לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ישועת האל הכול יכול


" ייתכן שצפייתו לא יודעת סוף, וייתכן שצפייתו באה אל סופה. אולם עליכם לדעת בדיוק איפה נמצאים לבכם ורוחכם כעת. מתוך 'אנחתו של האל הכול יכול'"

Avatarכינוי:  שבחו את אלוהים,

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

10/2018

מהי ההתגלמות כבשר ודם? מה מהותה של ההתגלמות כבשר ודם?



 

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים בהתגלמותו הראשונה חי על פני האדמה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי, אך ביצע את כהונתו במשך שלוש וחצי מהשנים האלה בלבד. הן במשך הזמן שבו עבד והן בטרם החל בעבודתו, היתה לו אנושיות רגילה. הוא שכן באנושיותו הרגילה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. לכל אורך שלוש וחצי השנים האחרונות, הוא התגלה כאלוהים בהתגלמותו. בטרם החל לבצע את כהונתו, הופיע באנושיות רגילה ושגרתית, מבלי להראות סימן כלשהו לאלוהותו, ורק לאחר שהחל לבצע את כהונתו באופן רשמי, אלוהותו באה לידי ביטוי. חייו ועבודתו במהלך עשרים ותשע השנים הראשונות הדגימו כי הוא בן אדם אמיתי, בר אנוש, בשר ודם; שכן כהונתו החלה ברצינות רק לאחר גיל עשרים ותשע. משמעותה של ההתגלמות היא כי אלוהים מופיע בבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם שברא, בדמות בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם בבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם, בעל אנושיות רגילה; דבר זה, לכל הפחות, מוכרח להיות אמת. למעשה, ההשלכה של התגלמות אלוהים בבשר ודם היא כי אלוהים חי ועובד כבשר ודם, אלוהים בעצם מהותו נעשה בשר ודם, נעשה אדם. את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם ניתן לחלק לשני שלבים. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, מחסה, שינה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במלים אחרות, במהלך השלב הראשון הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהחל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם מעטפת אנושית רגילה, מבלי להראות כל סימן חיצוני לעל-טבעי. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו, ובמשך הזמן הזה אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין בשירות העבודה הרגילה של אלוהותו; שכן בעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד לשלב שבו הוא מסוגל לבצע את כהונתו. כך, השלב השני של חייו הוא לבצע את כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין, היא שאנושיותו עדיין אינה שווה לכלל העבודה האלוהית, אינה בוגרת עדיין; רק לאחר שאנושיותו מתבגרת, נעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את כהונתו. כיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, ואילו בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. אילו אלוהים החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, נותן אותות על-טבעיים ועושה נסים, לא היתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית; לא ייתכן בשר ודם ללא אנושיות, ואדם ללא אנושיות אינו בן אדם. בדרך זו, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של התגלמות אלוהים בבשר ודם.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

