לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ישועת האל הכול יכול


" ייתכן שצפייתו לא יודעת סוף, וייתכן שצפייתו באה אל סופה. אולם עליכם לדעת בדיוק איפה נמצאים לבכם ורוחכם כעת. מתוך 'אנחתו של האל הכול יכול'"

Avatarכינוי:  שבחו את אלוהים,

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2018

סרט קצר – מערכון 'נעילת הכפר'


סרט קצר – מערכון 'נעילת הכפר' המערכון "נעילת הכפר" מספר את סיפורה המרתק של המשיחית יאנג מינג, שאחריה עוקבות עיני הממשל הקומוניסטי בסין, והיא כמעט נעצרת כאשר היא משתפת את דודתה בבשורה. שתי השחקניות נותנות הופעה מלאת חיים והומור, ומציגות את הקשיים שחווים משיחיים שנושאים את הבשורה בסין. הממשל הקומוניסטי משתמש בטקטיקות אפלות כדי להכות באמונות הדתיות ולדכא אותן; אין סוף לתכסיסיהם והמעקב נמצא בכל מקום. אפילו כפרים זעירים נמצאים עכשיו בכוננות גבוהה ומרגלי הממשל משקיפים על הזרים בעיני נץ. הם עורכים חקירות יסודיות ומטילים מגבלות קשות על האסיפות והדרשות של המשיחיים. אך ככל שהממשל הקומוניסטי מדכא אותם בטירוף גובר, כך המשיחיים ממשיכים להפיץ את בשורת מלכות האל בהסתמכם על החוכמה והאמונה שנתן להם אלוהים. הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 23/9/2018 12:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2. בחיפושכם אחר הדרך האמיתית, עליכם להתאפיין בהיגיון.



אי-אפשר להתייחס לאלוהים ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ועבודתו של אלוהים. אם אלוהים לא היה עושה את עבודתו באופן אישי ולא היה מדבר בעולמו של האדם, האדם לעולם לא היה מסוגל להבין את רצון האל, וכך אלוהים לא היה מאשר אפילו את מי שהקדיש את כל חייו לאלוהים. בלי עבודתו של אלוהים, גם אם מעשיו של האדם יהיו טובים מאוד, לא תהיה לכך כל חשיבות, משום שמחשבותיו של אלוהים תמיד יהיו נעלות יותר ממחשבותיו של האדם, ומשום שהאדם לא מסוגל לתפוס את חוכמתו של אלוהים. לכן אני אומר שמי שכביכול "עלה על" אלוהים ועבודתו הוא חסר-תועלת, יהיר ובור. אסור לאדם להגדיר את עבודתו של אלוהים יתרה מכך, אדם לא יכול להגדיר את עבודתו של אלוהים. בעיני אלוהים, האדם קטן מנמלה. אם כן, איך יוכל האדם לתפוס את עבודתו של אלוהים? אלה שתמיד אומרים "אלוהים לא עובד כך או אחרת" או "אלוהים הוא כך או אחרת" – האין הם יהירים? על כולנו לדעת שבני אדם, שהם בשר ודם, כולם הושחתו ע"י השטן. זהו אופיים להתנגד לאלוהים, והם לא באותה רמה של אלוהים, והם, על אחת כמה וכמה, לא יכולים לייעץ על עבודתו של אלוהים. האופן שבו אלוהים מכוון את האדם הוא עבודתו של אלוהים עצמו. האדם צריך להישמע לו, ואסור לו להחזיק השקפה כזו או אחרת, כי האדם אינו אלא אבק. מכיוון שאנחנו מנסים לחפש את אלוהים, אסור לנו לכפות את תפיסותינו על עבודת אלוהים ושיקוליו, ופחות מכל להשתמש בנטייתנו המושחתת להתנגד במכוון לעבודת אלוהים. בכך נהפוך לצוררי משיח, הלא כן? איך בני אדם כאלה יכולים לומר שהם מאמינים באלוהים? מכיוון שאנחנו מאמינים שיש אלוהים, ומכיוון שאנחנו רוצים לְרַצות אותו ולראות אותו, עלינו לחפש את דרך האמת, ועלינו לחפש דרך להיות תואמים לאלוהים. אסור לנו להתנגד לאלוהים בקשות עורף. מה יועילו מעשים כאלה?

כיום, יש לאלוהים עבודה חדשה. יכול להיות שאתם לא מקבלים את המילים האלה, ויכול להיות שהן נראות לכם מוזרות, אבל אני מציע לכם לא לגלות את הטבעיות שלכם, משום שרק מי שבאמת רעב וצמא לצדק בפני אלוהים יכול לזכות באמת, ורק מי שבאמת אדוק יכול לזכות בנאורות ובהכוונה של אלוהים. שום דבר לא יצא מחיפוש האמת באמצעות ויכוח. רק בחיפוש בשלווה ניתן להגיע לתוצאות. כשאני אומר "היום יש לאלוהים עבודה חדשה," אני מתכוון לחזרתו של אלוהים לבשר ודם. אולי לא אכפת לכם מהמילים האלה, אולי אתם בזים להן ואולי הן מעניינות אתכם מאוד. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שכל מי שבאמת משתוקק להופעתו של אלוהים יכולים להתמודד עם העובדה הזאת ולשקול אותה היטב. מוטב לא להסיק מסקנות חפוזות. זה האופן שבו בני אדם חכמים צריכים לנהוג.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

עליכם לבחור את הנתיב שלכם ולהימנע מחילול רוח הקודש ומדחיית האמת. עליכם לא להיות בורים ויהירים, אלא כאלה המצייתים להכוונתה של רוח הקודש ואשר כמהים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות רבה. אל תמהרו להסיק מסקנות. יתר על כן, אל תהפכו את האמונה באל למשהו שגרתי ונטול דאגה. עליכם לדעת כי מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ומלא יראה לכל הפחות. מי ששמע את האמת ובכל זאת מלגלג עליה הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות חפוזות או מגנה אותה נגוע ביהירות. אין איש המאמין בישוע שמותר לו לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות רציונליים ולקבל את האמת. ייתכן שמכיוון ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, אתם מאמינים כי רק מילה אחת בכל 10,000 ממילים אלה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם ועם כתבי הקודש, ועליכם להמשיך לחפש את כמות המילים הזעומה הזו. אני עדיין מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם מדי. גם אם יש רק שמץ יראת אל בלבכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את המילים האלה בזהירות ותהרהרו בהן, אתם תבינו אם הן האמת או לא ואם הן באמת החיים. ייתכן שמי שקרא משפטים בודדים יגנה בעיוורון את המילים האלה, ויאמר, "אין זו אלא הארה של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להונות את בני האדם." בני אדם האומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו ומחוכמתו של אלוהים, ואני מייעץ לכם להתחיל מחדש ומהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את הדברים שאלוהים מבטא מפני הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים ואסור לכם להיות אותם בני אדם המחללים את קודשה של רוח הקודש משום שהם חוששים מהונאה. האם לא יהיה זה חבל מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בברכות. אם אתם לא מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בבהירות כה רבה, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שמא איתרע מזלכם מכדי להופיע לפני כס המלכות של אלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תשחקו משחקים. האם אתם יכולים לקבל את הדברים האלה?

