לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים


"בלבו של אדם שאין בו מקום לאלוהים, העולם חשוך, ריק וחסר תקווה. מתוך ""אלוהים שולט בגורל האנושות כולה"""

Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2018

הכרת אלוהים היא הדרך ליראת אלוהים ולהתרחקות מרע


 

כל אחד מכם נדרש לבחון מחדש את חיי אמונתו באלוהים, על מנת שתוכלו לדעת אם בחיפושכם אחר אלוהים הוא הצלחתם באמת להבין, הצלחתם באמת לתפוס ולזכות באמת להכיר את אלוהים, אם אתם יודעים באמת מה יחסו של אלוהים כלפי סוגי בני האדם השונים ואם אתם מבינים באמת מהי עבודתו של אלוהים עליו וכיצד אלוהים מגדיר כל אחד ממעשיו. האל הזה, העומד לצדכם, המנחה את כיוון התקדמותכם, הקובע את גורלכם ומספק את כל צרכיכם – בסיכומו של דבר, עד כמה אתם מבינים ועד כמה אתם באמת יודעים על אודותיו? האם ידוע לכם מהי עבודתו עליכם מדי יום ביומו? האם ידועים לכם העקרונות והמטרות שעליהם הוא מבסס כל פעולה ופעולה שלו? האם ידוע לכם כיצד הוא מנחה אתכם? האם ידועים לכם האמצעים שבעזרתם הוא מקיים אתכם? האם ידועות לכם השיטות שבהן הוא מוביל אתכם? האם ידוע לכם מה הוא רוצה להשיג מכם ומה הוא רוצה להשיג בכם? האם אתם מכירים את גישתו כלפי ההתנהגות רבת-הפנים שלכם? האם ידוע לכם אם אתם בני אדם האהובים עליו? האם ידועים לכם מה המקורות שלו לשמחה, כעס, צער והנאה, המחשבות והרעיונות העומדים מאחוריהם, ומהי מהותו? בסופו של דבר, האם אתם יודעים איזה מן אל הוא האל שאתם מאמינים בו? האם אי פעם חשבתם על שאלות אלה או שאלות דומות להן, והאם הבנתם אותן? בחיפושכם אחר אמונה באלוהים, האם הבהרתם את כל אי ההבנות שהיו לכם לגבי אלוהים, מתוך הערכה וחוויה אמיתית של דברי האל? לאחר שקיבלתם את משמעתו ותוכחתו של אלוהים, האם הגעתם לכדי ציות ואכפתיות אמיתיים? בעיצומם של הייסורים והשיפוט של אלוהים, האם הכרתם את אופיו המרדני והשטני של האדם והאם זכיתם בקורטוב הבנה של קדושת אלוהים? מתוך הנחייתם והארתם של דברי האל, האם התחלתם לפתח השקפה חדשה על החיים? בעיצומו של ניסיון אלוהים, האם חשתם בחוסר סובלנותו כלפי עבירות האדם, והאם הבנתם מה הוא דורש מכם וכיצד הוא מושיע אתכם? אם אינכם יודעים מה פירוש הדבר לא להבין את אלוהים, וכיצד לתקן את חוסר ההבנה הזה, אפשר לומר כי מעולם לא כרתם ברית אמת עם אלוהים ומעולם לא הבנתם את אלוהים, או לכל הפחות מעולם לא רציתם להבין אותו. אם אינכם יודעים מהם המשמעת והתוכחה של אלוהים, ודאי שאינכם יודעים מהם ציות ואכפתיות, או לפחות מעולם לא נשמעתם לאלוהים ולא היה לכם אכפת ממנו באמת. אם מעולם לא חוויתם את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים, ודאי שאינכם יודע מהי קדושתו, ועל כן לעולם לא תבינו לגמרי מהי מרדנותו של האדם. אם מעולם לא הייתה לכם השקפה נכונה על החיים, או מטרה נכונה בחיים, ואתם עדיין מבולבלים והססנים לגבי נתיב עתיד חייכם, אפילו עד כדי כך שאתם חוששים להתקדם, אזי בוודאות מעולם לא זכיתם באמת להארתו והכוונתו של אלוהים, ואפשר לומר שדברי האל מעולם לא קיימו או אוששו אתכם. אם אלוהים טרם ניסה אתכם, מן הסתם אינכם יודעים מהו חוסר סובלנותו של אלוהים כלפי עבירות האדם, ולא תבינו מה אלוהים דורש מכם בסופו של דבר, ואף פחות מכך, מהי עבודתו בניהול ובישועת האדם בסופו של דבר. אם בן אדם מעולם לא חווה את תפס דבר מדברי האל, אין זה משנה כמה שנים הוא מאמין באלוהים – אין ספק שהוא אינו פוסע בנתיב לישועה, שאמונתו באלוהים ריקה לבטח מתוכן, ידיעתו על אודות אלוהים אפסית אף היא ומן הסתם אין לו שמץ של מושג מהי יראת אלוהים.
התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מהותו של אלוהים, טבעו של אלוהים – כל אלה נודעו בזכות דבריו לאנושות. כשהאדם יחווה את דברי האל, במהלך הוצאתם לפועל, הוא יבין את מטרת דברי האל ואת המקור הבלתי נדלה של דברי האל ואת הרקע להם, ויבין ויעריך את ההשפעה הרצויה של דברי האל. עבור האנושות, כל אלה הם דברים שאדם חייב לחוות, לתפוס, ולגשת אליהם כדי לגשת לאמת ולחיים, לתפוס את כוונותיו של אלוהים, לשנות את טבעו ולהיות מסוגל להישמע לריבונותו של אלוהים ולהסדריו. באותה עת שהאדם חווה, תופס, וניגש לדברים האלה, הוא צובר בהדרגה הבנה של אלוהים ובשלב זה הוא גם צובר דרגות שונות של ידע על אודותיו. הבנה וידע אלה לא נובעים מתוך משהו שהאדם מדמיין או מחבר בעצמו, אלא ממה שהוא מעריך, חווה, מרגיש ומאשש בתוך עצמו. רק לאחר ההערכה, החוויה, ההרגשה, והאישוש של הדברים האלה, הכרתו של האדם את אלוהים רוכשת תוכן; רק הידע שהוא מקבל בשלב זה הוא ממשי, אמיתי ומדויק, ותהליך זה – של השגה אמיתית של הבנה והכרה של אלוהים דרך הערכה, חוויה, הרגשה, ואישוש דבריו – אינו אלא קשר אמיתי בין האדם לאלוהים. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם מבין את כוונות אלוהים ותופס אותן באמת, מבין ומכיר באמת את התכונות השייכות לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מבין ומכיר באמת את מהות אלוהים, מבין ומכיר בהדרגה את טבעו של אלוהים, זוכה לוודאות באשר לריבונות אלוהים על הבריאה כולה ולהגדרה הנכונה של ריבונות זו ומשיג חזקה מהותית על זהותו ועמדתו של אלוהים ומכיר אותם. בעיצומה של התקשרות כזו, צעד אחר צעד, משנה האדם את דעותיו על אלוהים והוא כבר לא מדמיין אותו יש מאין, או נותן דרור לחשדותיו לגביו, או אינו מבין אותו, או מגנה אותו, או מעביר עליו ביקורת, או מטיל בו ספק. כתוצאה מכך, לאדם יהיו פחות ויכוחים עם אלוהים, יהיו לו פחות עימותים עם אלוהים, ויהיו פחות הזדמנויות שבהן הוא ימרוד באלוהים. לעומת זאת, האכפתיות של האדם וציותו לאלוהים ילכו ויתעצמו, ויראת האל שלו תהפוך לאמיתית יותר, כמו גם עמוקה יותר. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יזכה לקבל את האמת ואת טבילת החיים, אלא גם יזכה בה בעת להכיר את אלוהים באמת. בעיצומה של התקשרות כזו, האדם לא רק יעבור שינוי בטבעו ויזכה בישועה, אלא גם יצבור בה בעת רחישת כבוד וסגידה אמיתית של יציר שנברא לאלוהים. משזכה בהתקשרות כזו, אמונתו של האדם באלוהים לא תהיה רק עוד דף נייר ריק מתוכן, או הבטחה שאינה אלא מס שפתיים, או רדיפה והערצה עיוורות. רק בהתקשרות כזו, חיי האדם יתבגרו מיום ליום, ורק כעת ובהדרגה יתחולל שינוי בטבעו, ושלב אחר שלב, תשתנה אמונתו באלוהים מאמונה מעורפלת שאינה ודאית, לציות ואכפתיות אמיתיות ולרחישת כבוד אמיתית. בחיפושו אחר אלוהים, האדם גם יתקדם בהדרגה מעמדה סבילה לעמדה פעילה, מאדם שפועלים עליו לאדם הנוקט פעולה חיובית. רק בהתקשרות כזו, האדם יבין ויתפוס את אלוהים באמת, ויזכה להכיר את אלוהים באמת. מכיוון שהרוב המכריע של בני האדם מעולם לא זכה בקשר אמיתי עם אלוהים, הידע של בני אדם אלה על אלוהים אינו אלא תיאורטי, ברמה של מכתבים ודוקטרינות. כלומר בכל הנוגע להכרתם את אלוהים, הרוב המכריע של בני אדם, ואין זה משנה כמה שנים הם האמינו באלוהים, עודנו בנקודת הפתיחה – בני אדם אלה עדיין תקועים ביסוד מחוות ההערכה המסורתיות, עם קישוטים בצבעים אגדיים ואמונות טפלות פיאודליות. העובדה שהכרתו של האדם את אלוהים תקועה בנקודת ההתחלה פירושה שמבחינה מעשית היא אינה קיימת. מלבד הכרזתו של אדם על הכרה בעמדתו ובזהותו של אלוהים, אמונתו של האדם באלוהים נמצאת עדיין במצב של חוסר ודאות מעורפל. לאור האמור לעיל, עד כמה יכול האדם להחזיק ביראה אמיתית לאלוהים?