גם לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, אלוהותו עדיין שוכנת במעטפת החיצונית האנושית כשהוא עושה את עבודתו; אלא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה כבשר ודם רגיל. לפיכך, סוכן העבודה הוא האלוהות השוכנת באנושיותו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך זוהי אלוהות החבויה בתוך אנושיותו; עבודתו נעשית במהותה על ידי אלוהותו המוחלטת, ולא על ידי אנושיותו. אך מבצע העבודה הוא בשרו וגופו. ניתן לומר שהוא אדם וגם אלוהים, כי אלוהים נעשה לאל החי כבשר ודם, עם מעטפת אנושית ומהות אנושית, אך גם מהותו של אלוהים. כיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא מעל לכל אדם שנברא, מעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. וכך, בקרב כל מי שיש לו מעטפת אנושית כשלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם שנבראו. על אף שלכולם יש אנושיות, בני אדם שנבראו הם אנושיים בלבד, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם: בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. את אנושיותו ניתן לראות במראה החיצוני של גופו ובחיי היום יום שלו, אך את אלוהותו קשה לתפוס. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות, והוא אינו על-טבעי כפי שבני אדם מאמינים, קשה מאוד לבני אדם לראות זאת. גם היום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. למעשה, גם לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. הסוגיה הזו פשוטה מאוד: כיוון שאלוהים מתגלם בבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. שילוב זה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים לא יורד ארצה כדי להפוך את האנושיות הרגילה שלו למושלמת. הוא לא בא כדי לעשות את העבודה של האנושות הרגילה, אלא רק כדי לעשות את עבודת האלוהות בקרב האנושות רגילה. מה שאלוהים מגדיר כאנושיות רגילה הוא לא מה שהאדם מתאר לעצמו. האדם מגדיר "אנושיות רגילה" כנישואין וגידול ילדים. עבור האדם[א], דברים אלה פירושם שהוא בן אדם רגיל. אבל אלוהים לא רואה זאת כך. הוא תופס אנושיות רגילה כחשיבת מחשבות אנושיות רגילות וניהול חיים רגילים, והיוולדות לאנשים רגילים. אבל הרגילות שלו אינה כוללת נישואין וילדים, בניגוד לתפיסת האדם. כלומר עבור האדם, האנושיות הרגילה שעלייה אלוהים מדבר היא דבר שהאדם תופס כהיעדר אנושיות, כמעט ללא רגשות ולכאורה ללא צרכים של הבשר, ממש כמו ישוע, שהיה רק בעל חיצוניות של אדם רגיל ולבש צורה של אדם רגיל, אך במהותו לא היה כאחד האדם. מכאן ניתן לראות כי האל בהתגלמותו כבשר ודם אינו מכיל את כל אשר נכלל באנושיות רגילה, אלא רק חלק מן הדברים שבני האדם זקוקים להם כדי לקיים את הכללים של חיים אנושיים רגילים ותפיסה אנושית רגילה. אבל לדברים אלה אין כל קשר עם מה שאדם תופס כאנושיות רגילה. אלה הם הדברים שאלוהים צריך בהתגלמותו כבשר ודם. עם זאת, יש אנשים שטוענים כי ניתן לטעון שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה רק אם יהיה נשוי ויהיו לו ילדים – רק אם תהיה לו משפחה. בלי הדברים האלה, הם אומרים, הוא אינו בן אדם רגיל. אם כן, אני שואל אתכם, האם אלוהים נשוי לרעייה? האם ייתכן שאלוהים יהיה נשוי לבעל? האם יכולים להיות לאלוהים ילדים? האין אלה טענות מופרכות? עם זאת, האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לצוץ מתוך סדקים בין סלעים או ליפול מהשמיים. הוא רק יכול להיוולד למשפחה אנושית רגילה. לכן יש לו הורים ואחיות. אלה הם כל הדברים שחייבים להיות לאל כחלק מן האנושיות הרגילה שלו בהתגלמותו כבשר ודם. כך היה עם ישוע. לישוע היו אב ואם, אחיות ואחים. כל זה היה רגיל. אך אם היה נשוי והיו לו ילדים, האנושיות שלו לא הייתה האנושיות הרגילה שאלוהים רצה עבור האל בהתגלמותו כבשר ודם. כך לא היה מסוגל לייצג את האלוהות בעבודתו. רק משום שלא היה נשוי ולא היו לו ילדים, אך נולד להורים רגילים ולמשפחה רגילה הוא היה מסוגל לבצע את העבודה האלוהית. לשם ההבהרה, אלוהים תופס בן אדם רגיל כמי שנולד למשפחה רגילה. רק אדם כזה כשיר לבצע את עבודת האלוהות. מנגד, אילו היה אדם זה נשוי לבעל או לרעיה, ואילו היו לו ילדים, הרי שלא יכול היה לבצע עבודה אלוהית מכיוון שהוא ניחן באנושיות רגילה שבני האנוש דורשים אך לא באנושיות הרגילה שאלוהים דורש. מחשבותיו של אלוהים וההבנה של בני האדם לרוב שונות מאוד זו מזו כשמים וארץ.