מתוך 'כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ' ב'הדבר מופיע בבשר'

כיוון שאנחנו מחפשים אחר עקבותיו של אלוהים, עלינו לחפש אחר רצון אלוהים, דברי אלוהים ואמירותיו של אלוהים – משום שבמקום שבו נמצאים דבריו החדשים של אלוהים ישנו קולו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאות עקבותיו של אלוהים ישנם מעשי אלוהים. במקום שבו נמצאת הבעתו של אלוהים ישנה הופעתו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאת הופעתו של אלוהים ישנם האמת והדרך והחיים. בחיפושכם אחר עקבותיו של אלוהים, התעלמתם מהדברים "אלוהים הוא האמת והדרך והחיים". לכן כשרבים מקבלים את האמת, הם לא מאמינים שהם מצאו את עקבותיו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה לא מכירים בהופעתו של אלוהים. איזו טעות חמורה! הופעתו של אלוהים לא יכולה לעלות בקנה אחד עם תפיסות האדם, וקל וחומר שאלוהים לא מופיע לבקשתו של האדם. אלוהים בוחר כרצונו ויש לו תוכניות משלו כשהוא עושה את עבודתו. יתרה מזאת, יש לו מטרות משלו ושיטות משלו. אין לו צורך לדון עם בני האדם בעבודה שהוא עושה או לבקש את עצת האדם, וקל וחומר שלא ליידע כל אדם ואדם על עבודתו. זהו טבעו של אלוהים, ויתרה מכך, על כל בני האדם להכיר בו. אם ברצונכם להיות עדים להופעתו של אלוהים, אם אתם שואפים לצעוד בעקבות אלוהים, עליכם קודם כל להתעלות על תפיסותיכם. אסור לכם לדרוש שאלוהים יעשה דבר כזה או אחר, ועל אחת כמה וכמה לתחום אותו במגבלותיכם ולהגביל אותו לתפיסותיכם. במקום זאת, עליכם לשאול כיצד עליכם לחפש אחר עקבותיו של אלוהים, כיצד עליכם קבל את הופעתו של אלוהים, וכיצד עליכם להישמע לעבודתו החדשה של אלוהים. זה מה שהאדם צריך לעשות. מאחר שהאדם הוא לא האמת והאמת לא ברשותו, עליו לחפש, לקבל ולציית.

מתוך 'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש' ב'הדבר מופיע בבשר'

מראה חיצוני לא קובע מהות. יתרה מזאת, עבודתו של אלוהים מעולם לא תאמה את תפיסותיו של האדם. האם המראה החיצוני של ישוע לא סתר את תפיסותיו של האדם? מראהו ולבושו לא יכלו לרמוז על זהותו האמיתית, הלא כן? זו הרי הייתה זאת הסיבה לכך שהפרושים המוקדמים התנגדו לישוע, משום שהם הביטו רק במראהו החיצוני ולא הפנימו את הדברים שהוא אמר, הלא כן? אני מקווה שהאחים והאחיות שמחפשים את מראהו של אלוהים לא יחזרו על הטרגדיה ההיסטורית. אסור לכם להיות הפרושים של ימינו ושוב למסמר את אלוהים לצלב. עליכם לחשוב בזהירות איך לקדם בברכה את שובו של אלוהים, ועליכם להיות בטוחים איך להיות בני אדם הנשמעים לאמת. זו האחריות של כל מי שמחכה לשובו של ישוע עם העננים. עלינו לשפשף את עיני רוחנו ולא לשגות בדברים המלאים בחלומות באספמיא. עלינו לחשוב על העבודה המעשית של אלוהים, ועלינו להתבונן בהיבט האמיתי של אלוהים. אל תיסחפו ואל תשקעו בחלומות בהקיץ, ותמיד המתינו ליום שבו האדון ישוע ירד אליכם פתאום על ענן כדי לקחת אתכם, על אף שמעולם לא הכרתם אותו או ראיתם אותו, ועל אף שאתם לא יודעים איך למלא את רצונו. מוטב לחשוב על עניינים מעשיים!

אולי פתחתם את הספר הזה למטרת מחקר או בכוונה לקבל את הדברים. תהיה עמדתכם אשר תהיה, אני מקווה שתקראו אותו עד הסוף ולא תוותרו עליו בקלות. אולי לאחר קריאת הדברים האלה עמדתכם תשתנה, אך הדבר תלוי במוטיבציה שלכם ובמידה שבה אתם מפנימים דברים. עם זאת, יש דבר אחד שעליכם לדעת: לא ניתן לומר את דבר האל כדבר האדם, וקל וחומר שלא ניתן לומר את דבר האדם כדבר האל. אדם המשמש את אלוהים הוא לא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, והתגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא לא אדם המשמש את אלוהים. יש הבדל מהותי בין השניים. אולי לאחר קריאת הדברים האלה לא תקבלו את העובדה שהם דברי האל, ותקבלו אותם רק כדברי אדם שזכה להפוך לנאור. אם כך, הבורות עיוורה אתכם. איך ייתכן שדברי האל יכולים להיות זהים לדבריו של אדם נאור? דברי האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחים עידן חדש, מכוונים את האנושות כולה, מגלים תעלומות ומראים לאדם את הכיוון קדימה בעידן חדש. הנאורות שהאדם זוכה בה היא רק נוהג או ידע פשוטים. היא לא יכולה לכוון את האנושות כולה לעידן חדש או לגלות התעלומה של אלוהים עצמו. אחרי הכל, אלוהים הוא אלוהים והאדם הוא אדם. לאלוהים יש המהות של אלוהים ולאדם יש המהות של האדם. אם האדם רואה בדברים שאלוהים אומר נאורות של רוח הקודש ותו לא, ומתייחס אל דברי השליחים והנביאים כדברים שאלוהים ביטא באופן אישי, האדם טועה. כך או כך, אסור לכם להפוך דברים נכונים ללא נכונים, להתייחס לדברים רמים כנחותים או לקרוא לדברים עמוקים רדודים. כך או כך, אסור לכם לסתור במכוון את מה שאתם יודעים שהוא אמת. כל מי שמאמין שיש אלוהים צריך לחשוב על הבעיה הזאת מזווית הראייה הנכונה, ועליו לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים כברוא אל. אחרת, אלוהים ייפטר ממנו.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