אין זה משנה כמה אמונתכם בקיומו של אלוהים חזקה – היא אינה יכולה לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים ולא את יראתכם כלפי אלוהים. אין זה משנה כמה אתם נהנים מברכותיו ומחסדיו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם באלוהים. אין זה משנה עד כמה אתם מוכנים ולהוטים להקדיש ולהקריב את כל כולכם למענו – הדבר אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. אולי אתם בעצם מכירים כל כך טוב את דברי האל, עד שאתם יודעים אותם בעל פה ומסוגלים לדקלם אותם מהסוף להתחלה. אולם, דבר זה אינו יכול לתפוס את מקומה של הכרתכם את אלוהים. ככל שירצה האדם להיות חסיד אלוהים, אם מעולם לא היה לו קשר אמיתי עם אלוהים, או אם לא חווה מעולם חוויה אמיתית של דברי האל, הרי שהכרתו את אלוהים תהיה ריקנית, או שתהיה הזיה אינסופית ותו לא. כל כמה ש"התחככתם" עם אלוהים במקרה או פגשתם בו פנים אל פנים, הכרתכם את אלוהים תהיה עדיין אפסית ויראתכם את אלוהים תהיה לא יותר מאמרת כנף ריקה או אידאל.
אנשים רבים מחזיקים בדברי האל כדי לקרוא בהם מדי יום ביומו, אפילו עד כי הם משננים בקפדנות את כל הפסוקים הקלאסיים, כאילו היו הנכס היקר ביותר שלהם, ומעבר לכך, הם מטיפים בכל מקום את דברי האל, תוך תמיכה בזולת וסיוע לו באמצעות דבריו. הם חושבים שבכך הם נושאים עדות לאלוהים, נושאים עדות לדבריו, שבכך הם פוסעים בנתיב אלוהים. הם חושבים שבכך הם חיים על פי דברי האל, שבכך הם מכניסים את דברי האל אל תוך חייהם באמת ושבכך יזכו לשבח מאלוהים, ייוושעו ויהפכו למושלמים. אולם אף שהם מטיפים את דברי האל, בפועל הם לא נשמעים לדבריו, ואינם מנסים לעמוד בקנה אחד עם מה שדברי האל מגלים. במקום זאת, הם משתמשים בדברי האל כדי לזכות בדרכי מרמה בהערצתו ובאמונו של הזולת, לנהל בעצמם ולמעול ולגנוב את התפארת המגיעה לאלוהים. תוך ניצול ההזדמנות הנקרית בדרכם בעצם הפצת דברי האל, הם מקווים לשווא לזכות בעבודתו של אלוהים ובשבחיו. שנים חלפו, ולא רק שלא יכלו אנשים אלה לזכות בשבחי אלוהים כשהטיפו את דברי האל, ולא רק שלא יכלו לגלות את הנתיב הנכון שבו עליהם ללכת כשהם נושאים עדות לדברי האל, ולא רק שלא סייעו לעצמם או תמכו בעצמם בעודם מסייעים לזולת ותומכים בו באמצעות דברי האל, ולא רק שהם לא יכלו להכיר את אלוהים או לעורר בלבם יראה אמיתית לאלוהים בעודם עושים את כל הדברים האלה – נהפוך הוא, חוסר הבנתם את אלוהים רק גדל והולך, חוסר אמונם בו מחמיר והולך, האופן שבו הם מדמיינים אותו מקצין והולך. התיאוריות שלהם באשר לדברי האל מנחות אותם ותומכות בהם, ונדמה שהם מרגישים בבית, כאילו הם מפעילים את כישוריהם בקלות, כאילו מצאו את ייעוד חייהם ואת שליחותם, כאילו זכו בחיים חדשים ובישועה, כאילו בהעלאת דברי האל שוב ושוב על לשונם, זכו בגישה לאמת, תפסו את כוונותיו של אלוהים וגילו את הדרך להכיר אותו, כאילו שכשהם מטיפים את דברי האל, הם זוכים לעתים קרובות לפגוש את אלוהים פנים אל פנים. כמו כן, לעתים קרובות הם "מתרגשים" עד לכדי התקפי בכי, ולעתים קרובות הם הולכים אחרי ה"אל" שבדברי האל ונדמה שהם מנסים ללא הרף לזכות בדאגתו ואדיבותו ובה בעת לתפוס את ישועת אלוהים את האדם ואת ניהולו, להכיר את מהותו ולהבין את טבעו הצודק. בהסתמך על יסודות אלה, נדמה שהם מאמינים באמונה שלמה יותר בקיומו של אלוהים, מודעים יותר לרוממותו וחשים אף יותר לעומק את תפארתו ואת נשגבותו. בהיותם ספוגים בידע שטחי של דברי האל, נדמה שאמונתם גדלה, שנחישותם לעמידה בסבל התחזקה וכי הכרתם את אלוהים העמיקה. הם אינם יודעים שעד שיחוו באמת את דבר אלוהים, כל הידע שלהם על אלוהים ודעותיהם לגביו נובעים אך ורק מתקוות דמיונם ומניחושיהם. אמונתם לא תעמוד באף מבחן מאלוהים, רוחניותם ושיעור קומתם לכאורה, פשוט לא יעמדו בניסיון או בדיקה של אלוהים, נחרצותם אינה אלא טירה בחול, והכרתם לכאורה את אלוהים היא פרי דמיונם ותו לא. למעשה, אנשים אלה שהשקיעו לכאורה מאמץ רב בדברי האל, מעולם לא הבינו מהי אמונה אמיתית, מהו ציות אמיתי, מהי אכפתיות אמיתית, או מהי ההכרה האמיתית של אלוהים. הם לוקחים תאוריה, דמיון, ידע, מתנה, מסורת, אמונות טפלות, ואף את ערכי המוסר של האנושות, והופכים אותם ל"השקעות הון" ו"כלי נשק צבאיים" לשם האמונה באלוהים והחיפוש אחריו, ואף הופכים אותם ליסודות אמונתם באלוהים וחיפושם אחריו. במקביל, הם גם לוקחים את ההון ואת כלי הנשק הללו והופכים אותם לקמע קסם להכרת אלוהים, ועמידה והתמודדות עם ניסיונו, בדיקתו, ייסוריו ושיפוטו של אלוהים. בסופו של דבר, יציר כפיהם איננו אלא מסקנות על אלוהים הספוגות בקונוטציה דתית ובאמונות טפלות פיאודליות, וכל זה אינו אלא תפיסה רומנטית, גרוטסקית וחידתית, ודרכם להכיר ולהגדיר את אלוהים יצוקה באותה תבנית של אותם האנשים המאמינים רק בשמיים ממעל, או באיש הזקן שבשמיים, בעוד שממשיותו של אלוהים, מהותו, טבעו, התכונות השייכות לו, הווייתו וכו' — כל הדברים הקשורים באלוהים האמיתי בעצמו —הם דברים שלא הצליחו לתפוס – דברים לא רלוונטיים ואף מנוגדים לחלוטין לתפיסתם. כך, על אף שהם חיים על פי ההדרכה והתמיכה של דברי האל, הם בכל זאת אינם מסוגלים באמת לפסוע בנתיב של יראת אלוהים והסתלקות מרע. הסיבה האמיתית לכך היא שהם מעולם לא התוודעו לאלוהים, ומעולם לא היו להם קשר או התקשרות אמיתית איתו, ועל כן לא התאפשר להם להגיע לכדי הבנה הדדית עם אלוהים, או לעורר בקרבם אמונה אמיתית בו בחיפוש אחריו או בעבודת אלוהים. צורכם להתייחס כך לדברי האל ולאלוהים – השקפה וגישה אלה הן שחרצו את גורלם להעלות חרס במאמציהם, לנצח לא להיות מסוגלים לצעוד בנתיב יראת אלוהים וההסתלקות מרע. המטרה שאליה הם מכוונים והכיוון בו הם צועדים מסמלים את היותם אויבי אלוהים לנצח נצחים, ומסמלים כי לנצח נצחים לא יוכלו לזכות בישועה.
