לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הברק ממזרח - אור הישועה

"תחת ריבונותו של אלוהים, כול הדברים מתקיימים ומתים בזכות סמכותו, בזכות ניהולו. מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ג''"

Avatarכינוי: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

2/2019

מחזה נדיר: שלושה ירחי-על עוקבים




כפי שחוזים מומחים בתחום, שני ירחי-על יופיעו בזה אחר זה ב-19 לפברואר וב-21 למרץ 2019. אלה יהיו שני המראות האסטרונומיים המופלאים הבאים, לאחר "ירח-העל הדם הזאבי" שהופיע ב-21 לינואר.
על פי מקור מידע רלוונטי, המונח "ירח-על" מתייחס לרגע שבו הירח המלא נע לנקודה הקרובה ביותר אל כדור הארץ – נקודה המכונה "פריגיאון" – שבה קוטר הירח גדל ב-14% מגודלו הנורמלי, וזוהרו גובר ב-30%. זהו הירח הגדול והעגול ביותר שנראה לעין הבלתי מזוינת. השנה יופיעו שלושה ירחי-על עוקבים, וזהו מחזה אסטרונומי נדיר. למעשה, מראות מופלאים כמו ירחי דם וירחי-על הופיעו ללא הפסקה בשנים האחרונות. למשל, ירחי הדם שב-2011 ו-2013; סדרה של ארבעת ירחי הדם שהופיעו בין 2014-2015; ירח-העל הכחול שב-2018 – שהופיע גם לפני 152 שנים, וירח-העל הדם הזאבי שהופיע ב-21 לינואר 2019. האחרון שילב בצורה מושלמת את שלושת המראות האסטרונומיים של ירח-העל, ירח הדם והירח הזאבי, והיה מחזה אסטרונומי מרהיב ביותר.
מחזה נדיר: שלושה ירחי-על עוקבים
נביאים רבים חזו שהופעת ירחי הדם מסמנת אירועים יוצאי דופן שעתידים להתרחש. ישנם גם מומחים בספרי הקודש, שמאמינים בתוקף שהופעת ירחי הדם מגשימה את הנבואה שבספר יואל, ג' 2-4: "וגם על-העבדים, ועל-השפחות, בימים ההמה, אשפוך את-רוחי. ונתתי, מופתים, בַּשָּׁמַיִם, ובארץ: דם ואש, ותימרות עשן. השמש יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, והירח לדם – לפני, בוא יום יהוה, הגדול, והנורא." כך גם בחזון יוחנן ו' 12, שבו כתוב: "ראיתי כשהוא פתח את החותם השישי, והנה התחוללה רעידת אדמה גדולה; השם השחירה כשק שיער והירח כולו היה דם." "היום הגדול והנורא" הנזכר בנבואת ספר יואל, מתייחס לאסונות הגדולים. כולנו ראינו את האסונות ההולכים ומחמירים לאורך השנים האחרונות – מקרי אסונות חוזרים ונשנים כמו רעידות אדמה, רעב, מגיפות והצפות מזעזעות לצפייה. העולם מצוי במהומה ובשינוי תדיר, מלחמות מתפרצות תכופות, תקריות אלימות והתקפות טרור ממשיכות להסלים, אטמוספירת העולם מתחממת, חלים שינויים קיצוניים במזג האוויר, ושלל נפלאות אסטרונומיות מתרחשות כל הזמן. אם כן, כמשיחיים, איך עלינו להבין אסונות אלה? מה אלוהים רוצה לעורר בנו דרך אותם האסונות? איזו יבצע אלוהים לפני בוא האסונות הגדולים? כך נאמר בספר יואל ג' 2-4: "וגם על-העבדים, ועל-השפחות, בימים ההמה, אשפוך את-רוחי." לפי הנבואה, לפני בוא האסונות הגדולים רוחו של אלוהים תאמר את דבריו, כדי להשקות את המאמינות והמאמינים המשרתים אותו. כך התנבא בחזון יוחנן, בפסקאות רבות לאורך הפרקים 2 ו-3: "מי אשר אוזן לו ישמע את מה שהרוח אומרת לכנסיות." ובחזון יוחנן ז' 14: "אלה הם אלה שבאים מתוך הצרה הגדולה, ושכיבסו את שמלותיהם, והלבינו אותן בדם השה." ובחזון יוחנן י"ד 4: "הם אלה שהולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני האדם כביכורים לאלוהים ולשה." ובחזון יוחנן ב' 7, נאמר: "למי שינצח אתן לאכול מעץ החיים שבגן עדן של אלוהים." מנבואות אלה, ניתן לראות שאלוהים יבצע שלב חדש בעבודתו שבאחרית הימים – הוא יבטא את דבריו ויגבש קבוצה של מתגברים לפני בוא האסונות. אנשים אלה יהיו הפירות הראשונים, אלה שמשרתים את אלוהים ושאותם הוא יוביל אל מלכותו בסופו של דבר.
דברי האל חשפו את פשר התעלומה הזו, וגילו לנו איזו עבודה יבצע אלוהים לפני בוא האסונות. בואו נקרא יחד כמה פסקאות מדבריו המופתיים של אלוהים:
פקחו את עיניכם והביטו ואז תוכלו לראות את עוצמתי הגדולה בכל מקום! תוכלו להיות בטוחים באשר אליי בכל מקום. היקום ומלואו מפיצים את עוצמתי הגדולה. הדברים שאמרתי בנוגע להתחממות מזג האוויר, לשינויי האקלים, לאנומליות של בני האדם, לאי-הסדר השורר בדינמיקות החברתיות ולרמאות שבליבם של בני האדם התגשמו כולם. השמש מלבינה והירח מאדים; הכול שרוי באי-סדר. עדיין אינכם רואים זאת?
מתוך 'פרק 39' מתוך 'אמירותיו של המשיח בראשית'
בכל האומות ובכל המקומות בעולם, רעידות אדמה, רעב, מגיפות ואסונות מכל מיני סוגים מתרחשים לעתים תכופות. כשאעשה את העבודה האדירה שלי בכל האומות ובכל המקומות, האסונות האלה יהיו חמורים יותר מאשר כל זמן אחר מאז בריאת העולם. זו תחילת המשפט שאני עורך לכל העמים.
מתוך 'פרק 92' מתוך 'אמירותיו של המשיח בראשית'
באין יודעין, המצב בכל אחת ממדינות העולם נעשה יותר ויותר מתוח. הן קורסות מיום ליום, שוקעות בכאוס מיום ליום. ראשיהן של כל המדינות מקווים לזכות בכוח בסופו של דבר. הם אינם מצפים לכך, אך ייסוריי כבר מכים בהם.
מתוך 'פרק 82' מתוך 'אמירותיו של המשיח בראשית'
כיום, אני עושה את העבודה שבכוונתי להשלים באומות העולם. אני נע בלב האנושות ועושה את כל העבודה הכלולה בתוכנית שלי, וכל האנושות מחלקת את קומץ אומות העולם לפי רצוני. תשומת לבם של בני האדם על פני האדמה מתמקדת ביעד שלהם עצמם, משום שהיום הולך וקרב ותרועות המלאכים כבר נשמעות. לא יהיו עוד עיכובים, וכל הבריאה תתחיל לרקד בצהלה בעקבות זאת. מי יכול למתוח את יומי כאוות נפשו? האם יכול להיות שיהיה זה יצור על פני האדמה? האם יכול להיות שיהיו אלה כוכבי הרקיע או המלאכים? כשאביע אמירה ואתחיל בישועת עם ישראל, יומי יבוא אל האנושות כולה. כולם פוחדים משובו של עם ישראל. כשהוא ישוב, יהיה זה יום כבודי, יום שבו הכול ישתנה ויתחדש. מכיוון שהתבל כולה תזכה למשפט צדק בקרוב, כל בני האדם יתביישו ויחששו, מפני שאין כזה דבר צדק בעולם האנושי. כששמש הצדק תופיע, המזרח יואר, ואז הוא יאיר את התבל כולה וכל אדם ואדם. אם האדם יוכל באמת להוציא לפועל את הצדק שלי, ממה יש לחשוש? כל אנשייי מחכים לבואו של יומי, והם כולם כמהים להגעתו של יומי. הם מחכים שאבוא לגמול לכל האנושות ולהסדיר את יעדה של האנושות בתפקידי כשמש הצדק. מלכותי מתגבשת על פני התבל כולה, וכס מלכותי שובה את לבם של מאות מיליוני בני אדם. בסיועם של המלאכים, הישגיי האדירים יישאו פרי בקרוב. כל המוני בניי ואנשיי מחכים בקוצר רוח לשובי, ומשתוקקים שאתאחד איתם ושלעולם לא ניפרד שוב. איך יוכל המון האדם במלכותי שלא להתרוצץ יחד בצהלה על כך שאני נמצא יחד איתם? האם ייתכן שזו תהיה התאחדות שלא תגבה מחיר? כל בני האדם חושבים שאני מכובד וכולם מהללים אותי. כשאשוב, אביס את כל אויביי עוד יותר. הגיע הזמן! אני אתחיל להניע את עבודתי. אני אמלוך כמלך בקרב בני האדם! אני עומד לחזור! אני עומד לצאת! זה מה שכולם מקווים לו ומה שכולם מייחלים לו. אני אאפשר לכולם לראות את בואו של יומי, ואני אאפשר להם לקבל בשמחה את הגעתו של יומי!