מטרת הופעתו של אלוהים, שאינה מוגבלת לצורה או מדינה כלשהי, היא שהוא יוכל להשלים את עבודת תוכניתו. לדוגמה, כאשר אלוהים התגלם כבשר ודם ביהודה, כוונתו היתה להשלים את עבודת ההיצלבות כדי לגאול את האנושות כולה. אולם היהודים האמינו שלא ייתכן שאלוהים יעשה זאת וחשבו כי לא ייתכן שאלוהים יתגלם בבשר ודם בדמותו של האדון ישוע. ה"לא ייתכן" שלהם נעשה הבסיס שלהם לגינוי אלוהים ולהתנגדות לו, ובסופו של דבר הוביל להשמדת ישראל. כיום, רבים עשו שגיאה דומה. הם מכריזים מתוך גחמה על הופעתו הקרבה של אלוהים אך גם מגנים את הופעתו. ה"לא ייתכן" שלהם שוב מגביל את הופעתו של אלוהים לגבולות הדמיון שלהם. וכך ראיתי רבים נופלים מרוב צחוק לאחר שנתקלו בדברי אלוהים. האין הצחוק הזה זהה לגינוי וחילול הקודש של היהודים? אתם לא אדוקים לנוכח האמת, וקל וחומר שאתם לא כמהים לאמת. אתם רק חוקרים בעיוורון וממתינים בשוויון נפש. מה תוכלו להשיג מחקירה והמתנה שכאלה? האם תוכלו לקבל את הכוונתו האישית של אלוהים? אם אתם לא יכולים להבחין באמירותיו של אלוהים, כיצד אתם כשירים להיות עדים להופעתו של אלוהים? במקום שבו אלוהים מופיע ישנו ביטוי האמת וישנו קולו של אלוהים. רק מי שיכול לקבל את האמת יכול לשמוע את קולו של אלוהים ורק בני האדם האלה כשירים להיות עדים להופעתו של אלוהים. הניחו את תפיסותיכם בצד! עצרו וקראו את הדברים האלה בקפידה. אם אתם כמהים לאמת, אלוהים יעניק לכם נאורות כדי להבין את רצונו ואת דבריו. הניחו בצד את תפיסותיכם על ה"לא ייתכן"! ככל שבני האדם מאמינים יותר שדבר מה לא ייתכן, כך סביר יותר שהוא יתרחש, משום שחוכמת אלוהים מרוממת מהשמיים, מחשבות אלוהים רמות ממחשבות האדם, ועבודתו של אלוהים מתעלה על מגבלות חשיבתו ותפיסתו של האדם. ככל שדבר מה יותר "לא ייתכן," כך יש לחפש יותר אחר האמת. ככל שדבר מה חורג יותר מתפיסתו ודמיונו של האדם, כך הוא כולל יותר את רצונו של אלוהים. זאת מפני שבלי קשר למקום שבו אלוהים מתגלה, אלוהים הוא עדיין אלוהים ומהותו לא תשתנה לעולם בגלל מיקום הופעתו או אופן הופעתו. טבעו של אלוהים נותר זהה בלי קשר למקום שבו נמצאות עקבותיו. בלי קשר למיקום עקבותיו של אלוהים, הוא אלוהים של האנושות כולה. לדוגמה, האדון ישוע הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל העמים באסיה, אירופה ואמריקה, ולמעלה מכך, הוא אלוהים היחיד בתבל כולה. אם כך בואו נחפש את רצון אלוהים ונגלה את הופעתו מתוך אמירותיו, ונצעד בעקבותיו! אלוהים הוא האמת והדרך והחיים. דבריו והופעתו מתקיימים במקביל וטבעו ועקבותיו יהיו תמיד נגישים לאנושות. אחים ואחיות יקרים, אני מקווה שתוכלו לראות את הופעתו של אלוהים בדברים אלה ושתתחילו לצעוד בעקבותיו לקראת עידן חדש, ואל שמיים חדשים ויפהפיים ועולם חדש המוכן לקראת כל מי שממתין להופעתו של אלוהים.

מתוך 'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 22/9/2018 11:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים


כולם מרגישים שניהולו של אלוהים מוזר, מאחר שבני אדם חושבים שניהולו של אלוהים לא קשור באדם בשום אופן. הם חושבים שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים לבדו, שהוא עניינו הפרטי של אלוהים, ועל כן האנושות מגלה אדישות כלפי ניהולו של אלוהים. כך הפכה ישועת האנושות למעורפלת ובלתי ברורה, וכעת היא אינה אלא רטוריקה ריקה מתוכן. על אף שהאדם הולך בעקבות אלוהים כדי לזכות בישועה ולהיווכח ביעד הנפלא, האדם לא מודאג כלל מהאופן שבו אלוהים מבצע את עבודתו. לאדם לא אכפת מה אלוהים מתכנן לעשות ומהו התפקיד שעליו למלא בתוכנית הזו כדי לזכות בישועה. כמה שהדבר טרגי! ישועת האדם היא חלק בלתי נפרד מניהולו של אלוהים ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להפריד בינה לבין תוכניתו של אלוהים. עם זאת, האדם לא מייחס כל חשיבות לניהולו של אלוהים ולכן הוא מתרחק מאלוהים יותר ויותר. כתוצאה מכך, הולך וגדל מספר בני האדם שהופכים לחסידים של אלוהים שאינם יודעים דברים הקשורים הדוקות לישועתו של האדם, כגון מהי הבריאה, מהי האמונה באלוהים, כיצד יש לעבוד את אלוהים וכן הלאה. אם כן, בשלב הזה, עלינו לנהל שיחה על ניהולו של אלוהים כדי שכל חסיד ידע בבירור את חשיבות ההליכה בעקבות אלוהים והאמונה בו. הם גם יוכלו לבחור באופן מדויק יותר את הנתיב שבו עליהם לצעוד במקום ללכת בעקבות אלוהים אך ורק כדי לזכות בברכות, או להימנע מאסון או להצליח.

על אף שאולי הניהול של אלוהים נראה לאדם כדבר עמוק, זהו לא דבר בלתי נתפס עבור האדם, משום שכל עבודתו של אלוהים קשורה בניהול שלו, קשורה בעבודת ישועת האנושות ומתייחסת לחיים, למחייה ולייעודה של האנושות. אפשר לומר שהעבודה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם ועל בני האדם היא מעשית ומשמעותית מאוד. האדם יכול לראות אותה, האדם יכול לחוות אותה והיא לא מופשטת בשום אופן. אם האדם לא מסוגל לקבל את כל עבודתו של אלוהים, מהי חשיבותה של העבודה הזו? וכיצד יכול ניהול כזה להוביל לישועת האדם? רבים מחסידיו של אלוהים עסוקים רק בשאלות כיצד לזכות בברכות או להימנע מאסון. ברגע שמוזכרות העבודה והניהול של אלוהים, הם משתתקים ומאבדים כל עניין. הם מאמינים שידיעת התשובות לשאלות המשעממות האלה לא תוביל לצמיחה בחייהם ולא תביא להם כל תועלת, ועל כן אף שהם שמעו מסרים מסוימים באשר לניהולו של אלוהים, הם מתייחסים אליהם כלאחר יד. הם לא רואים בהם דבר מה יקר ערך שיש לקבל וקל וחומר שהם לא מקבלים אותם כחלק מחייהם. לבני אדם כאלה יש מטרה פשוטה מאוד להיותם חסידים של אלוהים – זכייה בברכה – והם עצלים מכדי לטפל בכל דבר שלא קשור למטרה הזו. מבחינתם, האמונה באלוהים כדי לזכות בברכות היא היעד הלגיטימי ביותר ודווקא בכך נעוץ ערכה של אמונתם. הם לא מושפעים על ידי דברים שלא יכולים לסייע להם להשיג את המטרה הזו. זהו מצבם של מרבית בני האדם המאמינים כיום באלוהים. המטרה והמניע שלהם נראים לגיטימיים, מפני שבמקביל לאמונתם באלוהים, הם גם פועלים למען אלוהים, מקדישים את עצמם לאלוהים וממלאים את חובתם. הם מוותרים על נעוריהם, זונחים משפחה וקריירה ואפילו מעבירים שנים בהתעסקויות הרחק מביתם. למען יעדם הסופי, הם משנים את האינטרסים שלהם, משנים את השקפתם על החיים ואפילו משנים את הכיוון שהם מחפשים, אך הם לא יכולים לשנות את מטרת אמונתם באלוהים. הם מתרוצצים למען ניהול האידיאלים האישיים שלהם. ללא קשר לאורכה של הדרך וללא קשר לכמות הקשיים ומכשולים שהם נתקלים בהם בדרכם, הם דבקים במטרותיהם ונותרים עשויים לבלי חת מפני המוות. איזה כוח גורם להם להמשיך להקדיש כך את עצמם? האם זהו מצפונם? האם זהו אופיים הנהדר והאצילי? האם זוהי נחישותם להילחם בכוחות הרשע עד הסוף? האם זוהי אמונתם, שבה הם נושאים עדות על אלוהים מבלי לבקש כל תמורה? האם זוהי נאמנותם, שלשמה הם מוכנים לוותר על הכל כדי למלא את רצון האל? או שמא זוהי רוח מסירותם שבה הם מוותרים תמיד על דרישות אישיות ראוותניות? העובדה שבני אדם שמעולם לא הכירו את עבודת הניהול של אלוהים נותנים כל כך הרבה היא פשוט נס מופלא! לעת עתה, בואו לא נדון בשאלה כמה נתנו בני האדם האלה. לעומת זאת, התנהגותם ראויה מאוד לניתוחנו. פרט ליתרונות הקשורים להם הדוקות, האם ייתכן שיש כל סיבה אחרת לכך שבני האדם האלה, שלעולם לא מבינים את אלוהים, ייתנו לו כל כך הרבה? בכך אנחנו מגלים בעיה שלא זוהתה קודם לכן: הקשר בין האדם ואלוהים הוא קשר של אנוכיות עירומה. זהו קשר בין מעניק הברכות ומקבל הברכות. במילים פשוטות, זהו קשר הדומה לקשר בין עובד ומעביד. העובד עובד רק כדי לקבל את הגמול שהמעביד מעניק לו. בקשר כזה, אין חיבה אלא רק עסקה; אין אהבה הדדית, אלא רק צדקה וחסד; אין הבנה, אלא רק כניעה והטעיה; אין אינטימיות, אלא רק תהום שלא ניתן לגשר עליה. כשהדברים מגיעים למצב כזה, מי יכול לשנות מגמה שכזו מן הקצה אל הקצה? וכמה בני אדם מסוגלים להבין באמת עד כמה נואש הפך הקשר הזה? אני סבור שכשאנשים צוללים אל תוך השמחה שבזכייה בברכות, איש מהם לא מסוגל לדמיין עד כמה קשר כזה עם אלוהים הוא מביך ומכוער.