אם אדם הוא חסיד של אלוהים במשך שנים רבות ודברי האל תומכים בו במשך שנים רבות, אך הגדרתו את אלוהים תהיה זהה במהותה לזו של אדם המשתטח בפני אלילים, הרי שפירוש הדבר שאדם זה לא זכה במציאות של דברי האל. זאת משום שהאדם פשוט לא נוכח במציאות של דברי האל, ולכן למציאות, לאמת, לכוונות, ולדרישות מהאנושות, הטבועות כולן בדברי האל, לא היה כל קשר אליו. כלומר, לא משנה עד כמה יתאמץ אדם כזה להבין את המשמעות השטחית של דברי האל, מאמץ זה חסר תועלת: הוא תר אחר מילים בלבד ועל כן כל שיקבל יהיה מן הסתם מילים בלבד. גם אם הדברים שנושא אלוהים הם פשוטים או סתומים כלפי חוץ, הם כולם אמיתות חיוניות לאדם כשהוא נוכח בחיים, הם מעיין מים חיים המאפשר לו לשרוד בגוף ובנפש. הם מספקים את כל מה שהאדם צריך כדי להישאר בחיים, הם הדוֹגמה והאמונה המשמשות אותו בחיי היום-יום, הנתיב, המטרה והכיוון שעליו לצלוח כי לזכות בישועה, כל אמת שאמורה להיות בידיו כיציר נברא בפני אלוהים, כל אמת בנוגע להישמעות לאלוהים ועבודת אלוהים. הם הערובה המבטיחה את הישרדותו של האדם, הם לחם חוקו של אדם והם גם התמיכה החסונה המאפשרת לאדם להיות חזק ולעמוד על רגליו. הם עשירים במציאות האמת של האנושות הרגילה, כפי שהאנושות שנבראה מביאה אותה לידי ביטוי, הם עשירים באמת שבאמצעותה האנושות נחלצת מהשחיתות וחומקת ממלכודות השטן, הם עשירים בהוראה, תוכחה ועידוד בלתי נלאים, ובנחמה שהבורא מעניק לאנושות שנבראה. הם המשואה המנחה את בני האדם והופכת אותם לנאורים כך שיבינו את כל הדברים החיוביים, הם הערובה שמבטיחה כי בני האדם ייווכחו ויזכו בכל מה שצודק וטוב, הם המדד שעל פיו כל בני האדם, האירועים והעצמים נמדדים והם גם סמן הניווט אשר מוביל את בני האדם לישועה ולנתיב האור. רק כשהוא חווה באמת את דברי האל, זוכה האדם באמת ובחיים. רק כך הוא מבין מהי האנושות הרגילה, מה הם חיים בעלי משמעות, מה הוא יציר בריאה אמיתי, מהי הישמעות אמיתית לאלוהים. רק כך הוא מבין את האכפתיות הנחוצה כלפי אלוהים, את אופן מילוי חובותיו של יציר נברא ואת אופן אימוץ דמותו של אדם אמיתי. רק כך הוא מבין מה פשר האמונה הממשית ועבודת אלוהים הממשית. רק בכך הוא מבין מיהו המושל בשמיים ובארץ ובכל צבאם. רק כך הוא מבין את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה מושל, מוביל ומקיים את בריאתו. רק כך הוא מבין ותופס את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה קיים, מתגלה, ופועל... במנותק מהחוויה האמיתית של דברי האל, אין לאדם כל ידע אמיתי או תובנות כלשהן באשר לדברי האל והאמת. אדם שכזה הוא ממש גווייה מהלכת, קליפה ריקה, וכל הידע המתייחס לבורא אינו נוגע לו כלל ועיקר. בעיני אלוהים, אדם שכזה מעולם לא האמין בו ומעולם לא היה חסיד שלו, ולכן אלוהים אינו מכיר בו לא כמאמין ולא כחסיד, ועוד פחות מכך כיציר בריאה אמיתי.
יציר בריאה אמיתי צריך לדעת מי הוא הבורא, לשם מה נועדה בריאת האדם, כיצד למלא את חובותיו של יציר נברא וכיצד לעבוד את אדון הבריאה כולה. עליו להבין את כוונות הבורא, משאלותיו ודרישותיו, לתפוס ולדעת אותן, ולמלא אחריהן, ועליו לפעול בהתאם לדרכי אלוהים – יראת אלוהים והסתלקות מרע.
מהי יראת אלוהים? וכיצד להסתלק מרע?
הכוונה ב"יראת אלוהים" אינה פחד ואימה חסרי שם, ואף לא התחמקות, התרחקות או הערצה או אמונה טפלה. הכוונה היא הערכה, כיבוד, אמון, הבנה, אכפתיות, צייתנות, קידוש, אהבה, וכן עבודת אלוהים ללא תנאים וללא תלונות, גמול וכניעה. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו כל הערכה אמיתית, אמון אמיתי, הבנה אמיתית, אכפתיות או צייתנות אמיתיות, אלא רק אימה ומועקה, רק ספק, אי הבנה, התחמקות והימנעות. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו קידוש וגמול אמיתיים. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, לאנושות לא יהיו עבודת אלוהים וכניעה אמיתיים, אלא רק הערצה עיוורת ואמונות טפלות. ללא הכרה אמיתית של אלוהים, האנושות לא תוכל לפעול על פי דרכי אלוהים, או לירוא את אלוהים, או להסתלק מרע. בניגוד גמור לכך, כל פעילות והתנהגות של האדם יהיו מלאות במרדנות ובהתרסה, בלשון הרע והאשמה ובביקורת משמיצה נגד אלוהים, ובהתנהגות רעה המנוגדת לחלוטין לאמת ולמשמעות האמיתית של דברי האל.
משיהיה בה אמון אמיתי באלוהים, האנושות תדע באמת כיצד ללכת בעקבות אלוהים ולהיות תלויה בו. רק משיהיה בה אמון אמיתי באלוהים ותלות בו, תוכל האנושות להבין ולתפוס באמת. עם התפיסה האמיתית של אלוהים תבוא גם האכפתיות האמיתית כלפיו. רק עם האכפתיות האמיתית כלפי אלוהים, תוכל האנושות להישמע באמת. רק עם הצייתנות האמיתית לאלוהים, תוכל האנושות לקדש אותו באמת. רק עם הקידוש האמיתי של אלוהים, תוכל האנושות לזכות בגמול ללא תנאים וללא תלונות. רק עם אמון ותלות אמיתיים, הבנה ואכפתיות אמיתיות, צייתנות אמיתית, קידוש וגמול אמיתיים, תוכל האנושות להכיר באמת את טבעו ומהותו של אלוהים, ואת זהותו של הבורא. רק משתכיר האנושות את הבורא באמת, תוכל לעורר בקרבה עבודת אלוהים וכניעה אמיתיות. רק משתעבוד את הבורא ותיכנע לו באמת, תוכל האנושות באמת לוותר על דרכיה הרעות, כלומר להסתלק מרע.
דבר זה מהווה את כלל התהליך של "יראת אלוהים וההסתלקות מרע", וזהו גם כל תוכנה של יראת האל וההסתלקות מרע, וכן הנתיב המוביל אל יראת אלוהים וההסתלקות מרע.
"יראת אלוהים וההסתלקות מרע" והכרה של אלוהים מחוברים ביניהם בעבותות חזקים באופן שאינו ניתן להפרדה והקשר ביניהם מובן מאליו. אם האדם מעוניין להגיע להסתלקות מרע, עליו ראשית לירוא את אלוהים. אם האדם מעוניין ביראה ממשית של אלוהים, עליו ראשית להכיר את אלוהים באמת. אם האדם מעוניין להכיר את אלוהים באמת, עליו ראשית לחוות את דברי האל ולהיווכח במציאות של דברי האל, לחוות את תוכחת אלוהים ואת משמעתו, את ייסוריו ושיפוטו. אם האדם מעוניין לחוות את דברי האל, עליו ראשית להתייצב פנים אל פנים מול דברי האל, לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים, ולבקש מאלוהים שיזמן לו הזדמנויות לחוות את דבריו, בדמות סביבות שונות הכוללות אנשים, אירועים ועצמים. אם האדם מעוניין לעמוד פנים אל פנים מול אלוהים ומול דברי האל, עליו ראשית להיות בעל לב פשוט וישר, נכונות לקבל את האמת, רצון לשאת בסבל, נחישות ואומץ לסור מרע, והשאיפה להפוך ליציר בריאה אמיתי... כך, צעד אחד צעד, תתקרבו יותר מאי פעם לאלוהים, לבכם יהפוך אפילו לטהור משהיה, וחייכם וערכם וכן הכרתכם את אלוהים יהפכו למשמעותיים יותר, וזוהרם יתחזק. עד שיום אחד, תרגישו שהבורא כבר אינו חידה, שהבורא מעולם לא נסתר מעיניכם, שהבורא מעולם לא הסתיר את פניו מכם, שהבורא כלל אינו רחוק מכם, שהבורא כבר אינו הדבר שאתם משתוקקים אליו כל הזמן במחשבותיכם אך אינכם יכולים להגיע אליו באמצעות רגשותיכם, שהוא באמת ובתמים ניצב על משמרתו מימינכם ומשמאלכם, תומך בחייכם שולט בגורלכם. הוא אינו באופק הרחוק, והוא לא הסתיר עצמו גבוה בעננים. הוא ממש לצדכם, חולש על כל כולכם, הוא כל מה שיש לכם והוא הדבר היחיד שיש לכם. אלוהים שכזה מאפשר לכם לאהוב אותו מכל הלב, לדבוק בו, להיצמד אליו, להעריץ אותו, לפחד לאבד אותו ולא לרצות לעולם להתכחש לו, לא להישמע לו, או להתחמק או להתרחק ממנו. כל רצונכם הוא רק להיות אכפתיים אליו, להישמע לו, לגמול לו על כל מה שהוא נותן לכם ולהיכנע לריבונותו. כבר אינכם מסרבים להנחיה, תמיכה, השגחה ושמירה מצדו, כבר אינכם מסרבים לתכתיביו וצוויו. כל רצונכם הוא להיות חסידיו, לצעוד לצדו, משמאלו או מימינו, כל רצונכם הוא לקבל אותו כחייכם היחידים, לקבל אותו כאדונכם האחד והיחיד, כאלוהיכם האחד והיחיד.
18 באוגוסט, 2014


