לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מתווה דרכם של מים-חיים עליונים, תחתונים, רדודים ועמוקים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

6/2019

כהרף עין, ללא הרף...


אז מה שלומך היום?

אותו דבר כפי שהיה כמעט בכל יום מאז ש... . הרגשות לא השתנו כל כך. למרות שזה נדמה כמו לא קרה בכלל.

הגרון היה חולה כי לא הצלחתי לבטא את החלק שנפגע. אפילו לא ראיתי אותו. החלק הזה שאומר: אז עד שהגענו עד הלום, זה!? מה שאתם מביאים לי?  זה מה שעבדתי עבורו כל חיי? ולו - בשביל מה כל זה היה? בשביל שתלך? מאין האומץ לגעת, לקחת, להתענג ואז ללכת? במיוחד כשמדובר במשהי שזו לא שגרת חייה.. לא מבקשים הכל ממשהו שמתכוונים ללכת ממנו. לא עושים את זה. זה לא אתי, בכלל, בשום יקום.

 

אחרי זה, יש הזיכרונות, ההרגשות. התמונות שאני חוזרת אליהם שוב ושוב ושוב ושוב.

התחושות. הרגע הזה, שכל הגוף שלי צולל אל תוך הגוף שלו. הרגע הזה שהוא בא. 

הרגע הזה שהוא מחבק. הרגע הזה בו נדמה לי שהוא מכיר אותי יותר ממני.

הרגע הזה בו אני לא מתביישת בכלל, בכלום, ואני נוכחת, כפי שאני.

הרגע הזה בו אני מתעוררת והוא שם ואני מתבוננת בהתעוררות שלו.

בשיבה שלו ארצה.

הרגע הזה בו שנינו התפוצצנו מצחוק כל כך שלא יכולנו להפסיק.

ברגע הזה בו היינו שנינו על הכסא נדנדה.

ברגע הזה, בהתחלה, בו הוא אחז את הזרוע שלי שלובה בתוך שלו, מחזיק אותי קרוב אליו.

ברגע הזה בו הוא לקח והצלחתי להיות איתו, נוכחת.

ברגעים האלו בהם לא ויתר לי, וברגעים אחרים בהם היה צריך לוותר לי ולא עשה זאת.

 

הטעם והריח.. של איך זה מרגיש, להיות עם המישהו שלך.

זה עוול להדליק את כל הדברים האלו אצל אדם ולא לאפשר לו לקיים את זה... מצד היקום, מה התכלית?

"מַה-תָּעִירוּ וּמַה-תְּעֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ." (שיר השירים).

 

אני כל הזמן בעשייה, ולא מצליחה לעצור, אפילו לא להרף עין ואני תשושה מכל החודשיים האלו.

הכל נדמה כמו היה בחלום של מישהי אחרת.

 

לאוכל יש טעמים של אוכל, אבל חסר לו הטעם, כלום לא טעים.

כלום לא רגוע.

זה לא שקשה לי להרדם.. ארדם מיד - אם רק ארשה לעצמי...

 

* * *

זה לא הוא שהלך, זו אני שלא הסכמתי להיות כך.

הוא היה אמיץ מספיק להגיד את זה ולעשות את זה.

 

אז כך אני מרגישה. 

כך כל יום. 

כך כל היום.

וזה לא משתנה...

 

נכתב על ידי , 16/6/2019 20:04   בקטגוריות פירורי הרגשה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לConTouch אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ConTouch ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