הדבר העצוב ביותר באמונה של האנושות באלוהים הוא שהאדם מקיים ניהול משל עצמו בתוך עבודתו של אלוהים ומזלזל בניהולו של אלוהים. הכישלון הגדול ביותר של האדם טמון באופן שבו, בד בבד עם שאיפתו להתמסר לאלוהים ולעבוד אותו, האדם בונה לעצמו את ייעודו האידיאלי תוך חישוב האופן שבו יוכל לזכות בברכה הגדולה ביותר ובייעוד הטוב ביותר. גם אם בני אדם מבינים עד כמה הם מעוררי רחמים, מלאי שנאה ועלובים, כמה מהם מוכנים לזנוח בקלות את האידיאלים והתקוות שלהם ולוותר עליהם? ומי מסוגל לעצור את עצמו מלכת ולהפסיק לחשוב רק על עצמו? אלוהים זקוק לאלה שישתפו איתו פעולה הדוקות וישלימו את הניהול שלו. נחוצים לו בני האדם שיקדישו את שכלם וגופם לעבודת הניהול שלו כדי להתמסר לו. הוא לא זקוק לבני אדם שיושיטו את ידם ויתחננו אליו בכל יום, ועל אחת כמה וכמה הוא לא זקוק לבני אדם הנותנים מעט ואז מצפים לקבל גמול עבור הטובה הזו. אלוהים מתעב את בני האדם התורמים תרומה קטנה ולאחר מכן נחים על זרי הדפנה. הוא שונא את בני האדם קרי הדם המתמרמרים על עבודת הניהול שלו ורק רוצים לדבר על העלייה לשמיים ועל זכייה בברכות. הוא מתעב אף יותר את בני האדם המנצלים את ההזדמנות שהעניקה להם העבודה שהוא עושה לשם ישועת האנושות. זאת מפני שלבני האדם האלה מעולם לא היה אכפת מה אלוהים מייחל להשיג ולרכוש באמצעות עבודת הניהול שלו. הם רק עסוקים בשאלה כיצד הם יכולים לנצל את ההזדמנות שהעניקה להם עבודתו של אלוהים כדי לזכות בברכות. הם אדישים כלפי לבו של אלוהים, משום שכל עיסוקם הוא בעתיד ובגורל האישי שלהם עצמם. בני האדם המתמרמרים על עבודת הניהול של אלוהים ושאין להם כל עניין ברצונו של אלוהים ובאופן שבו הוא מושיע את האנושות, עושים מה שמסב להם הנאה ללא כל קשר לעבודת הניהול של אלוהים. אלוהים לא מנציח את התנהגותם, לא מאשר אותה, וקל וחומר שהוא לא מביט עליה בעין יפה.

כמה יצורים חיים ומתרבים במרחבים העצומים של התבל, מצייתים שוב ושוב לחוק החיים ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של כל מי שחיי, וכל מי שחיי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של כל מי שמת. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע אנו צריכים למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם אמא אדמה באמת בראה את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ... מזה אלפי שנים, האנושות שואלת את השאלות האלה פעם אחר פעם. למרבה הצער, ככל שהאנושות רודפת את השאלות האלה יותר, כך היא צמאה יותר למדע. המדע מספק סיפוק קצר והנאה זמנית של בשר ודם, אך בהחלט לא די בו לחלת את האנושות מהבידוד, מהבדידות, ומהאימה וחוסר האונים שהיא בקושי מסווה, השורים בעומק נשמתה. האנושות רק משתמשת בידע מדעי שניתן לראות בעין בלתי מזוינת ושהמוח יכול לתפוס כדי לשכך את לבה הדואב. עם זאת, ידע מדעי שכזה לא יכול למנוע מהאנושות מלחקור תעלומות. האנושות לא יודעת מי הריבון על כל הדברים בתבל, וקל וחומר שהיא לא יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה תחת החוק הזה בעל כורחה. איש לא יכול להימלט ממנו ואיש לא יכול לשנות אותו, מאחר שבכל צבא השמים, ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם והמחזיק בריבונות על הכל. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראה, שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, אך הוא האחד שנפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות לשם קיומה, ומכוון את האנושות עד היום. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא מחזיק בריבונות על הכל ומושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע העונות, והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש וגורם לבואו של הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, סיפק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים שבתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הם ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכל קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכל חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים והוא הריבון על הכל. אין מלבדו כל דבר היכול לפקוד על התבל, וקל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. ללא קשר לשאלה אם אתם מסוגלים לזהות את מעשי האל, ובלי קשר לשאלה אם אתם מאמינים בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלכם הוא נתון לקביעתו של אלוהים, ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכל. קיומו וסמכותו לא מותנים בשאלה אם האדם יכול להכיר ולתפוס אותם. רק הוא יודע את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתם מסוגלים לקבל את העובדה הזאת ובין אם לא, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהירה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האנושות חיה כתוצאה מניהולו של אלוהים, וכשעיניה נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה כתוצאה מאותו ניהול. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו ותכנונו של אלוהים. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה והוא מעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זוהי תוכניתו, וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.

עבודת הניהול של אלוהים החלה בבריאת העולם, והאדם הוא עיקר העבודה הזו. אפשר לומר שבריאת הכל בידי אלוהים נעשתה למען האדם. מאחר שעבודת הניהול שלו מתפרסת על פני אלפי שנים ולא בוצעה תוך דקות או שניות ספורות, או כהרף עין או במשך שנה או שנתיים, היה עליו לברוא דברים נוספים שהיו נחוצים לשם הישרדותו של האדם, כגון השמש, הירח, כל מיני יצורים חיים ומזון וסביבת חיים עבור האנושות. זו הייתה תחילת ניהולו של אלוהים.

לאחר מכן, אלוהים העביר את האנושות לידי השטן. האדם חי בתחומו של השטן, והדבר הוביל בהדרגה לעבודת האל בעידן הראשון: הסיפור של עידן החוק... במהלך כמה אלפי שנים בעידן החוק, האנושות התרגלה להכוונה של עידן החוק, והיא החלה להתייחס אליה בקלות ראש ועזבה בהדרגה את השגחתו של אלוהים. על כן, במקביל לדבקותה בחוק, היא גם עבדה אלילים וביצעה מעשים רעים. היא נותרה ללא ההגנה של יהוה וחיה את חייה רק לפני המזבח בבית המקדש. למעשה, עבודת האל נטשה אותה כבר מזמן ועל אף שבני ישראל עוד דבקו בחוק וקראו בשם יהוה, ואפילו האמינו בגאווה שרק הם עמו של יהוה והם נבחריו של יהוה, כבוד האל נטש אותם חרישית...

כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא תמיד עוזב בשקט מקום אחד בעודו מבצע חרש את העבודה החדשה שהוא מתחיל במקום אחר. כל זה נראה לא יאמן לבני האדם, שהפכו לקהי חושים. בני האדם תמיד הוקירו את הישן והתייחסו לחדש ולבלתי מוכר בעוינות או ראו בו מטרד. לכן מבין כל הדברים, האדם הוא האחרון שיודע על כל עבודה חדשה שאלוהים מבצע, מראשית ועד תכלית.

כפי שהיה תמיד, לאחר עבודתו של יהוה בעידן החוק, אלוהים החל בעבודתו החדשה של השלב השני: ללבוש בשר ודם, להתגלם כאדם לפרק זמן של עשר או עשרים שנים, ולשאת את דבריו ולבצע את עבודתו בקרב מאמינים. אולם ללא יוצא מן הכלל, איש לא ידע זאת, ורק מספר קטן של בני אדם הכיר בכך שהוא אלוהים שהפך לבשר ודם, לאחר שהאדון ישוע מוסמר אל הצלב וקם לתחייה. באופן בעייתי הופיע אדם אחד בשם פאולוס שלקח על עצמו את תפקיד אויבו המר של אלוהים. גם לאחר שהוא הוכה והפך לשליח, אופיו הישן של פאולוס לא השתנה, והוא כתב אגרות רבות. למרבה הצער, דורות מאוחרים יותר התייחסו לאגרות שלו כאל דברי האל שיש להפיק מהם הנאה, עד כדי כך שהם נכללו בברית החדשה ובלבלו בינם לבין הדברים שאלוהים אמר. זוהי באמת חרפה גדולה מאז ראשית כתיבתם של כתבי הקודש. והאם הטעות הזו לא נבעה מטיפשותו של האדם? בני האדם לא ידעו כלל שבכתבי עבודתו של אלוהים בעידן החסד, אין מקום לאגרות וכתבים רוחניים של האדם המתחזים לעבודתו ולדבריו של אלוהים. אך זוהי סטייה מהנושא, ולכן בואו נחזור לנושא המקורי שלנו. ברגע שהשלב השני של עבודת האל הושלם – לאחר הצליבה – הושלמה עבודתו של אלוהים לגאול את האדם מחטאיו (כלומר, השבת האדם מידיו של השטן). לכן מאותו רגע ואילך, היה על האנושות רק לקבל את האדון ישוע כמושיע, כדי שחטאיה ייסלחו. באופן כללי, חטאי האדם כבר לא היוו מכשול לזכייתו בישועה ולבואו בפני אלוהים, והם כבר לא היו הדבר שבאמצעותו השטן מאשים את האדם. זאת משום שאלוהים עצמו ביצע עבודה אמיתית, הפך לדמותו ולניסיונו של בני האדם החוטאים הבשר והדם, ואלוהים עצמו היה קורבן המנחה של החטאים. כך האדם ירד מהצלב, נגאל וזכה בישועה בזכות בשרו ודמו של אלוהים, דמות בני האדם החוטאים הבשר והדם. על כן, לאחר שהאדם נפל בשבי השטן, הוא התקרב בצעד אחד לקבלת ישועה בפני אלוהים. כמובן, השלב הזה של העבודה היה ניהולו של אלוהים, שהיה שלב אחד מעל לעידן החוק וברמה מעמיקה יותר מעידן החוק.

זהו ניהולו של אלוהים: למסור את האנושות לשטן – את האנושות שלא יודעת מהו אלוהים, מהו הבורא, כיצד לעבוד את אלוהים ומדוע יש להתמסר לאלוהים – ולתת יד חופשית לשחיתות של השטן. לאחר מכן, צעד אחר צעד, אלוהים משחרר את האדם מידי השטן, עד שהאדם עובד את אלוהים באופן מלא ודוחה את השטן. זהו הניהול של אלוהים. כל זה נשמע כמו סיפור מיתי ונראה תמוה. בני אדם מרגישים שזה כמו סיפור מיתי, וזאת מפני שאין להם שמץ של מושג כמה דברים קרו לאדם במהלך מספר אלפי השנים האחרונות, וקל וחומר שהם לא יודעים כמה סיפורים התרחשו ברחבי התבל הזו. ויתרה מכך, זאת משום שהם לא יכולים להעריך את העולם המדהים יותר, את העולם המאיים יותר, הקיים מעבר לעולם החומרי, שעיני בן-התמותה שלהם מונעות מהם לראות. הדבר מרגיש לאדם כבלתי נתפס, וזאת מפני שהאדם לא מבין כלל את חשיבותה של ישועת האל את האנושות ואת חשיבותה של עבודת הניהול של אלוהים, והוא לא תופס את האופן שבו אלוהים רוצה שהאנושות תיראה בסופו של דבר. האם זו אנושות הקרובה לאדם וחווה, שהשטן לא השחית אותה? לא! ניהולו של אלוהים נעשה כדי לזכות בקבוצת בני אדם העובדים את אלוהים ומתמסרים לו. השטן השחית את האנושות הזו, אך היא כבר לא רואה בשטן אב. היא מזהה את פרצופו המכוער של השטן, ודוחה אותו ומתייצבת בפני אלוהים כדי לקבל מידיו שיפוט וייסורים. היא יודעת מה מכוער, וכיצד הוא עומד בניגוד למה שקדוש, והיא מכירה בגדולתו של אלוהים וברוע של השטן. אנושות כזו לא תעבוד עוד למען השטן ולא תעבוד את השטן, ולא תקדש את השטן. זאת מפני שזוהי קבוצת בני אדם שכבר נפלו באמת בנחלת האל. זוהי חשיבותו של ניהול האנושות בידי אלוהים. במהלך עבודת ניהולו של אלוהים בעת הזאת, האנושות היא מושא השחתתו של השטן ובמקביל לכך היא גם מושא ישועתו של אלוהים, וכן התוצר עליו נאבקים אלוהים והשטן. במקביל לביצוע עבודתו, אלוהים משחרר את האדם בהדרגה מידי השטן וכך האדם מתקרב יותר ויותר לאלוהים...

ואז הגיע עידן המלכות, שהוא שלב מעשי יותר של עבודה, אך הוא גם השלב שהאדם הכי מתקשה לקבל. זאת משום שככל שהאדם מתקרב יותר אל אלוהים, כך מטהו של אלוהים מתקרב יותר אל אדם, וכך פני האל מופיעות בפני האדם ביתר בהירות. בעקבות גאולת האנושות, האדם חוזר באופן רשמי למשפחת האל. האדם חשב שכעת הגיע הזמן להנאה, אך הוא נתון למתקפה חזיתית של אלוהים שאיש מעולם לא ניבא. מתברר שזוהי הטבילה שאנשי האל צריכים "ליהנות" ממנה. תחת טיפול שכזה, לבני אדם אין ברירה אלא לעצור ולחשוב לעצמם, "אני השה שהיה אבוד במשך שנים רבות, שאלוהים השקיע כל כך הרבה כדי לקנות אותו בחזרה. אם כן, מדוע אלוהים מתייחס אליי כך? האם זוהי דרכו של אלוהים לצחוק עליי ולחשוף אותי?" ... בחלוף השנים, האדם הפך לרפה, משחווה את מצוקת הזיכוך והייסורים. על אף שהאדם איבד את ה"כבוד" וה"רומנטיקה" של ימים עברו, הוא החל להבין באופן לא מודע את אמת היותו אדם והחל להעריך את שנות מסירותו של אלוהים לישועת האנושות. האדם מתחיל אט-אט לתעב את הבהמיות שלו עצמו. הוא מתחיל לשנוא את פראיותו, את כל אי-ההבנות שלו עם אלוהים ואת הדרישות הבלתי סבירות שהוא מציב לאלוהים. לא ניתן להשיב את הזמן לאחור, אירועי העבר הופכים לזיכרונות המצערים של האדם, ודבריו ואהבתו של אלוהים הופכים לכוח המניע בחיים החדשים של האדם. פצעי האדם נרפאים עם כל יום שעובר, כוחו שב אליו והוא קם ומביט בפני האל הכול יכול... ואז הוא מגלה שאלוהים תמיד היה לצדו ושחיוכו וארשת פניו היפהפייה עדיין מרגשים כל כך. לבו עדיין מלא בדאגה לאנושות שברא, וידיו עדיין חמות וחזקות כפי שהיו בראשית. האדם כאילו חזר לגן עדן, אלא שהפעם האדם לא מקשיב יותר לפיתוייו של הנחש וכבר לא דוחה את יהוה. האדם כורע ברך בפני אלוהים, מרים את מבטו אל פניו המחייכות של אלוהים, ומעלה את הקורבן המנחה היקר לו מכל – הו! אדוניי, אלוהיי!