נכתב על ידי , 25/9/2018 13:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע מתוך הסרט 'איזה קול יפה' – האם משפטו של אלוהים באחרית הימים הוא בגדר עונש או ישועה?


קטע מתוך הסרט 'איזה קול יפה' – האם משפטו של אלוהים באחרית הימים הוא בגדר עונש או ישועה? יש אנשים שקוראים את דברי האלוהים ומגלים שאלוהים אומר אי אילו דברים קשים, שמהווים שיפוט של האנושות, ובכלל זה גינויים וקללות. הם חושבים כך: "אם אלוהים שופט ומקלל אנשים, האם לא נוקע וניענש? כיצד ניתן לומר ששפיטה מסוג כזה נועדה לטהר ולהושיע את האנושות?" בדברי האלוהים נאמר: "מה שאלוהים מקלל הוא המרדנות של האדם, ומה שהוא שופט הוא חטאיו של האדם." "מטרתם של כל הגילויים החמורים של המלה היא להוביל אותך אל הדרך הנכונה" (הדבר מופיע בבשר). כיצד להבין נכונה את עבודת השפיטה של אלוהים באחרית הימים?      
נכתב על ידי , 24/9/2018 14:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סרט חדש 2018 'קרב' | השתחררות מאזיקי הפרושים המודרניים


