לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Ms MoodSwings


בן אדם של מוסיקה

Avatarכינוי: 

בת: 16





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2018

יער גשם


אני אוהבת לחשוב על אנשים כמו על עצים, שתיל קטן, חמוד ועדין, שצריך להשקיע ולטפח אותו, ואולי לר נראה התקדמות או צמיחה בהתחלה, אך אם לא מוותרים עליו וממשיכים להשקיע בנכונות, השתיל הופך לעץ חזק, שמביא פירות ליצורים אחרים, וחמצן, וצל לשתילים קטנים ממנו.

 

כנערה, בשלב צמיחה, כל צמיחה מרגישה טוב יותר, בשבילי, ואני בטוחה שגם בשביל אחרים.

התחלתי לפני כמה ימים את כיתה יא'. ואני יכולה לומר בביטחון שאני רואה את הצמיחה של כולם כמעט! כמעט..

 

אתה עץ רקוב. הנה כתבתי את זה. העזתי.

נתנו לך כל כך הרבה, משפחה מתפקדת, מצב כלכלי משגשג, חברים וחברות וזרקת הכל לפח.

אני מכירה אותך יותר טוב מכל אחד. ואתה נרקבת. אבל הכי גרוע, אתה מת על זה.

אתה חושב שאתה כל כך מיוחד, אתה בטוח שזה יגיע לטובתך בסוף, אתה בטוח שאם תשחק את עצמך כקורבן כולם ירחמו עליך, ויעזרו לך.

אבל אני מצטערת,

לשתילים יבשים נותנים מים והם משתקמים

בשתילים חולים מטפלים והם נרפאים

על שתילים אכולים שומרים מטורפים והם משתקמים

אבל שתילים רקובים? שתילים שקיבלו יותר מידי מים? שתילים שקיבלו יותר מידי ולא השתמשו בו? את זה אי אפשר לתקן,  אני מצטערת.

השקת את עצמך יותר מידי, הרעלת את עצמך, במחשבה שזה יקדם אותך. אני לא יודעת אם כבר הבנת את זה לבד או לא, אבל טעית. סוף סוף טעית ואני צדקתי. אז אתה יכול להמשיך לבהות בי ולחשוב על מה שפספסת. ארבע שנים הייתי בטוחה שדפקת אותי סתם. ועכשיו אני מבינה שהיקום גרם לכל שניה מארבע השנים הזאת להיות שווה. כי לראות אותך סובל ככה שווה את כל מה שעשית לי. לי ולאחרים, שרק ניסינו להפוך לעצים גבוהים, ואתה מכיר את זה שכמה עצים מתחברים? כמו ביער גשם? אז ניסינו להפוך ליער גדול, ורצינו שתהיה חלק. לא וויתרנו, אבל אתה הראשון שויתר. ובגלל זה אפילו לרחמים שלי אתה לא תזכה.


  

 

נכתב על ידי , 9/9/2018 05:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שטויות בדרום תל אביב


כל פעם שאני והיא קונות את הוודקה בסופר הקבוע ועולות על קו 189 לדרום אני יודעת שתהיה לי חוויה.

הפעם הראשונה הייתה מטורפת, ומאז החוויות רק נהיו יותר ויותר מהפנטזיות שהיו לי לפני כמה שנים, פשוט לצאת ולבלות, ולהכיר אנשים ולעשות שטויות.

הפעם האחרונה הייתה משהו שונה לגמרי, אני לא זוכרת ששתיתי יותר מחמישה שוטים, ובכלל, לא שמתי לב שסיימנו את הבקבוק הענק.

ברור שהקאתי בסוף, אחרי ששני בחורים מאוד נחמדים עזרו לנו לרדת מהמתקן הגבוה בגינה שישבנו בה. הכל מטושטש, זה ברור, אבל הצלחתי לזכור את השם שלך ואת הדאגה שהייתה לך אלי, למרות שלא הכרת אותי בכלל.

