לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ישועת האל הכול יכול


" ייתכן שצפייתו לא יודעת סוף, וייתכן שצפייתו באה אל סופה. אולם עליכם לדעת בדיוק איפה נמצאים לבכם ורוחכם כעת. מתוך 'אנחתו של האל הכול יכול'"

Avatarכינוי:  שבחו את אלוהים,

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

6/2019

כיצד להתייחס לנבואות בכתבי הקודש בהתאם לרצונו של אלוהים


מאת וואנג ווי, סין

בכתבי הקודש נאמר: "קודם כל דעו זאת: שהנבואה בספרי הקודש אינה עניין של פרשנות אישית. זאת מפני שהנבואה לא יצאה מעולם על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם קדושים לדבר בשם אלוהים" (פטרוס ב' א' 20-21). "וכמו שכתוב בכל האיגרות שלו, כשהוא דן בדברים האלה. יש בהן דברים קשים להבנה, שבני האדם הנבערים והלא יציבים מעוותים אותם, כמו שהם עושים עם שאר כתבי הקודש, וגורמים לאובדנם שלהם" (פטרוס ב' ג' 16). "מפני שהאות ממיתה אך הרוח מעניקה חיים" (קורינתים ב' ג' 6). פסוקים אלה אומרים לנו שאיננו יכולים לפרש נבואות פשוטן כמשמעותן בהסתמך על השקפותינו ודמיונותינו, משום שהנבואות הן מאלוהים, ואנו יכולים להבין אותן רק דרך הנאורות של רוח הקודש. עם זאת, לפני שנבואות מתגשמות, קל לנו להסתמך על תפיסותינו ולפרשן באופן מילולי. אך בדרך זו, אפשר בקלות לפרשן שלא כהלכה, ואחרים יטעו בגלל הפרשנויות הלא-הגיוניות שלנו. לדוגמה, כאשר מדובר בנבואות על בואו של המשיח, הפרושים הסתמכו על רעיונותיהם. לפני שישוע אדוננו נולד, הם דמיינו את בואו של המשיח על פי המשמעות המילולית של הנבואות בישעיהו ז' 14, ט' 6-7 ובמיכה ה' 2: המשיח יוולד לבתולה בבית לחם, וייקרא עמנואל. הוא יגדל בארמון וימשול בישראל כשהוא יושב על כס מלכות. עם זאת, כאשר הנבואות התגשמו, העובדות סתרו את הדרך שבה הם דמיינו את המשיח. מה שבאמת קרה הוא שהמשיח נולד למרי שהייתה נשואה, למשפחה של נגר, והוא נקרא ישוע. הוא הגיע מנצרת, ובסופו הוא נצלב. עובדות אלה שונות מאד מן המשמעות המילולית של הנבואות. לפיכך, למרות שהפרושים ראו שלעבודתו ולהטפותיו של ישוע אדוננו היו סמכות ועוצמה, הם לא הכירו בו כמשיח המובטח. במקום זאת, הם ניאצו את ישוע אדוננו באומרם שהוא תלוי באדון השדים כדי לגרש שדים. לפיכך, הם ביצעו את חטא חילול הקודש נגד רוח הקודש, פגעו בטבעו של אלוהים, ולא זכו מעולם לסליחתו. ופשוטי העם שלא היו בעלי הבחנה והאמינו לדברי הפרושים, גם הם איבדו את ישועת האל. מדוגמה זו, אנו יכולים להבין כי הפרושים הרסו גם את עצמם וגם אנשים אחרים, משום שהם נאחזו בדימיונותיהם ובמשמעות המילולית של הנבואות. 

אלפיים שנה חלפו, וכעת הזמן הנכון לברך את בואו של המשיח. בכתבי הקודש יש נבואות שונות ורבות על בואו של המשיח, ולעתים קרובות אנו מפרשים אותן באופן מילולי, כך שיש לנו תפיסות רבות לגביהן. למשל, כאשר אנו קוראים את הפסוקים בכתבי הקודש על בואו של המשיח, ונאמר שם "בחצות הלילה" ו"כגנב" (ההתגלות ט"ז 15; מתי כ"ה 6), מתוך המשמעות המילולית אנו בטוחים שהמשיח יבוא בחצות הלילה. לכן, יש משיחיים שישנים בלילה במעיליהם ובמכנסיהם, כי הם רוצים להיות לבושים בעת התלהבותם מבואו. עם זאת, כאשר אנו קוראים בכתבי הקודש "הוא בא עם העננים. וכל עין תראה אותו" (ההתגלות א' 7), אנו מתייחסים לכך פשוטו כמשמעו, והמשמעות היא שהמשיח יבוא על ענן, באור יום, כדי להופיע בפני האנושות, וכולם יראו אותו. לכן, יש אנשים המביטים לעתים קרובות לשמיים, משתוקקים ליום שבו המשיח יירד לפתע מענן ויתהלך בינינו. בקיצור, יש לנו תפיסות מוטעות רבות בנושא זה. דברי האל אומרים: "האדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. …האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך?" דבריו של אלוהים אומרים לנו שאף אחד לא יכול לתפוס את המסתורין של אלוהים. הסתמכות על הדמיון שלנו כדי לפרש נבואות כלשונן, אינה תואמת את כוונותיו של אלוהים, ולכן עלינו להפסיק לדמיין סצינות של הגעת המשיח, כי אנחנו לא יודעים בכלל כיצד הנבואות תתגשמנה, לפני שאלוהים עצמו יבוא להגשימן. כולנו נבראנו על ידי אלוהים, ולכן אנו לא יודעים כיצד אלוהים יבצע את עבודתו. מספר נביאים ניבאו כמה נבואות לאחר שאלוהים התגלה בפניהם, ואף על פי כן הם לא הבינו את משמעותן האמיתית או כיצד הן תתגשמנה.

