לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כנסיית האל הכול יכול - ישועת הממלכה


"הדרישה הבסיסית ביותר מאמונת האדם באלוהים היא שיהיה לו לב ישר, ושהוא יתמסר ויישמע לאלוהים באמת ובתמים." מתוך 'ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד'

Avatarכינוי: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2018

כיצד שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מעמיקים בהדרגה ומביאים בכך ישועה לאנושות?




דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה לא כוללים את עבודת בריאת העולם – אלה הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה.

מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'

החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד הם היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כך היה, מה באשר לדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כדי שהאדם יגלם אותו, יהלל אותו וייצג אותו" –הם נאמרו לשווא, הלא כן? איך ייתכן שבני אדם שלא רוחשים כבוד ליהוה יהפכו לעדות לכבודו? איך ייתכן שהם יהפכו לביטויים של כבודו? דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," יהפכו בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית, הלא כן? הדברים האלה יהפכו לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה, הלא כן? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרב האנושות בהתאם לשעות היום והלילה. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"על פני האדמה, כלומר בקרב בריאתו, יהיה לו מקום לעמוד בו, מקום קדוש" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

לפני אלפיים השנים שבמהלכן עשה יהוה את עבודתו, האדם לא ידע דבר, וכמעט כל בני האנוש הידרדרו לשפל של הפקרות ושחיתות שקדם למבול; יהוה לא היה בלבם, ועל אחת כמה וכמה לא הייתה דרכו בלבם. הם מעולם לא הבינו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות; היה חסר להם היגיון, ויותר מכך היה חסר להם ידע – הם היו כמכונות בשר-ודם, בורים בכל הנוגע לאדם, לאלוהים, לעולם ולחיים גם יחד. על פני האדמה הם התעסקו בפיתוי רב, כמו הנחש, ואמרו דברים רבים שהיו פוגעניים כלפי יהוה, אך משום שהם היו בורים, יהוה לא ייסר אותם ולא הטיל עליהם משמעת. אחרי המבול, כשנוח היה בן 601 שנים, הופיע יהוה באופן רשמי בפני נוח והדריך אותו ואת משפחתו. הוא הוביל אותו, את העופות והבהמות ששרדו את המבול, ואת צאצאיו עד סוף עידן החוק, בסך הכל במשך 2,500 שנים. הוא עבד באופן רשמי בישראל במשך 2,000 שנים ופרק הזמן שבו עבד גם בישראל וגם מחוץ לישראל היה בן 500 שנים, כך שבסך הכל מדובר במשך זמן של 2,500 שנים.

מתוך 'העבודה בעידן החוק' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות, על מנת להשיג את השפעתו. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות – ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה העובדה שחיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע – זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם – ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לגאול את הצדיקים, כי אם את החוטאים; למחול לחוטאים על חטאיהם." אילו היה ישוע מתגלם כבשר ודם וטבעו היה משפט, גידוף וחוסר סובלנות לחטאי האדם, הרי שלאדם לא הייתה ניתנת אפשרות להיגאל והיה נגזר עליו להישאר חוטא לנצח. וכך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים לא הייתה מצליחה להתקדם מעבר לעידן החוק. עידן החוק היה נמשך ששת אלפים שנה, חטאי האדם היו מתרבים והופכים חמורים יותר, ובריאת האדם הייתה כל כולה לחינם. בני האדם היו יכולים לשרת את יהוה על פי החוק, אולם חטאיהם היו חמורים יותר מחטאי האנשים הראשונים. ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ובורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.