מתוך 'פרק 27' מתוך 'דברי האל לתבל כולה'
אני עושה את עבודתי בכל קצוות תבל, ורעשים רועמים נשמעים עד אין קץ במזרח ומרעידים את כל האומות והזרמים. קולי הוא זה שהביא את כל בני האדם אל ההווה. אני אגרום לכל בני האדם להיכבש בידי קולי, ליפול לזרם הזה ולהישמע לי, מפני שכבר לפני זמן רב עקרתי את כבודי מכל פני האדמה וחשפתי אותו מחדש במזרח. מי לא משתוקק לראות את כבודי? מי לא מחכה בקוצר רוח לשובי? מי לא צמא להופעתי המחודשת? מי לא עורג לחביבותי? מי לא יבוא אל האור? מי לא יראה את העושר של ארץ כנען? מי לא משתוקק לשובו של הגואל? מי לא מעריץ את האל הכול יכול והאדיר? על יתפשט על כל פני האדמה. אני רוצה לומר דברים נוספים לעמי הנבחר. כמו הרעמים הגדולים שמרעידים הרים ונהרות, אני נושא את דבריי אל התבל כולה ואל האנושות. לכן מוצא פי הופך לאוצרו של האדם, וכל בני האדם מוקירים את דבריי. הברק מבזיק מהמזרח עד למערב. דבריי הם דברים שהאדם מסרב לוותר עליהם ובו בזמן לא מסוגל לתפוס את משמעותם, אך הוא שמח בהם על אחת כמה וכמה. כמו תינוק בן יומו, כל בני האדם שמחים ועליזים, והם חוגגים את בואי. באמצעות קולי, אביא את כל בני האדם לפניי. מכאן ואילך, אצטרף לאנושות באופן רשמי, כדי שבני האדם יתחילו לעבוד אותי. באמצעות מוצא פי והכבוד השופע ממני, אני גורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולראות שהברק מבזיק מהמזרח, וכן שירדתי ארצה אל "הר הזיתים" של המזרח. הם יראו שמזה זמן רב מאוד אני נמצא על פני האדמה, לא עוד כבן היהודים אלא כברק המזרח. זאת משום שקמתי לתחייה זה מכבר, התרחקתי מבני האדם, ואחר כך הופעתי מחדש בקרב בני האדם עם כבודי. אני הוא זה שעבדו אותו לפני עידנים רבים מספור, ואני גם ה"עולל" שבני ישראל זנחו לפני עידנים רבים מספור. יתר על כן, אני האל הכול יכול ורב הכבוד של העידן הנוכחי! מי ייתן וכולם יתייצבו בפני כס מלכותי ויראו את ארשת פניי רבת הכבוד, ישמעו את קולי, ויתבוננו במעשיי. זה כל רצוני, זה סופה ושיאה של התוכנית שלי, וכן תכליתו של הניהול שלי. מי ייתן וכל האומות יעבדו אותי, כל לשון תכיר בי, כל אדם יאמין בי מחדש וכל עם ייכנע לי!
מתוך 'רעש שבעת הרעמים – הנבואה שבשורת המלכות תתפשט בכל קצוות תבל'
נכתב על ידי , 21/2/2019 07:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



3. באמונתכם באלוהים, עליכם לבנות קשר רגיל עם אלוהים.




דברי אלוהים רלוונטיים:
באמונתכם באלוהים, עליכם לכל הפחות לגמור בדעתכם לקיים קשר רגיל עם אלוהים. ללא קשר רגיל עם אלוהים, אובדת חשיבותה של האמונה באלוהים. הייסוד של קשר רגיל עם אלוהים מושג באופן בלעדי על ידי השקטת לבכם בנוכחותו של אלוהים. קשר רגיל עם אלוהים פירושו להיות מסוגלים לא לפקפק באף עבודה של אלוהים ולא להתכחש לאף עבודה שלו, וכן להישמע לעבודתו. יתרה מזאת, פירוש הדבר הוא להחזיק בכוונות הנכונות בנוכחותו של אלוהים, לא לחשוב על עצמכם, תמיד להחזיק בענייני משפחתו של אלוהים כדבר החשוב ביותר בלי קשר למעשיכם, לקבל את השגחתו של אלוהים ולהישמע להסדריו של אלוהים. אתם מסוגלים להשקיט את לבכם בנוכחותו של אלוהים בכל פעם שאתם עושים דבר כלשהו. אפילו אם אתם לא מבינים את רצונו של אלוהים, בכל זאת עליכם למלא את חובותיכם ואת אחרותכם כמיטב יכולתכם. לא מאוחר מדי לחכות שרצונו של אלוהים יתגלה לכם כדי שתוכלו להנהיג אותו. כשהקשר שלכם עם אלוהים יהפוך לרגיל, גם יהיה לכם קשר רגיל עם בני האדם. כל הדברים מבוססים על היסוד של דברי האל. באמצעות האכילה והשתייה של דברי האל וההנהגה לפי דרישותיו של אלוהים, תקנו את נקודות המבט שלכם ואל תעשו דברים שמתנגדים לאלוהים או מפריעים לכנסייה. אל תעשו דברים שלא מועילים לחייהם של האחים והאחיות, אל תאמרו דברים שלא תורמים לבני אדם אחרים, ואל תעשו דברים מבישים. פשוט היו מכובדים בעת עשיית כל הדברים ודאגו שהם יהיו ייצוגיים בפני אלוהים. על אף שהבשר והדם שלכם חלשים לפעמים, אתם מסוגלים לקשור את החשיבות הגבוהה ביותר להפקת תועלת למשפחתו של אלוהים, מבלי לחמוד תועלת לעצמכם, ולבצע מעשי צדק. אם תהיו מסוגלים לנהוג כך, הקשר שלכם עם אלוהים יהיה רגיל.
בכל פעם שאתם עושים כל דבר, אתם חייבים לבדוק אם המניעים שלכם תקינים. אם אתם מסוגלים לפעול בהתאם לדרישותיו של אלוהים, הקשר שלכם עם אלוהים תקין. זה הקריטריון המינימלי. אם כשתבדקו את המניעים שלכם, יתגלה שישנם כמה שאינם תקינים, ואם תהיו מסוגלים להפנות להם עורף ולפעול בהתאם לדברי האל, הרי שתהפכו לבני אדם שהם ישרים בפני אלוהים, מה שיוכיח שהקשר שלכם עם אלוהים רגיל, ושכל מה שאתם עושים הוא למען אלוהים ולא למען עצמכם. בכל פעם שאתם עושים משהו או אומרים דבר כלשהו, עליכם להסדיר את לבכם, להיות צדיקים ולא להיות עבדים לרגשותיכם או לפעול לפי הרצון שלכם עצמכם. אלה העקרונות שמנחים מאמינים באלוהים בהתנהלותם. אפשר לגלות את המניעים ושיעור הקומה של אדם בדברים הקטנים, ולפיכך, כדי שבני אדם יעלו על הנתיב של ההפיכה למושלמים בידי אלוהים, עליהם ראשית לברר את המניעים שלהם עצמם ואת הקשר שלהם עם אלוהים. רק כאשר הקשר שלכם עם אלוהים יהיה רגיל, תהיו מסוגלים להפוך למושלמים בידי אלוהים, ורק אז, הטיפול, הגיזום, הטלת המשמעת והזיכוך של אלוהים בכם יהיו מסוגלים להשיג את התוצאה הרצויה.