לפיכך, באשר לנבואות על שיבת המשיח, עלינו להתפלל יותר, לירוא בלבנו את אלוהים, ולפעול בהכנעה ובענווה. רק כך נוכל לקבל את הנאורות של רוח הקודש ולקבל בברכה את המשיח. תלמידיו המקוריים של ישוע אדוננו, כגון פיטר, יוחנן ונתנאל, לא נאחזו במשמעות המילולית של הנבואות, לא השוו אותן למעשיו של אלוהים, וגם לא קבעו כללים לגבי דרך הופעתו של אלוהים. במקום זאת, הם התמקדו בהקשבה לאמת שביטא ישוע אדוננו, וראו כי עבודתו מלאת סמכות ועוצמה, ושאף אחד אחר אינו יכול לעשותה. מסיבה זו, הם קבעו כי ישוע אדוננו הוא המשיח הבא, ובכך בירכו את בואו של ישוע אדוננו וקיבלו את ישועת האל בסופו של דבר. זהו הנתיב הנכון שבו הם קיבלו בברכה את המשיח. לכן, כשמדובר בשאלה איך לנהוג בעניין שובו של המשיח, עלינו להיות אנשים המחפשים את האמת בראש פתוח. אם מישהו מעיד על שובו של המשיח, אל לנו לטעות כפי שהפרושים טעו – עלינו לסרב להסתמך על דימיונותינו ותפיסותינו ועל המשמעות המילולית של הנבואות – ובמקום זאת, עלינו לחפש ולחקור בעצמנו. רק עם לב מלא יראת כבוד לאלוהים תהיה לנו ההזדמנות לקבל בברכה את המשיח, ונבין כיצד הנבואות מתגשמות כמעט מבלי לשים לב לכך.

עוד:כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

מתוך:כיצד להתייחס לנבואות בכתבי הקודש בהתאם לרצונו של אלוהים

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 18/6/2019 21:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא קל להכיר את עצמך באמת


ז'אנג רוי, העיר האנגז'או, מחוז ז'ג'יאנג

מתוך דברי האל, ראיתי שאלוהים מחבב אנשים ישרים ומתעב רמאים, ושרק אנשים ישרים יזכו לשבחיו. לכן ביקשתי להיות אדם ישר, לתרגל במודע לדבר באופן מדויק, להיות אובייקטיבי ומעשי, ולבקש את האמת מתוך העובדות בעת שדיווחתי על בעיות וסוגיות. בעבודתי, בין אם היה מדובר בטעות או במחדל, העברתי את הדברים בפרטי-פרטים למנהיג. גם ניתחתי וחשפתי באופן מודע את שחיתותי שלי. בכל פעם שיישמתי זאת, הרגשתי שעברתי שינויים מסוימים ושקיבלתי טעימה קטנה מהיות דמותו של אדם ישר.

בשיתוף שנערך לאחרונה בפגישה עם עמיתים לעבודה, בזמן שדיברנו על כך שעלינו ללמוד להבחין בין סוגים שונים של אנשים כחלק משירותנו לאלוהים, המנהיג שאל אותי: "פלוני, איזה סוג אדם אתה סבור שאתה?" חשבתי לעצמי: עברתי כמה שינויים לאחרונה, לכן אני נחשב לאדם פשוט ופתוח למדי. באשר לטבע שלילי, אני מרגיש שאיני אדם כל כך רע. באשר לטבע טוב, לא ניחנתי בכל ביטויי הטוב, אך לכל הפחות אני מרגיש שאני אדם פשוט, ישר ושאין לי לב זדוני. אז עניתי: "באופן יחסי, אני נחשב לאדם פשוט וישר עם טבע טוב". המנהיג אמר: "אתה חושב שיש לך טבע טוב, שאתה אדם פשוט וישר למדי. אז האם באמת תעז להיפתח ולחשוף הכול אודות עצמך? האם אתה באמת נטול ספקות במאת האחוזים לגבי אלוהים? האם אתה באמת מעז להודות שבדבריך ובמעשיך אין כל מטרות אישיות?" לאחר ששמעתי דברים אלה, חשתי התרסה עולה בקרבי והסברתי בנימה מתגוננת: "האם לא נאמר לעיל שלאנשים טובים עדיין יש טבע מושחת, שהם יכולים להפגין סוגים שונים של שחיתות – האין זה דבר יחסי?" סירבתי לחלוטין להרפות מדעתי.