האהבה והחמלה של אלוהים מחלחלים אל תוך כל פרט ופרט של עבודת הניהול שלו, ובין שבני אדם מסוגלים להבין את כוונותיו הטובות של אלוהים ובין שלא, הוא בכל זאת מבצע ללא לאות את העבודה שבכוונתו להשלים. ללא קשר לשאלה עד כמה בני אדם מבינים את ניהולו של אלוהים, כולם יכולים להעריך את היתרונות והסיוע בעבודה שאלוהים עושה. אולי לא חשתם כיום כלל באהבה או בחיים שאלוהים סיפק לכם, אך כל עוד לא תנטשו את אלוהים ולא תוותרו על נחישותכם לחפש את האמת, תמיד יבוא יום שבו חיוכו של אלוהים יתגלה לכם. זאת מפני שמטרת עבודת הניהול של אלוהים היא להשיב אליו את האנושות המצויה בתחומו של השטן, ולא לנטוש את האנושות שהשטן השחית ואשר מתנגדת לאלוהים.

הדברים הובעו ב-23 בספטמבר, 2005

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 21/9/2018 13:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



3. מה ההבדל בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ועבודתה של רוח האל?


דברי אלוהים רלוונטיים:

אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלות על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים, והבשר והדם לא יכולים לשאת את אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל, לא יכולים לבצע את אותם מפעלים על-טבעיים המבצעת רוח האל ובוודאי שהם לא יכולים להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות, ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לכל צרכי האדם. כדי להצילם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הגוף הבשרי: עבודתה של רוח האל מסוגלת להקיף את התבל כולה, לאורך כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם משפיעה טוב יותר על כל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר, והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין; קשה לבני תמותה לתפוס אותה, וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. עם זאת, העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות, והיא עשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראות – האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים מבלי שהוא צריך להסתמך על דמיונו העשיר. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראות ודמיונו יכול להכיל אך בקושי, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או כללית, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מאוד מכך: יש בה הכוונה מדויקת במילים, רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, וקל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה של אלוהים כבשר ודם, וזהו ההבדל העצום שבינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק לקנה מידה מוגבל, והיא אינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר ודם. עבודתו של האל כבשר ודם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא עבודה שניתן לראות ולגעת בה, המספקת לו מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה שבאה בעתה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה; רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, הוא יכול לבצע עבודה כזו אך ורק בהתגלמותו כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זוהי האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של אלוהים משום הבשר והדם האלה, כשאלוהים ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו מהיות אויביו, אלא שהם אף יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שאלוהים כבש, עדים התואמים לאלוהים ושלא ניתן להפרידם ממנו. הוא יגרום לאדם לדעת את חשיבותה של עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם לאדם, והאדם ידע את חשיבותו של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא ידע את ערכו האמיתי של אלוהים לצמיחת חיי האדם, ויתרה מזאת, הוא ידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם ישתוקק להישאר לגדותיו לעולם. אף שבשרו ודמו של אלוהים שונים מאוד מזהותו ומעמדו של אלוהים, ואף שלאדם נדמה כי הם לא עולים בקנה אחד עם שיעור קומתו האמיתי של אלוהים, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של אלוהים או בזהותו האמיתית של אלוהים, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של אלוהים לא יכולה לעשות באופן ישיר. אלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל, ואלה הם המשמעות והערך שבני האדם אינם מסוגלים להעריך ולהכיר בהם. אף שכל בני האדם רוחשים כבוד לרוח האל ומזלזלים בבשרו ודמו של אלוהים, בלי קשר להשקפתם וחשיבתם, החשיבות והערך האמיתיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר נכון אך ורק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג למראה האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק כוח הנעה או התגלות, וכן תחושת פלא חסרת פשר שאי-אפשר להעלות על הדעת, ותחושה שהעבודה כה אדירה, נשגבת ונפלאה, ועם זאת שאיש אינו יכול להשיגה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו קיימת ביניהם מחיצה בלתי נראית. למעשה, זוהי אשליה שרוח האל העניקה לאדם, וזאת מפני שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין, ולעולם לא יהיה דו-קיום של רוח האל והאדם באותו עולם, ומפני שרוח האל אינה חולקת אף תכונה עם האדם. לכן האדם לא זקוק לרוח האל, משום שרוח האל לא מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה יותר מכל. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, וכי הוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד ממנו, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות: האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו, והוא לא צריך להביט בו ממרחק רב. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה, וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו העולם שבו מצוי האדם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