מתוך 'הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

השלב הזה נעשה כדי לחשוף את אי-השוויון בין בני האדם באמצעות ייסורים, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי באמצעות מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זו עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולכן האדם לא ייהנה ממנו עוד. העבודה הזו התיישנה כעת והיא לא תיעשה עוד. כעת האדם זוכה בישועה באמצעות השיפוט של דבר האל. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה כתוצאה מכך. האין זה בזכות הדברים שאמרתי? כל שלב בעבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכל עבודה יש חשיבות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד, וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם בעזרת המילים הללו. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם בעידן החסד עם קבלת האותות והמופתים ההם. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים הסתלקו מהאדם עם הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך העבודה המדויקת של הרחקת הטבע השטני המושחת מתוך האדם, האדם זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו רק בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נלקח ממנו ועדיין נותר בו. חטאי האדם זכו למחילה באמצעות אלוהים בהתגלמותו, אך אין פירוש הדבר שהאדם נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנות אותו מהיסוד. חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, מה שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. כמו כן, הדבר מצריך מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה, כדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, וכדי שהוא יוכל לעשות את כל הדברים בהתאם לרצונו של אלוהים, להשליך מעליו את הטבע השטני המושחת ולהשתחרר מהשפעת החושך של השטן, וכך להיחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבודה של ישועת האדם, התבצעו שלושה שלבים, כלומר הקרב בשטן חולק לשלושה שלבים לפני תבוסתו המלאה של השטן. אולם האמת הפנימית של כלל עבודת הקרב בשטן היא שתוצאותיה מושגות באמצעות הרעפת חסד על האדם, ובאמצעות ההפיכה לקורבן החטאת של האדם, כיבוש האדם והפיכת האדם למושלם. לאמיתו של דבר, הקרב בשטן אין פירושו התחמשות כנגד השטן, אלא ישועת האדם, הכנת חייו של האדם ושינוי טבעו של האדם כך שהוא יוכל לשאת עדות על אלוהים. כך השטן יובס. השטן יובס באמצעות שינוי טבעו המושחת של האדם. לאחר שהשטן יובס, כלומר לאחר שהאדם זכה בישועה מלאה, השטן המבויש יהיה כבול לחלוטין, וכך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, מהות הישועה של האדם היא הקרב בשטן, והמלחמה בשטן משתקפת בראש ובראשונה בישועת האדם. השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב בשטן, והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, בסופו של דבר, לא ניתן היה להושיע את האדם באופן מלא, לא ניתן היה גם להביס את השטן לחלוטין, והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת לבוא אל היעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שלב לבה של עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות המוקדמת ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך משום הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן כבל את האדם והאדם נפל לו לנחלה. לפיכך, השטן הפך לזה שיש להביסו בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם, ומשום שהאדם הוא המושא של כל ניהולו של אלוהים, כדי להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן. פירוש הדבר הוא שאלוהים חייב להשיב את האדם לאחר שהוא הוחזק בשבי השטן. השטן מובס באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם אשר משיבים לו את הגיונו המקורי, וכך ניתן לחטוף את האדם, שנלקח בשבי, בחזרה מהשטן. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומכבליו של השטן, השטן יבויש, האדם יילקח בסופו של דבר בחזרה, והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה, לאחר שהקרב יסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 18/12/2018 18:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע מתוך הסרט "שיר ניצחון" – איך נוצרו המתגברים?


קטע מתוך הסרט "שיר ניצחון" – איך נוצרו המתגברים?
האם אתם יודעים את הרקע ליצירת 144,000 המתגברים שעליהם נובא ספר ההתגלות? האם אתם מבינים את החשיבות שיש לעובדה שאלוהים מתיר למפלגה הקומוניסטית הסינית לדכא ולרדוף בטירוף את נבחרי האל? האל הכול יכול אומר, "בני האדם שאלוהים מתייחס אליהם כאל מתגברים הם אלה שעדיין מסוגלים לשאת עדות, לשמר את ביטחונם העצמי ואת מסירותם לאלוהים כשהם תחת השפעתו של השטן ותחת מצור של השטן, כלומר כשהם מצויים בתוך כוחות החושך. אם אתם עדיין מסוגלים לשמור על לב טהור ועל אהבתכם האמיתית לאלוהים בלי קשר לנסיבות, אתם נושאים עדות בפני אלוהים, וזה הדבר שאלוהים קורא לו להיות מתגברים" (הדבר מופיע בבשר). דרך דיכוי מטורף ורדיפות אכזריות מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית, אלוהים משלים ומביא לידי שלמות באמצעות דבריו את המתגברים. האנשים שבקבוצה זו הם האנשים שסובלים עם המשיח במלכותו.
נכתב על ידי , 18/12/2018 00:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלה שהאמינו במשך שנים רבות בישוע אדוננו, השקיעו את עצמם ואת מרצם בלהט רב ועבדו ללא לאות – סבלו רבות