מתוך 'מה מצבו של הקשר שלכם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אפשר לומר שתיקון הקשר של האדם עם אלוהים הוא השלב הראשון בפתיחה במסע הרוחני שלו. אף על פי שגורלו של האדם נתון בידיו של אלוהים ואף על פי שאלוהים גזר את גורלו מראש ושהאדם עצמו לא יכול לשנות אותו, השאלה אם תוכלו להפוך למושלמים או ליפול בנחלתו של אלוהים תלויה בשאלה אם יש לכם קשר רגיל עם אלוהים. אולי יש בכם חלק חלש ומרדני, אך כל עוד השקפתכם נכונה והמניעים שלכם תקינים, וכל עוד תסדירו את הקשר שלכם עם אלוהים ותהפכו אותו לרגיל, אתם תהיו כשירים להפוך למושלמים בידי אלוהים. אם לא יהיה לכם הקשר הנכון עם אלוהים, ואם תפעלו למען הבשר והדם או למען משפחתכם, הרי שגם אם תעבדו קשה מאוד, מאמצכם יהיה לחינם. אם יהיה לכם קשר רגיל עם אלוהים, כל השאר יסתדר. אלוהים לא מסתכל בשום דבר אחר, אך הוא מסתכל רק בשאלה אם ההשקפות שלכם בנוגע לאומנה באלוהים נכונות: במי אתם מאמינים, למען מי אתם מאמינים, ומדוע אתם מאמינים. אם תהיו מסוגלים להבין את הדברים האלה בבירור, ואם תהיו מסוגלים להסדיר את ההשקפות והנוהג שלכם, חייכם יתקדמו, ותהיו מסוגלים ללא ספק להעלות על דרך המלך. אם הקשר שלכם עם אלוהים לא רגיל, ואם השקפותיכם בנוגע לאמונה באלוהים הן סוטות, הדברים האלה ימנעו את כל הדברים האחרים. בלי קשר לאמונתכם באלוהים, לא תשיגו דבר. רק אם הקשר שלכם עם אלוהים יהיה רגיל, אלוהים יאשר אתכם כשתפנו עורף לבשר והדם, תתפללו, תסבלו, תשאו עול, תישמעו לאלוהים, תעזרו לאחיכם ואחיותיכם, תקדישו מאמצים רבים יותר לאלוהים וכן הלאה.
מתוך 'מה מצבו של הקשר שלכם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם רוצים להשיג חיים רוחניים הולמים ולייסד קשר הולם עם אלוהים, עליכם ראשית להעניק לו את לבכם ולהשקיט את לבכם בפניו. רק לאחר שתקדישו את כל לבכם לאלוהים, תוכלו לפתח בהדרגה חיים רוחניים הולמים. אם בני האדם לא מעניקים לאלוהים את לבם באמונתם בו, אם לבם לא נתון לו, ואם הם לא מתייחסים אל העול שלו כאל העול שלהם, הרי שכל מה שהם עושים הוא לרמות את אלוהים, ומדובר אך ורק בהתנהגותם של בני אדם דתיים – לא ניתן לזכות כך לשבחים מאלוהים...
אפשר לראות מניסיון שאחד מהעניינים החשובים ביותר הוא השקטת הלב בפני אלוהים. זה עניין שנוגע לחייהם הרוחניים של בני האדם ולצמיחה של חייהם. רק אם לבכם יהיה שלו בפני אלוהים, עיסוקכם בחיפוש האדם והשינויים בטבע שלכם יישאו פרי. מפני שאלוהים העמיס עליכם עול, ומפני שאתם תמיד מרגישים שחסר לכם כל כך הרבה, שיש אמיתות רבות שאתם צריכים לדעת, שיש מציאות רבה שאתם צריכים לחוות, ושעליכם להקדיש את כל תשומת לבכם לרצונו של אלוהים, הדברים האלה תמיד מרחפים בדעתכם, ונדמה שהם דוחקים עליכם עד כדי כך שאתם מתקשים לנשום, ולכן אתם מרגישים שלבכם כבד עליכם (אך לא שאתם שרויים במצב שלילי). רק בני אדם כאלה כשירים לקבל את הנאורות שמעניקים דברי האל, ורק הם כשירים להתרגש מרוח האל. משום העול שלהם, משום שלבם כבד עליהם, ואפשר לומר גם שמשום המחיר שהם שילמו והעינוי שהם עברו בפני אלוהים, הם קיבלו את הנאורות וההארה שלו, מכיוון שאלוהים לא נותן לאף אחד יחס מועדף. הוא תמיד הוגן ביחסו כלפי בני האדם, אך הוא גם לא שרירותי באספקה שהוא נותן להם, והוא לא נותן להם דברים באופן שלא תלוי בדבר. זה היבט אחד של טבעו הצודק. בחיים האמיתיים, רוב בני האדם עדיין לא הגיעו למישור הזה. לכל הפחות, לבם לא סיים לגמרי לפנות אל אלוהים, ולכן עדיין לא חל שינוי משמעותי בטבע חייהם. זאת משום שהם רק חיים בחסדו של אלוהים, אך הם מעולם לא זכו בעבודתה של רוח הקודש. הקריטריונים לשימושו של אלוהים בבני האדם הם כדלקמן: לבם פונה אל אלוהים, הם מקבלים את דבריו של אלוהים כעול, יש להם לב מלא כמיהה, והם גמרו בדעתם לחפש את האמת. רק בני אדם כאלה יכולים לזכות בעבודתה של רוח הקודש ולזכות לעתים תכופות בנאורות ובהארה.
מתוך 'חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
התחילו ראשית מהתפילה: תפילה שלווה בפני אלוהים נושאת הכי הרבה פירות. לאחר מכן, אכלו ושתו את דברי האל, הגו בדברי האל ונסו לזכות באור, מצאו את נתיב הנוהג, דעו מה מטרותיהן של אמירות האל והבינו ללא סטייה. באופן שגרתי, התקרבו אל אלוהים באופן רגיל בלבכם, הרהרו באהבתו של אלוהים וחשבו על דברי האל, מבלי שדברים חיצוניים יפריעו ולכם. כשלבכם יהיה שלו עד כדי כך שאתם מסוגלים להרהר, כך שבתוך עצמכם, תהגו באהבתו של אלוהים ותתקרבו לאלוהים בלי קשר לסביבה שאתם מצויים בה, וכך שבסופו של דבר תגיעו לשלב שבו תהללו אותו בלבכם, והדבר יהיה טוב יותר אפילו מתפילה, הרי שיהיה לכם שיעור קומה מסוים. אם תהיו מסוגלים להשיג את המצבים המתוארים לעיל, הדבר יוכיח שלבכם באמת שלו בפני אלוהים. זה השלב הראשון, וזה תרגיל בסיסי. רק לאחר שבני האדם מסוגלים להיות שלבים בפני אלוהים, רוח הקודש יכולה לרגש אותם, להאיר אותם ולהפוך אותם לנאורים, ורק אז הם מסוגלים באמת לשתף עם אלוהים ולתפוס את רצונו של אלוהים ואת הכוונתה של רוח הקודש – ובכך הם עולים על דרך הישר בחייהם הרוחניים.
הרהור בדברי האל ותפילה בנוגע לדברי האל, תוך כדי אכילה ושתייה של דברי האל בהווה – זה השלב הראשון להשגת שלווה בפני אלוהים. אם תוכלו להיות שלווים באמת בפני אלוהים, הנאורות וההארה של רוח הקודש ישכנו בכם.
מתוך 'בנוגע להשקטת לבכם בפני אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כשאנשים מתפללים, הקשר שלהם עם אלוהים הוא הקשר הישיר ביותר. הקשר בין בני אדם לבין אלוהים הופך לאינטימי ביותר במהלך התפילה. האם אתה בדרך כלל מסוגל לכרוע ברך ולהתפלל מייד כאשר אתה עושה דבר-מה? הקשר של אנשים לאלוהים הוא הקרוב ביותר כשהם כורעים ברך ומתפללים. כשאתה קורא את דבריו של אלוהים, אם תתפלל ואז תקרא שוב, אתה תרגיש אחרת. אם לא תתפלל במשך זמן-מה, לא תבין את דבריו של אלוהים כשתקרא אותם. לא תדע את משמעותם לאחר שתסיים לקרוא.
...התפילה נועדה לאפשר לבני אדם לשהות במחיצתו של אלוהים ולקבל את הדברים שאלוהים מתכוון לתת להם. אם לעתים קרובות תתפלל ותשהה במחיצתו של אלוהים, יהיה לך קשר רציף עם אלוהים, ואלוהים תמיד יניע אותך ויכלכל אותך; וכך יתחולל בכך שינוי, תנאי חייך ישתפרו תמיד ולא תחווה נסיגה. זה נכון במיוחד כאשר אחים ואחיות מתפללים בצוותא. עם תום התפילה, קיימת רמה גבוהה במיוחד של אנרגיה; פני כל הנוכחים מלאי זיעה והם מרגישים שזכו בדברים רבים. למעשה, לאחר ימים ספורים שהם בילו ביחד, הם לא דיברו הרבה ביניהם. התפילה היא זו שעוררה את האנרגיה שלהם, והם מקווים שהם יוכלו לנטוש את משפחותיהם ואת העולם בבת אחת; הם מקווים שהם יוכלו לוותר על הכול – על הכול מלבד אלוהים. אתה רואה שהאנרגיה שלהם היא אדירה.