מתוך 'ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם' ב'הדבר מופיע בבשר'

המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא בשר ודם שהרוח מתממשת בו, בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים מתגלם באדם, רוחו מתגלמת בבשר ודם; במלים פשוטות, הדבר מתרחש כאשר אלוהים עצמו שוכן בבשר ודם בעל אנושיות רגילה, ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זוהי משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של אלוהים עצמו. רוח האל היא עליונה. היא כול יכולה, קדושה וצודקת. על כן, בדומה לכך, בשרה ודמה הם גם עליונים, כול-יכולים, קדושים וצודקים. בשר ודם כאלה יכולים לעשות רק מה שצודק ומועיל לאנושות, רק את מה שקדוש, רב-כבוד ועוצמתי, ואינם מסוגלים לעשות שום דבר שמפר את האמת או את המוסר והצדק, לא כל שכן שום דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל היא קדושה, ולפיכך השטן לא מסוגל להשחית את בשרה ודמה. בשרה ודמה ניחנים במהות שונה מזו של בשרו ודמו של האדם. זאת מכיוון שהאדם, ולא אלוהים, הוא זה שאותו השטן השחית. השטן לא יכול בשום אופן להשחית את בשרו ודמו של אלוהים.

מתוך 'בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

(קטעים נבחרים מדברי אלוהים)

 

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 28/10/2018 00:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע מתוך הסרט 'שבור את האזיקים וברח!' – השתחררו מכבלי הפרושים הדתיים וחזרו אל אלוהים


קטע מתוך הסרט 'שבור את האזיקים וברח!' – השתחררו מכבלי הפרושים הדתיים וחזרו אל אלוהים הכמרים בקהילה הדתית מכירים לעומק את כתבי הקודש ולעתים תכופות הם מסבירים לאנשים קטעים מתוך כתבי הקודש. לנו נדמה שהם מכירים את אלוהים, אבל מדוע כה רבים בעולם הדתי מתנגדים לעבודתו של אלוהים בהתגלמותו באחרית הימים ומגנים אותה? האל הכול יכול אומר, "בני האדם שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות מדקלמים כל יום פסוקים מכתבי הקודש, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה" (הדבר מופיע בבשר). 
נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 27/10/2018 15:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האמירה העשרים ואחת




