לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הברק ממזרח - אור הישועה

"תחת ריבונותו של אלוהים, כול הדברים מתקיימים ומתים בזכות סמכותו, בזכות ניהולו. מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ג''"

Avatarכינוי: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2018

מוזיקה ישראלית – הניהול האלוהי נע תמיד קדימה


צפה בסרט התעודה השלם ב: https://youtu.be/ebF7u5IdMDY
מוזיקה ישראלית – הניהול האלוהי נע תמיד קדימה
עוד
מוזיקה ישראלית – אלוהים מושל באנושות ובכל הדברים ומקיים אותם
נכתב על ידי , 18/9/2018 07:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



14. אלה שהאמינו במשך שנים רבות בישוע אדוננו, השקיעו את עצמם ואת מרצם בלהט רב ועבדו ללא לאות – סבלו ר




14. אלה שהאמינו במשך שנים רבות בישוע אדוננו, השקיעו את עצמם ואת מרצם בלהט רב ועבדו ללא לאות – סבלו רבות למען ישוע. האם ייתכן שבגלל שהם אינם מקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, תישלל מהם הישועה ושהם לא יורשו להיכנס אל מלכות השמיים?
דברים קלאסיים שאמר אלוהים:
"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים. רבים יאמרו לי ביום ההוא, 'אדוני, אדוני, הלא ניבאנו בשמך? הלא גירשנו בשמך שדים? הלא עשינו בשמך נפלאות?' ואז אני אטען בפניהם, 'מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע!'"( מתי ז' 21-23) .
דברי אלוהים רלוונטיים:
מה שאלוהים רוצה הוא בני אדם שצועדים בעקבותיו. בלי קשר לשאלה כמה מופלאה וטהורה הייתה הבנתכם בעבר, אלוהים לא רוצה בה, ואם אתם לא מסוגלים להניח בצד דברים כאלה, הם יהוו מכשול אדיר להיווכחותכם בעתיד. כל מי שמסוגל להתקדם בעקבות האור הנוכחי של רוח הקודש הוא מבורך. בני האדם מעידני העבר גם התקדמו בעקבות אלוהים, אך הם לא היו יכולים להמשיך להתקדם עד היום. זו הברכה שזוכים לה אנשי אחרית הימים. בני האדם שיכולים לעקוב אחר עבודתה הנוכחית של רוח הקודש, ואשר מסוגלים לצעוד בעקבות אלוהים, כך שהם יכולים להיות חסידי אל ולהתקדם לכל מקום שהוא מוביל אותם אליו – אלה בני אדם שאלוהים מברך. בני האדם שלא פועלים לפי עבודתה הנוכחית של רוח הקודש לא נוכחו בעבודה של דברי האל, וגם אם הם יעבדו רבות, גם אם הם יסבלו סבל רב, וגם אם הם יתרוצצו רבות, אלוהים לא מייחס חשיבות לאף אחד מהדברים האלה, והוא לא ישבח אותם. כיום, כל מי שפועל לפי דברי האל בהווה נמצא בזרם של רוח הקודש. בני האדם שלא מכירים את דברי האל בהווה נמצאים מחוץ לזרם של רוח הקודש, ואלוהים לא משבח בני אדם כאלה. שירות המנותק מהאמירות של רוח הקודש בהווה הוא שירות למען הבשר והדם ושירות המבוסס על תפיסות, והוא לא מסוגל להיות בהתאם לרצונו של אלוהים. אם בני האדם חיים בצל תפיסות דתיות, הם לא מסוגלים לעשות שום דבר שתואם לרצונו של אלוהים, ואפילו שהם משרתים את אלוהים, הם משרתים בצל הדמיון והתפיסות שלכם, והם לגמרי לא מסוגלים לשרת בהתאם לרצונו של אלוהים. מי שלא מסוגל לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש לא מבין את רצונו של אלוהים, ומי שלא מבין את רצונו של אלוהים לא יכול לשרת את אלוהים. אלוהים רוצה שירות כלבבו. הוא לא רוצה שירות ששייך לתפיסות ולבשר והדם. אם בני האדם לא מסוגלים לפעול לפי שלבי עבודתה של רוח הקודש, הרי שהם חיים בצל תפיסות, והשירות של בני אדם כאלה מעורר הפרעות ופגמים. שירות כזה מנוגד לאלוהים, ולפיכך, מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים לא מסוגל לשרת את אלוהים. מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים מתנגד לאלוהים בוודאות, והוא לא מסוגל להיות תואם לאלוהים. "לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש" פירושו להבין את רצונו של אלוהים כיום, להיות מסוגל לפעול בהתאם לדרישות הנוכחיות של אלוהים, להיות מסוגל להישמע לאלוהים ולהיות חסיד של אלוהים של היום, ולהיווכח בהתאם לאמירות האחרונות של אלוהים. רק מי שעושה את