מתוך 'תיעוד נאומיו של המשיח'
חיים רוחניים תקינים פירושם לחיות את חייכם בפני אלוהים. כאשר האדם מתפלל הוא יכול להשקיט את לבו לפני אלוהים, ודרך התפילה הוא יכול לחפש נאורות שבאה מרוח הקודש, להכיר את דברי האל ולהבין את רצונו של אלוהים. כאשר האדם אוכל ושותה את דברי האל, הוא יכול להבין בבירור רב יותר ובאופן צלול יותר את מה שאלוהים רוצה לעשות ברגע זה, יכול להיות לו נתיב חדש של נוהג, והוא יכול לא להיות שמרן. כך, כל הנוהג שלו יהיה מיועד להשיג התקדמות בחיים. לדוגמה, התפילות של אדם כזה לא נועדו להשמיע כמה מילים יפות או ליילל אל אלוהים כדי לבטא כמה הוא חב לאלוהים. במקום זאת, הן מהוות הנהגה של ביטוי רוח האדם, של השקטת לבו בפני אלוהים ושל חיפוש הכוונה בכל דבר. תפילותיו נועדו להפוך את לב האדם ללב שנמשך לאור חדש בכל יום, ולגרום לאדם להפסיק להיות פסיבי או עצלן ולעלות על דרך הישר של הנהגת דברי האל.
מתוך 'בנוגע לחיים רוחניים תקינים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם רוצים לחיות חיים רוחניים תקינים, עליכם לקבל אור חדש בכל יום, לשאוף להבין באמת את דברי האל ולהבין את האמת בצלילות. אתם זקוקים לנתיב שלפיו תוכלו לנהוג בכל תחום, ועל ידי כך שתקראו את דברי האל מדי יום, תוכלו למצוא שאלות חדשות ולגלות את החסרונות שלכם עצמכם. כך יצמח בקרבכם לב שצמא ומחפש, וכך כל הווייתכם תתחיל לפעול, ותוכלו להיות שקטים בפני אלוהים בכל עת ולפחד באמת שתישארו מאחור. אם יכול להיות לאדם מסוים לב צמא כזה ולב מחפש כזה, ואם הוא גם מוכן להיווכח ללא-הרף, הרי שהוא צועד בדרך הישר לחיים רוחניים. כל מי שיכול לקבל ריגוש מרוח הקודש, כל מי שרוצה להתקדם, כל מי שמוכן לשאוף להפוך למושלם בידי אלוהים, כל מי שכמה להבנה עמוקה יותר של דברי האל, כל מי שלא מחפש דברים על-טבעיים אלא משלם מחיר מעשי, כל מי שמגלה התחשבות מעשית ברצונו של אלוהים, כל מי שנוכח באופן מעשי, כל מי שהופך את החוויות שלו לאמיתיות ומציאותיות יותר, כל מי שלא מחפש מילים ריקות של דוקטרינה או תחושות על-טבעיות, כל מי שלא עובד אף אישיות גדולה – בני אדם כאלה נוכחו בחיים רוחניים תקינים, וכל מה שהם עושים נועד לקדם את חייהם, לשמור על רוחם רעננה ולא מעופשת, ולאפשר להם תמיד להיווכח באופן חיובי.
מתוך 'בנוגע לחיים רוחניים תקינים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אתם לא מסוגלים להתקדם בעקבות האור כיום, הרי שנוצר פער בקשר שלכם עם אלוהים – ייתכן שהוא אפילו ניתק – ואין לכם חיים רוחניים רגילים. קשר רגיל עם אלוהים מושתת על יסוד ההבנה את דברי האל כיום. האם יש לכם חיים רוחניים רגילים? האם יש לכם קשר רגיל עם אלוהים? האם אתם בני אדם שמתקדמים על פי עבודתה של רוח הקודש? אם אתם מסוגלים להתקדם בעקבות אורה של רוח הקודש כיום, ואם אתם יכולים לתפוס את רצונו של אלוהים בדבריו ולהיווכח בדברים האלה, הרי שאתם מתקדמים בזרם של רוח הקודש.
מתוך 'הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים וצעדו בעקבות אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כשמישהו מאמין באלוהים, שואף להיווכח בחיים ושואף לשינוי בטבעו, עליו לשלם מחיר ולהשיג מצב שבו הוא תמיד יהיה חסיד אל, בלי קשר למעשיו של אלוהים. זה דבר שבני האדם חייבים לעשות. אפילו אם אתם מצייתים לכל זה ככלל, עליכם לדבוק בכך, ובלי קשר לחומרת הניסיונות, אסור לכם להרפות מהקשר הרגיל שלכם עם אלוהים. עליכם להיות מסוגלים להתפלל, לקיים את חיי הכנסייה שלכם ולהישאר עם אחיכם ואחיותיכם. כשאלוהים מנסה אתכם, אתם עדיין צריכים לחפש את האמת. זה המינימום הנדרש מחיים רוחניים. החזקה תמיד בלב של שאיפה וחתירה לשיתוף פעולה, והקדשת כל האנרגיה לשם כך – האם ניתן להשיג זאת? על התשתית הזו, יכולת הבחנה והיווכחות במציאות יהיו דברים שתוכלו להשיג. קל לקבל את דברו של אלוהים כשמצבכם שלכם רגיל, כשלא מרגיש קשה להנהיג את האמת, וכשאתם מרגישים שעבודתו של אלוהים נהדרת. אולם אם מצבכם עלוב, בלי קשר לשאלה כמה נהדרת עבודתו של אלוהים, ובלי קשר לשאלה כמה יפה מישהו מדבר, אתם לא תתייחסו לכך. כשמצבו של האדם לא רגיל, אלוהים לא יכול לעבוד בו, והוא לא יכול להשיג שינויים בטבעו.
מתוך 'עליכם לשמור על מסירותכם לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם לא יהיה לכם קשר הולם עם אלוהים, בלי קשר למה שתעשו כדי לשמר את הקשרים שלכם עם בני אדם אחרים, ובלי קשר לעבודתכם הקשה ולאנרגיה שתשקיעו, הקשר שלכם עם אלוהים עדיין יהיה מבוסס על תורת חיים אנושית. אתם משמרים את מעמדכם בקרב בני האדם מנקודת מבט אנושית ובהתאם לתורת חיים אנושית, כדי שהם יהללו אתכם. אתם לא יוצרים קשרים הולמים עם בני אדם בהתאם לדבר האל. אם לא תתמקדו בקשרים שלכם עם בני אדם, לא תשמרו קשר הולם עם אלוהים, ואם תהיו מוכנים להעניק את לבכם לאלוהים וללמוד להישמע לו, באופן טבעי מאוד, הקשרים שלכם עם כל בני האדם יהפכו להולמים. כך, הקשרים האלה לא יהיו מושתתים על בשר ודם אלא על יסודות אהבתו של אלוהים. כמעט אין אינטראקציות המבוססות על הבשר והדם, אך ברוח, יש שיתוף ואהבה, נוחות ואספקה הדדית. כל זה נעשה על התשתית של לב שמְרַצה את אלוהים. הקשרים האלה לא נשמרים על סמך תורת חיים אנושית, אלא שהם נוצרים באופן טבעי מאוד באמצעות עול העבודה למען אלוהים. הם לא דורשים מאמץ אנושי – הם מונהגים באמצעות העקרונות של דבר האל. ...קשר הולם בין בני אדם מיוסד על התשתית של הענקת הלב לאלוהים. הוא לא מושג באמצעות מאמץ אנושי. ללא אלוהים, קשרים בין בני אדם הם בסך הכל קשרים של בשר ודם. הם לא הולמים, אלא מתענגים בתשוקה – אלה הם קשרים שאלוהים סולד מהם ושונא אותם. אם אתם אומרים שרוחכם התרגשה, אך אתם תמיד רוצים לשתף עם בני אדם שמעניינים אתכם ועם כל מי שאתם מעריכים, ואם יש אדם אחר שמחפש ואשר לא מעניין אתכם, שיש לכם דעות קדומות מסוימות לגביו ולא תבואו איתו במגע, זו הוכחה נוספת לכך שאתם רגשניים ושאין לכם קשר הולם עם אלוהים כלל וכלל. אתם מנסים להוליך את אלוהים שולל ולחפות על הכיעור שלכם עצמכם. אפילו אם תוכלו לחלוק הבנה מסוימת אך כוונותיכם יהיו שגויות, כל מה שתעשו יהיה טוב רק לפי אמות מידה אנושיות. אלוהים לא יהלל אתכם – אתם פועלים לפי הבשר והדם ולא לפי העול של אלוהים. אם אתם מסוגלים להשקיט את לבכם בפני אלוהים ולקיים אינטראקציות הולמות עם כל בני האדם שאוהבים את אלוהים, רק אז אתם כשירים לשמש את אלוהים. כך, בלי קשר לאופן שבו אתם באים במגע עם הזולת, הוא לא יהיה בהתאם לתורת חיים, אלא שהוא יהיה חיים בפני אלוהים ובהתחשבות בעול שלו.