לאחר שזה קרה, הרהרתי בזהירות במה שאמר המנהיג: האם באמת אעז לחשוף הכול אודות עצמי? לא אעז. הדברים שלגביהם נפתחתי היו רק עניינים חסרי חשיבות שלא השפיעו על המוניטין או האינטרסים שלי. השחיתות האישית שלגביה נפתחתי הייתה ביטוי של שחיתות רגילה שיש לכולם, אך מעולם לא העזתי להיפתח ולחשוף את הדברים המכוערים והמטונפים הנמצאים עמוק בתוך לבי. האם באמת הייתי נטול ספקות במאת האחוזים לגבי אלוהים? לא הייתי. כשעבודתי לא נשאה פרי, כשהייתי שלילי וחלש, לא הבנתי כהלכה את אלוהים והאמנתי שאני רק מספק שירות ושאין טעם להמשיך בעיסוק הזה. אף לא האמנתי במאת האחוזים בדברי האל, בטבע האל. לא האמנתי שאלוהים יגמול לאנשים ויענישם כדבריו, לכן לעתים כה קרובות העמדתי את טבעו בניסיון. כשהתרוצצתי וביצעתי עבודה כלשהי, היה זה רק ביצוע עסקה עם אלוהים כדי שבעתיד אוכל לזכות בברכתו ולהימנע מפורענות; זה לא היה כדי להגשים את החובה שעל כל יצור נברא להגשים. על אף שהיה מצג חיצוני של התנהגות טובה, זה היה לעיניהם של אנשים, כדי לעשות עליהם רושם טוב... בהתחשב בגילויים אלה, האם הכול לא היה מצג כוזב? עם זאת, אכן חשבתי שאני אדם פשוט וישר יחסית – האין זו אי-הכרת עצמי? חשוב על מה שאמר האל: "הידע של אנשים אודות אופיים שלהם הוא כה שטחי, ושונה מאוד מדברי השיפוט של אלוהים ומהגילוי שבדבריו. מה שאלוהים חושף אינו שגוי, אלא מדובר כאן בחוסר הבנה חמור מצד האנושות בנוגע לטבעה. אנשים אינם מבינים את עצמם ברמה הבסיסית ביותר, אלא הם מתמקדים ומקדישים את האנרגיה שלהם לפעולותיהם ולביטויים חיצוניים. אפילו אם מדי פעם מישהו אומר דבר-מה ביחס להבנתו את עצמו, דבריו לא יהיו מעמיקים מאוד. אנשים אף פעם לא חושבים שהם סוג מסוים של אדם או שיש להם טבע מסוג מסוים משום שעשו דבר מסוים או חשפו דבר-מה מהיבט מסוים. אלוהים חושף את טבעם ומהותם של בני האדם, אך בני האדם מבינים שהאופן שבו הם עושים דברים ומדברים הוא פגום ולקוי ... לכן הנהגת האמת היא משימה מפרכת עבור אנשים. אנשים חושבים ששגיאותיהם הן רק תופעות רגעיות שנחשפות מתוך חוסר זהירות, ולא גילויים של טבעם. ... לפיכך, כשהם מיישמים את האמת הם פועלים על פי הכללים רק כדי לצאת ידי חובה. אנשים אינם תופסים את טבעם כטבע מושחת מאוד... אך לאמיתו של דבר ועל פי התקנים, קיים הבדל גדול, מכיוון שלבני אדם יש רק נוהגים בודדים שאינם נוגדים את האמת כלפי חוץ, ולמעשה הם אינם מיישמים את האמת" ("הבנת האופי והנהגת האמת" מתוך "תיעוד נאומיו של המשיח"). רק לאחר שזכיתי בנאורות מדברי האל, נוכחתי שהכרתי את עצמי הייתה כה רדודה – ניסיתי להכיר את עצמי מתוך תפישותיי וחשיבתי שלי, בלא השוואה לדברי האל כדי לזהות את טבעי המושחת – טבע המסוגל לשקר, להונות ולרמות. מתוך דבריו, זיהיתי גם את אופיי המושחת. האמנתי שאני אדם פשוט, ישר ובעל טבע טוב, אלא פשוט שממבט חיצוני, לא עשיתי שום דבר שפגע באופן חמור בטבע האל. עצם היותי אדם ישר הסתכם רק במצג החיצוני, וחשבתי שדי בכך שאספר מעט מן האמת ושאעשה דבר או שניים בפועל כדי שאעמוד באמות המידה של להיות אדם ישר. באמת שהייתי יהיר מדי. באמת לא הכרתי את עצמי! לא ידעתי שלא ניחנתי כלל וכלל במהותו של אדם ישר, ושהייתי רחוק מאוד מאמות המידה של אלוהים. בזמנו, חשבתי על פטרוס המזהה את עצמו בדברי האל. הוא תמיד השווה את עצמו בקפדנות לדברי האל שבאמצעותן הוא חשף את האנשים, כך שמכל האנשים, פטרוס הכיר את שחיתותו שלו טוב יותר מכל אדם, והוא היה המצליח מכולם בחוויותיו. הייתי חסיד של אלוהים זה מספר שנים ועדיין איני מכיר את עצמי. יכולתי להיווכח עדיין לוקה מדי בחסר. אני באמת מביך.