ישועת האדם על ידי אלוהים לא נעשית ישירות באמצעות רוח האל או כרוח האל, מכיוון שהאדם לא יכול לראות את רוח האל, לגעת בה או להתקרב אליה. אילו אלוהים ניסה להושיע את האדם ישירות בצורת הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את הישועה שלו. מעבר לכך, לולא אלוהים לבש צורה חיצונית של אדם נברא, בני האדם לא היו מסוגלים לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שהאדם לא יכול להתקרב לאלוהים בשום אופן, כשם שאף אחד לא יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות באדם נברא, כלומר הפיכת דברו לבשר ודם שבו הוא מתגלם, אלוהים יכול להחדיר בכל חסידיו את דברו באופן אישי. רק אז האדם יוכל לשמוע את דברו, לראות את דברו ולקבל את דברו בעצמו, ובאמצעות כך לזכות בישועה מלאה. לולא אלוהים התגלם כבשר ודם, שום אדם בשר ודם לא היה זוכה לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה זוכה בישועה. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האדם היה מוכה או נסחף לגמרי בשבי השטן, מפני שהאדם לא מסוגל להתרועע עם אלוהים. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר ההתגלמות הושיעה את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אילו רוח האל דיברה ישירות אל אדם, כל בני האדם היו נשמעים לקולה ונופלים ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. אילו אלוהים המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את שחיתותו שלו באמצעות המשפט של דבר האל ולהשיג ישועה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, אלוהים יכול למסור את דבריו באופן אישי לאוזני כולם, כדי שכל מי שיש לו אוזניים יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. זו התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח האל שגורמת לאדם להישמע לאלוהים מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, טבעו הישן של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להתגלות במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהות ולשנות אותו. זו עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו – הוא מדבר ושופט באופן מעשי כדי להשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של אלוהים בהתגלמותו וזו חשיבות התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של אלוהים בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל, ועל העובדה שרוח האל התגלמה כבשר ודם. אלוהים מפגין את סמכותו על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של אלוהים בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן אלה שמראות לאדם שהוא מלא סמכות, שהוא אלוהים עצמו ושדבריו הם ביטוי של אלוהים עצמו. כך הוא מראה לכל בני האדם שהוא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו שהתגלם כבשר ודם, ושאיש לא יכול לפגוע בו. איש לא יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבר האל, ואין כוח של חושך שיכול לגבור על סמכותו. האדם נשמע לאלוהים לגמרי משום שאלוהים הוא הדבר שנהיה בשר, סמכותו, ושיפוטו על ידי דבר האל. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שהוא מחזיק בה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר ודם ואשר הושחת – ולא רוחו של השטן הנשפטת ישירות, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בעולם הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר, ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט שחיתותם של בשרו ודמו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת, היות שרוח האל לא מסוגלת להתייצב בפני בני האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות, וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות כראוי בטבעו של אלוהים, החסין לעלבונות. ניתן להביס את השטן באופן מלא אך ורק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. מכיוון שבדיוק כמו האדם, האל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה, הוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית, ושל היותו יוצא מגדר הרגיל. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם, היות שהוא מחזיק באמת ובצדק, ולכן הוא יכול הוא לשפוט את האדם. מי שלא מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה זו שמבצעת את העבודה הזו, לא היה זה ניצחון על השטן. רוח האל היא נעלית מטבעה בהשוואה לבני תמותה, ורוחו של האל היא קדושה מטבעה, וחזקה מהבשר והדם. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא המרדנות האנושית, והיא לא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל לא מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם, וקל וחומר שהיא לא מסוגלת לגלות את הרשעות הזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעותיה של עבודת רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה – זוהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו עם האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם עובר מהתנגדות לצייתנות, מרדיפה לקבלה, מתפיסה להכרה ומדחייה לאהבה. אלה הן השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל אך ורק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים; האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו; אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו; האדם מקבל מאלוהים אוויר לנשימה כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים הוא שני שלבי העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

אילו רוח האל הייתה עושה את העבודה הזו – אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, ובמקום זאת רוח האל הייתה מדברת ישירות באמצעות רעמים, כך שלא הייתה לאדם כל דרך לבוא איתה במגע – האם האדם היה מסוגל להכיר את טבעו של אלוהים? אילו רק רוח האל הייתה עושה את העבודה, לא הייתה לאדם כל דרך להכיר את טבעו של אלוהים. בני האדם יכולים לחזות בטבעו של אלוהים במו עיניהם רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, כשהדבר מופיע בבשר וכשהוא מבטא את כלל טבעו באמצעות הבשר והדם. אלוהים באמת ובתמים חי בקרב בני האדם. הוא מוחשי. האדם באמת יכול לבוא במגע עם טבעו, לבוא במגע עם מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. רק כך האדם יכול להכיר את אלוהים באמת.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושית באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו לא מחפשים עוד אחר אותם דברים מעורפלים המשתמעים לשתי פנים ולא מגששים עוד אחריהם, והם חדלים מלנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לבני כל הדתות והכתות, והם יבטאו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמיעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיה העובדות שבעבודתו, דברים שבני האדם ראו ושמעו בעצמם. אלה יהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה, והן גם הכלים שהוא משתמש בהם לשם הפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות; ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש התבל כולה. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם, והיא בלתי נראית עבורו, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיות של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים, ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר בעצמו. אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם. משהשלים אלוהים את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו הביאה כבר להשלמת תשעים אחוז מכל עבודת הניהול של אלוהים. הבשר והדם האלה אפשרו התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים, וכן סיכום של כל עבודתו. בנוסף, הם גם הכריזו על כל עבודתו של אלוהים, וערכו את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך לא תבוא עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים, ולא תתבצע עבודה פלאית נוספת מצד התגלמות השלישית של אלוהים.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 20/9/2018 21:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1. חשיבותה של עבודתו של אלוהים באמירת דברים.


דברי אלוהים רלוונטיים:

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את היקום כולו. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורי של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר. בזכות הדבר, אלוהים מזין ומקיים את האדם. בזכות הדבר, האדם זוכה בידע ובניסיון אמיתי. האדם בעידן הדבר בהחלט קיבל ברכות יוצאות מן הכלל. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר, והוא פשוט נהנה מהשפע שמספק דבר האל. הוא לא צריך לחפש דבר או להתקדם הלאה, והוא רואה בקלות את הופעתו של אלוהים, שומע בקלות את אלוהים באופן אישי, מקבל ממנו הכל בקלות ורואה אותו בקלות עושה את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלה ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'

באחרית הימים אלוהים ירד ארצה בעיקר כדי לומר את דבריו. הוא מדבר מנקודת המבט של רוח האל, מנקודת המבט של בני האדם ומנקודת המבט של גוף שלישי. הוא מדבר בדרכים שונות, דבק בדרך אחת למשך פרק זמן מסוים, ומשתמש בדרכי הדיבור כדי לשנות את תפיסותיהם של בני האדם ולסלק את צלם האל המעורפל מלבם. זו העבודה העיקרית שאלוהים עושה. משום שבני האדם מאמינים שאלוהים ירד ארצה כדי לרפא חולים, לגרש שדים, לעשות נסים ולהעניק לבני האדם ברכות חומריות, אלוהים מוציא לפועל את שלב העבודה הזה – עבודת משפט וייסורים – כדי לסלק דברים כאלה מתפיסותיהם של בני האדם במטרה שהללו יוכלו להיווכח במציאותיות וברגילות של אלוהים. כך יוכל צלמו של ישוע להימחות מלבו ולהתחלף בצלם חדש של אלוהים.

מתוך 'הכרת עבודתו של אלוהים כיום' ב'הדבר מופיע בבשר'

העבודה שאלוהים עושה בעידן הזה היא בעיקר אמירת הדברים הדרושים לחיי בני האדם, חשיפת המהות של אופי האדם ושל טבעו המושחת, חיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית והחשיבה המיושנת וכן חיסול הידע והתרבות של האדם. כל הדברים הללו חייבים להיחשף ולהיטהר באמצעות דבריו של אלוהים. באחרית הימים אלוהים משתמש במילים ולא באותות ומופתים כדי להביא את בני האדם לידי שלמות. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את בני האדם, לשפוט אותם, לייסר אותם ולהפוך אותם למושלמים, וכך, דרך דברי האל, בני האדם נוכחים בחוכמתו וחביבותו של אלוהים, לומדים להבין את טבע האל, וחוזים במעשיו של אלוהים.