כל זאת פועל לפי עבודתה של רוח הקודש ומצוי בזרם של רוח הקודש. בני אדם כאלה לא רק מסוגלים לזכות בשבחים מאלוהים ומסוגלים לראות את אלוהים, אלא שהם גם יכולים להכיר את טבעו של אלוהים מהעבודה האחרונה של אלוהים, ויכולים להכיר את התפיסות של האדם ואת מרדנותו, את אופיו ואת מהותו, מעבודתו האחרונה של אלוהים. יתרה מזאת, בני האדם האלה מסוגלים להשיג שינוי הדרגתי בטבעם במהלך שירותם. רק בני אדם כאלה הם אלה שמסוגלים לזכות באלוהים, ואשר באמת ובתמים מצאו את הדרך האמיתית. אלה שעבודתה של רוח הקודש מסלקת אותם הם בני אדם שלא מסוגלים לפעול לפי העבודה האחרונה של אלוהים, ואשר מתמרדים נגד העבודה האחרונה של אלוהים. העובדה שבני אדם כאלה מתנגדים לאלוהים בגלוי נובעת מכך שאלוהים עשה עבודה חדשה, ומשום שצלמו של אלוהים לא זהה לזה שבתפיסותיהם – כתוצאה מכך, הם מתנגדים לאלוהים בגלוי ומותחים על אלוהים ביקורת, מה שגורם לאלוהים לתעב אותם ולדחות אותם. לא קל להחזיק בידע בדבר העבודה האחרונה של אלוהים, אך אם בני האדם יוכלו להישמע לעבודתו של אלוהים במכוון ולחפש את עבודתו של אלוהים במכוון, יהיה להם סיכוי לראות את אלוהים, ויהיה להם סיכוי לזכות בהכוונה החדשה ביותר של רוח הקודש. בני האדם שמתנגדים במכוון לעבודתו של אלוהים לא יכולים לקבל את הענקת הנאורות של רוח הקודש או את ההכוונה של אלוהים. לפיכך, השאלה אם בני האדם יכולים לקבל את העבודה האחרונה של אלוהים תלויה בחסדו של אלוהים, בעיסוקם של בני האדם ובכוונותיהם.
מתוך 'הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים וצעדו בעקבות אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם לא מסוגלים לקבל את האור החדש של אלוהים, לא יכולים להבין את כל מה שאלוהים עושה כיום, לא מחפשים את האור הזה או מפקפקים בקיומו, מותחים עליו ביקורת או חוקרים ומנתחים אותו, אין לכם נטייה לצייתנות. אם גם כשיבוא האור של הכאן והעכשיו, תמשיכו להוקיר את אור האתמול ותתנגדו לעבודתו החדשה של אלוהים, הרי שאינכם אלא בדיחה, ואתם בין אלה שמתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה. המפתח לציות לאלוהים הוא הערכת האור החדש והיכולת לקבל אותו ולהנהיג אותו. רק ציות כזה הוא ציות אמיתי. למי שלא מוכן להשתוקק לאלוהים לא יכולה להיות נטייה לציות לאלוהים, והוא יכול רק להתנגד לאלוהים כתוצאה מהסיפוק שלו מהמצב הקיים. הסיבה שהאדם לא יכול להישמע לאלוהים היא שהוא נאחז בדברים שהיו לפני כן. הדברים שהיו לפני כן העניקו לבני האדם מגוון תפיסות ואשליות לגבי אלוהים שהפכו לצלמו של אלוהים בעיני רוחם. על כן, הדבר שהם מאמינים בו הוא התפיסות שלהם עצמם ואמות המידה של הדמיון שלהם עצמם. אם אתם משווים את האל שעושה עבודה ממשית כיום לאל שבדמיון שלכם, משמע שהאמונה שלכם נובעת מהשטן ומושתתת על ההעדפות האישיות שלכם. אלוהים לא רוצה אמונה כזו. גם אם יש להם הסמכות נשגבות, וגם אם הם מסורים – אפילו אם הם הקדישו חיים שלמים למאמצי עבודתו של אלוהים והפכו לקדושים מעונים – אלוהים לא מאשר בני אדם עם אמונה כזו. הוא בסך הכל מפגין אליהם מעט חסד ומאפשר להם ליהנות ממנו לזמן מה. בני אדם כאלה לא מסוגלים להנהיג את האמת, רוח הקודש לא עובדת בקרבם ואלוהים יסלק כל אחד מהם בתורו. בין שהוא זקן או צעיר, מי שלא נשמע לאלוהים באמונתו ופועל מהמניעים הלא נכונים הוא זה שמתנגד ומפריע. אין ספק שאלוהים יסלק בני אדם כאלה. מי שלא נשמע לאלוהים כלל ובסך הכל מכיר בשמו של אלוהים ומבין במידה כלשהי את יקירותו וחביבותו של אלוהים, אך לא עומד בקצב של רוח הקודש ולא נשמע לעבודה והדברים העכשוויים של רוח הקודש – בני אדם כאלה חיים בחסדו של אלוהים ואלוהים לא יזכה בהם ולא יהפוך אותם למושלמים. אלוהים הופך בני אדם למושלמים באמצעות הציות שלהם, על ידי אכילתם, שתייתם והנאתם מדברי האל, ובאמצעות הסבל והזיכוך בחייהם. רק באמצעות אמונה כזו טבעם של בני אדם יכול להשתנות – רק אז הם יכולים לרכוש הכרה אמיתית של אלוהים. ציות מודע לאלוהים פירושו