיו – אפשר לומר שאלה הם הכללים שלו – משום שעבודתו של יהוה לא נועדה לשנות אותם, אלא להקנות להם דברים נוספים שצריכים להיות לאדם, לומר להם את זה במו פיו, משום שאחרי שהאדם נברא, הוא לא ידע דבר על הדברים שצריכים להיות בידיו. וכך העניק להם יהוה דברים שהם היו צריכים לשם חייהם על פני האדמה, גרם לבני העם שמשל בו להתעלות על אביהם אדם ואמם חווה, משום שהדברים שיהוה נתן להם התעלו על הדברים שנתן לאדם ולחווה בראשית. על כל פנים, העבודה שעשה יהוה בישראל הייתה רק להנחות את האנושות ולגרום לאנושות להכיר בבוראה. הוא לא כבש אותם ולא שינה אותם, אלא רק הנחה אותם. זה סיכום עבודתו של יהוה בעידן החוק. זהו הרקע, הסיפור האמיתי, המהות של עבודתו בכל ארץ ישראל, וראשיתן של ששת אלפי שנות עבודתו – לשלוט באנושות בידו של יהוה. מתוך כך נבעה עבודה נוספת בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו.
מתוך 'העבודה בעידן החוק' ב'הדבר מופיע בבשר'
אז קראתם את התקנות והעקרונות הללו של עידן החוק, כן? האם התקנות מקיפות טווח רחב? ראשית, הן כוללות את עשרת הדיברות. אחריהן באות תקנות לבניית מזבחות וכן הלאה. אחריהן, ישנן תקנות לשמירת השבת ושלושת הרגלים, ולאחר מכן תקנות הקרבת קורבנות. ראיתם כמה סוגי קורבנות יש? יש עולות, זבחים, שלמים, חטאת וכן הלאה. אחריהם, תקנות לקורבנות כוהנים, לרבות עולות וזבחים של כוהנים ועוד סוגי קורבנות. התקנה השמינית היא לאכילת קורבנות בידי כוהנים, ולאחר מכן יש תקנות לשמירה לאורך חיי אדם. ישנן התניות להיבטים רבים בחיי האנשים, דוגמת התקנות הקובעות מה מותר ומה אסור באכילה, היטהרות נשים לאחר לידה, והיטהרות לאחר ריפוי מצרעת. בתקנות אלה, אלוהים מרחיק עד כדי התייחסות למחלות. יש אפילו כללים לשחיטת צאן ובקר וכן הלאה. אלוהים הוא זה שברא את הצאן והבקר, ועליכם לשחוט אותם כפי שאלוהים אומר לכם. ללא ספק, יש סיבה לדבריו של אלוהים. אין ספק שנכון לנהוג לפי צוויו של אלוהים, וודאי שהדבר ייטיב עם אנשים! יש גם חגים וכללים שיש לשמור, כגון השבת, פסח ועוד – אלוהים דיבר על כל אלה. בואו נתבונן באחרונות: תקנות אחרות – נר התמיד, שנת היובל, גאולת הארץ, נדרים, מעשר וכן האלה. האם הן מקיפות טווח רחב? הדבר הראשון שיש לדבר עליו הוא הנושא של קורבנות האנשים, ולאחר מכן יש תקנות לגניבה ופיצוי, ולשמירת השבת... כל אחד מתחומי החיים מעורב בכך. כלומר כשאלוהים החל בעבודה הרשמית של תוכנית הניהול שלו, הוא תיקן תקנות רבות שעל האדם לשמור. התקנות האלה נועדו לאפשר לאדם לחיות חיים רגילים של אדם על פני האדמה – חיים רגילים של אדם רגיל שהם בלתי נפרדים מאלוהים ומהנחייתו. ראשית, אמר אלוהים לאדם כיצד לבנות ולהתקין מזבחות. לאחר מכן, הוא אמר לאדם כיצד להקריב קורבנות וקבע כיצד על האדם לחיות – למה עליו לשים לבו במהלך חייו, למה עליו לציית ומה מותר ואסור לו לעשות. מה שאלוהים פרש בפני האדם הקיף את הכל. באמצעות המנהגים, התקנות והעקרונות האלה, הוא תקנן את התנהגותם של האנשים, הנחה את חייהם, הנחה את הכנסתם בחוקיו של אלוהים, הנחה אותם לבוא לפני מזבח אלוהים, הנחה אותם כיצד לחיות בקרב כל הדברים שברא אלוהים עבור האדם שהיה להם סדר, קביעות ומתינות. ראשית, אלוהים עשה שימוש בתקנות ובעקרונות הפשוטים האלה כדי להציב גבולות לאדם, כדי שעל פני האדמה יהיו לאדם חיים רגילים של עבודת אל – שיהיו לו חיים רגילים של אדם. זהו התוכן המסוים של תחילת תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. התקנות והכללים מקיפים תוכן נרחב ביותר. הם הפרטים של האופן שבו אלוהים הנחה את האנושות במהלך עידן החוק. על האנשים שבאו לפני עידן החוק היה לקבל ולכבד אותם. הם תיעוד של העבודה שאלוהים עשה בעידן החוק והם הוכחה אמיתית לכך שאלוהים מוביל ומנחה את כל האנושות.
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'
האנושות לא ידעה שום דבר בראשיתה. לכן היה על אלוהים להתחיל ללמד את האדם מהעקרונות השטחיים והבסיסיים ביותר להישרדות וכן תקנות הכרחיות לחיים, להטמיע את הדברים הללו בלב האדם טיפין טיפין ולתת לאדם הבנה הדרגתית של אלוהים, הערכה והבנה הדרגתיות של מנהיגותו ותפיסה בסיסית של היחסים בין האדם לאלוהים. הוא עשה זאת באמצעות התקנות והחוקים האלו, שהועברו במילים. רק לאחר שאלוהים השיג את ההשפעה הזו, הוא יכול היה לעשות לאט-לאט את העבודה שהוא יעשה בהמשך. כך, התקנות האלה והעבודה שאלוהים עשה במהלך עידן החוק הן היסוד לעבודתו להושעת האנושות, והן השלב הראשון בתוכנית הניהול שלו.
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודתו של יהוה הייתה להנהיג ולרעות את האדם ישירות באמצעות קביעת החוקים והמצוות שיאפשרו לאדם לחיות חיים רגילים ולעבוד את יהוה באופן רגיל בעולם. בעידן החוק, אלוהים היה אל כזה שהאדם לא יכול היה לראות או לגעת בו. הוא בסך הכל הוביל את בני האדם הראשונים שהשטן השחית. הוא היה שם כדי להדריך ולרעות את בני האדם האלה. על כן, הדברים שהוא אמר נגעו רק לחוקים, לציווים, ולידע כללי על החיים כבן אדם, והם לא נגעו כלל לאמיתות התומכות בחייו של האדם. תחת הנהגתו של אלוהים, בני ישראל לא היו אלה שהשטן השחית עד היסוד. עבודת החוק של אלוהים היתה רק השלב הראשון בעבודת הישועה - ממש ההתחלה של עבודת הישועה - והיא כלל לא נגעה בפועל לשינויים בטבע החיים של האדם.