מתוך 'הכרת עבודתו של אלוהים כיום' ב'הדבר מופיע בבשר'

באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות רבות ואת עבודתו של אלוהים לאורך הדורות הקודמים. באמצעות דבר האל, רוח הקודש הופכת את האדם לנאור. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות שמעולם לא נחשפו בעבר לדורות הקודמים, וכן את עבודתם של נביאים ושליחים מימים עברו ואת העקרונות שהם עבדו על פיהם. באמצעות דבר האל, האדם מכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, והוא מכיר את מהותו שלו עצמו. באמצעות שלבי העבודה האלה וכל הדברים שנאמרים, האדם מכיר את עבודתה של רוח האל, את עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ויתרה מכך, את כל טבעו. גם הידע שלכם על עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנים נרכש באמצעות דבר האל. הידע שלכם על תפיסותיכם הקודמות והצלחתכם לוותר עליהן הושגו גם הם באמצעות דבר האל, הלא כן? בשלב הקודם, ישוע עשה אותות ומופתים, אך לא כך הוא הדבר בשלב הזה. הבנתכם בנוגע לסיבה לכך שאלוהים לא עושה זאת כיום הושגה אף היא בזכות דבר האל, הלא כן? ...יש נבואה ואמת בדברים שנאמרים בשלב הזה, אך הם משמשים בעיקר כדי להעניק לאדם חיים. דברי ההווה לא דומים לנבואות הנביאים. זה שלב של עבודה שלא נועד לנבואות אלא לחיי האדם, לשינוי טבע חייו של האדם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהייתה בלתי נתפסת עבור תלמידיו, ואמר דברים רבים שבני האדם לא הבינו. זאת משום שבזמנו, הוא לא סיפק הסברים. לפיכך, כמה שנים לאחר שהוא עזב, מתי יצר את שושלת היוחסין שלו, ואחרים גם עשו עבודה רבה שהייתה רצון האדם. ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

כך, באחרית הימים, כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא נעזר בעיקר בדבר כדי להגשים הכל ולהבהיר הכל. רק מדבריו תוכל להבין מה הוא; רק מדבריו תוכל להבין שהוא אלוהים עצמו. כשאלוהים בהתגלמותו יורד אל האדמה, הוא אינו עושה כל עבודה אחרת אלא רק אמירת דברים – וכך, אין צורך בעובדות, די במלים. הסיבה לכך היא שהוא בא בעיקר כדי לעשות את עבודתו, לאפשר לאדם לחזות בעוצמתו ובעליונותו בדבריו, לאפשר לאדם להבין מדבריו, כיצד הוא מסתתר בענווה, ולאפשר לאדם להכיר את כל כולו מדבריו. כל אשר שייך לו וכל אשר הינו נמצא בדבריו, חוכמתו ונפלאותו נמצאות בדבריו. כך גורמים לך לראות את השיטות הרבות שבהן אלוהים אומר את דבריו...

...אלוהים ירד אל האדמה באחרית הימים כדי לבצע את כהונת המלה, כדי שרבים יוכלו להכירו, וכדי שהאדם יוכל לראות מה הוא, לראות את חוכמתו ואת כל מעשיו הנפלאים מתוך דברו. במהלך עידן המלכות, אלוהים משתמש בעיקר במלה כדי לכבוש את כל בני האדם. בעתיד, דברו יגיע גם לכל כת, קבוצה, לאום ודת; אלוהים משתמש במלה כדי לכבוש, לגרום לכל בני האדם להבין שדברו נושא עמו סמכות ועוצמה – וכך היום, אתם עומדים רק בפני דבר אלוהים.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים של אחרית הימים משתמש במלה בעיקר כדי לעשות את האדם למושלם. הוא אינו משתמש באותות ובמופתים כדי לדכא את האדם או לשכנעו; דבר זה אינו יכול להבהיר את עוצמתו של אלוהים. אילו אלוהים היה רק מראה אותות ומופתים, היה זה בלתי אפשרי להבהיר את ממשיותו של אלוהים, ולפיכך בלתי אפשרי לעשות את האדם למושלם. אלוהים אינו עושה את האדם למושלם באמצעות אותות ומופתים, אלא נעזר במלה כדי להשקות את האדם ולרעותו, ולאחר מכן מושגים ציות מלא מצד האדם והכרת אלוהים על ידו. זוהי מטרת העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר. אלוהים אינו משתמש בשיטת האותות והמופתים כדי לעשות את האדם למושלם – הוא משתמש במלים, ובשיטות עבודה רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם. בין אם זה זיכוך, טיפול, גיזום או הבעת דברים, אלוהים מדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי לעשות את האדם למושלם ולהעניק לו ידע רב יותר על העבודה, החוכמה והנפלאות של אלוהים.

מתוך 'הכל מושג על ידי דבר אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

החשיבות המשמעותית ביותר של עבודת המילים היא לאפשר לבני האדם להנהיג את האמת לאחר שהם מבינים את האמת, להשיג שינויים בטבעם ולהשיג הכרה עצמית והכרה של עבודתו של אלוהים. רק עבודה באמצעות דיבור יכולה לתקשר את הקשר בין אלוהים והאדם, ורק מילים יכולות להסביר את האמת. עבודה כזו היא האמצעי הטוב ביותר לכיבוש האדם. מלבד אמירת מילים, שום שיטה אחרת לא מסוגלת לספק לאדם הבנה ברורה של האמת ושל עבודתו של אלוהים. לכן, בשלב העבודה האחרון של אלוהים, הוא מדבר אל האדם על מנת לפתוח בפני האדם את כל האמיתות והתעלומות שהוא לא מבין, מה שמאפשר לו לזכות מאלוהים בדרך האמיתית ובחיים, ובכך לְרַצות את רצונו של אלוהים. ...שלב העבודה הזה – עבודת המילים – פותח בפני האדם את כל הדרכים והתעלומות שהוא לא מבין, כדי שהאדם יוכל להבין את רצונו של אלוהים ואת דרישותיו של אלוהים מהאדם, וכדי שהאדם יוכל לעמוד בתנאים הנדרשים להנהגת דברי האל ולהשגת שינויים בטבעו.

מתוך 'עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעידן הזה, אלוהים יהפוך למציאות את המצב שבו כל אדם מביא לידי ביטוי את עידן הדבר, כל אדם מסוגל להנהיג את האמת, כל אדם אוהב את אלוהים בכנות, כל אדם משתמש בדבר האל כתשתית וכמציאות, כל אדם ירא את אלוהים, וכל אדם יכול למשול ביחד עם אלוהים על-ידי הנהגת דבר האל. זו העבודה שאלוהים יבצע. האם אתם יכולים להתקדם מבלי לקרוא את דבר האל? יש בני אדם רבים כיום שמרגישים שהם לא יכולים לעבור אפילו יום או יומיים מבלי לקרוא את דבר האל. הם חייבים לקרוא את דברו מדי יום, ואם אין להם זמן, הם יכולים לפחות להאזין לדברו. זו ההרגשה שרוח הקודש נותנת לאדם וזה האופן שבו היא מתחילה לרגש את האדם. כלומר רוח הקודש שולטת באדם באמצעות מילים כדי שהאדם יוכל להיווכח בכך שדבר האל אמיתי. ...אלוהים משתמש בדבר כדי למשול באדם. אתם מרגישים טוב אם אתם אוכלים ושותים את דבר האל, ואם אתם לא עושים זאת, אין לכם דרך להיות חסידיו. דבר האל הופך למזונו של האדם ולכוח שמניע אותו. בכתבי הקודש נכתב, "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה." זו העבודה שאלוהים יגשים ביום הזה. הוא יממש את האמת הזו בכם. איך ייתכן שהאדם בעבר יכול היה לעבור ימים רבים מבלי לקרוא את דבר האל, ולהמשיך לאכול ולעבוד. ומדוע זה לא המצב היום? בעידן הזה, אלוהים בעיקר משתמש בדבר כדי למשול בכל. באמצעות דבר האל, אלוהים שופט את האדם והופך אותו למושלם, ולבסוף, מכניס אותו למלכות. רק דבר האל יכול לקיים את חיי האדם, ורק דבר האל יכול לתת לאדם אור ודרך לנהוג בה, במיוחד בעידן המלכות. כל עוד תאכלו ותשתו מדי יום מדבר האל, ולא תעזבו את המציאות של דבר האל, אלוהים יהיה מסוגל להפוך אתכם למושלמים.

מתוך 'עידן המלכות הוא עידן הדבר' ב'הדבר מופיע בבשר'

נכתב על ידי שבחו את אלוהים, , 19/9/2018 11:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

744
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , אהבה למוזיקה , וידאו ואנימציה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשבחו את אלוהים, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שבחו את אלוהים, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