דברים קלאסיים שאמר אלוהים:

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים. רבים יאמרו לי ביום ההוא, 'אדוני, אדוני, הלא ניבאנו בשמך? הלא גירשנו בשמך שדים? הלא עשינו בשמך נפלאות?' ואז אני אטען בפניהם, 'מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע!'"( מתי ז' 21-23) .

דברי אלוהים רלוונטיים:

מה שאלוהים רוצה הוא בני אדם שצועדים בעקבותיו. בלי קשר לשאלה כמה מופלאה וטהורה הייתה הבנתכם בעבר, אלוהים לא רוצה בה, ואם אתם לא מסוגלים להניח בצד דברים כאלה, הם יהוו מכשול אדיר להיווכחותכם בעתיד. כל מי שמסוגל להתקדם בעקבות האור הנוכחי של רוח הקודש הוא מבורך. בני האדם מעידני העבר גם התקדמו בעקבות אלוהים, אך הם לא היו יכולים להמשיך להתקדם עד היום. זו הברכה שזוכים לה אנשי אחרית הימים. בני האדם שיכולים לעקוב אחר עבודתה הנוכחית של רוח הקודש, ואשר מסוגלים לצעוד בעקבות אלוהים, כך שהם יכולים להיות חסידי אל ולהתקדם לכל מקום שהוא מוביל אותם אליו – אלה בני אדם שאלוהים מברך. בני האדם שלא פועלים לפי עבודתה הנוכחית של רוח הקודש לא נוכחו בעבודה של דברי האל, וגם אם הם יעבדו רבות, גם אם הם יסבלו סבל רב, וגם אם הם יתרוצצו רבות, אלוהים לא מייחס חשיבות לאף אחד מהדברים האלה, והוא לא ישבח אותם. כיום, כל מי שפועל לפי דברי האל בהווה נמצא בזרם של רוח הקודש. בני האדם שלא מכירים את דברי האל בהווה נמצאים מחוץ לזרם של רוח הקודש, ואלוהים לא משבח בני אדם כאלה. שירות המנותק מהאמירות של רוח הקודש בהווה הוא שירות למען הבשר והדם ושירות המבוסס על תפיסות, והוא לא מסוגל להיות בהתאם לרצונו של אלוהים. אם בני האדם חיים בצל תפיסות דתיות, הם לא מסוגלים לעשות שום דבר שתואם לרצונו של אלוהים, ואפילו שהם משרתים את אלוהים, הם משרתים בצל הדמיון והתפיסות שלכם, והם לגמרי לא מסוגלים לשרת בהתאם לרצונו של אלוהים. מי שלא מסוגל לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש לא מבין את רצונו של אלוהים, ומי שלא מבין את רצונו של אלוהים לא יכול לשרת את אלוהים. אלוהים רוצה שירות כלבבו. הוא לא רוצה שירות ששייך לתפיסות ולבשר והדם. אם בני האדם לא