אני מודה לנאורותו והדרכתו של אלוהים אשר גרמו לי לראות בעוניי ובעליבותי, ואף גרמו לי להבין שלהכיר את עצמי באמת ובתמים אינו דבר קל. המציאות האובייקטיבית היחידה היא להכיר את עצמי דרך דברי האל. מיום זה ואילך, אני מוכן להכיר את עצמי דרך דברי האל, ובכל פעם שדברי האל יחשפו את טבעם המושחת של בני האדם, אהיה מוכן לבחון את עצמי בקפידה כנגד זאת. לא אבחן את עצמי עוד מנקודת המבט שלי. אני אנסה לשנות את טבעי, ואנחם את לב האל בכך שאהיה אדם ישר באמת.

עוד:האל הכול יכול - נסיך השלום

מתוך:לא קל להכיר את עצמך באמת

 

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 17/6/2019 21:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | אלוהים הוא מקור חיי האדם (מובאה)


 

האל הכול יכול אומר, "מהרגע שבו אתם מגיעים בבכי לעולם הזה, אתם מתחילים למלא את חובתכם. אתם נכנסים לתפקידכם בתוכנית של אלוהים ובייעודו של אלוהים. אתם מתחילים את מסע החיים. בלי קשר לרקע שלכם ולמסע הצפוי לכם, איש לא יכול לברוח מהתזמור וההסדר שהותוו לו משמיים, ואיש לא שולט על גורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מאז תחילת קיומו של האדם, אלוהים עובד בהתמדה, מנהל את התבל הזו ומכוון את השינויים והתנועות של כל הדברים. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת תזמור יד אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל."

עוד:האל הכול יכול - נסיך השלום

 

 

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 16/6/2019 20:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני רואה את הנתיב להכרת האל


שיאוקו העיר צ'אנגז'י, מחוז שאנגשי

באחד הימים ראיתי את הקטע הבא מדברי אלוהים בחיבור "כיצד פטרוס הכיר את ישוע": "עם הזמן, בהיותו חסיד של ישוע, פטרוס התבונן בו והפנים כל היבט של חייו: מעשיו, דבריו, תנועותיו והבעותיו. …מאז שחבר לישוע, פטרוס גם הבין שאופיו היה שונה מזה של אדם מן השורה. הוא תמיד נהג ביציבות ולעולם לא בחופזה, מעולם לא הפליג או המעיט בחשיבותו של נושא, וניהל את חייו באופן רגיל ומעורר הערכה גם יחד. בשיחה היה ישוע עדין וחינני, פתוח וצוהל אך שליו, ואף פעם לא איבד את כבודו בביצוע עבודתו. פטרוס ראה שישוע לעתים מסוגר אך ברגעים אחרים הוא מדבר ללא הרף. הוא היה לפעמים כה מאושר עד כי הפך קל תנועה ונמרץ כיונה, אך בפעמים אחרות, היה כה עצוב עד כי לא דיבר כלל, כאילו היה אם שעורה שרוף מהשמש. לעתים היה מלא זעם, כאיש צבא אמיץ המסתער על אויביו להורגם, ולפעמים אפילו כאריה שואג. לפעמים צחק, בפעמים אחרות התפלל ובכה. בכל אשר פעל ישוע, צמחו בפטרוס אהבה וכבוד ללא גבול כלפיו. צחוקו של ישוע מילא אותו באושר, צערו הטיל עליו יגון, כעסו הפחיד אותו, בעוד חסדו, רחמיו וקפדנותו הביאו אותו לאהבת אמת לישוע ופיתחו בו יראה וכמיהה אליו. כמובן, רק עם הזמן הבין פטרוס את כל זאת, לאחר שחי לצד ישוע מזה שנים מספר" (הדבר מופיע בבשר). לאחר שקראתי את הקטע הזה חשבתי: אין זה פלא שפטרוס יכול להגיע להכרת אלוהים! מסתבר שזה קרה מפני שב תקופה שבה הוא חי לצד ישוע יום ולילה, הוא היה עד אישית לכל מילה ולכל תנועה של ישוע, ומתוך כך הוא גילה יותר ויותר מקסמו של אלוהים. גם עכשיו זוהי תקופה שבה אלוהים מתגלם בבשר ודם, כדי לרדת באופן אישי לעולמו של האדם, ולעבוד. אם הייתי גם אני זוכה לעמוד במגע עם אלוהים ולבלות עמו זמן מה כמו שעשה פטרוס, האם לא הייתי גם אני מכיר את אלוהים טוב יותר? הו! כמה חבל שכעת אני יכול רק לקרוא את דבריו של אלוהים, אך לא לראות את פניו של ישוע. לפיכך, כיצד אוכל לזכות בהכרה אמיתית של אלוהים?