לא להסתפק בחיים בחסדו של אלוהים, אלא להשתוקק לאמת באופן פעיל, לחפש אחר האמת ולעסוק בנפילה בנחלת האל – זאת המשמעות של להישמע במודע לאלוהים; זו בדיוק האמונה שאלוהים רוצה. בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, והציות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את אלוהים באמת, ואפילו אם הוא כן מכיר את אלוהים, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "אלוהים אוהב את האדם" או "אלוהים רחום כלפי האדם." אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם המסוים מכיר את אלוהים באמת. אם כשדברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של אלוהים, בני האדם לא מסוגלים להישמע לאלוהים – אם הם מתחילים לפקפק באלוהים ונופלים אפיים ארצה במקום זאת – הרי שהם לא נשמעים לו כלל ועיקר. בלבם, יש כללים ומגבלות רבים בנוגע לאמונה באלוהים, חוויות ישנות שנובעות משנים רבות של אמונה או מבחר של דוקטרינות המבוססות על ספרי הקודש. האם בני אדם כאלה יכולים להישמע לאלוהים? בני האדם האלה מלאים בדברים אנושיים – כיצד ייתכן שהם יישמעו לאלוהים? הם כולם נשמעים לו בהתאם להעדפות האישיות שלהם – האם ייתכן שאלוהים רוצה ציות כזה? זוהי לא הישמעות לאלוהים אלא ציות לדוקטרינה – זהו סיפוק עצמי וניחום עצמי. אם אתם אומרים שזו הישמעות לאלוהים, הרי שאתם מחללים את קדושתו, הלא כן? אתם פרעונים מצריים, אתם עושים דברים מרושעים ואתם עוסקים מפורשות בעבודת ההתנגדות לאלוהים – האם ייתכן שאלוהים רוצה שירות כזה? מוטב שתכו על חטא ותפתחו קצת מודעות עצמית כמה שיותר מהר. אחרת, עדיף שתחזרו הביתה: חזרה כזו תועיל לכם יותר מאשר שירותכם עבור אלוהים. לא תפריעו לו או תטרידו אותו, תדעו את מקומכם ותחיו חיים טובים – נכון שזו אפשרות עדיפה? כך תימנעו מהתנגדות לאלוהים ותימנעו מעונש!
מתוך 'באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים. אף שהם נאחזים באור העבר, אין פירוש הדבר שניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. מדוע דובר כה רבות בשינויים בנוהגו של האדם, בהבדלים בנוהג בין העבר וההווה, באופן שבו התקיים הנוהג בעידן הקודם ובאופן שהוא מתקיים כיום? תמיד מדברים על הפערים האלה בנוהגו של האדם משום שעבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, ולכן תמיד נדרש מנוהגו של האדם להשתנות. אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא לא מסוגל לעמוד בקצב של עבודת האל ושל האור החדש. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של אלוהים לא השתנה. מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
״מבריאת העולם ועד היום אלוהים הוציא לפועל עבודה רבה אשר הינה מעבר לתפיסתם של בני האדם ואשר בני האדם מתקשים לקבלה, כמו כן הוא אמר דברים רבים שמקשים על תיקון תפיסותיהם של בני האדם. אולם, הוא מעולם לא חדל מעבודתו משום שלבני האדם יש קשיים רבים מדי; הוא המשיך בעבודתו ובאמירת דבריו, ועל אף ש"לוחמים" רבים הרימו ידיים, הוא עדיין מוציא לפועל את עבודתו וממשיך לבחור קבוצות של אנשים אשר מוכנים להישמע לעבודתו החדשה. הוא לא מרחם על "הגיבורים" הכושלים הללו, אלא במקום זאת, מוקיר את האנשים שמקבלים את עבודתו ודבריו החדשים. אך לשם מה הוא פועל בצורה כזו, צעד אחר צעד? מדוע הוא כל הזמן בוחר ומנפה אנשים? מדוע הוא תמיד משתמש בשיטות כאלה? מטרת עבודתו היא שבני האדם יכירו אותו וכך ייפלו בנחלתו. עיקרון עבודתו הוא לעבוד על האנשים שמסוגלים להישמע לעבודה שהוא מוציא לפועל בימים אלו, ולא לעבוד על האנשים שנשמעים לעבודתו הישנה אך מתנגדים לעבודתו הנוכחית. זו הסיבה העיקרית לכך שהוא ניפה אנשים כה רבים.״
מתוך 'רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 18/9/2018 06:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2. עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים היא המשפט על כס מלכותו הלבן והגדול, כפי שנובא בספר ההתגלות.




2. עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים היא המשפט על כס מלכותו הלבן והגדול, כפי שנובא בספר ההתגלות.
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"כי הגיעה העת להתחיל את המשפט בבית האל" (פטרוס א' ד' 17).
"וארא כסא לבן וגדול, והישב עליו מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום. וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים. ויפתח ספר אחר והוא ספר החיים, וישפטו המתים מן הכתוב בספרים כמעשיהם. וישב הים את מתיו, והמות והשאול השיבו את מתיהם, וישפטו איש איש כמעשיהם. והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני. וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים השלך באגם האש" (חזון יוחנן כ 11-15).
דברי אלוהים רלוונטיים:
כפי שנאמר קודם לכן, המשפט ייפתח בבית אלוהים. ה"משפט" הזה מתייחס למשפט שאלוהים מנהל היום נגד מי שבא בפני כס מלכותו באחרית הימים. אולי יש כאלה שמאמינים בדמיונות על-טבעיים – למשל שבבוא אחרית הימים, אלוהים יקים שולחן גדול בשמיים, שתיפרש עליו מפה לבנה, ואז אלוהים יתיישב על כס מלכות גדול וכל בני האדם יכרעו ברך על הקרקע. אז יחשוף אלוהים את כל החטאים שכל בן אדם אשם בהם, כדי לקבוע אם יעלה לשמיים או יישלח לאגם הבוער באש וגופרית. יהיו דמיונות האדם אשר יהיו, לא ניתן לשנות את מהות עבודתו של אלוהים. דמיונות האדם הם רק פירות מחשבתו של האדם, שנובעים ממוחו של האדם, ומגובבים מסיכום של כל הדברים שהאדם ראה ושמע. לפיכך אני אומר שיהיו הדימויים העולים במחשבה נפלאים ככל שיהיו, בכל זאת הם אינם אלא ציור והם לא תחליף לתוכנית עבודתו של אלוהים. אחרי הכל, השטן השחית את האדם, לכן כיצד יכול האדם להעלות על דעתו את מחשבותיו של אלוהים? האדם תופס את עבודת המשפט של אלוהים כדמיונית במיוחד. האדם מאמין שאם אלוהים עצמו הוא שעושה את עבודת המשפט, היא ודאי בקנה מידה אדיר ביותר והיא ודאי בלתי נתפסת לבני תמותה. עליה להדהד בכל קצוות השמיים ולהרעיד את הארץ. אם לא כן, איך ייתכן שזו עבודת המשפט של אלוהים? האדם מאמין שמכיוון שזו עבודת המשפט, אלוהים ודאי רב-רושם ומלכותי במיוחד בעבודתו, והנשפטים ודאי מייללים בבכי על ברכיהם ומתחננים לרחמים. התמונה היא ודאי מחזה נהדר ומלהיב מאוד... כולם מדמיינים שעבודת המשפט של אלוהים היא תמיד נפלאה. אולם הידעתם שזמן רב לאחר שאלוהים התחיל את עבודת המשפט בקרב בני האדם, אתם עדיין שקועים בשינה? הידעתם שהזמן שבו תסברו שעבודת המשפט של אלוהים החלה באופן רשמי הוא למעשה הזמן שבו אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ? בזמן הזה אולי זה לא מכבר תבינו את משמעות החיים, אך עבודת הענישה חסרת הרחמים של אלוהים תביא אתכם, ואתם עדיין ישנים, אל הגיהינום. רק אז תבינו לפתע שעבודת המשפט של אלוהים כבר נשלמה.
...באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים אמנם שותק והוא מעולם לא נגלה לעינינו, אולם עבודתו מעולם לא נפסקה. הוא מביט בכל הארצות ומצווה על הכול, והוא מביט בכל דבריו ומעשיו של האדם. ניהולו מתבצע בשלבים ובהתאם לתוכניתו. הוא מתקדם בשקט, ללא השפעות דרמטיות, אך צעדיו של אלוהים מקרבים אותו לאנושות יותר מאי-פעם, וכס משפטו נפרס בתבל במהירות הבזק, ומיד אחריו יורד אל קרבנו כס מלכותו. איזה מראה מלכותי הוא זה, איזה מחזה מפואר וחגיגי. כיונה, וכאריה שואג, רוח האל מגיעה אל קרבנו. אלוהים חכם, הוא צודק ומלכותי. הוא מגיע אלינו בשקט, בעל סמכות ומלא אהבה וחמלה. איש לא מודע לבואו, איש אינו מברך את בואו, ויתרה מזאת, איש לא יודע את כל מה שהוא יעשה. חיי האדם הם ללא שינוי, לבו אינו שונה והימים חולפים כרגיל. אלוהים חי בקרבנו כאדם מן השורה, כחסיד חסר כל חשיבות וכמאמין מן השורה. יש לו עיסוקים משל עצמו ומטרות משל עצמו, ויתרה מכך, יש בו אלוהות שאין לבני אדם מן השורה. איש לא הבחין באלוהותו, ואיש לא תפס את ההבדל שבין מהותו לבין מהותו של האדם.