מסוגלים לפעול לפי שלבי עבודתה של רוח הקודש, הרי שהם חיים בצל תפיסות, והשירות של בני אדם כאלה מעורר הפרעות ופגמים. שירות כזה מנוגד לאלוהים, ולפיכך, מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים לא מסוגל לשרת את אלוהים. מי שלא מסוגל לצעוד בעקבות אלוהים מתנגד לאלוהים בוודאות, והוא לא מסוגל להיות תואם לאלוהים. "לפעול לפי עבודתה של רוח הקודש" פירושו להבין את רצונו של אלוהים כיום, להיות מסוגל לפעול בהתאם לדרישות הנוכחיות של אלוהים, להיות מסוגל להישמע לאלוהים ולהיות חסיד של אלוהים של היום, ולהיווכח בהתאם לאמירות האחרונות של אלוהים. רק מי שעושה את כל זאת פועל לפי עבודתה של רוח הקודש ומצוי בזרם של רוח הקודש. בני אדם כאלה לא רק מסוגלים לזכות בשבחים מאלוהים ומסוגלים לראות את אלוהים, אלא שהם גם יכולים להכיר את טבעו של אלוהים מהעבודה האחרונה של אלוהים, ויכולים להכיר את התפיסות של האדם ואת מרדנותו, את אופיו ואת מהותו, מעבודתו האחרונה של אלוהים. יתרה מזאת, בני האדם האלה מסוגלים להשיג שינוי הדרגתי בטבעם במהלך שירותם. רק בני אדם כאלה הם אלה שמסוגלים לזכות באלוהים, ואשר באמת ובתמים מצאו את הדרך האמיתית. אלה שעבודתה של רוח הקודש מסלקת אותם הם בני אדם שלא מסוגלים לפעול לפי העבודה האחרונה של אלוהים, ואשר מתמרדים נגד העבודה האחרונה של אלוהים. העובדה שבני אדם כאלה מתנגדים לאלוהים בגלוי נובעת מכך שאלוהים עשה עבודה חדשה, ומשום שצלמו של אלוהים לא זהה לזה שבתפיסותיהם – כתוצאה מכך, הם מתנגדים לאלוהים בגלוי ומותחים על אלוהים ביקורת, מה שגורם לאלוהים לתעב אותם ולדחות אותם. לא קל להחזיק בידע בדבר העבודה האחרונה של אלוהים, אך אם בני האדם יוכלו להישמע לעבודתו של אלוהים במכוון ולחפש את עבודתו של אלוהים במכוון, יהיה להם סיכוי לראות את אלוהים, ויהיה להם סיכוי לזכות בהכוונה החדשה ביותר של רוח הקודש. בני האדם שמתנגדים במכוון לעבודתו של אלוהים לא יכולים לקבל את הענקת הנאורות של רוח הקודש או את ההכוונה של אלוהים. לפיכך, השאלה אם בני האדם יכולים לקבל את העבודה האחרונה של אלוהים תלויה בחסדו של אלוהים, בעיסוקם של בני האדם ובכוונותיהם.