וברגע שבו התעצבתי, חשתי אכזבה בשל כך, דברי האל הפכוני לנאור: "כדי להכיר את אלוהים יש לקרוא את דבריו ולהבינם. יש האומרים: 'לא ראיתי את אלוהים בהתגלמותו, אז כיצד אוכל להכיר את אלוהים?' דבר האלוהים הוא למעשה ביטוי לטבעו. דבר האלוהים יכול ללמדך על אהבתו של אלוהים לאנושות, על ישועתו עבור האנושות ועל האופן שבו יושיעה... היות שאלוהים אומר את דבריו ולא משתמש באדם שיכתוב אותם. זהו אלוהים עצמו המביע את דבריו שלו ואת קולו הפנימי. למה אנו מכנים אותם דברים נוגעים ללב? כיוון שהם נבעו מעומק לבו, מבטאים את טבעו, את רצונו, את מחשבותיו, את אהבתו לאנושות, את ישועתו עבור האנושות ואת ציפיותיו מהאנושות. בין דבריו של אלוהים. דברי האל הם מחמירים, רכים ומתחשבים, וישנם דברי גילוי אכזריים. אם תתייחס רק לדברי הגילוי, תרגיש שאלוהים הוא מחמיר למדי. אם תתייחס רק לדבריו הרכים, תניח שלאלוהים אין סמכות כה רבה. לכן אל לך להבין זאת מחוץ להקשר. עליך לבחון את זה מכל זווית אפשרית. לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות עדינה ורבת-חמלה, ואנשים נוכחים באהבתו לאנושות; לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות מחמירה, ואנשים נוכחים בטבעו, טבע שאין לפגוע בו. האדם מסואב במידה הראויה לגינוי, והוא אינו ראוי לחזות בפני האלוהים ולבוא בפניו. כשאנשים מתייצבים בפני אלוהים בימים אלו זה אך ורק בזכות חסדו של אלוהים. דרך עבודתו של אלוהים ומשמעותה ניתן להיווכח בחוכמתו. אפילו אם אנשים אינם באים במגע עם אלוהים, הם עדיין יוכלו להיווכח בתכונות האלו מתוך דבריו" ("כיצד להכיר את האל בהתגלמותו" ב"תיעוד נאומיו של המשיח"). דבריו של אלוהים גרמו לי לפתע לראות את האור. אכן! אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שבאחרית הימים השתמש כבר בדבריו כדי לבטא בפני האדם את טבעו באופן מלא. הוא אפשר לאדם לראות דרך דבריו של אלוהים את עוצמתו הרבה, את עליונותו, את צניעותו ואת נסתרותו – וגם את קסמו – ומעבר לכך, להבין את שמחותיו ואת צערו, ולדעת את כל מה שיש לו ואת מה שהינו. די בכך כדי להוכיח כי קריאת דבריו של אלוהים והתנסות בדבריו של אלוהים, היא הדרך היחידה אל הכרת אלוהים. אם אסטה מדבריו של אלוהים, איזו תועלת תצמח לי אפילו אם אראה את אלוהים בהתגלמותו? האם הפרושים לא ראו אף הם את ישוע באותם הימים? מדוע אם כך הם צלבו את ישוע? האם זה לא היה מפני שהם לא שמעו לדברי ישוע, אלא היו שחצנים ונצמדו בעקשנות לתפיסותיהם ולדמיונותיהם, התנגדו לישוע האדון והוקיעו אותו על יסוד אותו חלק זעיר מכתבי הקודש שאותו הבינו? מאידך גיסא, פטרוס השכיל להכיר את ישוע מכיוון שהוא ויתר על תפיסותיו ודמיונותיו, הקשיב בתשומת לב לדבריו של ישוע האדון והשכיל להרהר בדקדקנות בכל מילה ומשפט שאמר ישוע. דרך אמירותיו של ישוע האדון ודרך עבודתו, פטרוס בא לידי הכרה של טבעו של אלוהים, של כל מה שיש לו ושהינו, ולבסוף הוא זכה בהכרת אמת של אלוהים. האם עובדה מוצקה זו אינה מסבירה די הצורך, כי האדם יכול להכיר את אלוהים אך ורק באמצעות דבריו? יתרה מזאת, היות שעבודתו העיקרית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים היא עבודת הדבר, האין זה מועיל לי בשאיפתי להכיר את אלוהים?