מתוך 'ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעידן החוק, עבודת הנחייתו של האדם נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון התבצע על פני האדמה. עבודת השלב הזה היתה לבנות את בית המקדש והמזבח, ולהנחות את עם ישראל ולעבוד בקרבו בעזרת החוק. על ידי הנחיית עם ישראל, הוא קבע בסיס לעבודתו על פני האדמה. מן הבסיס הזה, הרחיב את עבודתו אל מעבר לישראל, כלומר, החל מישראל, הוא הרחיב את עבודתו כלפי חוץ, כדי שדורות מאוחרים יותר ילמדו בהדרגה שיהוה הוא אלוהים ושיהוה ברא את השמיים והארץ וכל הדברים, יצר את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו בעם ישראל. ארץ ישראל היתה המקום הקדוש הראשון לעבודתו של יהוה על פני האדמה, ועבודתו המוקדמת ביותר של אלוהים על פני האדמה היתה בכל רחבי ארץ ישראל. זו היתה עבודת עידן החוק.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
(2) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החסד
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"כי האלהים לא שלח את בנו בעולם לדין את העולם, כי אם למען יושע בו העולם" (יוחנן ג 17).
דברי אלוהים רלוונטיים:
ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד - הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדשה והשלמה של העבודה הגואלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.
עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא ברך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע ואת כל מקורות ההנאה: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל שידע האדם היה שפע של הנאות: לבו היה שלו ובטוח, רוחו הייתה מנוחמת והוא שאב את כוחותיו מישוע הגואל. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות – ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה העובדה שחיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע – זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם – ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לקרוא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים". אילו היה ישוע מתגלם כבשר ודם וטבעו היה משפט, גידוף וחוסר סובלנות לחטאי האדם, הרי שלאדם לא הייתה ניתנת אפשרות להיגאל והיה נגזר עליו להישאר חוטא לנצח. וכך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה מצליחה להתקדם מעבר לעידן החוק. עידן החוק היה נמשך ששת אלפים שנה, חטאי האדם היו מתרבים והופכים חמורים יותר, ובריאת האדם הייתה כל כולה לחינם. בני האדם היו יכולים לשרת את יהוה על פי החוק, אולם חטאיהם היו חמורים יותר מחטאי האנשים הראשונים. ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ובורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.
מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
אף על פי שישוע, מעצם היותו האל בהתגלמותו כבשר ודם, היה חסר רגשות, הוא ניחם תמיד את תלמידיו, דאג להם, סייע להם ותמך בהם. חרף העבודה שביצע והסבל שבו עמד, הוא מעולם לא הפנה אל בני האדם דרישות מוגזמות ותמיד נהג בסבלנות ואיפוק כלפי חטאיהם, עד כדי כך שבעידן החסד נקרא בחיבה "המושיע האהוב ישוע." עבור בני האדם של אותו עידן – עבור כל בני האדם – ישוע היה סמל של רחמים ואהבה. הוא מעולם לא זכר את עבירותיהם של בני האדם ולא הניח לעבירות האלה להשפיע על יחסו אליהם. כיוון שזה היה עידן שונה, הוא העניק לבני האדם לעתים קרובות מזון ומשקה בשפע, כדי שיאכלו לשובע. הוא התייחס אל כל חסידיו באדיבות, ריפא את החולים, גירש שדים, החיה את המתים. כדי שאנשים יאמינו בו ויראו כי כל מעשיו נעשו מתוך רצינות וכנות, הוא אף החיה גווייה מרקיבה והוכיח כי בידיו גם המתים יכולים לחזור לחיים. כך המשיך וסבל בשקט ביניהם וביצע את עבודתו הגואלת. גם טרם מסמרוהו לצלב, ישוע כבר קיבל על עצמו את חטאי האנושות והפך לקורבן החטא של בני האדם. עוד טרם צליבתו, הוא פתח את הדרך שהובילה אל הצלב כדי לגאול את בני האדם. בסופו של דבר הוא נצלב, הקריב את עצמו למען הצלב והרעיף את רחמיו, רוחב לבו וקדושתו על האנושות. הוא הוסיף לנהוג בסובלנות כלפי בני האדם ומעולם לא חיפש נקמה, אלא מחל להם על כל חטאיהם, עודד אותם להכות על חטא, לימד אותם מה הם סבלנות, איפוק ואהבה, עודד אותם ללכת בעקבותיו ולהקריב עצמם למען הצלב. אהבתו לאחיו ואחיותיו עלתה על אהבתו למרים. העיקרון שבבסיס עבודתו היה ריפוי בני האדם וסילוק השדים שבהם – והכול מכוח גאולתו. בכל מקום שאליו פנה הוא נהג בכל חסידיו בחיבה. הוא הפך את העניים לעשירים, גרם לפסחים ללכת, לעיוורים לראות ולחירשים לשמוע. הוא אף הזמין את השפלים ביותר, את החוטאים, לסעוד עמו, ולא דחה אותם אלא נהג תמיד בסבלנות, ואף אמר, "אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? וכאשר ימצא אותו, אמן אני אומר לכם, ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו." הוא אהב את מאמיניו כפי שכבשה אוהבת את טלאיה. אף על פי שהיו טיפשים ובורים, והיו חוטאים בעיניו, וכן השפלים שבשפלים, הוא התייחס לחוטאים האלה – שעוררו בוז בקרב אחרים – כאל בבת עינו. כיוון שכך, הוא מסר את חייו למענם, כטלה המועלה לקורבן על המזבח. הוא הילך ביניהם כמשרתם, הניח להם להשתמש בו ולטבוח אותו, ומסר עצמו לידיהם ללא תנאי. בעיני חסידיו הוא היה ישוע המושיע האהוב, אולם כלפי הפרושים שהטיפו לעם מעמדת התנשאות, הוא לא הפגין רחמים ולא אהבה – הוא תיעב אותם. הוא לא הרבה לעבוד בקרב הפרושים ורק מעת לעת הטיף להם ונזף בהם. הוא לא גאל אותם ולא עשה אותות ומופתים ביניהם. הוא שמר את רחמיו ואהבתו לחסידיו וסבל למען החוטאים עד הסוף, כשמסמרו אותו לצלב, וספג כל פגיעה עד לגאולה מלאה של בני האדם. זה היה סך כל עבודתו.
ללא הגאולה של ישו, בני האדם היו ממשיכים לחיות לעד בחטא והיו הופכים לילדי החטא ולצאצאיו של השטן. אילו המצב הזה היה נמשך, השטן היה מגיע לשכון על פני הארץ, והארץ כולה הייתה הופכת למשכנו. אבל העבודה הגואלת הצריכה רחמים ואהבה כלפי בני האדם – רק דרכה היו בני האדם זוכים במחילה והיו ראויים להפוך מושלמים וליפול בנחלתו של אלוהים. ללא שלב זה של העבודה, תוכנית הניהול בת ששת אלפים השנים לא הייתה יכולה להתקדם. אלמלא נצלב ישוע – אילו רק ריפא את בני האדם וגירש את השדים שאחזו בהם – הרי שבני האדם לא היו זוכים למחילה שלמה בגין חטאיהם. שלוש השנים וחצי של עבודתו של ישוע בעולם השלימו רק מחצית מעבודת הגאולה. אז, כשמוסמר אל הצלב והפך דמות של בשר ודם השרוי בחטא, על-ידי כך שנמסר לידי הרשעים, עלה בידו להשלים את עבודת הצליבה ולשלוט בגורלם של בני האדם. רק לאחר שהוא נמסר לידיו של השטן, זכתה האנושות בגאולה. במשך שלושים ושלוש שנים וחצי הוא סבל בעולם, היה מושא ללעג ולקלס, ננטש ואף נותר ללא מקום שבו הוא יכול היה להניח את ראשו ולנוח. לאחר מכן, הוא נצלב, וכל הווייתו – גוף טהור ותמים – מוסמרה אל הצלב ועברה פגיעות שונות ומשונות. אלה שהיו בעמדת כוח לעגו לו והצליפו לו, והחיילים אף ירקו בפניו. ובכל זאת הוא נותר דומם וסבל עד הסוף. הוא קיבל על עצמו בכניעה את רגע המוות, שבו הוא גאל את האנושות כולה, ורק אז הותר לו לנוח. עבודתו של ישוע מייצגת אך ורק את עידן החסד. היא לא מייצגת את עידן החוק ולא מהווה תחליף לעבודה המתבצעת באחרית הימים. זו מהות עבודתו של ישוע בעידן החסד, העידן השני בתולדות האנושות – עידן הגאולה.
מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעידן החסד, בא ישוע לגאול את כול האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא הראה לאדם רחמים ואהבה. ישוע שאותו ראה האדם בעידן החסד היה מלא אהבה ואוהב תמיד, מפני שהוא בא כדי לגאול את האדם מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו גאלה באמת את האדם מחטא. בעת ההיא, הופיע אלוהים בפני האדם ברחמים ואהבה. כלומר הוא נעשה לקורבן חטאת למען האדם ונצלב על חטאי האדם כדי שיסולח לו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכול דבר. הם נשאו כול סבל ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הוכו, קוללו או נסקלו באבנים.
מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
בבואו של ישוע, גם הוא עשה חלק מעבודתו של אלוהים ואמר כמה דברים - אך מה היתה העבודה העיקרית שהגשים? הדבר העיקרי שהוא הגשים היה עבודת הצליבה. הוא התגלם בדמות בשר ודם חוטא כדי להשלים את עבודת הצליבה ולגאול את האנושות כולה, ולמען חטאה של האנושות כולה הוא שימש כקורבן חטאת. זוהי העבודה העיקרית שהוא הגשים. בסופו של דבר, הוא העניק לבאים אחריו את דרך הצלב, שתנחה אותם. מטרת בואו של ישוע היתה בעיקר להשלים את עבודת הגאולה. הוא גאל את האנושות כולה, והביא לאדם את בשורת מלכות השמיים, ויתרה מכך, הוא הביא את מלכות השמיים. כתוצאה מכך, כל הבאים אחריו אמרו, "עלינו ללכת בדרך הצלב ולהקריב את עצמנו למען הצלב". ישוע עשה כמובן בתחילה גם עבודה אחרת ואמר דברים כדי לגרום לאדם להתחרט ולהתוודות על חטאיו. אך כהונתו היתה עדיין הצליבה, ושלוש השנים וחצי שבהן הטיף על אודות הדרך, היו הכנה לצליבה שבאה לאחר מכן. הפעמים שבהן ישוע התפלל היו אף הן למען הצליבה. חיי האדם הרגיל שניהל ושלושים ושלוש השנים וחצי שבהן חי על פני האדמה, היו בעיקר למען השלמת עבודת הצליבה, הן נועדו כדי להעניק לו כוח ויכולת לבצע עבודה זו, וכתוצאה מכך אלוהים הפקיד בידיו את עבודת הצליבה.
מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים ' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעבודת עידן החסד, היה ישוע האל שהושיע את האדם. מה שהיה לו ומה שהוא היה, הם חסד, אהבה, חמלה, הבלגה, סבלנות, ענווה, דאגה וסובלנות, וחלק גדול מאוד מן העבודה שעשה היה גאולת האדם. ובאשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומכיוון שהיה אוהב ומלא חמלה, היה עליו להיצלב למען האדם, כדי להראות שאלוהים אוהב את האדם כמוהו, עד כדי כך שהקריב את עצמו, בשלמותו... בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, ומשמעות הדבר היא שאלוהים היה אל שהושיע את האדם ושהוא היה אל אוהב ומלא חמלה. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, חמלתו וישועתו ליוו כל אדם ואדם. האדם יכול היה לזכות בשלוווה ושמחה, לקבל את ברכתו, לקבל את חסדיו הגדולים והרבים, ולקבל את ישועתו, רק אם קיבל את שמו ונוכחותו. באמצעות צליבתו של ישוע, זכו כל חסידיו לישועה ונסלח להם על חטאיהם. בעידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע. במלים אחרות, עבודת עידן החסד נעשתה בעיקר תחת השם ישוע. בעידן החסד, אלוהים התקרא ישוע. הוא עשה עבודה חדשה מעבר לתנ"ך, עבודתו הסתיימה עם הצליבה, וזו היתה עבודתו בשלמותה.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודת חוק התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שהיה צורך לעשות בעידן החסד. הוא פעל בהתאם לעבודה שהביא עמו, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד בהתאם לחוק התנ"ך. דבר מן הדברים שעשה לא היה בהתאם לחוק התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. כול שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד במפורש כדי להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, והוא לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים ולא הפריעו את העבודה שעשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה, שבא כדי לעשות את העבודה שאמור היה לעשות, לפתוח את העידן החדש שלו ולבצע את עבודתו החדשה.
מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'
יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, השיק עידן חדש, פרץ דרך העבודה שנעשתה קודם לכן בישראל, לא ניהל את עבודתו בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא ציית לחוקיו הישנים, לא ציית לכללים כלשהם, ועשה את העבודה החדשה שהיה עליו לעשות. אלוהים עצמו בא כדי להתחיל עידן, ואלוהים עצמו בא כדי להביא את העידן לסיומו. האדם אינו מסוגל לעשות את עבודת התחלת העידן וסיום העידן. אם ישוע לא הביא את עבודתו של יהוה לסיומה, הדבר מוכיח שהוא היה רק אדם, ולא ייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך מעבודתו של יהוה על ידי התחלת עבודתו שלו, עבודה חדשה, הדבר מוכיח שהיה זה עידן חדש ושישוע היה אלוהים עצמו. הם עשו שני שלבים שונים ונפרדים של עבודה.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודתו של ישוע בזמנו היתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו; כל עוד האמנת בו, הוא היה גואל אותך; אם האמנת בו, לא היית עוד חוטא, שוחררת מחטאיך. זו היתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם, בקרב המאמינים, נותר חלק מרדני המתנגד לאלוהים, שעדיין היה צורך להרחיקו באיטיות. משמעותה של ישועה לא היתה כי האדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בתנאי שהאמנת, לעולם לא תהיה עוד שייך לחטא.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעיני האדם, צליבתו של אלוהים חתמה את עבודת ההתגלמות של אלוהים, גאלה את כל האנושות והתירה לו לחטוף את המפתח אל השאול. כולם חושבים שעבודתו של אלוהים הושלמה לחלוטין. למען האמת, בעיני אלוהים, רק חלק קטן מעבודתו הושלם. הוא רק גאל את האנושות. הוא לא כבש את האנושות, וקל וחומר שהוא לא שינה את כיעור השטן באדם. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר, "על אף שהתגלמותי כבשר ודם חוותה את חבלי המוות, זו לא הייתה המטרה המלאה של התגלמותי. ישוע הוא בני יקירי, והוא נצלב למעני, אך הוא לא חתם את עבודתי לחלוטין. הוא עשה רק חלק ממנה." לכן, אלוהים החל את הסיבוב השני של תוכניות כדי להמשיך את עבודת ההתגלמות. הכוונה הסופית של אלוהים היא להפוך את כל בני האדם שחולצו מידי השטן למושלמים ולזכות בהם...
מתוך 'עבודה והיווכחות (6)' ב'הדבר מופיע בבשר'
(3) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן המלכות
דברי אלוהים רלוונטיים:
כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.