 

סרט חדש 2018 'קרב' | השתחררות מאזיקי הפרושים המודרניים
ז'אנג הוי היה בעבר בכיר בכנסייה ביתית בסין. מאז ומעולם הוא היה מחפש נלהב של האמת שהמתין לשובו של אלוהים. בשנים האחרונות הוא חזה כיצד הכנסייה ננטשת בהדרגה והופכת לעזובה. גם רוחו שלו קמלה, והוא לא מצא נושאים לדרשות שלו. בנוסף לכך, אשתו נפטרה בפתאומיות, וזו הייתה מכה אדירה בעבורו. בדרך מקרה הוא פגש שתי עדות מכנסיית האל הכול יכול. דרך קריאת דברי האל הכול יכול, רוחו הצמאה הושקתה והוזנה והוא זכה לטעום את הטעם המתוק של עבודת רוח הקודש. הוא הגיע למסקנה שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו ששב, וקיבל על עצמו את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. אבל כאשר נודע לכומר ולעמיתים מהכנסייה שלו שהוא מאמין באל הכול יכול, הם עשו כל שביכולתם כדי לעכב אותו ולהפריע לו. לאחר שהניסיונות שלהם לפתות את ז'אנג הוי במעמד ובכסף כשלו, הם ניצלו את החתונה של בנו כדי לגרום לו לוותר על דרך האמת. קרב רוחני מתחולל בדממה... האם יוכל ז'אנג הוי לבטוח באלוהים כדי לזהות את התכסיסים של שותפיו לעבודה? האם הוא יצליח לחמוק מהמלכודות וההגבלות שלהם ולחזור לעמוד לפני כס מלכותו של אלוהים?

 

נכתב על ידי , 19/9/2018 07:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מערכון 'פנייה שגויה' | What Path Should We Take as We Believe in God


מערכון 'פנייה שגויה'
כשז'או סון שומעת את הדברים שאמר ישוע בשובו, היא חשה שזו אמת צרופה, אך היא חוששת ששיעור קומתה הוא קטן מדי ושאינה מסוגלת להבחין, ולכן היא מחפשת את הכומר שלה, כדי שיהיה שומר הסף. במפתיע, בדרך לביתו, היא נתקלת באחות ז'נג לו. האחות ז'נג משתפת אותה באמת, ובסופו של דבר ז'או סון חווה התעוררות רוחנית ומבינה שכדי לקדם בברכה את שובו של ישוע, עליה להתמקד בשמיעת קולו אל אלוהים, ושזו הדרך היחידה ללכת בעקבותיו. ההערצה העיוורת וההליכה בעקבות הכמרים והבכירים היא פשוט פנייה לא נכונה בדרך.
הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
נכתב על ידי , 18/9/2018 07:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על חייו של פטרוס


 

