לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2017

היועצת הזוגית שתקעה אותי


בהמשך למה שכתבתי בפוסטים האחרונים...


היום הלכתי לפגישה ראשונה של הכוונה מקצועית.

(סיכום לעצמי: הרגשתי שהייתה פגישה טובה. הפסיכולוגית התעסוקתית שאלה אותי שאלות מגוונות והצביעה על נקודות למחשבה בתשובות שהשבתי. היא הייתה קשובה ומרוכזת, כתבה חלק מהדברים שאמרתי, שיתפה אותי במחשבותיה והכי חשוב - הייתה אמפתית ונחמדה. למעוניינים - המלצות בפרטי).


ועכשיו לעיקר:

הפגישה גרמה לי להרגיש במעורפל שאני תקועה בגלל דברים שלא ממש החשבתי אותם. שחשבתי שהתגברתי עליהם ושהם לא קשורים לאישיו התעסוקתי שלי. אני מדברת על אירוע שקרה סמוך לסיום הלימודים שלי לפני ארבע שנים וחצי. בן זוגי דאז נפרד ממני במפתיע וערער את כל עולמי. היינו יחד שנתיים והייתי בטוחה שנתחתן, ויום אפור אחד הוא ביקש לקחת הפסקה מסיבה לא ברורה. בנואשותי פניתי לבד לטיפול זוגי בניסיון להחזיר אותו אלי, ובעיקר, אולי, כדי להחזיר את חיי לקדמותם. הייתי כל כך אבודה ופגועה ואותה יועצת זוגית ששמעה ממני ששפטתי אותו על דעותיו הפוליטיות והשקפת עולמו מפעם לפעם, האשימה אותי בפרידה ואמרה שנחפזתי לשפוט אותו, ובעודי מטיפה לכולם להכלה ולקבלת האחר - בחברי נהגתי הפוך, כמי שאינה רואה את הדבשת של עצמה. היא הכתיבה לי מכתבים מלאים בהלקאה עצמית לשלוח לו ולפייסו דרכם, וחסרת האונים שבתוכי בלעה בלהט את מילות החרטה שהוכתבו לה ותפרה לעצמה על הדף את התיק שהיה להפללה עצמית, לכתב אישום חמור.

 



המכתבים נשלחו אך תוצאותיהם היו מאכזבות. לא חזרנו להיות לזוג ואני תרגמתי את המצב ללקח מר וקשה: אסור לי להיות בנאדם שדבר כזה יכול לקרות לו שוב. ולאיזה בנאדם דבר כזה יכול לקרות? לבנאדם שהייתי עד עכשיו, דעתן ללא סובלנות כלפי דעות והשקפות אחרות, בנאדם שאינו מקשיב, שאינו מכיל. 

המכה הייתה כל כך קשה עבורי שלא הסתפקתי בהגברת ההקשבה שלי לזולת ושיפור יכולתי להכיל אחרים באשר הם, מבלי לוותר על דעותיי ועל הבעתן. הפסקתי להביע את דעותיי בכלל, אפילו בתוך ראשי. האמנתי שאם אמשיך לגבש דעות במחשבותיי ואז אביע אותן, מישהו ייפגע מהן בהכרח, מישהו ייפגע ממני. האמנתי שהפרידה מוכיחה שאין לי את היכולת לראות את זולתי ולהבין מתי אני פוגעת. הרי היועצת הזוגית הסכימה איתי שאני רגישה אך הוסיפה "בעיקר לעצמך". ואני החלטתי שלא ליטול סיכונים אחרי המכה שספגתי.

כל זה קרה בדיוק כשסיימתי ללמוד שלוש שנים כתיבה עיתונאית ופרוזה. אחרי השתיקה שכפיתי על עצמי - כותבת כבר לא יכולתי להיות. בפגישה עם היועצת התעסוקתית היום הבנתי שגם היום, כ-5 שנים מאוחר יותר, עדיין נמצאות בחיי עכבות מהתקופה ההיא...אני כבר לא שותקת, לפחות לא ביני לביני, אך החשש שלי לפגוע ובעקבות כך להיעזב, להישנא, לקבל ביקורת קשה, עדיין מכתיב את חיי במידה רבה משחשבתי.

עוד דבר שהבנתי מהפגישה הוא שאני נמנעתי מהתמסרות לכתיבה גם כי אני נורא פוחדת לגלות שאף אחד אינו מתעניין בכתביי ומתרגש מהם ושאני בעצם לא כותבת טובה כמו שקיוויתי והאמנתי. ואז, אם כך יקרה, מה יישאר לי? במה אוכל לומר לעצמי שאני טובה...?  

נכתב על ידי נטשקה 2 , 26/11/2017 21:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  נטשקה 2

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטשקה 2 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטשקה 2 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