ככל שחזרתי ועברתי על רצף החשיבה הלוגית שלי, כך חשתי יותר בעליבותי, בטיפשותי ובילדותיותי. בכל יום אחזתי בדברי האלוהים בידיי, אכלתי ושתיתי מדברי האלוהים, קראתי את דברי האלוהים והתנסיתי בדברי האלוהים – אך לא אהבתי את דברי האלוהים מעומק ליבי, היות שחשבתי שאוכל להכיר את אלוהים רק כאשר אחזה בפניו של ישוע. האמת היא שחייתי חיי ברכה מבלי שהערכתי זאת! הו אלוהים! תודה על שחשפת את הדרך המוטעית שלי אל הידיעה, שהיפכת אותה ושגרמת לי לראות את הנתיב אל הכרת אלוהים. מעתה ואילך נכסף אהיה לקרוא את דבריך, להגות בדבריך, לנסות ולהבין את שמחותיך וצערך דרך דבריך, וכאשר אגלה יותר מקסמך, אזכה בהכרה עמוקה עוד יותר שלך, אלוהים.

עוד:כנסיית האל הכול יכול - ישועת הממלכה

מתוך:אני רואה את הנתיב להכרת האל

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 15/6/2019 21:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה שיש להבין אודות עבודתו של אלוהים בעידן החוק


אם נוכל לשקול ברצינות את דברי האל הכול יכול, שחשפו את משמעותה ואת מהותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק, נוכל להבין שעבודתו של אלוהים בעידן החוק היתה עבודתו ההתחלתית – הכוונת האנושות לאחר בריאת האדם. יהוה היה האל הנצחי, אל האמת האחד והיחיד בעידן החוק, שנגלה אל בני ישראל. יהוה הוציא אותם משליטתו של מלך מצרים ומהעבדות, ואז הכריז על החוקים והמצוות בפני בני ישראל. כך החלה הכוונתו האישית של אלוהים לחיי האנושות. בעידן החוק, אלוהים הכריז על הרבה חוקים ומצוות שחייבו את האנושות, ושלוש הקטגוריות החשובות ביותר ביניהן היו: ראשית – עשרת הדברות; שנית – השבת; שלישית – הקרבנות, שהיו בעיקר קרבנות חטאת, קרבנות שלמים וקרבנות עולה. שלוש הדרישות הללו שהציב אלוהים היוו את עבודתו העיקרית בעידן החוק, והמשמעות המהותית של שלוש הדרישות הללו היתה שהן היו הנחיות ראשוניות להכוונת בני ישראל באותם ימים. משמע, אלוהים לימד אותם כיצד לחיות בעולם הזה. כעת נרכוש הבנה כלשהי אודות המשמעות המהותית של שלוש הדרישות הבסיסיות הללו שאלוהים הציב בעידן החוק.

מה שיש להבין אודות עבודתו של אלוהים בעידן החוק

 

1. לעשרת הדברות שאלוהים מסר במהלך עידן החוק היתה משמעות מעמיקה. להלן תוכנן:

"לא יהיה לך אלֹהים אחרים על פנָי.

לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בַּשָּׁמַיִם ממעל, ואשר בארץ מתחת – ואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחוֶה להם, ולא תעבדם: כי אנֹכי יהוה אלֹהיך, אל קַנָּא – פֹּקֵד עֲוֹן אבות על-בנים ועל- שִׁלֵּשִׁים ועל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חסד, לַאֲלָפִים – לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹתָי).

לא תִשָּׂא את-שם-יהוה אלֹהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר- יִשָּׂא את-שמו לשוא.

זָכוֹר את-יום השבת, לְקַדְּשׁוֹ. ששת ימים תעבֹד, ועשיתָ כל-מלאכתך. ויום, השביעי – שבת, ליהוה אלֹהיך: לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך וַאֲמָתְךָ ובהמתך, וְגֵרְךָ, אשר בִּשְׁעָרֶיךָ. כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וַיָּנַח, ביום השביעי; על-כן, בֵּרַךְ יהוה את-יום השבת – ויקדשהו.

כבד את-אביך, ואת-אמֶּך – למען, יארכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלֹהיך נתן לך.

לא תרצח.

ולא תנאף.

ולא תנֹנב.

ולא-תענה ברעך בְרֵעֲךָ שוא.

לא תחמֹד, בית רעך; לא-תחמֹד אשת רֵעֶךָ, ועבדו וַאֲמָתוֹ ושורו וחמֹרו, וכל, אשר לְרֵעֶךָ" (שמות כ'3-17).