מתוך 'הקדמה' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת אחרית הימים היא להפריד את כל הדברים לסוגים ולהשלים תוכנית הניהול של אלוהים, מפני שהזמן קרב ויומו של אלוהים הגיע. אלוהים מביא את כל מי שבא אל מלכותו, כלומר את כל מי שהיה נאמן לו עד הסוף, לעידן של אלוהים עצמו. אולם לפני בוא העידן של אלוהים עצמו, העבודה שאלוהים רוצה לעשות היא לא לצפות במעשי האדם או לחקור את חיי האדם, אלא לשפוט את מרדנותו. זאת משום שאלוהים יטהר את כל מי שבא בפני כס מלכותו. כל מי שצעד בעקבות אלוהים עד היום הזה הוא מי שבא בפני כס מלכותו של אלוהים. לפיכך, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים יטהר. במלים אחרות, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים ישפוט אותו.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.
מתוך 'הקדמה' ב'הדבר מופיע בבשר'
כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט - רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים מבצע את עבודת השפיטה והייסורים כדי שבני האדם יכירו אותו, ולשם עדותו. אילולא אלוהים היה שופט את טבעם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את טבעו הצודק של אלוהים שאינו מרשה שום חטא, ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה אודות אלוהים לידיעה חדשה. לשם עדותו וניהולו של אלוהים, הוא מציג בפומבי את כל-כולו, וכך הוא מאפשר לבני האדם לזכות בידיעה אודותיו ולשנות את טבעם, וכן לשאת עדות מהדהדת לאלוהים באמצעות הופעתו הפומבית של אלוהים. השינוי בטבעם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים שאלוהים מבצע; ללא שינויים כאלה בטבעם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות לאלוהים ואף לא להיות כלבבו של אלוהים. שינויים בטבעו של אדם מציינים שהוא השתחרר מאחיזתו של השטן, השתחרר מהשפעת החושך, ובאמת הפך לדוגמה ומופת לעבודתו של אלוהים, ובאמת הפך לעד של אלוהים ולאדם שהוא כלבבו של אלוהים. כיום, אלוהים המתגלם בבשר ודם ירד ארצה כדי להוציא לפעול את עבודתו עלי אדמות, והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע אודותיו, יישמעו לו, וישאו לו עדות – שהם יכירו את עבודתו המעשית והרגילה, יישמעו לכל דבריו ועבודתו אשר אינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, ויישאו עדות לכל העבודה שלו לישועת בני האדם, ולכל המעשים שהוא עושה על מנת לכבוש את האדם. האנשים שנושאים עדות לאלוהים חייבים להכיר את אלוהים; רק עדות מסוג זה היא מדויקת וממשית, ורק עדות מסוג זה יכולה להמיט קלון על השטן. אלוהים משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את שפיטתו וייסוריו, את טיפולו וגיזומו את המיותר כדי שיישאו לו עדות. הוא משתמש הן באנשים שהושחתו על ידי השטן והן באנשים שטבעם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שישאו עדות לו. הוא אינו צריך שבני האדם יהללו אותו אך ורק באמצעות מילים, ואף לא את שבחיהם ועדותם של זן השטן שלא נגאלו על ידו. רק האנשים שמכירים את אלוהים ורק האנשים שטבעם השתנה כשירים לשאת עדות לאלוהים, ואלוהים לא יאפשר לבני האדם להמיט קלון בכוונה על שמו.
מתוך 'רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
במהלך עידן המלכות, אלוהים בהתגלמותו אומר דברים כדי לכבוש את כל מאמיניו. זהו "הדבר המופיע בבשר"; אלוהים בא באחרית הימים כדי לעשות את עבודתו, כלומר, הוא בא להגשים את המשמעות האמיתית של הדבר המופיע בבשר. הוא רק אומר דברים, ולעתים רחוקות יש הופעה של עובדות. זוהי עצם המהות של הדבר המופיע בבשר, וכשאלוהים בהתגלמותו אומר את דבריו, זוהי הופעתו של הדבר בבשר, והדבר המתגלם בבשר. "בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים, והדבר היה לבשר". דבר זה (עבודת הופעתו של הדבר בבשר) הוא העבודה שאלוהים יגשים באחרית הימים, וזהו הפרק האחרון בתוכנית ניהולו כולה, ולפיכך על אלוהים לרדת אל האדמה ולבטא את דבריו בבשר.
מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את היקום כולו. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורית של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר.
מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'
היום, אלוהים התגלם בבשר ודם בעיקר כדי להשלים את עבודת "הדבר מופיע בבשר", להשתמש בדברו כדי לעשות את האדם למושלם ולגרום לו לקבל את הטיפול והזיכוך על ידי דברו. בדבריו הוא גורם לך לקבל את צרכיך ולקבל חיים; בדבריו, אתה רואה את עבודתו ומעשיו. אלוהים מייסר ומזכך אותך בעזרת דברו, ולפיכך אם אתה סובל קשיים, גם זה משום דבר אלוהים. היום, אלוהים אינו עובד בעזרת עובדות, אלא בעזרת מלים. רק לאחר שדברו הגיע אליך, יכולה רוח הקודש לעבוד בתוכך ולגרום לך לסבול כאב או להרגיש במתיקות. רק דבר אלוהים יכול להביאך אל המציאות, ורק דבר אלוהים מסוגל לעשותך למושלם. ולפיכך, עליך לכל הפחות להבין כי העבודה שעושה אלוהים באחרית הימים היא בעיקר השימוש בדברו במטרה לעשות כל אדם למושלם ולהנחות את האדם. כל העבודה שהוא עושה היא באמצעות הדבר; הוא אינו נעזר בעובדות כדי לייסר אותך. ...כך, באחרית הימים, כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא נעזר בעיקר בדבר כדי להגשים הכל ולהבהיר הכל. רק מדבריו תוכל להבין מה הוא; רק מדבריו תוכל להבין שהוא אלוהים עצמו. כשאלוהים בהתגלמותו יורד אל האדמה, הוא אינו עושה כל עבודה אחרת אלא רק אמירת דברים - וכך, אין צורך בעובדות, די במלים. הסיבה לכך היא שהוא בא בעיקר כדי לעשות את עבודתו, לאפשר לאדם לחזות בעוצמתו ובעליונותו בדבריו, לאפשר לאדם להבין מדבריו, כיצד הוא מסתתר בענווה, ולאפשר לאדם להכיר את כל כולו מדבריו. כל אשר שייך לו וכל אשר הינו נמצא בדבריו, חוכמתו ונפלאותו נמצאות בדבריו. כך גורמים לך לראות את השיטות הרבות שבהן אלוהים אומר את דבריו. ...היום, האל הממשי עצמו, המתגלם כבשר ודם, רק מדבר ואינו פועל. זוהי האמת! הוא נעזר במלים כדי לעשותך למושלם, כדי להאכיל ולהשקות אותך. הוא נעזר במלים גם כדי לעבוד, והוא נעזר בהן במקום עובדות כדי לגרום לך להכיר את ממשיותו. אם אתה מסוגל לתפוס היבט זה בעבודתו של אלוהים, קשה להיות פסיבי.
מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים של אחרית הימים משתמש במלה בעיקר כדי לעשות את האדם למושלם. הוא אינו משתמש באותות ובמופתים כדי לדכא את האדם או לשכנעו; דבר זה אינו יכול להבהיר את עוצמתו של אלוהים. אילו אלוהים היה רק מראה אותות ומופתים, היה זה בלתי אפשרי להבהיר את ממשיותו של אלוהים, ולפיכך בלתי אפשרי לעשות את האדם למושלם. אלוהים אינו עושה את האדם למושלם באמצעות אותות ומופתים, אלא נעזר במלה כדי להשקות את האדם ולרעותו, ולאחר מכן מושגים ציות מלא מצד האדם והכרת אלוהים על ידו. זוהי מטרת העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר. אלוהים אינו משתמש בשיטת האותות והמופתים כדי לעשות את האדם למושלם - הוא משתמש במלים, ובשיטות עבודה רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם. בין אם זה זיכוך, טיפול, גיזום או הבעת דברים, אלוהים מדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם ולהעניק לו ידע רב יותר על העבודה, החוכמה והנפלאות של אלוהים.
מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בשלב העבודה האחרון, מושגות תוצאות באמצעות הדבר. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות רבות ועבודתו של אלוהים בדורות הקודמים. באמצעות הדבר, עושה רוח הקודש את האדם לנאור. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות שמעולם לא התגלו קודם לכן לדורות הקודמים, וכן עבודתם של נביאים ושליחים מן העבר, והעקרונות שעל פיהם עבדו. באמצעות הדבר, לומד האדם להכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, ולומד להכיר את מהותו שלו. באמצעות שלבים אלה של עבודה וכול הדברים הנאמרים, לומד האדם להכיר את עבודתה של רוח אלוהים, עבודתה של התגלמות אלוהים בבשר ודם, ויתרה מכך, כול טבעו. הידע שלך על עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנה, נרכש באמצעות הדבר. האם הידע שלך על תפיסותיך הקודמות והצלחתך לוותר עליהן לא הושגו גם הם באמצעות הדבר?
מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת אחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע וכול התעלומות שהאדם אינו מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות ולסיים את כול עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב זה של עבודה באחרית הימים מביא הכול לידי סיום. יש לחשוף את כול המסתורין שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנה על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי מינם.
מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
האדם יובא לשלמות מלאה בעידן המלכות. לאחר עבודת הכיבוש, האדם יזוכך ויעבור תלאות. מי שיכול להתגבר ולשאת עדות במהלך התלאות האלה הוא זה שיובא לשלמות בסופו של דבר וזה שמתגבר. במהלך התלאות האלה, האדם נדרש לקבל את הזיכוך הזה, והזיכוך הזה הוא הצעד האחרון בעבודתו של אלוהים. זו הפעם האחרונה שבה האדם יזוכך לפני שתושלם כל עבודת הניהול של אלוהים, וכל חסידיו של אלוהים חייבים לקבל את המבחן האחרון הזה, את הזיכוך האחרון הזה.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
השלב הזה בעבודה ייצור קבוצה של מתגברים. לאחר שאלוהים ייצור את קבוצת המתגברים הזו, הם יוכלו להעיד על מעשיו, להביא לידי ביטוי את המציאות, לְרַצות אותו באמת ולהיות נאמנים לו עד מוות, וכך אלוהים יזכה לכבוד.
מתוך 'דיון קצר על "מלכות אלף השנים הגיעה"' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן. בבוא היום הזה, יתברר שעבודתו של אלוהים הגיעה לסופה, ולא יתקיים עוד שיתוף הפעולה בין האדם לאלוהים לשם השגת שינויים בטבעו. האנושות כולה תחיה לאורו של אלוהים, ומאותו רגע ואילך, לא יהיו עוד מרדנות כלפי אלוהים או התנגדות לו.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור מול עיניו, וכל הדברים יסווגו על פי מינם. כיצד אם כן יכולים בני האדם להימלט מלסבול את הסיווג הזה?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים יסווגו על פי מינם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא עבודת אחרית הימים; במלים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. שאם לא כן, כיצד ניתן לסווג בני אדם? עבודת הסיווג הנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה יסווג על פי מינו ויבוא בפני כס השיפוט, להישפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מלסבול את הייסורים והשיפוט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את הסיווג הזה על פי מין; הכל יסווגו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב וכל השמיים והארץ מגיעים לסיומם. כיצד יכול האדם לחמוק מסוף קיומו?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
האם אתם מבינים כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתם מבינים כעת, אני מפציר בכם להתמסר למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לכם הזדמנות לזכות לשבחי אלוהים או להילקח על ידי אלוהים אל מלכותו. מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט, יהיה לנצח מתועב ודחוי על ידי אלוהים. חטאיו רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהוא בגד באלוהים ומפני שהוא מורד באלוהים. בני אדם כאלה, שאינם ראויים אף לעשות שירות, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. אלוהים לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באלוהים. בני אדם כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. האם דבר זה אינו חושף את טבעו הצודק של אלוהים? האין זו בדיוק מטרת משפטו של אלוהים וחשיפת האדם? במהלך המשפט, אלוהים שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, כדי שגוף הבשר והדם של כל אדם כזה יושמד כאוות נפשן של הרוחות. גופו מצחין כגווייה וזה הגמול הראוי לו. אלוהים כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה. בזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות כדי שהרוחות ישחיתו כרצונן את כל גופם, וכתוצאה מכך, הם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. את בני האדם הצבועים האלה שעשו שירות בעבר אך לא היו מסוגלים להישאר נאמנים עד הסוף, אלוהים מונה בין הרשעים, כך שילכו בעצת רשעים ויהיו לחלק מן ההמון השרוי באי-סדר. בסופו של דבר, אלוהים ישמיד אותם. אלוהים משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא הקדיש כל מאמץ, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכות אלוהים. מי שמעולם לא היה נאמן לאלוהים, אך נאלץ להתמודד עם אלוהים, יימנה על אלה העושים שירות לעמו של אלוהים. רק מעטים מבני האדם האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יגוועו לצד בני האדם שאפילו אינם רשאים לעשות שירות. בסופו של דבר, אלוהים יביא למלכותו את כל מי שבעצה אחת עם אלוהים, את עמו של אלוהים ואת בניו וכן את מי שאלוהים הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. זה הפרי שהניב אלוהים בעבודתו. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע אלוהים – בני אדם כאלה יימנו על חסרי האמונה. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופו. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזו דרך תבחרו היא בידכם. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של אלוהים לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של אלוהים, וטבעו הצודק של אלוהים לא חס על איש.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
כשהאומות והעמים בעולם ישובו כולם בפני כס מלכותי, אקח את כל השפע שבשמיים ואעניק אותו לעולם האנושי, כדי שהודות לי, הוא יהיה מלא עד גדותיו בשפע שאין כמוהו. אולם כל עוד העולם הישן ממשיך להתקיים, אשלח את זעמי על אומותיו, ואכריז בגלוי על הצווים המנהליים שלי בכל רחבי תבל, ואמיט ייסורים על כל מי שיפר אותם:
כשאני מפנה את פניי אל התבל כדי לשאת דברים, האנושות כולה שומעת את קולי, וכתוצאה מכך היא רואה את כל העבודות שביצעתי בכל רחבי תבל. אטיל ייסורים ואפיל ארצה כל מי שפועל בניגוד לרצוני, כלומר כל מי שמתנגד לי במעשי אדם. אקח את הכוכבים הרבים שבשמיים ואחדש אותם, והודות לי, השמש והירח יתחדשו – הרקיע כבר לא יהיה כפי שהיה. שפע הדברים על הארץ יתחדשו. הכל יושלם באמצעות דבריי. האומות הרבות שבתבל יחולקו מחדש והאומה שלי תתפוס את מקומן, כך שהאומות שעל פני האדמה ייעלמו לנצח ויהפכו לאומה שתעבוד אותי. כל אומות העולם יושמדו ויפסיקו להתקיים. מבין כל בני האנוש שבתבל, כל בני האדם השייכים לשטן יחוסלו. האש הבוערת תשטח את כל מי שעובד את השטן – כלומר, חוץ ממי שמצוי כעת בזרם, כל האחרים ייהפכו לאפר. כשאמיט ייסורים על העמים הרבים, בני האדם בעולם הדתי ישובו למלכותי במידה כזו או אחרת, לאחר שעבודותיי כבשו אותם, מפני שהם יראו את ביאת אלוהים הקדוש, הרוכב על ענן לבן. כל בני האנוש ילכו איש איש אחר סוגו, ואני אמיט עליהם ייסורים שונים בהתאם למעשיהם. כל מי שקם עליי יושמד. באשר לבני האדם שמעשיהם על פני האדמה לא היו קשורים אליי, בזכות האופן שבו הם ניקו את עצמם מאשמה, הם ימשיכו להתקיים על פני האדמה תחת פיקוחם של בניי ועמי. אתגלה לשפע העמים ולשפע האומות, אשמיע את קולי על פני האדמה ואכריז על השלמת עבודתי הגדולה שהאנושות כולה תוכל לראות במו עיניה.