מתוך 'התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו' ב'הדבר מופיע בבשר'
שמאמינים שביום מן הימים, אלוהים ירד ארצה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן בני האדם בזה אחר זה מבלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. אלוהים לא שופט את בני האדם בזה אחר זה, ולא בוחן אותם בזה אחר זה. עבודה כזו לא תהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האם מהותם של כל בני האדם אינה זהה? מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך ש האל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וטבעו כולו של אלוהים הם כל כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל, ואינו מקיף את התבל כולה, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוטה הישיר של כלל האנושות. אין זו עבודה שמתבצעת אך ורק עבור סין, או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שהעבודה הזו אינה מקיפה את התבל כולה, היא מייצגת את העבודה למען התבל כולה. לאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה המקיפה את תחום השפעתם של בשרו ודמו, הוא ירחיב את העבודה הזו מיד לתבל כולה, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם אך מייצגת את עבודת התבל כולה. באחרית הימים, נדמה שהאל מבצע את עבודתו באמצעות זהותו כבשר ודם, ושהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל המוציא לפועל את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של אלוהים, ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, לא ניתן להתכחש לעובדת שיפוטו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר לאופן קביעתן, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"אלוהים הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם אלוהים." אלו שטויות, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של אלוהים. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה, ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של אלוהים.
מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והשיפוט של היום הם השיפוט בפני הכס הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינכם רואים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האם לא בדיוק כדי להביא לידי ביטוי מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם? האם לא כדי לאפשר לכל אחד, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והשיפוט, להראות את אופיו האמיתי ואחר כך להיות מסווג על פי מינו? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, ייתכן שמוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם. כלומר, זהו שיפוט על חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מי שנשמע לאמת ושומע לעבודתו של אלוהים יהיה תחת חסותה של התגלמותו השנייה של אלוהים, האל הכול יכול. בני האדם האלה יהיו מסוגלים לקבל את ההכוונה האישית של אלוהים והם יזכו באמת רבה יותר ונעלה יותר ויקבלו חיים אנושיים אמיתיים. הם יחזו בחזון שבני האדם מהעבר לא ראו מעולם: "פניתי לראות את הקול הדובר אליי, ולאחר שפניתי ראיתי שבע מנורות זהב. ובין שבע המנורות היה מישהו שמראהו כבר האנוש, לבוש גלימה המגיעה עד כפות רגליו, וחגור אבנט סביב חזהו. ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה" (ההתגלות א' 12-16). החזון הזה הוא ביטוי לכלל טבעו של אלוהים, וביטוי כזה של כלל טבעו הוא גם ביטוי של עבודתו של אלוהים כשהוא הופך לבשר ודם הפעם. במבול הייסורים והמשפטים, בר האנוש מבטא את טבעו הפנימי באמצעות הבעת דברים, מה שמאפשר למי המקבל את הייסורים שהוא מטיל ואת משפטו לראות את פניו האמיתיים של בר האנוש, פנים שהם ייצוג נאמן של פניו של בר האנוש שראה יוחנן. (מובן שכל זה יהיה בלתי-נראה למי שלא מקבל את עבודתו של אלוהים בעידן המלכות). אי אפשר להביע לגמרי במילים אנושיות את פניו האמיתיים של אלוהים, ולכן האל משתמש בביטויים של טבעו הפנימי כדי להראות לאדם את פניו האמיתיים. כלומר, כל מי שחווה את טבעו הפנימי של בר האנוש ראה את פניו האמיתיים של בר האנוש, מכיוון שאלוהים אדיר מדי ואי-אפשר לבטא אותו לגמרי באמצעות מילים אנושיות. לאחר שהאדם יחווה כל שלב בעבודתו של אלוהים בעידן המלכות, הוא ידע את הפירוש האמיתי של דברי יוחנן כשהוא דיבר על בר האנוש בין המנורות: "ראשו וזקנו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש. רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים. וביד ימינו היו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו זרחו כשמש המאירה במלוא עוזה". בשלב הזה, תדעו מעל לכל ספק שהבשר ודם הרגיל הזה שאמר דברים כה רבים הוא באמת התגלמותו השנייה של אלוהים. ואתם תחושו באמת עד כמה אתם ברוכים, ותרגישו בני המזל הרב ביותר. האם לא תהיו מוכנים לקבל את הברכה הזו?
מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'
עבודת המשפט היא עבודתו של אלוהים עצמו, ולכן אלוהים עצמו חייב להיות זה שמבצע אותה – האדם לא יכול לעשותה בשמו. מאחר שהמשפט הוא כיבוש האדם באמצעות האמת, אין ספק שאלוהים מופיע עדיין בצלם הבשר והדם כדי לבצע את העבודה הזו בקרב בני האדם. כלומר, באחרית הימים,המשיח ילמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של אלוהים. לרבים יש טעם חמוץ ביחס להתגלמותו השנייה של אלוהים, מפני שהאדם מתקשה להאמין שאלוהים יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אך עליי לומר לכם שלא פעם, עבודתו של אלוהים עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא שרצים על פני האדמה, ואילו אלוהים הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד שרצים, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של אלוהים הוא פרי חוכמתו של אלוהים. האדם שואף תמיד להיאבק באלוהים, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בכם שלא לראות בעצמכם בני אדם שלא יסולאו בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של אלוהים, מדוע אתם לא יכולים לקבל אותו? עד כמה אתם נעלים מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשם בפני האמת, מדוע אתם לא יכולים לעשות זאת? לא ניתן לעצור את מהלכה הגדול של עבודת אלוהים. אלוהים לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "מעלותיכם," ואתם תתחרטו עמוקות על שאיבדתם הזדמנות טובה כל כך. אם אתם לא מאמינים לדבריי, רק חכו שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינכם! אתם ודאי יודעים שכל בני ישראל דחו את ישוע בבוז והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת לכל קצוות תבל. האין זו העובדה שאלוהים הגשים זה מכבר? אם אתם עדיין מחכים לכך שישוע ייקח אתכם לשמיים, אני אומר שאתם ענף יבש קשה עורף.[א] ישוע לא יכיר במאמיני שקר שכמותכם שאינם נאמנים לאמת ורק מחפשים ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליכם כשישליך אתכם אל תוך אגם האש, שם תבערו במשך רבבות שנים.