מתוך 'חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
נכתב על ידי , 20/2/2019 08:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים




האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים
כולם מרגישים שניהולו של אלוהים מוזר, מאחר שבני אדם חושבים שניהולו של אלוהים לא קשור באדם בשום אופן. הם חושבים שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים לבדו, שהוא עניינו הפרטי של אלוהים, ועל כן האנושות מגלה אדישות כלפי ניהולו של אלוהים. כך הפכה ישועת האנושות למעורפלת ובלתי ברורה, וכעת היא אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן. על אף שהאדם הולך בעקבות אלוהים כדי לזכות בישועה ולהיווכח ביעד הנפלא, האדם לא מודאג כלל מהאופן שבו אלוהים מבצע את עבודתו. לאדם לא אכפת מה אלוהים מתכנן לעשות ומהו התפקיד שעליו למלא בתוכנית הזו כדי לזכות בישועה. כמה שהדבר טרגי! ישועת האדם היא חלק בלתי נפרד מניהולו של אלוהים ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להפריד בינה לבין תוכניתו של אלוהים. עם זאת, האדם לא מייחס כל חשיבות לניהולו של אלוהים ולכן הוא מתרחק מאלוהים יותר ויותר. כתוצאה מכך, הולך וגדל מספר בני האדם שהופכים לחסידים של אלוהים שאינם יודעים דברים הקשורים הדוקות לישועתו של האדם, כגון מהי הבריאה, מהי האמונה באלוהים, כיצד יש לעבוד את אלוהים וכן הלאה. אם כן, בשלב הזה, עלינו לנהל שיחה על ניהולו של אלוהים כדי שכל חסיד ידע בבירור את חשיבות ההליכה בעקבות אלוהים והאמונה בו. הם גם יוכלו לבחור באופן מדויק יותר את הנתיב שבו עליהם לצעוד במקום ללכת בעקבות אלוהים אך ורק כדי לזכות בברכות, או להימנע מאסון או להצליח.
על אף שאולי הניהול של אלוהים נראה לאדם כדבר עמוק, זהו לא דבר בלתי נתפס עבור האדם, משום שכל עבודתו של אלוהים קשורה בניהול שלו, קשורה בעבודת ישועת האנושות ומתייחסת לחיים, למחייה ולייעודה של האנושות. אפשר לומר שהעבודה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם ועל בני האדם היא מעשית ומשמעותית מאוד. האדם יכול לראות אותה, האדם יכול לחוות אותה והיא לא מופשטת בשום אופן. אם האדם לא מסוגל לקבל את כל עבודתו של אלוהים, מהי חשיבותה של העבודה הזו? וכיצד יכול ניהול כזה להוביל לישועת האדם? רבים מחסידיו של אלוהים עסוקים רק בשאלות כיצד לזכות בברכות או להימנע מאסון. ברגע שמוזכרות העבודה והניהול של אלוהים, הם משתתקים ומאבדים כל עניין. הם מאמינים שידיעת התשובות לשאלות המשעממות האלה לא תוביל לצמיחה בחייהם ולא תביא להם כל תועלת, ועל כן אף שהם שמעו מסרים מסוימים באשר לניהולו של אלוהים, הם מתייחסים אליהם כלאחר יד. הם לא רואים בהם דבר מה יקר ערך שיש לקבל וקל וחומר שהם לא מקבלים אותם כחלק מחייהם. לבני אדם כאלה יש מטרה פשוטה מאוד להיותם חסידים של אלוהים – זכייה בברכה – והם עצלים מכדי לטפל בכל דבר שלא קשור למטרה הזו. מבחינתם, האמונה באלוהים כדי לזכות בברכות היא היעד הלגיטימי ביותר ודווקא בכך נעוץ ערכה של אמונתם. הם לא מושפעים על ידי דברים שלא יכולים לסייע להם להשיג את המטרה הזו. זהו מצבם של מרבית בני האדם המאמינים כיום באלוהים. המטרה והמניע שלהם נראים לגיטימיים, מפני שבמקביל לאמונתם באלוהים, הם גם פועלים למען אלוהים, מקדישים את עצמם לאלוהים וממלאים את חובתם. הם מוותרים על נעוריהם, זונחים משפחה וקריירה ואפילו מעבירים שנים בהתעסקויות הרחק מביתם. למען יעדם הסופי, הם משנים את האינטרסים שלהם, משנים את השקפתם על החיים ואפילו משנים את הכיוון שהם מחפשים, אך הם לא יכולים לשנות את מטרת אמונתם באלוהים. הם מתרוצצים למען ניהול האידיאלים האישיים שלהם. ללא קשר לאורכה של הדרך וללא קשר לכמות הקשיים ומכשולים שהם נתקלים בהם בדרכם, הם דבקים במטרותיהם ונותרים עשויים לבלי חת מפני המוות. איזה כוח גורם להם להמשיך להקדיש כך את עצמם? האם זהו מצפונם? האם זהו אופיים הנהדר והאצילי? האם זוהי נחישותם להילחם בכוחות הרשע עד הסוף? האם זוהי אמונתם, שבה הם נושאים עדות על אלוהים מבלי לבקש כל תמורה? האם זוהי נאמנותם, שלשמה הם מוכנים לוותר על הכל כדי למלא את רצון האל? או שמא זוהי רוח מסירותם שבה הם מוותרים תמיד על דרישות אישיות ראוותניות? העובדה שבני אדם שמעולם לא הכירו את עבודת הניהול של אלוהים נותנים כל כך הרבה היא פשוט נס מופלא! לעת עתה, בואו לא נדון בשאלה כמה נתנו בני האדם האלה. לעומת זאת, התנהגותם ראויה מאוד לניתוחנו. פרט ליתרונות הקשורים להם הדוקות, האם ייתכן שיש כל סיבה אחרת לכך שבני האדם האלה, שלעולם לא מבינים את אלוהים, ייתנו לו כל כך הרבה? בכך אנחנו מגלים בעיה שלא זוהתה קודם לכן: הקשר בין האדם ואלוהים הוא קשר של אנוכיות עירומה. זהו קשר בין מעניק הברכות ומקבל הברכות. במילים פשוטות, זהו קשר הדומה לקשר בין עובד ומעביד. העובד עובד רק כדי לקבל את הגמול שהמעביד מעניק לו. בקשר כזה, אין חיבה אלא רק עסקה; אין אהבה הדדית, אלא רק צדקה וחסד; אין הבנה, אלא רק כניעה והטעיה; אין אינטימיות, אלא רק תהום שלא ניתן לגשר עליה. כשהדברים מגיעים למצב כזה, מי יכול לשנות מגמה שכזו מן הקצה אל הקצה? וכמה בני אדם מסוגלים להבין באמת עד כמה נואש הפך הקשר הזה? אני סבור שכשאנשים צוללים אל תוך השמחה שבזכייה בברכות, איש מהם לא מסוגל לדמיין עד כמה קשר כזה עם אלוהים הוא מביך ומכוער.
הדבר העצוב ביותר באמונה של האנושות באלוהים הוא שהאדם מקיים ניהול משל עצמו בתוך עבודתו של אלוהים ומזלזל בניהולו של אלוהים. הכישלון הגדול ביותר של האדם טמון באופן שבו, בד בבד עם שאיפתו להתמסר לאלוהים ולעבוד אותו, האדם בונה לעצמו את ייעודו האידיאלי תוך חישוב האופן שבו יוכל לזכות בברכה הגדולה ביותר ובייעוד הטוב ביותר. גם אם בני אדם מבינים עד כמה הם מעוררי רחמים, מלאי שנאה ועלובים, כמה מהם מוכנים לזנוח בקלות את האידיאלים והתקוות שלהם ולוותר עליהם? ומי מסוגל לעצור את עצמו מלכת ולהפסיק לחשוב רק על עצמו? אלוהים זקוק לאלה שישתפו איתו פעולה הדוקות וישלימו את הניהול שלו. נחוצים לו בני האדם שיקדישו את שכלם וגופם לעבודת הניהול שלו כדי להתמסר לו. הוא לא זקוק לבני אדם שיושיטו את ידם ויתחננו אליו בכל יום, ועל אחת כמה וכמה הוא לא זקוק לבני אדם הנותנים מעט ואז מצפים לקבל גמול עבור הטובה הזו. אלוהים מתעב את בני האדם התורמים תרומה קטנה ולאחר מכן נחים על זרי הדפנה. הוא שונא את בני האדם קרי הדם המתמרמרים על עבודת הניהול שלו ורק רוצים לדבר על העלייה לשמיים ועל זכייה בברכות. הוא מתעב אף יותר את בני האדם המנצלים את ההזדמנות שהעניקה להם העבודה שהוא עושה לשם ישועת האנושות. זאת מפני שלבני האדם האלה מעולם לא היה אכפת מה אלוהים מייחל להשיג ולרכוש באמצעות עבודת הניהול שלו. הם רק עסוקים בשאלה כיצד הם יכולים לנצל את ההזדמנות שהעניקה להם עבודתו של אלוהים כדי לזכות בברכות. הם אדישים כלפי לבו של אלוהים, משום שכל עיסוקם הוא בעתיד ובגורל האישי שלהם עצמם. בני האדם המתמרמרים על עבודת הניהול של אלוהים ושאין להם כל עניין ברצונו של אלוהים ובאופן שבו הוא מושיע את האנושות, עושים מה שמסב להם הנאה ללא כל קשר לעבודת הניהול של אלוהים. אלוהים לא מנציח את התנהגותם, לא מאשר אותה, וקל וחומר שהוא לא מביט עליה בעין יפה.