האדם נכשל לאורי ועומד איתן בזכות ישועתי. כשאני מביא ישועה לתבל כולה, האדם מנסה למצוא דרכים להיכנס אל זרם השיקום שלי, אך יש בני אדם רבים שנמחים כליל בשטף השיקום הזה; יש בני אדם רבים שטובעים ושוקעים במים הסוחפים; ויש גם בני אדם רבים שעומדים איתן בשטף, שמעולם לא איבדו את הצפון ולכן הלכו בעקבות השטף עד היום. אני מתקדם במקביל לאדם, אך הוא בכל זאת מעולם לא הכיר אותי – הם מכיר רק את הבגדים שאני לובש כלפי חוץ, אך הוא לא מודע לשפע שנסתר בקרבי. אף על פי שאני מקיים את האדם ונותן לו דברים בכל יום, הוא לא מסוגל לקבלה אמיתית ולא יכול לקבל את כל השפע שאני נותן לו. שום דבר משחיתותו של האדם לא נסתר מעיני – בעיני, עולמו הפנימי הוא כמו השתקפות הירח הבהירה במים. אני לא משחק עם האדם במשחקים, ולא יוצא איתו ידי חובה. העניין הוא שהאדם לא מסוגל ליטול אחריות על עצמו, ולכן האנושות כולה תמיד הייתה מסואבת, וגם כיום היא לא מסוגלת להיחלץ מהסיאוב הזה. האנושות המסכנה ומעוררת הרחמים! מדוע האדם אוהב אותי, אך הוא לא מסוגל לציית לכוונותיה של רוחי? האם באמת לא התגליתי לאנושות? האם האנושות באמת מעולם לא ראתה את פניי? האם ייתכן שלא הייתי מספיק רחום כלפי האנושות? הו, המורדים מבין האנושות כולה! עליי להשמיד אותם תחת רגליי, עליי להעלים אותם בהטלת ייסורים עליהם, וביום שבו המפעל האדיר שלי יושלם, עליי להרחיק אותם משאר האנושות, כדי שהאנושות כולה תכיר את פרצופם המכוער. הסיבה לכך שהאדם רואה את פניי ושומע את קולי רק לעתים רחוקות היא שהעולם כולו דלוח מדי, וההמולה בו רמה מדי, ולכן האדם עצל מכדי לחפש את פניי ולנסות להבין את לבי. האין זו הסיבה לשחיתותו של האדם? האין זו הסיבה לכך שהאדם נזקק? תמיד קיימתי את האנושות כולה; אלמלא כן, אילו לא הייתי רחמן, מי היה שורד עד היום? השפע שבי הוא ייחודי, אך גם כל האסונות נמצאים בידיי, ומי מסוגל להימלט מאסון מתי שרק ירצה? האם תפילותיו של האדם מאפשרות לו לעשות זאת? או שמא הדמעות שבלבו של האדם מאפשרות זאת? האדם מעולם לא התפלל אליי באמת, ולכן מתוך האנושות כולה, איש מעולם לא חי את כל חייו לאור האמת, ובני האדם חיים רק תחת הבלחות אקראיות של האור. זה מה שגרם לכך שהאנושות נזקקת כיום.
כולם קצרי רוח ומוכנים לעשות הכל כדי לקבל ממני משהו, ולכן, בהתאם להלך רוחו של האדם, אני מבטיח לו הבטחות כדי לעורר בו אהבה אמיתית. האם האהבה האמיתית של האדם היא באמת הדבר שנותן לו כוח? האם נאמנותו של האדם אליי היא הדבר שריגש את רוחי בשמיים? השמיים מעולם לא הושפעו כהוא זה ממעשיו של האדם; אילו יחסי כלפי האדם היה מבוסס על מעשיו, האנושות כולה הייתה מוכה בייסורים שאני מטיל. ראיתי בני אדם רבים שדמעות זולגות על לחייהם, וראיתי בני אדם רבים שמוכנים להקריב את לבם בתמורה לשפע שלי. למרות ה"קנאות" הזו, מעולם לא נתתי לאדם את כל מה שיש לי בתשובה לדחפים הפתאומיים שלו, מפני שהאדם מעולם לא היה מוכן להקדיש לי את עצמו ברצון. הסרתי את המסכות של כל בני האדם וזרקתי אותן אל תוך אגם האש, וכתוצאה מכך, הנאמנות לכאורה וההצהרות לכאורה של האדם מעולם לא החזיקו מעמד בפניי. האדם הוא כמו ענן בשמיים – כשהרוח מייללת, הוא פוחד מעוצמתה ולכן הוא מרחף בחופזה אחריה, בפחד עז שהרוח תכה בו על מרדנותו. האין זה פרצופו המכוער של האדם? האין זה הציות כביכול של האדם? האין זה "הרגש האמיתי" והרצון הטוב המזויף של האדם? בני אדם רבים מסרבים להשתכנע על ידי האמרות הרבות שבפי, ובני אדם רבים לא מקבלים את הערכתי, ולכן דבריהם ומעשיהם מסגירים את כוונותיהם המרדניות. האם מה שאני אומר מנוגד לאופיו הישן של האדם? האם לא נתתי לאדם הגדרה מתאימה על פי "חוקי הטבע"? האדם לא באמת נשמע לי, ואילו הוא היה נשמע לי, לא הייתי צריך לומר כל כך הרבה. האדם הוא אשפה חסרת ערך, ועליי להשתמש בהטלת ייסורים כדי לאלץ אותו להתקדם. אם לא אעשה זאת, על אף שדי בהבטחות שנתתי לו כדי לגרום לו לשמחה, כיצד יוכל לבו להתרגש? האדם עבר מאבק כאוב במשך שנים רבות – אפשר לומר שהוא תמיד היה מיואש. כתוצאה מכך, הוא נותר מדוכדך ותשוש מבחינה גופנית ונפשית, ולכן הוא לא מקבל בשמחה את השפע שנתתי לו. עד היום, איש לא מסוגל לקבל ממני את כל המתיקות של הרוח. בני האדם יכולים רק להישאר עלובים ולחכות ליום האחרון.