בזמן שהקאתי, היו שם כל מיני אנשים שעזרו לי בלי לחצות גבולות, הביאו לי מים ואמרו לי מה לעשות אבל אתה הכי בלטת, ישבת לידי כל הזמן והחזקת לי את השיער, אחרי ששאלת כמובן, ואחר כך הצעת לי ללכת לסיבוב על האופניים שלך, אני שמחתי מההצעה ועליתי בכיף, הייתי בטוחה שאו שאתה צוחק עלי או שאתה מנסה להגיע למכנסיים שלי אבל טעיתי. נסענו, האוויר החמים הגיע לי לפנים וחיוך גדול עלה על השפתיים שלי.

אחר כך עצרנו והתיישבנו על ספסל, החזקת אותי ואמרת לי כל מיני דברים כדי להגן עלי, כמו זה שאמרתי שטויות, ושזה טיפשי לשתות כל כך הרבה. אני כמעט בטוחה ששאלת אותי כמה דברים על עצמי, אבל אני לא זוכרת. אחר כך הנחת את היד שלך על הכתף שלי ונתת לי נשיקה על המצח. זה הכי זוכר לי.

ובסוף הסעת אותי לבית, שאני עדיין לא מבינה איך הצלחתי לכוון אותך לשם בהתחשב בעובדה שזה בכלל לא הבית שלי.

תודה על לילה מדהים, ואני מקווה שנפגש שוב, עוד הרבה.

נכתב על ידי , 7/9/2018 10:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



stop looking at mew


לא ראית אותי חודשים ומהמבט הראשון כבר התחרפנת?
ראית איך בקושי העפתי מבט קטן עליך?
אני מקווה שכואב לך
אני מקווה שתתחנן שאחזור
או שהיא תחזור 
ואני מקווה שנסרב לך.
נכתב על ידי , 6/9/2018 08:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הקיץ הקודם







זה היה השיר שלנו נגד העולם, זוכר?
אני מתגעגעת לחיבוקים שלך

ולשיחות איתך באמצע הלילה

איך הכל נדפק כל כך מהר? כמו שזה התחיל?

זה מצחיק איך זה התחיל, האמת.

"אנחנו חייבים להפגש כשאני חוזר מאמריקה"

-"כן! חייבים לשתות ביחד!"


היינו חזקים יותר מהיום, מלכנו על הלילה,

איך שהיינו רצים ברחובות על סף הזריחה

אתה בטח חושב שאני דפקתי את זה. את החברות בינינו. 

אתה בטח חושב שאני משהו קטן בחיים שלך, שאם תתאמץ חזק חזק תוכל פשוט לשכוח,

שאם תדמיין שאני פשוט לא שם, באמת אעלם.

אני יודעת שהמשכת הלאה, ואני יודעת שאתה יודע שגם אני,

אבל אני בטוחה שיש ימים שאתה נזכר, ואלה ימים שאתה מעדיף לשכוח.

אני יודעת שאהבת אותי. ואני יודעת שזאת הייתה לא יותר מידידות חולפת.


אתה אולי עדיין מכחיש אותה, אבל הנשיקה הזאת, על המיטה שלי לפנות בוקר, כשאחזתי אותך עם יד מדממת, הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי.

ואני לא כועסת עליך, אני כועסת על ההחלטות שלך, אבל אני מכבדת אותן. 

אני תמיד אתגעגע אליך, היית החבר הכי טוב שלי, ולפעמים החבר היחיד שלי, אבל עברה שנה והתבגרנו.

אז זה מכתב פרידה, ולמרות שבטח נתראה במסדרונות בית הספר, אני משחררת אותך, ותמיד תישאר כזכרון מתוק ולא כסיפור מאכזב.

להתראות א, אני מקווה שיהיו לך חיים נפלאים. זה מגיע לך.
נכתב על ידי , 4/9/2018 21:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוגוסט


                                               
נכתב על ידי , 4/9/2018 20:30  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,028
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוליבר/ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוליבר/ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