נכתב על ידי , 17/9/2018 08:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה


 



תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות. עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם בכל שלב היא עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא נעשית בכפוף לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כל-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כל-יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואי כיצד להבחין בין טוב ורע, להכיר בעובדה שאני המושל בכול, לראות נכוחה שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרע בהתגלמותו, וללמד אותם להבחין בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות לברור כאור היום. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – הבורא – יכול להושיע אותה, יכול להרעיף עליה הנאות. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי לשמש כעדים עבורי, לדעת את רצוני, לראות שאני האמת. לפיכך, במהלך העבודה הראשונית של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, עסקתי בעבודת החוק, כלומר, הובלת העם על-ידי יהוה. השלב השני היה תחילת העבודה של עידן החסד בכפרי יהודה. ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד – הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדש כשהשלמה העבודה הגאלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.
עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא ברך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע, והוא העניק לבני האדם את כל הדברים שהם יכולים ליהנות מהם להנאתם: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל שידע האדם היה שפע של הנאות: לבו היה שלו ובטוח, רוחו הייתה מנוחמת והוא שאב את כוחותיו מישוע הגואל. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות, על מנת להשיג את השפעתו. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות – ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה שהם חיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע – זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם – ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לגאול את הצדיקים, כי אם את החוטאים; למחול לחוטאים על חטאיהם." אילו היה ישוע מתגלם כבשר ודם וטבעו היה משפט, גידוף וחוסר סובלנות לחטאי האדם, הרי שלאדם לא הייתה ניתנת אפשרות להיגאל והיה נגזר עליו להישאר חוטא לנצח. וכך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה מצליחה להתקדם מעבר לעידן החוק. עידן החוק היה נמשך ששת אלפים שנה, חטאי האדם היו מתרבים והופכים חמורים יותר, ובריאת האדם הייתה כל כולה לחינם. בני האדם היו יכולים לשרת את יהוה על פי החוק, אולם חטאיהם היו חמורים יותר מחטאי האנשים הראשונים. ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ומבורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.
אף על פי שישוע, מעצם היותו האל בהתגלמותו כבשר ודם, היה חסר רגשות, הוא ניחם תמיד את תלמידיו, דאג להם, סייע להם ותמך בהם. חרף העבודה שביצע והסבל שבו עמד, הוא מעולם לא הפנה אל בני האדם דרישות מוגזמות ותמיד נהג בסבלנות ואיפוק כלפי חטאיהם, עד כדי כך שבעידן החסד נקרא בחיבה "המושיע האהוב ישוע." עבור בני האדם של אותו עידן – עבור כל בני האדם – ישוע היה סמל של רחמים ואהבה. הוא מעולם לא זכר את עבירותיהם של בני האדם ולא הניח לעבירות האלה להשפיע על יחסו אליהם. כיוון שזה היה עידן שונה, הוא העניק לבני האדם לעתים קרובות מזון ומשקה בשפע, כדי שיאכלו לשובע. הוא התייחס אל כל חסידיו באדיבות, ריפא את החולים, גירש שדים, החיה את המתים. כדי שאנשים יאמינו בו ויראו כי כל מעשיו נעשו מתוך רצינות וכנות, הוא אף החייה גוויה מרקיבה והוכיח כי בידיו גם המתים יכולים לחזור לחיים. כך המשיך וסבל בשקט ביניהם וביצע את עבודתו הגואלת. גם טרם מסמרוהו לצלב, ישוע כבר קיבל על עצמו את חטאי האנושות והפך לקורבן החטא של בני האדם. עוד טרם צליבתו, הוא פתח את הדרך שהובילה אל הצלב כדי לגאול את