מתוך 'האמירה העשרים ושש' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב הסופית שלו נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את האנושות כולה, כדי שיוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. שלב זה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זהו השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להיוותר, האנושות כולה עדיין לא תוכל להיווכח במנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה לעולם טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק בדרך זו יכול אלוהים לחיות בשלווה ובמנוחה.
מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
המלכות שברצונו להקים היא מלכותו. האנושות שהוא מבקש היא אנושות שסוגדת לו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות בריאת האדם על ידו תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם סמלי השלמת עבודתו והשלמת הישגו האדיר: להשמיד לחלוטין את אותם בני אדם המורדים בו ולהביא את מי שהובא לידי שלמות, למנוחה.
מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
עם השלמת דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. בני האדם כבר לא ניצבים בפני העולם הקודר והאומלל של האדם, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם.
מתוך 'האמירה העשרים' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
מקור: בשורת מלכות השמיים 
  לדעת יותר
המשיח הגיע, והוא מעניק לאדם את דרך החיים
נכתב על ידי , 12/9/2019 07:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1. עליכם לדעת את המטרה של שלושת שלבי העבודה של ניהול אלוהים את האנושות.


דברי אלוהים רלוונטיים:
תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות. עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם בכל שלב היא עולה בקנה אחד עם צורכי האדם - או ליתר דיוק, היא משתנה בכפוף לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כל-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן ובכך - ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כל-יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, להכיר בעובדה שאני המושל בכל, לראות נכוחה שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרע בהתגלמותו, ולהפוך את ההבדל בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות לברור כאור היום. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני - הבורא - יכול להושיע אותה, יכול להרעיף עליה הנאות. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי לשמש כעדים עבורי, לדעת את רצוני, לראות שאני האמת.
מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
מטרתם של שלושת שלבי העבודה היא הושעת האנושות כולה - כלומר הושעה מלאה של האדם מתחומו של השטן. אף שלכל אחד משלושת שלבי העבודה יש תכלית שונה וחשיבות שונה, כל אחד מהם הוא חלק מעבודת הושעת האנושות, וכל אחד מהם הוא עבודת ישועה שונה המתבצעת על צרכי האנושות.
...
לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכל לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו - זו המסקנה של שלושת שלבי העבודה...
...כששלושת שלבי העבודה יסתיימו, תיווצר קבוצת בני אדם שתישא עדות על אלוהים, קבוצת בני אדם המכירים את אלוהים. בני האדם האלה יכירו כולם את אלוהים ויהיו מסוגלים להנהיג את האמת. יהיו להם אנושיות והיגיון והם כולם יכירו את שלושת שלבי עבודת הישועה של אלוהים. זו העבודה שתושלם בסוף, ובני האדם האלה הם התממשות 6,000 שנות עבודת הניהול והם העדות העוצמתית ביותר לתבוסתו הסופית של השטן.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
היום נתחיל מסיכום מחשבותיו של אלוהים, רעיונותיו, וכל צעד מאז בריאת האדם, ונביט בעבודה שהוא ביצע מבריאת העולם ועד תחילתו הרשמית של עידן החסד. אז נוכל לגלות אילו מהמחשבות והרעיונות של אלוהים אינם ידועים לאדם, ומשם נוכל להבהיר את הסדר של תוכנית הניהול של אלוהים, ולהבין ביסודיות את ההקשר שבו אלוהים יצר את עבודת הניהול שלו, את מקורה ואת תהליך הפיתוח שלה, וגם להבין לעומק את התוצאות שהוא רוצה מעבודת הניהול שלו – כלומר את הליבה והמטרה של עבודת הניהול שלו. בכדי להבין את הדברים הללו, עלינו לחזור לתקופה מרוחקת, שקטה ורוגעת, שבה לא היו עוד בני אדם...
כשאלוהים קם ממיטתו, מחשבתו הראשונה הייתה זו: לברוא אדם חי, בן אנוש אמיתי, חי – מישהו לחיות איתו ושיהיה לו לחברה תמיד. האדם הזה יוכל להקשיב לו, ואלוהים יוכל לדבר איתו ולגלות לו את מה שעל לבו. אז, בפעם הראשונה, אלוהים לקח חופן עפר והשתמש בו כדי לברוא את האדם החי הראשון שדמיין, ואז הוא נתן ליצור החי הזה שם – אדם. לאחר שאלוהים השיג את האדם החי והנושם הזה, כיצד הוא הרגיש? בפעם הראשונה, הוא חש את האושר שבהמצאות אהוב, בן לווייה. הוא גם הרגיש בפעם הראשונה את האחריות שבהורות ואת הדאגה הנלווית לכך. האדם החי והנושם הביא לאלוהים אושר ושמחה. הוא הרגיש נחמה בפעם הראשונה. זה היה הדבר הראשון שאלוהים אי-פעם עשה שלא הושג באמצעות מחשבותיו או דבריו, כי אם נעשה בשתי ידיו. כשהיצור הזה – אדם חי ונושם – עמד בפני אלוהים, עשוי בשר ודם, עם צורה וגוף, ועם יכולת לדבר עם אלוהים, אלוהים חש סוג של אושר שהוא מעולם לא חש בעבר. הוא חש באמת באחריותו, והיצור החי הזה לא רק נגע ללבו, אלא שכל תנועה קלה שלו ריגשה אותו וחיממה את לבו. לכן, כשהיצור החי הזה עמד בפני אלוהים, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חשב להשיג עוד אנשים כאלה. זו הייתה סדרת האירועים שהחלה עם המחשבה הראשונה הזו של אלוהים. עבור אלוהים, כל האירועים הללו התרחשו בפעם הראשונה, אך באירועים הראשונים האלה, בלי קשר למה שהוא חש באותו זמן – אושר, אחריות, דאגה – לא היה לו עם מי לחלוק זאת. החל מאותו רגע, אלוהים חש באמת בדידות ועצב שהוא מעולם לא חש לפני כן. הוא חש שבני האדם אינם מסוגלים לקבל או להבין את אהבתו ודאגתו, או את כוונותיו עבור האנושות, לכן, הוא המשיך לחוש צער וכאב בלבו. על אף שהוא עשה את הדברים הללו בשביל האדם, האדם לא היה מודע לכך ולא הבין. מלבד האושר, השמחה והנחמה שהאדם הביא לו, הצטרפו לכך במהרה רגשות הצער והבדידות הראשונים שלו. אלה היו מחשבותיו ורגשותיו של אלוהים באותו הזמן. בעת שאלוהים עשה את כל הדברים הללו, בלבו הוא עבר משמחה לצער ומצער לכאב, וכל אלה היו מעורבים בחרדה. כל מה שהוא רצה לעשות היה למהר ולספר לאיש הזה, לאנושות הזו, את מה שעל לבו, ולגרום להם להבין את כוונותיו קודם לכן. אז הם יוכלו להפוך לחסידיו ולהיות תואמים לו. הם כבר לא יאזינו לדברי האל ויוותרו דוממים. הם כבר לא יהיו חסרי מודעות איך להצטרף לאלוהים בעבודתו. מעל לכל, הם כבר לא יהיו שווי נפש נוכח דרישותיו של אלוהים. הדברים הראשונים האלה שאלוהים ביצע הם משמעותיים מאוד ובעלי ערך רב לתוכנית הניהול שלו ולבני האדם כיום.