כמה יצורים חיים ומתרבים במרחבים העצומים של התבל, מצייתים שוב ושוב לחוק החיים ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של כל מי שחיי, וכל מי שחיי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של כל מי שמת. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע אנו צריכים למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם אמא אדמה באמת בראה את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ... מזה אלפי שנים, האנושות שואלת את השאלות האלה פעם אחר פעם. למרבה הצער, ככל שהאנושות רודפת את השאלות האלה יותר, כך היא צמאה יותר למדע. המדע מספק סיפוק קצר והנאה זמנית של בשר ודם, אך בהחלט לא די בו לחלת את האנושות מהבידוד, מהבדידות, ומהאימה וחוסר האונים שהיא בקושי מסווה, השורים בעומק נשמתה. האנושות רק משתמשת בידע מדעי שניתן לראות בעין בלתי מזוינת ושהמוח יכול לתפוס כדי לשכך את לבה הדואב. עם זאת, ידע מדעי שכזה לא יכול למנוע מהאנושות מלחקור תעלומות. האנושות לא יודעת מי הריבון על כל הדברים בתבל, וקל וחומר שהיא לא יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה תחת החוק הזה בעל כורחה. איש לא יכול להימלט ממנו ואיש לא יכול לשנות אותו, מאחר שבכל צבא השמים, ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם והמחזיק בריבונות על הכל. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראה, שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, אך הוא האחד שנפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות לשם קיומה, ומכוון את האנושות עד היום. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא מחזיק בריבונות על הכל ומושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע העונות, והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש וגורם לבואו של הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, סיפק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים שבתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הם ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכל קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכל חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים והוא הריבון על הכל. אין מלבדו כל דבר היכול לפקוד על התבל, וקל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. ללא קשר לשאלה אם אתם מסוגלים לזהות את מעשי האל, ובלי קשר לשאלה אם אתם מאמינים בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלכם הוא נתון לקביעתו של אלוהים, ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכל. קיומו וסמכותו לא מותנים בשאלה אם האדם יכול להכיר ולתפוס אותם. רק הוא יודע את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתם מסוגלים לקבל את העובדה הזאת ובין אם לא, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהירה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האנושות חיה כתוצאה מניהולו של אלוהים, וכשעיניה נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה כתוצאה מאותו ניהול. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו ותכנונו של אלוהים. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה והוא מעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זוהי תוכניתו, וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.
עבודת הניהול של אלוהים החלה בבריאת העולם, והאדם הוא עיקר העבודה הזו. אפשר לומר שבריאת הכל בידי אלוהים נעשתה למען האדם. מאחר שעבודת הניהול שלו מתפרסת על פני אלפי שנים ולא בוצעה תוך דקות או שניות ספורות, או כהרף עין או במשך שנה או שנתיים, היה עליו לברוא דברים נוספים שהיו נחוצים לשם הישרדותו של האדם, כגון השמש, הירח, כל מיני יצורים חיים ומזון וסביבת חיים עבור האנושות. זו הייתה תחילת ניהולו של אלוהים.
לאחר מכן, אלוהים העביר את האנושות לידי השטן. האדם חי בתחומו של השטן, והדבר הוביל בהדרגה לעבודת האל בעידן הראשון: הסיפור של עידן החוק... במהלך כמה אלפי שנים בעידן החוק, האנושות התרגלה להכוונה של עידן החוק, והיא החלה להתייחס אליה בקלות ראש ועזבה בהדרגה את השגחתו של אלוהים. על כן, במקביל לדבקותה בחוק, היא גם עבדה אלילים וביצעה מעשים רעים. היא נותרה ללא ההגנה של יהוה וחיה את חייה רק לפני המזבח בבית המקדש. למעשה, עבודת האל נטשה אותה כבר מזמן ועל אף שבני ישראל עוד דבקו בחוק וקראו בשם יהוה, ואפילו האמינו בגאווה שרק הם עמו של יהוה והם נבחריו של יהוה, כבוד האל נטש אותם חרישית...
כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא תמיד עוזב בשקט מקום אחד בעודו מבצע חרש את העבודה החדשה שהוא מתחיל במקום אחר. כל זה נראה לא יאמן לבני האדם, שהפכו לקהי חושים. בני האדם תמיד הוקירו את הישן והתייחסו לחדש ולבלתי מוכר בעוינות או ראו בו מטרד. לכן מבין כל הדברים, האדם הוא האחרון שיודע על כל עבודה חדשה שאלוהים מבצע, מראשית ועד תכלית.
כפי שהיה תמיד, לאחר עבודתו של יהוה בעידן החוק, אלוהים החל בעבודתו החדשה של השלב השני: ללבוש בשר ודם, להתגלם כאדם לפרק זמן של עשר או עשרים שנים, ולשאת את דבריו ולבצע את עבודתו בקרב מאמינים. אולם ללא יוצא מן הכלל, איש לא ידע זאת, ורק מספר קטן של בני אדם הכיר בכך שהוא אלוהים שהפך לבשר ודם, לאחר שהאדון ישוע מוסמר אל הצלב וקם לתחייה. באופן בעייתי הופיע אדם אחד בשם פאולוס שלקח על עצמו את תפקיד אויבו המר של אלוהים. גם לאחר שהוא הוכה והפך לשליח, אופיו הישן של פאולוס לא השתנה, והוא כתב אגרות רבות. למרבה הצער, דורות מאוחרים יותר התייחסו לאגרות שלו כאל דברי האל שיש להפיק מהם הנאה, עד כדי כך שהם נכללו בברית החדשה ובלבלו בינם לבין הדברים שאלוהים אמר. זוהי באמת חרפה גדולה מאז ראשית כתיבתם של כתבי הקודש. והאם הטעות הזו לא נבעה מטיפשותו של האדם? בני האדם לא ידעו כלל שבכתבי עבודתו של אלוהים בעידן החסד, אין מקום לאגרות וכתבים רוחניים של האדם המתחזים לעבודתו ולדבריו של אלוהים. אך זוהי סטייה מהנושא, ולכן בואו נחזור לנושא המקורי שלנו. ברגע שהשלב השני של עבודת האל הושלם – לאחר הצליבה – הושלמה עבודתו של אלוהים לגאול את האדם מחטאיו (כלומר, השבת האדם מידיו של השטן). לכן מאותו רגע ואילך, היה על האנושות רק לקבל את האדון ישוע כמושיע, כדי שחטאיה ייסלחו. באופן כללי, חטאי האדם כבר לא היוו מכשול לזכייתו בישועה ולבואו בפני אלוהים, והם כבר לא היו הדבר שבאמצעותו השטן מאשים את האדם. זאת משום שאלוהים עצמו ביצע עבודה אמיתית, הפך לדמותו ולניסיונו של בני האדם החוטאים הבשר והדם, ואלוהים עצמו היה קורבן המנחה של החטאים. כך האדם ירד מהצלב, נגאל וזכה בישועה בזכות בשרו ודמו של אלוהים, דמות בני האדם החוטאים הבשר והדם. על כן, לאחר שהאדם נפל בשבי השטן, הוא התקרב בצעד אחד לקבלת ישועה בפני אלוהים. כמובן, השלב הזה של העבודה היה ניהולו של אלוהים, שהיה שלב אחד מעל לעידן החוק וברמה מעמיקה יותר מעידן החוק.
זהו ניהולו של אלוהים: למסור את האנושות לשטן – את האנושות שלא יודעת מהו אלוהים, מהו הבורא, כיצד לעבוד את אלוהים ומדוע יש להתמסר לאלוהים – ולתת יד חופשית לשחיתות של השטן. לאחר מכן, צעד אחר צעד, אלוהים משחרר את האדם מידי השטן, עד שהאדם עובד את אלוהים באופן מלא ודוחה את השטן. זהו הניהול של אלוהים. כל זה נשמע כמו סיפור מיתי ונראה תמוה. בני אדם מרגישים שזה כמו סיפור מיתי, וזאת מפני שאין להם שמץ של מושג כמה דברים קרו לאדם במהלך מספר אלפי השנים האחרונות, וקל וחומר שהם לא יודעים כמה סיפורים התרחשו ברחבי התבל הזו. ויתרה מכך, זאת משום שהם לא יכולים להעריך את העולם המדהים יותר, את העולם המאיים יותר, הקיים מעבר לעולם החומרי, שעיני בן-התמותה שלהם מונעות מהם לראות. הדבר מרגיש לאדם כבלתי נתפס, וזאת מפני שהאדם לא מבין כלל את חשיבותה של ישועת האל את האנושות ואת חשיבותה של עבודת הניהול של אלוהים, והוא לא תופס את האופן שבו אלוהים רוצה שהאנושות תיראה בסופו של דבר. האם זו אנושות הקרובה לאדם וחווה, שהשטן לא השחית אותה? לא! ניהולו של אלוהים נעשה כדי לזכות בקבוצת בני אדם העובדים את אלוהים ומתמסרים לו. השטן השחית את האנושות הזו, אך היא כבר לא רואה בשטן אב. היא מזהה את פרצופו המכוער של השטן, ודוחה אותו ומתייצבת בפני אלוהים כדי לקבל מידיו שיפוט וייסורים. היא יודעת מה מכוער, וכיצד הוא עומד בניגוד למה שקדוש, והיא מכירה בגדולתו של אלוהים וברוע של השטן. אנושות כזו לא תעבוד עוד למען השטן ולא תעבוד את השטן, ולא תקדש את השטן. זאת מפני שזוהי קבוצת בני אדם שכבר נפלו באמת בנחלת האל. זוהי חשיבותו של ניהול האנושות בידי אלוהים. במהלך עבודת ניהולו של אלוהים בעת הזאת, האנושות היא מושא השחתתו של השטן ובמקביל לכך היא גם מושא ישועתו של אלוהים, וכן התוצר עליו נאבקים אלוהים והשטן. במקביל לביצוע עבודתו, אלוהים משחרר את האדם בהדרגה מידי השטן וכך האדם מתקרב יותר ויותר לאלוהים...