אלה הן עשרת הדברות הידועות והקריטיות ביותר, שבהן השתמש אלוהים להכוונת בני האדם בעידן החוק. עשרת הדברות של אלוהים, שאותן הוא קבע למען האנושות המושחתת, הן פשוטות וברורות, סבירות לחלוטין, יוצרות הפרדה ברורה בין טוב לרע, גלויות-לב והגונות. עשרת הדיברות של אלוהים מהוות התגלמות מלאה של הגינות וצדק, עקרונות השמיים והארץ, מה צודק ומעורר יראה, ועקרונות מוסר. מכאן אנשים יכולים לראות שאלוהים הוא הגון, צודק, קדוש – אל ששונא רשעות. עשרת הדברות מהוות ייצוג מלא של דרישותיו של אלוהים ושל רצונו ביחס לאנושות, בריאתו. הדברות הן תמציתיות ותוכנן הוא עשיר ומקיף. כל הדברות הן צודקות ומעוררות כבוד – דברים חיוביים שניתן להוכיחם באמצעות המצפון וההיגיון האנושיים. לעשרת הדברות יש משמעות מעמיקה. לכל דיבר בפני עצמו יש משמעות רבה, וכולן יחדיו יכולות לגרום לאנשים להבין את אלוהים, לסור מרע, לדעת מה שנוא על אלוהים ומה אהוב עליו, ולפי אילו עקרונות על האנושות לפעול. כל מי שיש לו מצפון והיגיון צריך לשבח ולהעלות על נס את עשרת הדברות שמסר אלוהים; דברות שהכווינו את בני האדם ואפשרו להם להביא לידי ביטוי בחייהם את צלמה של האנושות הנורמלית. כל עוד אנשים חיים על פי עשרת הדברות, הם מסוגלים לזכות בברכותיו של אלוהים ללא כל סייג. זוהי אמת. אילו כל אומה בעולם קבעה את המשפט החוקתי בתחומה ומשלה בארצה על פי עשרת הדברות, היא היתה בהחלט זוכה לשבחיו של אלוהים – מדינה כזאת היתה נעשית הרבה יותר מתוקנת. אם היו כוללים את עשרת הדברות בספרים בבתי הספר, כדי שכולם יוכלו לקבל אותן מילדות, כולם היו יכולים לעבוד את אלוהים. למעשה כזה היתה משמעות רבה עוד יותר. אילו אנשי כל ארצות העולם היו חיים בעולם הזה לפי העקרונות הקבועים בעשרת הדברות, האנושות בהחלט לא היתה מושחתת כפי שהיא היום. אך השטן השחית את האנושות בצורה עמוקה מדי, ורק האנושות תחת שליטתו המלאה של השטן היא זו שיצרה מצב שבו העולם כולו שרוי בחשכה המחרידה של הרשע. זו הסיבה לכך שהאנושות התקשתה כל כך לקבל את עשרת הדברות ולפעול לפיהן בעידן החוק. התוצאה היחידה שהושגה היתה שבני האדם הכירו בחטאיהם – אך עבודתו של אלוהים התקדמה שלב אחרי שלב בתהליך של בנייה הדרגתית, וכל שלב הוסיף על קודמו. יש למלא אחר החוקים והמצוות שאלוהים חוקק.

2. גם לעיקרון שמאחורי שמירת השבת יש חשיבות עצומה: אלוהים חזר פעמים רבות על דרישתו, שבני האדם ישמרו את השבת. יהוה אמר כך: "אך את-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ: כי אות הוא ביני וביניכם, לדֹרֹתיכם – לדעת, כי אני יהוה מְקַדִּשְׁכֶם. ושמרתם, את-השבת, כי קֹדש הִוא, לכם; מְחַלְלֶיהָ, מות יומת – כי כל-העֹשה בה מלאכה, וְנִכְרְתָה הנפש ההִוא מקרב עַמֶּיהָ. ששת ימים, יֵעָשֶׂה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון קֹדש, ליהוה; כל-העֹשה מלאכה ביום השבת, מות יומת. ושמרו בני-ישראל, את-השבת, לעשות את-השבת לדֹרֹתם, ברית עולם. ביני, ובין בני ישראל – אות הִוא, לעֹלם. כי-ששת ימים, עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, וביום השביעי, שבת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א 13-17). על נבחרי האל להבין בבירור שישנה משמעות עמוקה לדרישתו של אלוהים מבני האדם לשמור את השבת. כשאלוהים ברא את השמיים, את הארץ ואת כל הדברים, הוא עשה זאת בשישה ימים. אלוהים נח ביום השביעי. לכן אלוהים דורש גם מבני האדם לעבוד במשך שישה ימים ולנוח ביום השביעי. מעבר לאהבתו של אלוהים, יש כאן גם משמעות עמוקה. אין ספק שדרישתו של אלוהים מהאנושות לשמור על השבת מעידה על כך שאלוהים מנחה את חיי האנושות. הדרישה הזאת מגלה לחלוטין את הדאגה שלו לאנושות, את ההתחשבות שלו ואת אהבתו חסרת הגבולות. אלוהים אינו רוצה שאנשים יהיו תמיד טרודים, שהם יעבדו מצאת החמה וינוחו רק לאחר השקיעה, שהם יתקיימו אך ורק כדי להשיג מזון טוב, בגדים טובים ומדור הולם וכדי להאכיל את משפחותיהם – אלוהים אינו רוצה שזו תהיה מטרת חייהם היחידה. יום המנוחה האלוהי נועד גם להעניק לאנושות יום מנוחה, ולכן אלוהים ציווה על בני האדם לשמור את השבת. זה באמת משמעותי.