לאחר שהוא ברא את הכל ואת בני האדם, אלוהים לא נח. הוא לא יכול היה לחכות להוציא אל הפועל את הניהול שלו, או להשיג את האנשים שהוא כל כך אהב מקרב האנושות.
...
...אלוהים רואה את הדוגמה הזו לניהול האנושות, להושעת בני אדם, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובמיוחד אינו עושה זאת כלאחר יד - הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכל ומושל על כל האנשים ועל העבודה שהוא רוצה להשלים - שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם טיפין טיפין וללא סייג את עבודתו הקשה, את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא חושף כל זאת ללא סייג בפני האנושות אט אט, חושף ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שאלוהים רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שיש להם קשר כה אינטימי עמו. בלבו, האנושות שהוא רוצה לנהל ולהושיע היא החשובה ביותר, והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב, הוא לעולם אינו מתייאש ממנה, והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, בני האדם יתעוררו לקריאתו ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' ב'הדבר מופיע בבשר'
זהו ניהולו של אלוהים: למסור את האנושות לשטן - את האנושות שלא יודעת מהו אלוהים, מהו הבורא, כיצד לעבוד את אלוהים ומדוע יש להתמסר לאלוהים - ולתת יד חופשית לשחיתות של השטן. לאחר מכן, צעד אחר צעד, אלוהים משחרר את האדם מידי השטן, עד שהאדם עובד את אלוהים באופן מלא ודוחה את השטן. זהו הניהול של אלוהים. כל זה נשמע כמו סיפור מיתי ונראה תמוה. בני אדם מרגישים שזה כמו סיפור מיתי, וזאת מפני שאין להם שמץ של מושג כמה דברים קרו לאדם במהלך מספר אלפי השנים האחרונות, וקל וחומר שהם לא יודעים כמה סיפורים התרחשו ברחבי התבל הזו. ויתרה מכך, זאת משום שהם לא יכולים להעריך את העולם המדהים יותר, את העולם המאיים יותר, הקיים מעבר לעולם החומרי, שעיני בן-התמותה שלהם מונעות מהם לראות. הדבר מרגיש לאדם כבלתי נתפס, וזאת מפני שהאדם לא מבין כלל את חשיבותה של ישועת האל את האנושות ואת חשיבותה של עבודת הניהול של אלוהים, והוא לא תופס את האופן שבו אלוהים רוצה שהאנושות תיראה בסופו של דבר. האם זו אנושות הקרובה לאדם וחווה, שהשטן לא השחית אותה? לא! ניהולו של אלוהים נעשה כדי לזכות בקבוצת בני אדם העובדים את אלוהים ומתמסרים לו. השטן השחית את האנושות הזו, אך היא כבר לא רואה בשטן אב. היא מזהה את פרצופו המכוער של השטן, ודוחה אותו ומתייצבת בפני אלוהים כדי לקבל מידיו שיפוט וייסורים. היא יודעת מה מכוער, וכיצד הוא עומד בניגוד למה שקדוש, והיא מכירה בגדולתו של אלוהים וברוע של השטן. אנושות כזו לא תעבוד עוד למען השטן ולא תעבוד את השטן, ולא תקדש את השטן. זאת מפני שזוהי קבוצת בני אדם שכבר נפלו באמת בנחלת האל. זוהי חשיבותו של ניהול האנושות בידי אלוהים...
...
האהבה והחמלה של אלוהים מחלחלים אל תוך כל פרט ופרט של עבודת הניהול שלו, ובין שבני אדם מסוגלים להבין את כוונותיו הטובות של אלוהים ובין שלא, הוא בכל זאת מבצע ללא לאות את העבודה שבכוונתו להשלים. ללא קשר לשאלה עד כמה בני אדם מבינים את ניהולו של אלוהים, כולם יכולים להעריך את היתרונות והסיוע בעבודה שאלוהים עושה. אולי לא חשתם כיום כלל באהבה או בחיים שאלוהים סיפק לכם, אך כל עוד לא תנטשו את אלוהים ולא תוותרו על נחישותכם לחפש את האמת, תמיד יבוא יום שבו חיוכו של אלוהים יתגלה לכם. זאת מפני שמטרת עבודת הניהול של אלוהים היא להשיב אליו את האנושות המצויה בתחומו של השטן, ולא לנטוש את האנושות שהשטן השחית ואשר מתנגדת לאלוהים.
מתוך 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בלי קשר למה שאלוהים עושה ולאמצעים הוא נוקט, בלי קשר למחיר או למטרותיו, תכלית פעולותיו אינה משתנה. תכליתו היא לטבוע באדם את דבריו , את דרישותיו ואת רצונו עבור האדם. במילים אחרות, התכלית היא לטבוע באדם את כל מה שאלוהים מאמין שהוא חיובי, בהתאם לצעדיו. זאת על מנת לאפשר לאדם להבין את לבו של אלוהים ואת מהותו, ולאפשר לאדם להישמע לריבונותו והסדריו של אלוהים, ובכך לאפשר לו להשיג את יראת האל וההישמרות מרע - אשר כולם היבט יחיד בתכליתו של אלוהים בכל מעשיו. ההיבט האחר הוא שמכיוון שהשטן הוא ניגוד וכלי שרת בעבודתו של אלוהים, האדם נמסר לעתים קרובות לידי השטן. זה האמצעי שבו אלוהים עושה שימוש כדי לאפשר לאנשים לראות את הרשעות, הכיעור והשפלות של השטן לנוכח פיתויו ומתקפותיו של השטן. כך אלוהים גורם לאנשים לשנוא את השטן ולהיות מסוגלים להכיר ולזהות את מה ששלילי. התהליך הזה מאפשר להם בהדרגה להשתחרר משליטת השטן, מהאשמותיו, הפרעותיו ומתקפותיו - עד שהודות לדברי האל, להכרתם את אלוהים, לציות שלהם לאלוהים, לאמונתם באלוהים וליראתם אותו, הם גוברים על מתקפות השטן ועל האשמותיו. רק אז הם יגאלו לחלוטין מתחומו של השטן. גאולתם של אנשים, פירושה שהשטן הובס , שהם חדלים מלהיות מזון בפיו השטן - שבמקום לבלוע אותם, השטן ויתר עליהם. הסיבה לכך היא שאנשים כאלו הם ישרים, שיש להם אמונה, ציות ויראה כלפי אלוהים, ושהם מתנתקים לחלוטין מהשטן. הם ממיטים חרפה על השטן, הופכים אותו לפחדן ומביסים אותו לחלוטין. נחישותם באמונתם באלוהים, ציותם כלפיו ויראתם אותו מביסים את השטן וגורמים לו לוותר עליהם כליל. רק אנשים כאלו נופלים באמת בנחלת האל וזו מטרתו הסופית של אלוהים בהושעת האדם.
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'
תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. ...האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן - והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת - איך הם יוכלו להיות לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. ...אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב - אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק התממשות ומקור הנאה. זוהי כוונתי.