מתוך 'הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים וצעדו בעקבות אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אם אתם לא מסוגלים לקבל את האור החדש של אלוהים, לא יכולים להבין את כל מה שאלוהים עושה כיום, לא מחפשים את האור הזה או מפקפקים בקיומו, מותחים עליו ביקורת או חוקרים ומנתחים אותו, אין לכם נטייה לצייתנות. אם גם כשיבוא האור של הכאן והעכשיו, תמשיכו להוקיר את אור האתמול ותתנגדו לעבודתו החדשה של אלוהים, הרי שאינכם אלא בדיחה, ואתם בין אלה שמתנגדים לאלוהים בכוונה תחילה. המפתח לציות לאלוהים הוא הערכת האור החדש והיכולת לקבל אותו ולהנהיג אותו. רק ציות כזה הוא ציות אמיתי. למי שלא מוכן להשתוקק לאלוהים לא יכולה להיות נטייה לציות לאלוהים, והוא יכול רק להתנגד לאלוהים כתוצאה מהסיפוק שלו מהמצב הקיים. הסיבה שהאדם לא יכול להישמע לאלוהים היא שהוא נאחז בדברים שהיו לפני כן. הדברים שהיו לפני כן העניקו לבני האדם מגוון תפיסות ואשליות לגבי אלוהים שהפכו לצלמו של אלוהים בעיני רוחם. על כן, הדבר שהם מאמינים בו הוא התפיסות שלהם עצמם ואמות המידה של הדמיון שלהם עצמם. אם אתם משווים את האל שעושה עבודה ממשית כיום לאל שבדמיון שלכם, משמע שהאמונה שלכם נובעת מהשטן ומושתתת על ההעדפות האישיות שלכם. אלוהים לא רוצה אמונה כזו. גם אם יש להם הסמכות נשגבות, וגם אם הם מסורים – אפילו אם הם הקדישו חיים שלמים למאמצי עבודתו של אלוהים והפכו לקדושים מעונים – אלוהים לא מאשר בני אדם עם אמונה כזו. הוא בסך הכל מפגין אליהם מעט חסד ומאפשר להם ליהנות ממנו לזמן מה. בני אדם כאלה לא מסוגלים להנהיג את האמת, רוח הקודש לא עובדת בקרבם ואלוהים יסלק כל אחד מהם בתורו. בין שהוא זקן או צעיר, מי שלא נשמע לאלוהים באמונתו ופועל מהמניעים הלא נכונים הוא זה שמתנגד ומפריע. אין ספק שאלוהים יסלק בני אדם כאלה. מי שלא נשמע לאלוהים כלל ובסך הכל מכיר בשמו של אלוהים ומבין במידה כלשהי את יקירותו וחביבותו של אלוהים, אך לא עומד בקצב של רוח הקודש ולא נשמע לעבודה והדברים העכשוויים של רוח הקודש – בני אדם כאלה חיים בחסדו של אלוהים ואלוהים לא יזכה בהם ולא יהפוך אותם למושלמים. אלוהים הופך בני אדם למושלמים באמצעות הציות שלהם, על ידי אכילתם, שתייתם והנאתם מדברי האל, ובאמצעות הסבל והזיכוך בחייהם. רק באמצעות אמונה כזו טבעם של בני אדם יכול להשתנות – רק אז הם יכולים לרכוש הכרה אמיתית של אלוהים. ציות מודע לאלוהים פירושו לא להסתפק בחיים בחסדו של אלוהים, אלא להשתוקק לאמת באופן פעיל, לחפש אחר האמת ולעסוק בנפילה בנחלת האל – זאת המשמעות של להישמע במודע לאלוהים; זו בדיוק האמונה שאלוהים רוצה. בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, והציות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את אלוהים באמת, ואפילו אם הוא כן מכיר את אלוהים, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "אלוהים אוהב את האדם" או "אלוהים רחום כלפי האדם." אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם המסוים מכיר את אלוהים באמת. אם כשדברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של אלוהים, בני האדם לא מסוגלים להישמע לאלוהים – אם הם מתחילים לפקפק באלוהים ונופלים אפיים ארצה במקום זאת – הרי שהם לא נשמעים לו כלל ועיקר. בלבם, יש כללים ומגבלות רבים בנוגע לאמונה באלוהים, חוויות ישנות שנובעות משנים רבות של אמונה או מבחר של דוקטרינות המבוססות על ספרי הקודש. האם בני אדם כאלה יכולים להישמע לאלוהים? בני האדם האלה מלאים בדברים אנושיים – כיצד ייתכן שהם יישמעו לאלוהים? הם כולם נשמעים לו בהתאם להעדפות האישיות שלהם – האם ייתכן שאלוהים רוצה ציות כזה? זוהי לא הישמעות לאלוהים אלא ציות לדוקטרינה – זהו סיפוק עצמי וניחום עצמי. אם אתם אומרים שזו הישמעות לאלוהים, הרי שאתם מחללים את קדושתו, הלא כן? אתם פרעונים מצריים, אתם עושים דברים מרושעים ואתם עוסקים מפורשות בעבודת ההתנגדות לאלוהים – האם ייתכן שאלוהים רוצה שירות כזה? מוטב שתכו על חטא ותפתחו קצת מודעות עצמית כמה שיותר מהר. אחרת, עדיף שתחזרו הביתה: חזרה כזו תועיל לכם יותר מאשר שירותכם עבור אלוהים. לא תפריעו לו או תטרידו אותו, תדעו את מקומכם ותחיו חיים טובים – נכון שזו אפשרות עדיפה? כך תימנעו מהתנגדות לאלוהים ותימנעו מעונש!