בני אדם רבים רוצים לאהוב אותי באמת, אך משום שלבם אינו שלהם, אין להם שליטה על עצמם; בני אדם רבים אוהבים אותי באמת במהלך הניסיונות שלי, אך הם עדיין לא מסוגלים לתפוס שאני באמת קיים, והם סתם אוהבים אותי מתוך ריקנות ולא משום קיומי הממשי; בני אדם רבים חושפים בפניי את לבם ואז לא מתייחסים אליהם יותר והשטן חוטף את לבם בכל הזדמנות שיש לו, ולאחר מכן הם עוזבים אותי; בני אדם רבים אוהבים אותי באמת ובתמים כשאני מספק להם את דבריי, אך לא מוקירים את דבריי ברוחם, אלא משתמשים בהם כבדרך אגב כמו ברכוש ציבורי ומטילים אותם בחזרה למקום שממנו הם באו בכל זמן שמתחשק להם. האדם מחפש אותי כשהוא שרוי בכאב והוא מביט אליי במהלך הניסיונות. בעת שלווה, הוא נהנה ממני; בעת מצוקה, הוא מתכחש אליי; כשהוא עסוק הוא שוכח אותי; וכשהוא בטל הוא יוצא ידי חובה עבורי – אך איש מעולם לא אהב אותי לאורך כל חייו. אני רוצה שהאדם יהיה כן איתי: אני לא דורש שהוא ייתן לי דבר, אלא רק שכל בני האדם יתייחסו אליי ברצינות ושבמקום להוליך אותי שולל, הם יאפשרו לי להשיב את הכנות של האדם. הנאורות שלי, ההארה שלי והמחיר של מאמציי מחלחלים אל כל בני האדם, אך כך גם העובדה האמיתית שכל מעשה של האדם מחלחל אל כל בני האדם ומחלחל אל האופן שבו הם מוליכים אותי שולל. נדמה שמרכיבי הרמאות של האדם מלווים אותו עוד ברחם אמו, כאילו הוא ניחן בכישורים המיוחדים האלה של הולכת שולל מבטן ומלידה. יתר על כן, הוא מעולם לא גילה את סודו – איש מעולם לא גילה את המקור של כישורי הולכת השולל האלה. כתוצאה מכך, האדם חי חיי רמאות מבלי לדעת זאת, כאילו הוא סולח לעצמו וכאילו אלה הסדרי האל ולא האופן שבו הוא מוליך אותי שולל במכוון. האין זה בדיוק המקור לאופן שבו האדם מוליך אותי שולל? האין זו מזימתו הערמומית? החנופה והתחבולות של האדם מעולם לא בלבלו אותי, משום שהבנתי את מהותו זה מכבר. מי יודע כמה טומאה יש בדמו וכמה מארס השטן יש בו עד לשד עצמותיו? עם הזמן, האדם מתרגל לכך יותר ויותר, כך שהוא אדיש לסבל שהשטן גורם, ולכן אין לו עניין במציאת "אומנות הקיום הבריא."
כשהאדם מרוחק ממני וכשהוא בוחן אותי, אני מסתתר ממנו בין העננים. כתוצאה מכך, הוא לא מסוגל למצוא שום זכר לקיומי והוא חי רק בידי הרשעים ועושה את כל מה שהם דורשים ממנו. כשהאדם קרוב אליי, אני מתגלה בפניו ולא מסתיר ממנו את פניי, ואז האדם רואה את ארשת פניי האדיבה. הוא פתאום מתעשת, ועל אף שהוא לא יודע זאת, הוא רוכש אהבה כלפיי. בלבו, הוא פתאום מרגיש מתיקות מאין כמוה והוא תמה איך ייתכן שהוא לא היה מודע לקיומי בתבל. כך האדם מרגיש טוב יותר את חביבותי, וכן את ערכי הרב. כתוצאה מכך, הוא לא רוצה לעזוב אותי שוב, הוא רואה בי את אור הישרדותו ומחבק אותי חזק מפחד עז שאעזוב אותו. קנאותו של האדם לא מרגשת אותי, אך אני רחמן כלפיו משום אהבתו. בשלב הזה, אני מיד מנסה את האדם. פניי נעלמים מלבו, והוא מיד מרגיש שחייו ריקים מתוכן ושוקל להימלט. בשלב הזה, לבו של האדם נחשף. הוא לא מחבק אותי משום טבעי, אלא מבקש שאגן עליו משום שאני אוהב אותו. אולם כשאהבתי חוזרת אל האדם, הוא מיד משנה את דעתו – הוא מבטל את הברית איתי, מתנתק ממשפטי, ולא מוכן להביט שוב בפניי הרחמניות, ואז הוא משנה את השקפתו עליי ואומר שמעולם לא הושעתי את האדם. האם אהבה אמיתית באמת מורכבת רק מרחמים? האם האדם אוהב אותי רק לאורי הזוהר? הוא נזכר בעבר אך חי בהווה – האין אלה נסיבות חייו של האדם? האם באמת תישארו כך בעתיד? מה שאני רוצה הוא שלבו של האדם יערוג אליי מכל עומקו, ולא יסתפק בשטחיות.
21 במרץ, 1992
נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 26/10/2018 15:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דרך החיים | 'רק מי שהפך למושלם יכול לחיות חיים בעלי משמעות'