3. בעניין העיקרון של קרבנות החטאת, קרבנות עולה וקרבנות שלמים – לא משנה מי מבין בני ישראל ביצע חטא שאוסר אלוהים יהוה; לא משנה אם אותו אדם היה מודע לכך שהוא חטא – היה עליו ללכת אל הכוהן ולהקריב לו קרבן חטאת, קרבן עולה או קרבן שלמים לאלוהים, כדי שחטאו יימחל לו. כך בני האדם יכלו לראות שמלבד הצדק והמלכותיות, יש בטבעו של אלוהים גם חמלה ואהבה. היות שהשטן השחית את בני האדם, החטא הוא טבעי עבורם. עם זאת, אלוהים קבע קרבנות חטאת, קרבנות שלמים וקרבנות עולה עבור האנושות, ולא משנה באיזה חטא חטא אדם, אם הוא הקריב קרבן חטאת, קרבן עולה או קרבן שלמים לאלוהים – אלוהים היה סולח לו באופן מלא. די בכך כדי לאפשר לאנושות לדעת שטבעו של אלוהים כלפי האנושות המושחתת, כולל את החמלה ואת טוב הלב האלוהיים. אלוהים אינו ממהר להוקיע אנשים, והוא בפרט אינו נחפז להענישם. מכאן ניתן לראות בצורה ברורה אף יותר כיצד אלוהים דואג לאנושות ומגן עליה, ואת החסד והברכות שאלוהים מרעיף על האנושות. ניתן לראות כאן שאלוהים קבע את קרבנות החטאת למען האנושות המושחתת במסגרת עבודתו להכוונת חייהם.

כל העבודה שאלוהים השלים במהלך עידן החוק, נועדה כדי להוביל את האנושות אל הנתיב הנכון לחיי אנוש; כדי לאפשר לכל בני האדם לחיות במחיצתו של אלוהים, לעבוד אותו ולזכות בברכותיו. זהו רצונו. בעידן החוק, אלוהים השתמש בחוקים ובמצוות כדי להנחות את חייהם של בני ישראל בעולם הזה. במהותו של דבר, היתה זו סלילת הדרך לעבודתו של אלוהים – עבודת הגאולה בעידן החסד. בתחילה היה נחוץ לגרום לבני ישראל לבוא אל אלוהים ולהכיר בו; כלומר, להכיר באלוהי הבריאה ולדעת כיצד על בני האדם לחיות במחיצתו. אין ספק שהיתה זו העדות האמיתית לכך שאלוהים מנחה את חייהם של בני האדם בעולם הזה. לא רק שהיה כאן גילוי של אהבתו של אלוהים כלפי האנושות; אף יותר מכך, אנשים יכלו להבין מתוך זה שאלוהים לא רק ברא את השמיים, את הארץ, את כל הדברים ואת האנושות – אלוהים גם מסייע לבני האדם להבין ולדעת כיצד לחיות, כיצד לחיות במחיצתו של אלוהים וכיצד לזכות בברכותיו. כך אנשים ידעו כיצד לחיות במחיצתו של אלוהים, כיצד לעבוד את אלוהים, כיצד לזכות בברכותיו וכיצד לחיות כדי לזכות בשלווה, באריכות ימים ובאושר. יש לכך באמת משמעות רבה עבור בני האדם המושחתים. אם כל האנושות היתה מסוגלת לחיות לפי החוקים והמצוות שאלוהים קבע, השטן לא היה מצליח להשחית אותה עד כדי אבדן צלם אנוש, והעולם לא היה אפל ומרושע כפי שהוא כיום. איזה אושר היה שורר בעולם אילו אנשים היו מסוגלים לחיות תחת הכוונתו של אלוהים! בדיוק כפי שאמר האל הכול יכול: "על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה ייסד בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר החל מישראל, הוא הפיץ את עבודתו כלפי חוץ, כך שנודע ליותר ויותר בני אדם בדורות מאוחרים יותר שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל כלפי חוץ מעבר אליו" ('חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'). ניתן לראות בכך שבכל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים, אלוהים מרחיב בהדרגה את היקף עבודתו. ובסופו של דבר האל מושיע את כל האנושות, ומסייע לה להשליך מעליה באופן מלא את השפעתו של השטן ולפנות אל כס מלכותו של אלוהים. זוהי תוכנית הניהול להושעת האנושות.

אם נרצה לסכם במילים ספורות את המשמעות המהותית של עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק – אלוהים לימד בעבודתו את בני האדם כיצד לחיות בעולם הזה, לאחר שאלוהים ברא את האנושות. עבודתו של אלוהים בעידן החוק שמה דגש עיקרי על המשמעות המהותית של "הכוונה".

מתוך 'רק שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מהווים את מלוא עבודתו להושעת האנושות' ב'בשיתוף ובדרשה על ההיווכחות בחיים'

עו::כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

מתוך:מה שיש להבין אודות עבודתו של אלוהים בעידן החוק

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 14/6/2019 21:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,209
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , אהבה למוזיקה , וידאו ואנימציה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשבחו את אלוהים, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שבחו את אלוהים, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