פטרוס הוא אות ומופת שאלוהים הציג לאנושות, והוא אישיות ידועה מאוד. מדוע אלוהים הציב אדם כה צנוע כאות ומופת, ומדוע דורות מאוחרים יותר מהללים אותו? כמובן, מיותר לציין התשובה לשאלה קשורה קשר הדוק לאופן שבו הוא התבטא ולנחישותו לאהוב את אלוהים. כדי להבין היכן בא לידי ביטוי לבו של פטרוס שהיה מלא אהבה לאלוהים ומהו טיב חייו עשירי החוויות, עלינו לחזור לעידן החסד, כדי להביט שוב במנהגי התקופה ולראות את פטרוס של העידן ההוא.
פטרוס נולד למשפחה יהודית ממוצעת של חקלאים. הוריו פרנסו את המשפחה כולה בחקלאות, והוא היה בנם הבכור. היו לו ארבעה אחים ואחיות. מובן שזה לא החלק העיקרי של הסיפור – פטרוס הוא רק הדמות הראשית שלנו. כשהוא היה בן חמש, הוריו התחילו ללמד אותו לקרוא. באותה תקופה, העם היהודי היה מלומד למדי – היהודים היו מתקדמים מאוד בתחומים כגון חקלאות, תעשייה ומסחר. תחת השפעתה של הסביבה החברתית הזו, הוריו של פטרוס שניהם רכשו השכלה גבוהה. אף על פי שהם היו בני כפר, היה להם ידע עשיר למדי שלא נופל מהשכלתו של סטודנט ממוצע כיום. אין ספק שהיוולדותו של פטרוס לתנאים חברתיים מצוינים כאלה הועילה לו מאוד. הוא היה נבון מאוד, והוא למד דברים חדשים במהירות רבה. לאחר שהוא התחיל ללמוד, הוא הצליח להקיש ולהסיק מסקנות בשיעוריו ללא מאמץ מיוחד. הוריו היו גאים שיש להם בן כל כך חכם, ולכן הם השקיעו כל מאמץ כדי לאפשר לו ללמוד, בתקווה שהוא יוכל להתקדם ויהיה מסוגל לתפוס איזושהי עמדה רשמית בחברה של אותה תקופה. מבלי לשים לב לכך, פטרוס פיתח עניין באלוהים. לכן, כשהוא היה בן ארבע עשרה ולמד בבית הספר התיכון, הוא מאס בתוכנית הלימודים של תרבות יוון העתיקה, ובז במיוחד לבני האדם והדברים הבדיוניים בהיסטוריה היוונית העתיקה. מאותו רגע ואילך, פטרוס, שזה עתה נכנס לאביב חייו, התחל לחקור את החיים האנושיים ולבוא במגע עם החברה. הוא לא גמל להוריו על הכאבים שהם סבלו במצפון, משום שהוא הבין בבירור שכל בני האדם משטים בעצמם, ושהם חיים ללא טעם, והורסים את חייהם במאבק על פרסום ועושר. הסיבה לכך שהוא ראה זאת קשורה במידה רבה לסביבה החברתית שהוא היה בא. ככל שבני האדם יודעים יותר, כך הקשרים הבין-אישיים שלהם מורכבים יותר, וכך העולם הפנימי של בני האדם מורכב יותר, ולכן כך יש יותר חלל בבני האדם. בנסיבות האלה, פטרוס החל לחקור בכל מקום בזמנו הפנוי, וחלק הארי של בני האדם שהוא חקר אצלם היו דמויות דתיות. נדמה היה שיש לו תחושה מעורפלת בלבו שאפשר לבער את כל הדברים הבלתי מובנים בעולם האנושי באמצעות העולם הדתי, ולכן הוא ביקר באופן קבוע בבית תפילה שהיה קרוב לביתו והשתתף בפולחן הדתי. הוריו לא ידעו על כך, ובמהירה, פטרוס, שתמיד הצטיין בהתנהגותו ובלימודיו, התחיל לשנוא את הלימודים. תחת השגחתם של הוריו, הוא בקושי סיים את הלימודים התיכוניים. הוא שחה אל החוף מאוקיינוס הידע, לקח נשימה עמוקה, ומאותו רגע והלאה, איש לא חינך אותו או הגביל אותו.
לאחר שהוא סיים את לימודיו, הוא התחיל לקרוא כל מיני ספרים, אך בגיל שבע עשרה, עדיין לא היה לו ניסיון חברתי רב. לאחר שהוא סיים את לימודיו ועזב את בית הספר, הוא התפרנס בעבודה חקלאית תוך שהוא פינה כמה שיותר זמנו לקריאת ספרים והשתתפות בפולחן הדתי. הוריו, שהיו מלאי תקווה בנוגע לעתידו הרבו לקלל את השמיים על "בנם המרדן". אולם על אף כל זה, לא ניתן היה לעצור את לבו הרעב והצמא לצדק. הוא סבל לא מעט מכשולים בחוויותיו, אך היה לו לב רעבתן, ולכן הוא צמח כמו דשא אחרי הגשם. תוך זמן לא רב, התמזל מזלו והוא נתקל בבני אדם בכירים מהעולם הדתי, ומשום שלבו המשתוקק היה כל כך חזק, הוא היה בקשר עם בני האדם האלה בתדירות רבה יותר ויותר, והוא העביר כמעט את כל זמנו איתם. רק כשהוא צלל בשמחה ובסיפוק, הוא גילה לפתע שמבין בני האדם האלה, רובם האמינו במילים, אך איש לא היה מסור לדת בלבו. עם לבו הצודק והפשוט, איך פטרוס יכול היה לספוג כזו מהלומה. הוא גילה שכמעט כל בני האדם שהוא בא איתם במגע הם חיות בלבוש אדם – בעלי חיים עם פרצוף אנושי. באותה עת, פטרוס היה מאוד תמים, ולכן הוא התחנן בפניהם מלבו. אולם איך ייתכן שדמויות דתיות ערמומיות ונכלוליות יקשיבו להפצרתו של עלם מלא מרץ ואנרגיה? בעת ההיא, פטרוס חש את הריקנות האמיתית של החיים האנושיים, וכשהוא צעד את הצעד הראשון שלו אל שלב החיים הזה, הוא נכשל... שנה אחת לאחר מכן, הוא עזב את בית התפילה והתחיל את חייו העצמאיים.
לאחר שפטרוס בן ה-18 סבל מכשול אחד, הוא הפך להרבה יותר בוגר ומתוחכם. כל התמימות של צעירותו נעלמה כלא הייתה, והמכשול הזה דיכא ללא רחמים את כל התום והטבעיות שלו. מאותו רגע ואילך, הוא החל לעבוד כדייג. לאחר מכן, אפשר היה לראות שהיו בני אדם על סירת הדיג שלו שהקשיבו להטפותיו. הוא דג דגים לפרנסתו והטיף לכל עבר. כל בני האדם שהוא הטיף להם היו מהופנטים מהדרשות שלו, משום שמה שהוא אמר עלה בקנה אחד עם הלך רוחם של בני האדם הפשוטים של אותה תקופה. כל בני האדם התרגשו מאוד מהכנות שלו, והוא הרבה ללמד את בני האדם כיצד להתמודד עם הזולת מהלב, לקרוא לאדון השמיים והארץ וכל צבאם, ולא להתעלם מהמצפון שלהם ולעשות את הדברים הלא ייצוגיים, אלא לְרַצות את האל שהם אוהבים בלבם בכל הדברים... בני האדם הרבו להתרגש למשמע הדרשות שלו. הוא עורר בכולם השראה, והם היו בוכים בכי תמרורים לעתים קרובות. בעת ההיא, כל חסידיו העריצו אותו עד מאוד. הם היו כולם חסרי כל, ומשום ההשפעות החברתיות של התקופה, מובן שהיו לו מעט חסידים. הוא חווה גם רדיפה מהעולם הדתי בחברה של התקופה ההיא. זו הסיבה שהוא כל הזמן עבר ממקום למקום, וחי חיי בדידות במשך שנתיים. הוא זכה ללא מעט תבונה בשנתיים האלה, שהתאפיינו בחוויות יוצאות מן הכלל, והוא למד הרבה מאוד דברים שהוא לא ידע בעבר. פטרוס היה אז אדם שונה לחלוטין מהאדם שהוא היה בגיל 14 – נדמה שלא היה בינו לבין אותו נער שום דבר במשותף. לאורך השנתיים האלה, הוא נתקל בבני אדם מכל מיני סוגים, והוא ראה כל מיני אמיתות לגבי החברה. מאותו שלב, הוא נפטר לאט-לאט מכל הטקסים של העולם הדתי. משום המגמה בעבודתה של רוח הקודש באותה תקופה, הוא הושפע באופן עמוק. ובאותו שלב, גם ישוע כבר פעל מזה מספר שנים, ולכן עבודתו של פטרוס גם הושפעה מעבודתה של רוח הקודש באותה עת, אך הוא עדיין לא פגש בישוע. זו הסיבה לכך שכאשר הוא הטיף, הוא זכה בדברים רבים שדורות של קדושים מעולם לא זכו בהם. כמובן, באותו שלב, הוא כבר שמע על ישוע, אך מעולם לא הזדמן לא להיפגש איתו פנים אל פנים. הוא רק קיווה וצמא בלבו לראות את הדמות השמימית הזו שנולדה לרוח הקודש.