מתוך 'מהו אדם אמיתי' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים ברא את האנושות, מיקם אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום הזה. אחר כך הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף עדיין עליו לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זוהי העבודה שבה עסק מן ההתחלה עד הסוף – שיקום דמותו המקורית וצלמו המקורי של האדם. הוא יקים את מלכותו וישקם את דמותו המקורית של האדם, כלומר ישקם את סמכותו על פני האדמה ובקרב הבריאה כולה. האדם איבד את לבו ירא האלוהים לאחר שהושחת על ידי השטן ואיבד את התפקיד שצריך להיות לאחד מברואי האל, ונעשה לאויב המורד באלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן. לפיכך לא היתה לאלוהים דרך לעבוד בקרב ברואיו ועוד יותר מכך לא היתה לו אפשרות לזכות ביראה מצד ברואיו. האדם נברא על ידי אלוהים והיה עליו לעבוד את אלוהים, אך למעשה הפנה האדם את גבו לאלוהים וסגד לשטן. השטן היה לאליל שבלב האדם. כך איבד אלוהים את מעמדו בלב האדם, כלומר הוא איבד את משמעות בריאת האדם על ידו, ולפיכך כדי לשקם את משמעות בריאת האדם על ידו, עליו לשקם את דמותו המקורית של האדם ולפטור את האדם מטבעו המושחת. כדי להשיב את האדם מידי השטן, עליו להושיע את האדם מחטא. רק בדרך זו הוא יוכל לשקם בהדרגה את דמותו המקורית ואת תפקידו המקורי של האדם ולבסוף לשקם את מלכותו. השמדתם הסופית של אותם בני מרדות תתבצע אף היא כדי לאפשר לאדם לעבוד את אלוהים טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. כיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יגרום לאדם לסגוד לו. כיוון שברצונו לשקם את תפקידו המקורי של האדם, הוא ישקם אותו לחלוטין וללא כול פשרה. שיקום סמכותו פירושו לגרום לאדם לסגוד לו ולהישמע לו. פירושו שהוא יגרום לאדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו לגווע בזכות סמכותו. פירושו שהוא יגרום לכול חלק בו להישאר על כנו בקרב האנושות וללא כול התנגדות מצד האדם. המלכות שברצונו להקים היא מלכותו. האנושות שהוא מבקש היא אנושות שסוגדת לו, שנשמעת לו לחלוטין ושיש לה כבוד כלפיו. אם לא יושיע את האנושות המושחתת, משמעות בריאת האדם על ידו תסתכם בלא כלום. לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, לא יוכל לזכות בכבודו המלא ולא יוכל להקים את מלכותו על פני האדמה. אלה הם סמלי השלמת עבודתו והשלמת הישגו האדיר: להשמיד לחלוטין את אותם בני אדם המורדים בו ולהביא את מי שהובא לידי שלמות, למנוחה. לאחר שדמותה המקורית של האנושות תשוקם, כשבני האדם יוכלו למלא כול אחד את חובתו, לשמור כול אחד על מקומו ולהישמע לכול הסדריו של אלוהים, יזכה אלוהים בקבוצה של בני אדם על פני האדמה, הסוגדת לו, ואף יקים על פני האדמה מלכות הסוגדת לו. לו יהיה הניצחון הנצחי על פני האדמה והמתנגדים לו יגוועו לעולמי עד. דבר זה ישקם את כוונתו המקורית בבריאת האדם. הוא ישקם את כוונתו בבריאת כול הדברים וכן את סמכותו על פני האדמה, בקרב כול הדברים ובקרב אויביו. אלה הם סמלי ניצחונו המוחלט. מכאן והלאה תיווכח האנושות במנוחה ובחיים המתנהלים בדרך הנכונה. גם אלוהים ייווכח במנוחת נצח עם האדם ובחיי נצח המשותפים לאלוהים ולאדם. הזוהמה והמרדנות שעל פני האדמה ייעלמו, וכך גם הנהי שעל פני האדמה. כול המתנגד לאלוהים על פני האדמה, לא יתקיים. רק אלוהים ואותם בני אדם שהושיע, ייוותרו. רק בריאתו תיוותר.
מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
לאחר שאלוהים ביצע את עבודתו במשך 6,000 עד היום, הוא כבר גילה רבים ממעשיו, בעיקר כדי להביס את השטן ולהושיע את האנושות כולה. הוא משתמש בהזדמנות הזו כדי לאפשר לכל הדברים שבשמיים, לכל הדברים שבארץ ולכל הדברים שבמים, וכן לכל דבר שאלוהים ברא על פני האדמה לראות את כול יכולתו של אלוהים ולראות את כל מעשיו. הוא מנצל את ההזדמנות של הבסת השטן כדי לגלות את כל מעשיו לאנושות ולאפשר לבני האדם להיות מסוגלים להלל אותו ולרומם את חוכמתו על כך שהוא מביס את השטן. כל הדברים בארץ, בשמיים ובמים מעניקים לו כבוד, מפארים את כול יכולתו, מפארים את כל מעשיו וקוראים בקול בשמו הקדוש. זו הוכחה לכך שהוא הביס את השטן. זו הוכחה לכך שהוא כבש את השטן. עוד חשוב מזאת, זו הוכחה לכך שהוא מושיע את האנושות. כל בריאתו של אלוהים מעניקה לו כבוד, מפארת אותו על כך שהוא הביס את אויבו וחזר עטור ניצחון, ומפארת אותו על כך שהוא מלך אדיר ועטור ניצחון. התכלית שלו היא לא רק להביס את השטן, ולכן עבודתו נמשכה 6,000 שנה. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי להושיע את האנושות. הוא משתמש בתבוסתו של השטן כדי לגלות את כל מעשיו שלו ולגלות את כל כבודו שלו. הוא יזכה בכבוד, וכל המוני המלאכים יראו גם הם את כל כבודו. השליחים בשמיים, בני האנוש בארץ וכל הברואים בארץ יראו את כבודו של הבורא. זו העבודה שהוא עושה. כל בריאתו בשמיים ובארץ תראה את כבודו, והוא ישוב כמנצח לאחר שהוא יביס לחלוטין את השטן, ויאפשר לאנושות לפאר אותו. כך הוא ישיג בהצלחה את שני ההיבטים האלה. בסופו של דבר, הוא יצליח לכבוש את האנושות כולה, והוא ימחה את כל מי שמתנגד אליו או מורד בו, כלומר הוא ימחה את כל מי ששייך לשטן.
מתוך 'עליכם לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל בני האדם צריכים להבין את מטרת עבודתי על פני האדמה, כלומר מהי התכלית הסופית של עבודתי ואיזו רמה עליי להשיג בעבודתי לפני שהיא תושלם. אם בני אדם הצועדים איתי עד היום לא מבינים מה עניין עבודתי, האין הם צועדים איתי לשווא? חסידיי צריכים לדעת את רצוני. אני עובד בעולם מזה אלפי שנים וממשיך בכך גם היום. אף על פי שישנם פריטים רבים במיוחד הכלולים בעבודתי, מטרתה נותרת בלא שינוי. לדוגמה, אף שאני מלא משפט וייסורים כלפי האדם, כל זאת אך ורק כדי להושיע אותו, להפיץ את בשורתי טוב יותר ולהמשיך ולהרחיב את עבודתי בין אומות הגויים מרגע שהאדם הושלם. ...בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כדי שהם יקראו לי האל הכול יכול ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל האנשים לדעת שאינני רק האל של עם ישראל, אלא האל של כל אומות הגויים, אפילו האומות שקיללתי. אאפשר לכל האנשים לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תכנית עבודתי לאחרית הימים, והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.
מתוך 'עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
  לדעת יותר
מהי עבודתה של רוח הקודש? כיצד מתבטאת עבודתה של רוח הקודש?
נכתב על ידי , 11/9/2019 08:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,288

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבה לאלוהים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבה לאלוהים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