 
האל הכול יכול אומר, "לא זו בלבד שמי שהפך למושלם מסוגל להיות צייתן לאחר שהוא נכבש, אלא שהוא גם מסוגל לרכוש ידע ולשנות את טבעו. הוא מכיר את אלוהים, הוא חווה את הנתיב של רחישת אהבה לאלוהים, והוא מלא באמת. הוא יודע כיצד לחוות את עבודתו של אלוהים, והוא מסוגל לסבול למען אלוהים ולהחזיק ברצון משלו. ... מי שהפך למושלם הוא מי שלאחר תום עבודת הכיבוש, מסוגל לעסוק בחיפוש האמת וליפול בנחלתו של אלוהים. זה אדם שלאחר שעבודת הכיבוש מסתיימת, עומד איתן לנוכח צרות ומביא את האמת לידי ביטוי."
האל הכול יכול אומר, "לא זו בלבד שמי שהפך למושלם מסוגל להיות צייתן לאחר שהוא נכבש, אלא שהוא גם מסוגל לרכוש ידע ולשנות את טבעו. הוא מכיר את אלוהים, הוא חווה את הנתיב של רחישת אהבה לאלוהים, והוא מלא באמת. הוא יודע כיצד לחוות את עבודתו של אלוהים, והוא מסוגל לסבול למען אלוהים ולהחזיק ברצון משלו. ... מי שהפך למושלם הוא מי שלאחר תום עבודת הכיבוש, מסוגל לעסוק בחיפוש האמת וליפול בנחלתו של אלוהים. זה אדם שלאחר שעבודת הכיבוש מסתיימת, עומד איתן לנוכח צרות ומביא את האמת לידי ביטוי."
נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 25/10/2018 18:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Jewish Music | מזמור דברי אלוהים | 'מלכות אלוהים הופיעה על פני האדמה'