הוא דג בסירה שלו בדמדומי ערב אחד (ליד חופו של ים כינרת), ועל אף שהוא אחז בחכה בידו, דעתו הייתה עסוקה בדברים אחרים. אור הדמדומים האיר את פני המים כמו בריכת דם במרחבי האוקיינוס. האור השתקף בפניו הצעירים אך הרגועים והיציבים של פטרוס, כאילו הוא היה מהורהר מאוד. באותו רגע, באה רוח קלה, והוא חש לפתע שחייו בודדים, ולכן, הוא חווה תחושה של אומללות. מי הים שיקפו את האור גל אחרי גל, וניכר היה שלא היה בו כל רצון לדוג באותו רגע. בדיוק כשהוא שקע במחשבותיו על דברים שונים, הוא לפתע שמע מישהו מאחוריו אומר: "שמעון היהודי, בר-יונה, ימי חייך בודדים. האם תהיה חסיד שלי?" כשפטרוס שמע זאת, הוא היה בהלם, והוא הפיל את החכה שהייתה בידו, והיא מיד שקעה לקרקעית המים. פטרוס מיהר להסתובב במקומו, והוא ראה אדם עומד על הסירה שלו. הוא הביט בו מכף רגל ועד ראש: שיערו, שגלש על כתפיו, היה מעט זהוב-צהוב באור השמש, ובגדיו היו אפורים. הוא היה בגובה בינוני ולבושו היה לגמרי זה של גבר יהודי. באור הדמדומים, בגדיו האפורים נראו קצת שחורים, ונדמה היה שפניו בוהקים במקצת. פטרוס רצה לראות את ישוע כמה פעמים, אך בכל פעם הוא לא יכול היה לעשות זאת. באותו רגע, הוא האמין ברוחו שהאדם הזה הוא בהחלט האחד הקדוש שבלבו, ולכן הוא השתחווה על הסירה שלו: "האם ייתכן שאתה האדון שבא להטיף את הבשורה של מלכות השמיים? שמעתי על חוויותיך, אך מעולם לא ראיתי אותך. רציתי להיות חסיד שלך, אך לא יכולתי למצוא אותך." ישוע כבר צעד אל התא הפנימי והתיישב בשקט. הוא אמר:[א] "בוא שב לצדי. באתי לחפש את בני האדם שאוהבים אותי באמת ולהפיץ את הבשורה של מלכות השמיים. אני הולך לכל מקום כדי לחפש את בני האדם שהם תמימי דעים איתי. האם אתה מוכן לכך?" פטרוס השיב: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. מכיוון שאני אוהב את האב שבשמיים, איך ייתכן שלא יהיה מוכן להיות חסיד?" על אף שהתפיסות הדתיות שבדבריו של פטרוס היו חזקות למדי, ישוע חייך והנהן בסיפוק. באותו רגע, תחושה של אהבה אבהית לפטרוס מילאה אותו.
פטרוס היה חסיד של ישוע במשך כמה שנים, והוא ראה דברים רבים בישוע שאחרים לא ראו. לאחר שהוא היה חסיד שלו במשך שנה, ישוע בחר בו כבכיר מבין שנים עשר תלמידיו. (מובן שזה היה עניין של לבו של ישוע, ובני האדם לא היו מסוגלים כלל לראות זאת.) כל מהלך של ישוע שימש לו אות ומופת בחייו, ופטרוס חרט את דרשותיו של ישוע במיוחד על לוח לבו. הוא היה מתחשב ומסור מאוד לישוע, ומעולם לא היו לו תלונות לישוע. זו הסיבה לכך שהוא הפך לבן לוויה נאמן של ישוע בכל אשר הוא פנה. פטרוס הקפיד על תורתו של ישוע, על דבריו העדינים, ועל כל מה שהוא אכל, על כל מה שהוא לבש, על חיי היום-יום שלו ועל מסעותיו. הוא התחקה אחר ישוע בכל הדברים. הוא לא היה צדקן, אלא השליך מעליו את כל הדברים המיושנים הקודמים שלו והתחקה אחר ישוע בדבריו ובמעשיו. זה היה השלב שבו הוא הרגיש שהשמיים והארץ וכל צבאם מצויים בידיו של האל הכול יכול, וזו הסיבה לכך שלא הייתה לו בחירה, אלא שהוא עשה כל דבר לפי האות והמופת שקבע ישוע. הוא ראה מחייו של ישוע שהוא לא צדקן במעשיו, ושהוא גם לא מתרברב לגבי עצמו, אלא מרגש את בני האדם באהבה. במצבים שונים, פטרוס יכול היה לראות את טיבו של ישוע. זו הסיבה לכך שישוע הפך למודל החיקוי של פטרוס. בחוויותיו, הוא הרגיש את חביבותו של ישוע יותר ויותר. הוא אמר משהו כזה: "חיפשתי את האל הכול יכול בתבל, וראיתי את פלאי השמיים והארץ וכל צבאם, ולכן, אני חש באופן עמוק יותר בחביבותו של האל הכול יכול. אולם מעולם לא הייתה לי אהבה אמיתית בלבי, ומעולם לא ראיתי את חביבותו של האל הכול יכול במו עיניי. היום, בעיניו של האל הכול יכול, אני מוצא חן בעיניו, ואני סוף-סוף מרגיש את חביבותו של אלוהים, וסוף-סוף גיליתי שמבחינתו של אלוהים, העיקר הוא לא רק לברוא את כל הדברים שיגרמו לאנושות לאהוב אותו. בחיי היום-יום שלי, מצאתי את חביבותו האינסופית. איך ייתכן שהיא תוגבל רק למצב הנוכחי הזה?" כשהזמן חלף, נמצאו גם דברים חביבים רבים בפטרוס. הוא היה צייתן מאוד לישוע, ומובן שהוא סבל לא מעט מכשולים. כשישוע לקח אותו לאתרים שונים שבהם הוא הטיף, פטרוס תמיד הצטנע והקשיב לדרשותיו של ישוע. הוא מעולם לא הפוך ליהיר משום כל שנותיו כחסיד. לאחר שישוע סיפר לו שהסיבה לבואו היא כדי להיצלב ולהשלים את עבודתו, פטרוס היה עצוב מאוד לעתים קרובות, והוא היה בוכה לבדו בסתר. עם זאת, היום "המצער" הזה הגיע. לאחר שישוע נעצר, פטרוס בכה לבד בסירת הדיג שלו והתפלל הרבה מאוד, אך הוא ידע בלבו שזה היה רצונו של האל האב ושאיש לא יכול לשנות זאת. הוא היה עגמומי ללא הרף, והוא בכה תחת השפעת האהבה – כמובן, זו חולשה אנושית, ולכן, כשהוא ידע שישוע ייצלב, הוא שאל את ישוע: "אחרי שתעזוב, האם תחזור לחיות בקרבנו ולהשגיח עלינו? האם עדיין אהיה מסוגל לראות אותך?" על אף שהמילים האלה היו די תמימות, ועל אף שהן היו גם מלאות במושגים אנושיים, ישוע הכיר את טעם כאבו של פטרוס, ולכן הוא התחשב בחולשה שלו משום אהבתו: "פטרוס, אהבתי אותך. האם אתה יודע זאת? על אף שאין היגיון במה שאתה אומר, האב הבטיח שאחרי קימתי לחייה, אופיע בפני האנושות במשך 40 ימים. האם אתה לא מאמין שרוחי תרעיף עליך חסד לעתים קרובות?" לאחר מכן, פטרוס התנחם במקצת, אך הוא תמיד הרגיש שהיה חיסרון במה שהיה מושלם מלבד זאת. לכן, לאחר שישוע קם לתחייה, הוא הופיע בפניו בגלוי בפעם הראשונה, אך כדי למנוע מפטרוס לדבוק במושגיו, ישוע סירב לאכול את הסעודה הנדיבה שפטרוס הכין לו ונעלם כהרף עין. באותו רגע, פטרוס הבין את ישוע סוף-סוף באופן מעמיק, ואהב את האדון ישוע אפילו יותר. לאחר קימתו לתחייה, ישוע הרבה להופיע בפני פטרוס. אחרי 40 יום, כשהוא עלה השמיימה, הוא הופיע בפני פטרוס שלוש פעמים. כל פעם שבה הוא הופיע הייתה ברגע שבו רוח הקודש עמדה להשלים את עבודה ושעבודה חדשה עמדה להתחיל.
פטרוס התפרנס מדיג במשך כל חייו, אך הוא חיי למען ההטפה. בשנותיו המאוחרות, הוא כתב את איגרות פטרוס הראשונה והשנייה, ומספר מכתבים לכנסיות פילדלפיה של אותה עת. הוא ריגש מאוד את אנשי התקופה. הוא מעולם לא הרצה בפני בני אדם בזכות עצמו, אך הוא סיפק להם אספקה ראויה לחיים. בחייו, הוא מעולם לא שכח את משנתו של ישוע במהלך חייו – היא המשיכה להוות לו השראה. כשהוא היה חסיד של ישוע, הוא גמר בדעתו שבמותו, הוא יגמול לישוע על אהבתו, והחליט להתחקות אחר ישוע בכל הדברים. ישוע הבטיח לא את זה, ולכן, כשהוא היה בן 53 (יותר מ-20 שנים אחרי שהוא נפרד מישוע), ישוע הופיע בפניו כדי לממש את ההבטחה הזו. בשבע השנים שלאחר מכן, פטרוס העביר את חייו בהכרה עצמית. יום אחד, אחרי שבע שנים, הוא נצלב במהופך, מה ששם קץ לחייו היוצאים מן הכלל.
הערות שוליים:
א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "הוא אמר."