ואז הגיע עידן המלכות, שהוא שלב מעשי יותר של עבודה, אך הוא גם השלב שהאדם הכי מתקשה לקבל. זאת משום שככל שהאדם מתקרב יותר אל אלוהים, כך מטהו של אלוהים מתקרב יותר אל אדם, וכך פני האל מופיעות בפני האדם ביתר בהירות. בעקבות גאולת האנושות, האדם חוזר באופן רשמי למשפחת האל. האדם חשב שכעת הגיע הזמן להנאה, אך הוא נתון למתקפה חזיתית של אלוהים שאיש מעולם לא ניבא. מתברר שזוהי הטבילה שאנשי האל צריכים "ליהנות" ממנה. תחת טיפול שכזה, לבני אדם אין ברירה אלא לעצור ולחשוב לעצמם, "אני השה שהיה אבוד במשך שנים רבות, שאלוהים השקיע כל כך הרבה כדי לקנות אותו בחזרה. אם כן, מדוע אלוהים מתייחס אליי כך? האם זוהי דרכו של אלוהים לצחוק עליי ולחשוף אותי?" ... בחלוף השנים, האדם הפך לרפה, משחווה את מצוקת הזיכוך והייסורים. על אף שהאדם איבד את ה"כבוד" וה"רומנטיקה" של ימים עברו, הוא החל להבין באופן לא מודע את אמת היותו אדם והחל להעריך את שנות מסירותו של אלוהים לישועת האנושות. האדם מתחיל אט-אט לתעב את הבהמיות שלו עצמו. הוא מתחיל לשנוא את פראיותו, את כל אי-ההבנות שלו עם אלוהים ואת הדרישות הבלתי סבירות שהוא מציב לאלוהים. לא ניתן להשיב את הזמן לאחור, אירועי העבר הופכים לזיכרונות המצערים של האדם, ודבריו ואהבתו של אלוהים הופכים לכוח המניע בחיים החדשים של האדם. פצעי האדם נרפאים עם כל יום שעובר, כוחו שב אליו והוא קם ומביט בפני האל הכול יכול... ואז הוא מגלה שאלוהים תמיד היה לצדו ושחיוכו וארשת פניו היפהפייה עדיין מרגשים כל כך. לבו עדיין מלא בדאגה לאנושות שברא, וידיו עדיין חמות וחזקות כפי שהיו בראשית. האדם כאילו חזר לגן עדן, אלא שהפעם האדם לא מקשיב יותר לפיתוייו של הנחש וכבר לא דוחה את יהוה. האדם כורע ברך בפני אלוהים, מרים את מבטו אל פניו המחייכות של אלוהים, ומעלה את הקורבן המנחה היקר לו מכל – הו! אדוניי, אלוהיי!
האהבה והחמלה של אלוהים מחלחלים אל תוך כל פרט ופרט של עבודת הניהול שלו, ובין שבני אדם מסוגלים להבין את כוונותיו הטובות של אלוהים ובין שלא, הוא בכל זאת מבצע ללא לאות את העבודה שבכוונתו להשלים. ללא קשר לשאלה עד כמה בני אדם מבינים את ניהולו של אלוהים, כולם יכולים להעריך את היתרונות והסיוע בעבודה שאלוהים עושה. אולי לא חשתם כיום כלל באהבה או בחיים שאלוהים סיפק לכם, אך כל עוד לא תנטשו את אלוהים ולא תוותרו על נחישותכם לחפש את האמת, תמיד יבוא יום שבו חיוכו של אלוהים יתגלה לכם. זאת מפני שמטרת עבודת הניהול של אלוהים היא להשיב אליו את האנושות המצויה בתחומו של השטן, ולא לנטוש את האנושות שהשטן השחית ואשר מתנגדת לאלוהים.
הדברים הובעו ב-23 בספטמבר, 2005
נכתב על ידי , 19/2/2019 08:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזמור דברי אלוהים | 'האל ישיב על כנו את מצבה הקודם של הבריאה'


מזמור דברי אלוהים | 'האל ישיב על כנו את מצבה הקודם של הבריאה'
אלוהים משגיח על היקום, ודבריו חודרים עמוק.
כל מעשי הבריאה מתחדשים בהתבסס על דבריו.
השמיים משתנים, כך גם הארץ, האדם מפגין את מהותו האמתית.
כשאלוהים ברא את העולם, כל הדברים היו בהתאם למינם,
כך היה כל דבר בעל צורה נראית.
כשניהול האל קרב לסופו,
אלוהים יחזיר את הדברים למצבם בבריאה.
לאט לאט, צעד אחר צעד, האנשים יסווגו למינם,
יחזרו למשפחות אליהן השתייכו.
אלוהים מתענג על כך.
אין דבר שיכול להפריעו.
מפעלו הגדול של אלוהים מסתיים לפני שהוא נודע.
לפני שכולם מודעים, כולם שונו.
האנשים יסווגו למינם.
אלוהים יחזיר את מצבם הקודם של הדברים ברגע הבריאה.
הוא גורם לכל דבר להשתנות כליל, מחזיר הכול לתכניתו.
עכשיו הגיע סוף סוף, הגיע הזמן.
סוף התכנית האחרונה של אלוהים היא בהישג יד.
אתה, עולם ישן ומלוכלך, מזוהם, תיפול תחת דבר האל,
תהיה, תהיה לכלום בגלל תכניתו של האל!
כל הדברים שנוצרו על ידי אלוהים, יזכו לחיים חדשים בדברו,
יזכו לריבון עולם!
אתה, עולם חדש ומקודש, תתעורר לחיים תחת הוד אלוהים.
הר ציון, חדל משתיקתך. האל חזר כמנצח!
הוא צופה על האדמות בין ברואיו.
האנושות התחילה חיים חדשים בעולם, בתקווה חדשה.
אנשי האל! הלא תקומו לחיים באור האל?
הלא תדלגו ותצחקו בשמחה תחת הנהגתו והדרכתו של האל?
האדמות והימים מריעים וצוחקים.
ישראל שחזרה לחיים!
הלא תחושו גאווה על שהאל הועיד אתכם מראש?
מי בכה בעבר? מי קונן בעבר?
ישראל הישנה חדלה מלהתקיים.
ישראל של היום עלתה בעולם.
היא קמה בלב כל אדם,
מקבלת את מקור החיים דרך אנשי אלוהים.
מצרים שנואה! העדיין תתנגדי לאלוהים?
איך תוכלי להימלט מייסוריו בגלל חמלת אלוהים?
איך תוכלי שלא להתקיים בתוך ייסוריו?
מי שאלוהים אוהבו, הוא יחיה לנצח.
מי שהולך נגד האלוהים ייענש לנצח.
כי אלוהים הוא אל קנאי,
לעולם לא יניח בקלות למעשי אנשים.
אלוהים צופה על כל הארצות.
בצדק ומלכותיות, בחרון אף וביסורים,
הוא מופיע במזרח העולם,
להתגלות לכל האנשים על פני האדמה!
לאט לאט, צעד אחר צעד, האנשים יסווגו למינם,
יחזרו למשפחות אליהן השתייכו.
אלוהים מתענג על כך.
אין דבר שיכול להפריעו.
מפעלו הגדול של אלוהים מסתיים לפני שהוא נודע.
לפני שכולם מודעים, כולם שונו.
האנשים יסווגו למינם.
מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'
נכתב על ידי , 18/2/2019 08:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1. אלוהים התגלם כבשר ודם בסין באחרית הימים. איזה בסיס יש לכך בנבואות בכתבי הקודש ובדברי האל?



1. אלוהים התגלם כבשר ודם בסין באחרית הימים. איזה בסיס יש לכך בנבואות בכתבי הקודש ובדברי האל?