בני האדם. בסופו של דבר הוא נצלב, הקריב את עצמו למען הצלב והרעיף את רחמיו, רוחב לבו וקדושתו על האנושות. הוא הוסיף לנהוג בסובלנות כלפי בני האדם ומעולם לא חיפש נקמה, אלא מחל להם על כל חטאיהם, עודד אותם להכות על חטא, לימד אותם מה הם סבלנות, איפוק ואהבה, עודד אותם ללכת בעקבותיו ולהקריב עצמם למען הצלב. אהבתו לאחיו ואחיותיו עלתה על אהבתו למרים. העיקרון שבבסיס עבודתו היה ריפוי בני האדם וגירוש שדים– והכול מכוח גאולתו. בכל מקום שאליו פנה הוא נהג בכל חסידיו בחיבה. הוא הפך את העניים לעשירים, גרם לפסחים ללכת, לעיוורים לראות ולחירשים לשמוע. הוא אף הזמין את השפלים ביותר, את החוטאים, לסעוד עמו, ולא דחה אותם אלא נהג תמיד בסבלנות, ואף אמר, "אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? אמן אני אומר לכם, כאשר ימצא אותו, הוא ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו." הוא אהב את מאמיניו כפי שכבשה אוהבת את טלאיה. אף על פי שהיו טיפשים ובורים, והיו חוטאים בעיניו, וכן בני האדם העלובים ביותר בחברה, הוא התייחס לחוטאים האלה – שעוררו בוז בקרב אחרים – כאל בבת עינו. כיוון שכך, הוא מסר את חייו למענם, כטלה המועלה לקורבן על המזבח. הוא הילך ביניהם כמשרתם, הניח להם להשתמש בו ולטבוח אותו, ומסר עצמו לידיהם ללא תנאי. בעיני חסידיו הוא היה ישוע המושיע האהוב, אולם כלפי הפרושים שהטיפו לעם מעמדת התנשאות, הוא לא הפגין רחמים ולא אהבה – הוא תיעב אותם. הוא לא הרבה לעבוד בקרב הפרושים ורק מעת לעת הטיף להם ונזף בהם. הוא לא גאל אותם ולא עשה אותות ומופתים ביניהם. הוא שמר את רחמיו ואהבתו לחסידיו וסבל למען החוטאים עד הסוף, כשמסמרו אותו לצלב, וספג כל פגיעה עד לגאולה מלאה של בני האדם. זה היה סך כל עבודתו.
ללא הגאולה של ישו, בני האדם היו ממשיכים לחיות לעד בחטא והיו הופכים לילדי החטא ולצאצאיו של השטן. אילו המצב הזה היה נמשך, השטן היה מגיע לשכון על פני הארץ, והארץ כולה הייתה הופכת למשכנו. אבל העבודה הגואלת הצריכה רחמים ואהבה כלפי בני האדם – רק דרכה היו בני האדם זוכים במחילה והיו ראויים להפוך מושלמים וליפול בנחלתו של אלוהים. ללא שלב זה של העבודה, תוכנית הניהול בת ששת אלפים השנים לא הייתה יכולה להתקדם. אלמלא נצלב ישוע – אילו רק ריפא את בני האדם וגירש את השדים שאחזו בהם – הרי שבני האדם לא היו זוכים למחילה שלמה בגין חטאיהם. שלוש השנים וחצי של עבודתו של ישוע בעולם השלימו רק מחצית מעבודת הגאולה. אז, כשמוסמר אל הצלב והפך דמות של בשר ודם השרוי בחטא, על-ידי כך שנמסר לידי הרשעים, עלה בידו להשלים את עבודת הצליבה ולשלוט בגורלם של בני האדם. רק לאחר שהוא נמסר לידיו של השטן, זכתה האנושות בגאולה. במשך שלושים ושלוש שנים וחצי הוא סבל בעולם, היה מושא ללעג ולקלס, ננטש ואף נותר ללא מקום שבו הוא יכול היה להניח את ראשו ולנוח. לאחר מכן, הוא נצלב, וכל הווייתו – גוף טהור ותמים – מוסמרה אל הצלב ועברה פגיעות שונות ומשונות. אלה שהיו בעמדת כוח לעגו לו והלקו אותו, והחיילים אף ירקו בפניו. ובכל זאת הוא נותר דומם וסבל עד הסוף. הוא קיבל על עצמו בכניעה את רגע המוות, שבו הוא גאל את האנושות כולה,. רק אז הותר לו לנוח. עבודתו של ישוע מייצגת אך ורק את עידן החסד. היא לא מייצגת את עידן החוק ולא מהווה תחליף לעבודה המתבצעת באחרית הימים. זו מהות עבודתו של ישוע בעידן החסד, העידן השני שהאנושות עברה – עידן הגאולה.

 

נכתב על ידי , 16/9/2018 04:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דרך החיים | אלוהים עצמו, הייחודי א' סמכותו של אלוהים (א') חלק


דבריו של אלוהים בסרט זה הם מתוך הספר 'המשך הדבר מופיע בבשר'. תוכנו של סרט זה:
לאחר שהוא יוצר את כול הדברים, סמכות הבורא מאושרת ומופגנת פעם נוספת בברית הקשת בענן
האופן והמאפיינים הייחודיים של אמירות הבורא הם סמל לזהותו ולסמכותו הייחודיות
נכתב על ידי , 16/9/2018 03:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

611

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבה לאלוהים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבה לאלוהים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