 

נכתב על ידי , 16/9/2018 14:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל האוהבים את אלוהים בכנות הם אנשים ישרים


טהורים וישרים כילד, תמימים ומלאי חיים, מלאי עזוז נעורים,

 

הם כמו מלאכים שבאים אל העולם.

 

ללא שקרים, ללא מרמה והטעייה, עם לב פתוח וכנה, הם חיים בכבוד.

 

הם נותנים את לבם לאלוהים, אלוהים בוטח בהם והם האנשים הישרים שאלוהים אוהב.

 

לכל אוהבי האמת יש לב ישר.

 

אנשים ישרים נהנים לנהוג על פי האמת, וכשהם נשמעים לאלוהים לבם שליו.

 

הם יראים את אלוהים, סרים מרע וחיים לאור דברי האל. הם חיים בדברי האל, משוחררים וחופשיים.

 

הם מקבלים את הבחינה המדוקדקת של אלוהים וחיים במחיצתו.

 

אלה האוהבים את אלוהים הם מאושרים ושמחים.

 

אני אוהב את אלוהים, לבי שקט ומאושר, וחיי כל כך קלים כשאני פועל לאור דברי האל.

 

בלבי רק אלוהים קיים, רק האמת. דברי האל נעשו חיי.

 

אני חי לאור דברי האל מדי יום. אלוהים מברך אותי ורוח הקודש מנחה אותי.

 

אני מקבל את הבחינה מדוקדקת של אלוהים וחי במחיצתו. אלה האוהבים את אלוהים בכנות הם מאושרים ושמחים.

 

אני חי לאור דברי האל מדי יום. אלוהים מברך אותי ורוח הקודש מנחה אותי.

 

מלכות המשיח היא גן עדן לאנשים ישרים

 

והיא ביתם היפהפה.

 

מתוך 'צעד בעקבות השה ושיר שירים חדשים'

 

נכתב על ידי , 14/9/2018 07:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

723

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבת אלוהים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבת אלוהים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