מתוך 'באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים. אף שהם נאחזים באור העבר, אין פירוש הדבר שניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. מדוע דובר כה רבות בשינויים בנוהגו של האדם, בהבדלים בנוהג בין העבר וההווה, באופן שבו התקיים הנוהג בעידן הקודם ובאופן שהוא מתקיים כיום? תמיד מדברים על הפערים האלה בנוהגו של האדם משום שעבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, ולכן תמיד נדרש מנוהגו של האדם להשתנות. אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא לא מסוגל לעמוד בקצב של עבודת האל ושל האור החדש. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של אלוהים לא השתנה. מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

״מבריאת העולם ועד היום אלוהים הוציא לפועל עבודה רבה אשר הינה מעבר לתפיסתם של בני האדם ואשר בני האדם מתקשים לקבלה, כמו כן הוא אמר דברים רבים שמקשים על תיקון תפיסותיהם של בני האדם. אולם, הוא מעולם לא חדל מעבודתו משום שלבני האדם יש קשיים רבים מדי; הוא המשיך בעבודתו ובאמירת דבריו, ועל אף ש"לוחמים" רבים הרימו ידיים, הוא עדיין מוציא לפועל את עבודתו וממשיך לבחור קבוצות של אנשים אשר מוכנים להישמע לעבודתו החדשה. הוא לא מרחם על "הגיבורים" הכושלים הללו, אלא במקום זאת, מוקיר את האנשים שמקבלים את עבודתו ודבריו החדשים. אך לשם מה הוא פועל בצורה כזו, צעד אחר צעד? מדוע הוא כל הזמן בוחר ומנפה אנשים? מדוע הוא תמיד משתמש בשיטות כאלה? מטרת עבודתו היא שבני האדם יכירו אותו וכך ייפלו בנחלתו. עיקרון עבודתו הוא לעבוד על האנשים שמסוגלים להישמע לעבודה שהוא מוציא לפועל בימים אלו, ולא לעבוד על האנשים שנשמעים לעבודתו הישנה אך מתנגדים לעבודתו הנוכחית. זו הסיבה העיקרית לכך שהוא ניפה אנשים כה רבים.״

מתוך 'רק אלו שמכירים את אלוהים יכולים לשמש עדות לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 16/12/2018 18:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע מתוך הסרט 'מכס המלכות נובעים מי החיים' – למה אלוהים מבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים?


קטע מתוך הסרט 'מכס המלכות נובעים מי החיים' – למה אלוהים מבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים?
למרות שנמחל לנו על חטאינו מרגע שאנו מכריזים על אמונתו בישוע אדוננו, אנו עדיין חוטאים לעתים קרובות. זו בעיה שמטרידה את כל המאמינים. לא חשוב כמה שנים אנו מאמינים באלוהים, ולא חשוב כיצד אנו מקיימים את דברי האל או כיצד אנו סומכים על כוח הרצון או על השליטה העצמית שלנו, איננו מסוגלים עדיין להשתחרר משליטתו של טבענו החוטא. בלבנו כולנו סובלים מאוד. מה נוכל לעשות כדי להשתחרר סוף סוף משליטת טבענו השטני ולזכות בישועה אמיתית? סרטון קצר זה יעזור לכם להשיב על שאלה זו.
מתוך כנסיית האל הכול יכול - ישועת הממלכה
נכתב על ידי , 16/12/2018 05:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



. אני מאמין שאלוהים קיים, אך אני צעיר ועדיין יש לי כל כך הרבה דברים לעשות בחיים. אם אחכה עד שאהיה פח


 

דברי אלוהים רלוונטיים:

חיי האדם חסרים כל חמימות ונעדרים כל טעם אנושי או אור, אך הוא התרגל לכך והוא מעביר חיים שלמים ללא ערך שבהם הוא נחפז אנה ואנה מבלי להשיג דבר. יום המוות הולך וקרב כהרף עין, והאדם ימות מוות מר. בעולם הזה, הוא מעולם לא השיג דבר או זכה בדבר – הוא רק בא בחופזה ועוזב בחופזה. איש מבני האדם שאני משקיף עליהם מעולם לא הביא דבר או לקח דבר, ולכן האדם מרגיש שהעולם לא הוגן. אולם איש לא מוכן להסתלק מהר יותר. בני האדם סתם מחכים ליום שבו ההבטחה שלי מהשמיים תרד פתאום אל בני האדם ותאפשר להם לחזות שוב בדרך לחיי נצח כשהם סוטים מדרך הישר.