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"כי ממזרח שמש ועד מבואו, גדול שמי בגוים" (מלאכי א 11).
"כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב, כך יהיה גם בואו של בר האנוש" (מתי כ"ד 27).
דברי אלוהים רלוונטיים:
במקומות רבים, אלוהים ניבא שהוא יזכה בקבוצה של מתגברים בארץ סינים. במזרח העולם נופלים המתגברים בנחלתו של אלוהים, ולכן אין ספק שמקום הופעתה של התגלמותו השנייה של אלוהים הוא ארץ סינים, בדיוק בארץ משכנו של התנין הגדול האדום כאש, המפותל אל תוך עצמו. שם, אלוהים יזכה בצאצאים של התנין הגדול האדום כאש, כדי שהוא יובס ויבויש באופן יסודי.
מתוך 'עבודה והיווכחות (6)' ב'הדבר מופיע בבשר'
לפי הנבואות, שמו של יהוה יתגדל באומות הגויים ויופץ אל אומות הגויים. מדוע נכתב כך בנבואות? אילו אלוהים היה רק אלוהיהם של בני ישראל, הוא היה עובד רק בעם ישראל. יתר על כן, הוא לא היה מרחיב את עבודתו ולא היה נושא את הנבואה הזאת. מכיוון שהוא נשא את הנבואה הזו, יהיה עליו להרחיב את עבודתו אל אומות הגויים ולכל מקום ואומה. מכיוון שהוא אמר זאת, זה מה שהוא יעשה. זו תוכניתו, מפני שהוא אלוהים שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, והוא אלוהי הבריאה כולה. ללא קשר לשאלה אם הוא עובד עם בני ישראל או בכל יהודה, העבודה שהוא עושה היא העבודה של התבל כולה והעבודה של האנושות כולה. העבודה שהוא עושה כיום באומת התנין הגדול האדום כאש – באומה של גויים – היא בכל זאת עבודתה של האנושות כולה. ארץ ישראל יכולה להיות הבסיס לעבודתו עלי אדמות, ובאותה מידה, סין יכולה להפוך לבסיס של עבודתו באומות הגויים. האם הוא לא הגשים את הנבואה "גדול שמי בגויים"?
מתוך 'אלוהים הוא אדון הבריאה כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
באחרית הימים, אלוהים מתגלם כבשר ודם באומת הגויים של התנין הגדול האדום כאש. הוא השלים את עבודתו של אלוהים כאלוהי הבריאה כולה, הוא סיים את כל עבודת הניהול שלו, והוא ישים קץ לחלק המרכזי של עבודתו באומת התנין הגדול האדום כאש.
מתוך 'אלוהים הוא אדון הבריאה כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
רק כשאכנס לשמיים והארץ החדשים, אגלה את החלק האחר של כבודי ראשית בארץ כנען, ואאפשר לניצוץ של אור לזרוח בכל העולם החשוך כלילה, כדי שהעולם כולו יבוא אליו. מי ייתן שיבואו כל בני האדם מכל העולם לשאוב מכוחו של האור, וכך יגדל כבודי ויופיע שוב בקרב כל האומות. מי ייתן שכל בני האדם שבאתי אל העולם האנושי לפני זמן רב, ושלפני זמן רב העברתי את כבודי מישראל למזרח, מפני שכבודי מאיר מהמזרח, ואליו הוא הובא החל מעידן החסד ועד היום. אולם עם ישראל היה המקום שממנו יצאתי, ומשם הגעתי למזרח. רק כשאור המזרח ילבין בהדרגה, תתחיל החשכה על פני כל האדמה להפוך לאור, ורק אז יגלה האדם שזה מכבר עזבתי את עם ישראל ושאני קם מחדש במזרח. פעם ירדתי אל עם ישראל ומאוחר יותר עזבתי אותו. משום כך,[א] אני לא יכול לחזור להיוולד בקרבו, משום שעבודתי מושלת בתבל כולה והברק מבזיק מהמזרח למערב. זו הסיבה לכך שירדתי ארצה במזרח והבאתי את ארץ כנען לעמי המזרח. אני רוצה להביא לארץ כנען בני אדם מכל העולם, ולכן אני ממשיך להשמיע את קולי בארץ כנען כדי לשלוט בתבל כולה. נכון להיום, אין כל אור על פני האדמה מלבד ארץ כנען, ועל כל בני האדם רובצת סכנת רעב וקור. הענקתי את כבודי לעם ישראל ולאחר מכן עקרתי אותו מקרבם והבאתי את בני ישראל למזרח והבאתי את כל בני האדם למזרח. הובלתי את כולם אל האור כדי שיוכלו לשוב ולהתאחד עם האור ולהתחבר אליו, ולא עוד יצטרכו לחפש אותו. אאפשר לכל מי שמחפש אחר האור לשוב ולראות אותו ולראות את הכבוד שהיה לי בעם ישראל. אאפשר לכל האנשים האלה לראות שלפני זמן רב ירדתי אל בני האדם על גבי ענן לבן, ולראות את אינספור העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי, וכן את יהוה אלוהי ישראל. אאפשר להם לחזות באדון היהודים, במשיח המיוחל, ובהופעתי המלאה; אני אשר נרדפתי בידי מלכים לאורך הדורות. אעשה את עבודתה של התבל כולה ואבצע עבודה אדירה, תוך גילוי מלוא כבודי ומלוא מעשיי לאדם באחרית הימים. אגלה את ארשת פניי המכובדת במלואה למי שהמתין לי שנים ארוכות, למי שהשתוקק לבואי על גבי ענן לבן, לעם ישראל שהשתוקק ששוב אופיע ולכל בני האדם שרודפים אותי. זאת כדי שכולם ידעו שלפני זמן רב לקחתי את כבודי והעברתי אותו אל המזרח. הוא כבר לא ביהודה, משום שאחרית הימים כבר הגיעה!
אני עושה את עבודתי בכל קצוות תבל, וקריסות רועמות נשמעות שוב ושוב במזרח ומרעידות את כל העדות והכתות. קולי הוא זה שהביא את כל בני האדם אל ההווה. אני אגרום לכל בני האדם להיכבש בידי קולי, ליפול לזרם הזה ולהישמע לי, מפני שכבר לפני זמן רב עקרתי את כבודי מהעולם כולו וגיליתי אותו מחדש במזרח. מי לא משתוקק לראות את כבודי? מי לא מחכה בקוצר רוח לשובי? מי אינו צמא להופעתי המחודשת? מי לא עורג לחביבותי? מי לא יבוא אל האור? מי לא ייראה את העושר של ארץ כנען? מי לא משתוקק לשובו של הגואל? מי לא מעריץ את האל הכול יכול והאדיר? על קולי להתפשט על כל פני האדמה. אני רוצה לומר דברים נוספים לעמי הנבחר. כמו הרעמים הגדולים שמרעידים הרים ונהרות, אני נושא את דבריי אל התבל כולה ואל האנושות. לכן מוצא פי הופך לאוצרו של האדם, וכל בני האדם מוקירים את דבריי. הברק מבזיק מהמזרח עד למערב. דבריי הם דברים שהאדם שונא לוותר עליהם והוא אינו מסוגל לתפוס את משמעותם. אולם יתרה מכך, האדם שמח בהם. כמו תינוק בן יומו, כל בני האדם שמחים ועליזים, וחוגגים את בואי. בזכות קולי, אביא את כל בני האדם בפניי. מכאן ואילך, אכנס באופן רשמי בקרב בני האדם כדי שיבואו לעבוד אותי. הכבוד השופע ממני ודבריי גורמים לכל בני האדם לבוא אליי ולראות שהברק מבזיק מהמזרח, ושירדתי ארצה גם אל "הר הזיתים" של המזרח. הם יראו שמזה זמן רב מאוד אני נמצא על פני האדמה, לא עוד כבן היהודים אלא כברק המזרח. זאת משום שקמתי לתחייה זה מכבר, התרחקתי מבני האדם, ואחר כך הופעתי מחדש באופן מכובד. אני הוא זה שעבדו אותו עוד לפני עידנים רבים מספור, ואני הוא התינוק שבני ישראל זנחו לפני עידנים רבים מספור. יתר על כן, אני האל הכול יכול ורב הכבוד של העידן הנוכחי! מי ייתן וכולם יבואו בפני כס מלכותי כדי לראות את ארשת פניי המכובדת, לשמוע את קולי, ולהתבונן במעשיי. זהו כל רצוני, זהו סופה ושיאה של תוכניתי, וכן תכליתו של ניהולי. מי ייתן וכל אומה תעבוד אותי, כל לשון תכיר בי, כל אדם יבטח בי וכל עם ייכנע לי!
מתוך 'רעש שבעת הרעמים – הנבואה שבשורת המלכות תתפשט בכל קצוות תבל' ב'הדבר מופיע בבשר'
הערות שוליים:
א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "משום כך."
לעיון נוסף
נכתב על ידי , 17/2/2019 08:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

930

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבה לאלוהים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבה לאלוהים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