 

Jewish Music | מזמור דברי אלוהים | 'מלכות אלוהים הופיעה על פני האדמה'
I
האל האמיתי והכל יכול, מלך על הכס,
מושל ביקום כולו, פונה לכל האומות ולכל בני האדם.
כל העולם זוהר בתהילת האל.
כל העולם זוהר (זוהר),
כל העולם זוהר (זוהר), זוהר בתהילת האל (כל העולם).
כל העולם זוהר (כל העולם זוהר), כל העולם זוהר (כל העולם זוהר),
הכול זוהר בתהילת האל (כל העולם).
כל הדברים בעולם, כל הדברים בעולם יראו,
כל הברואים בכל מקום יראו.
ההרים, האדמות, הנחלים והאגמים, הימים וכל היצורים החיים,
באור נוכחותו של האל האמיתי פרשו את מסכיהם, התעוררו לתחיה,
כאילו שהתעוררו לחיים מתוך חלום,
או כמו ניצנים שנובטים מהאדמה אל האור.
הו, האל האחד והאמיתי מופיע לפני העולם.
מי יעז, מי יעז להתנגד לו?
כולם רועדים מפחד, כולם מרגישים משוכנעים,
על ברכיהם, על ברכיהם בפניו!
ראו אותם מתחננים לסלחנותו, מבקשים בלי סוף.
כל פה, כל פה בסגידה!
II
יבשות וימים, הרים, נחלים, כל הדברים משבחים אותו ללא סוף.
רוחות אביביות מביאות גשם דק.
זרמי הנהרות, כמו אנשים, משלבים עצב בשמחה,
הם מזילים דמעות של חבות,
הם בוכים, מלאי אשמה וחרטה.
נהרות, אגמים, הגאות, קצף הגלים,
כולם שרים, כולם שרים,
כולם שרים ומהללים את שמו הקדוש של האל.
כל הדברים הישנים אותם חילל השטן, כל אחד ואחד יתחדש.
כל הדברים שהושחתו בעבר ישתנו.
הם יכנסו לנסיבות חדשות.
הו, האל האחד והאמיתי מופיע לפני העולם.
מי יעז, מי יעז להתנגד לו?
כולם רועדים מפחד, כולם מרגישים משוכנעים,
על ברכיהם, על ברכיהם בפניו!
III
אז תשמיע החצוצרה תרועה קדושה.
הטו אוזן והקשיבו.
צליל מתוק יוצא מהכס, מודיע לכל אומה
שהגיע כבר הזמן, הקץ האחרון הגיע לבסוף.
תכנית הניהול של האל נגמרה ומלכותו ירדה לעולם.
כל ממלכה בעולם נעשתה לממלכתו של אלוהים.
שבע חצוצרות ישמעו מהכס, אילו פלאים גדולים יקרו עכשיו!
אלוהים שמח לראות את אנשיו, ששומעים, ששומעים את קולו.
הם מתאספים מכל האומות והארצות.
כל האנשים שומרים את אלוהים בפיהם,
מהללים וקופצים, מהללים וקופצים,
מהללים וקופצים עד בלי די, עד בלי די!
עדים בפני העולם של האל האחד והאמיתי, רועמים, רועמים כמים.
כולם יתקבצו לתוך ממלכת האל.
כולם יתקבצו לתוך ממלכת האל, האל!
מתוך 'הדבר מופיע בבשר'
עוד
האל הכול יכול - ביאת המשיח
נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 24/10/2018 17:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

922
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , אהבה למוזיקה , וידאו ואנימציה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשבחו את אלוהים, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שבחו את אלוהים, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