מתוך 'האמירה העשרים' מתוך 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. ...אתם לא מרגישים את ערכו היקר של האור כשאתם חיים בו, אך תהיו מודעים לערכו היקר ברגע שתחיו בחשכת הליל. אז תצטערו. אתם מרגישים בסדר כעת, אך יבוא יום ותצטערו. בבוא היום הזה, כשהחשיכה תרד והאור יעלם לעולם, החרטות שלכם יגיעו מאוחר מדי. העובדה שאתם עדיין לא מבינים את העבודה הנוכחית היא הסיבה לכך שאתם לא מצליחים להוקיר את הזמן שלכם כעת. ברגע שהעבודה של כלל התבל תתחיל, כלומר כאשר כל מה שאני אומר היום יתגשם, בני אדם רבים יחזיקו את ראשיהם בידיהם ויבכו בכי מר. האין זו ירידה אל החשיכה בבכי ובחריקת שיניים?

מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אם לא תחפשו הזדמנויות לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, ואם לא תחתרו לעסוק בשאיפה להפוך למושלמים, הרי שבסופו של דבר, תתמלאו בחרטה. כעת עומדת בפניכם ההזדמנות הטובה ביותר להפוך למושלמים – זה העיתוי הטוב ביותר. אם לא תשאפו בכנות לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, ברגע שעבודתו תסתיים, יהיה מאוחר מדי – כבר תחמיצו את ההזדמנות הזו. גם אם תשאפו לכך מאוד, אם אלוהים לא יבצע עוד את עבודתו, בלי קשר למאמץ שתשקיעו, לעולם לא תהיו מסוגלים להפוך למושלמים. עליכם לנצל את ההזדמנות ולשתף פעולה באמצעות העבודה האדירה של רוח הקודש. אם תחמיצו את ההזדמנות הזו, לא תינתן לכם הזדמנות נוספת, גם אם תקדישו מאמצים מאין כמוהם.

מתוך 'היו קשובים לרצונו של אלוהים כדי לזכות להפוך למושלמים' ב'הדבר מופיע בבשר'

איש לא יודע שהסיבה לכל התזכורות והתוכחות החוזרות ונשנות של אלוהים היא שיש בידיו של אלוהים אסון חסר תקדים שהוא הכין, אסון כזה שגופו ונשמתו של האדם לא יוכלו לשאת. האסון הזה הוא לא רק עונש לבשר והדם, אלא גם לנשמה. עליכם לדעת זאת: כשתוכנית האל מושלכת הצדה, וכשכל תזכורותיו ותוכחותיו לא זוכות להתייחסות, מה תהיה עוצמת כעסו? זה לא יהיה דומה לשום דבר שאף ברייה חוותה או שמעה אי פעם. על כן אני אומר שהאסון הזה הוא חסר תקדים ולעולם לא יחזור שנית. הסיבה לכך היא שתוכנית האל כוללת רק בריאה אחת וישועה אחת. זוהי הפעם הראשונה וגם האחרונה.

מתוך 'אלוהים הוא מקור חיי האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

התעוררו, אחים! התעוררו, אחיות! היום שלי לא סובל דיחוי. זמן הוא חיים, וניצול הזמן הוא הצלת חיים! הזמן לא רחוק! אם אתם נבחנים כדי להתקבל לאוניברסיטה ואתם נכשלים, אתם יכולים לנסות שוב ולשנן חומר לקראת המבחן. עם זאת, היום שלי לא יחווה עיכוב כזה. זכרו! זכרו! אני מפציר בכם במילים הטובות האלה. סוף העולם יתחולל לנגד עיניכם. אסונות אדירים מתקרבים במהירות. האם חייכם חשובים לכם, או שמא השינה, האכילה, השתייה או הלבוש חשובים לכם? הגיע הזמן שבו תשקלו את הדברים האלה. אל תפקפקו עוד, ואל תפחדו להיות ודאיים!

מתוך 'האמירה השלושים' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי , 15/12/2018 04:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

778
הבלוג משוייך לקטגוריות: ביקורת בלוגים , אהבה למוזיקה , וידאו ואנימציה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבשורת מלכות השמיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בשורת מלכות השמיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