לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מה לפנים ומה לאחור


נובלה בהמשכים שיצאה מהמגירה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

8/2018

סיפור סקס מהמגירה (היחיד שכתבתי...) - תהנו


היום הזה התחיל מצוין. אחרי כמה לילות מעיקים - תערובת של חלומות  על האקס וזכרונות מהסטוץ  האחרון - היא קמה סוף סוף משינה  טובה, בלי חלומות לשם שינוי. הכל הלך תיק-תק. פיפי-פנים-שיניים-קפה-שמלה-נעליים-איפור-אוכל לחתול-החוצה. אויר הבוקר היה קריר, אבל נעים, וכבר עכשיו אפשר היה לראות שהולך להיות יום מדהים. האוטו חיכה ממש ליד הבית - היא לא האמינה כשמצאה את החניה אתמול - והבריק כמו חדש אחרי השטיפה. הכבישים היו די ריקים משום מה (חופשה? ערב חג? מוזר) ופורטיס-סחרוף הביאו אותה לעבודה בכיף תוך 20 דקות. במגרש החניה כבר התחיל לחץ, אבל היא הצליחה לחנות בדיוק לפני שהפך להיות מעצבן. בצעד מהיר עקפה את אשכול המשתרכים - חץ שלוח של נעלי עקב, רגליים ארוכות  ובד פרחוני מתנפנף - והספיקה להשתחל למעלית, שניה לפני שהדלתות נסגרו. כמעט סוף המסע. היא לחצה על 5 והרשתה לעצמה להרפות לרגע, לנשום עמוק ולהעיף מבט מסביב.

המזל ממשיך לשחק לה. לא צפוף בכלל: השמן, שיורד תמיד בקומה השלישית, הילד, שממשיך תמיד אחריה, וזהו. הנה, השמן כבר יצא. 3, 4 ... מה זה? המעלית נתקעה. לא יאומן. זה לא קרה לה שנים. מה, מעליות עוד נתקעות בכלל? עכשיו היא תקועה עם הילד. הוא בגילה - אולי צעיר בשנה-שנתיים. מן יפיוף כזה: עור חיוור, שיער שחור חלק, עיניים כחולות ושפתיים אדומות-ורודות עבות כאלה... אבל הוא ממש לא עושה לה את זה. עדין מדי, בוסרי מדי. היו לה מספיק כאלה, שכל מה שהם רוצים זה לשים את הראש על הציצי של אמא, וברגע שאת מנסה להישען עליהם הם מתמוטטים. עכשיו גם האור כבה. זה כבר לא מצחיק. איפה הכפתור של האינטרקום? מישהו בחוץ בטח שם לב. יש בערך מיליון אנשים שמחכים למעלית. תיכף יחלצו אותם.

מישהו הודף אותה בעדינות תקיפה לעבר קיר המעלית, ידיו אוחזות בשדיה, לשונו על עורפה והזין הקשה שלו מתחכך בישבנה דרך 4 שכבות בד דקות. בהלה, הפתעה (הילד? בכזאת אדנות שקטה?) ואז הבנה: הוא בידיה. היא תחליט עכשיו. היא יכולה לנער אותו מעליה (ואיכשהו,היא ידעה שהוא יפסיק מייד). היא יכולה לצרוח. היא יכולה להתלונן עליו והוא יעוף על טיל. והיא יכולה לוותר על השליטה ולהתמסר. אבל בינתיים הגוף החליט בשבילה. השילוב של החרדה, ההפתעה, הידיעה שהמעלית יכולה לשוב ולנוע בכל רגע ותחושת העוצמה שבידיה התכנסו בבת אחת לריגוש שדרש פורקן. פעימות מתוקות נעו במורד בטנה. היא עיקלה את צווארה לאחור, וחשה שיניים חדות שורטות אותו (השיניים הלבנות שלו...), ובה בעת חיככה את ישבנה בזין הנוקשה.  הוא הבין מיד, והמשיך לפעול בנחישות ובעוצמה שהפתיעו אותה. בארבע  תנועות חדות ומדויקות - כמו אתלט מיומן -  הוא סובב אותה אליו, הרים את שמלתה, הצמיד אותה לקיר, והשחיל אצבע, ומהר מאוד שתיים, אל תוך החלל הנוטף שבין רגליה. כמה תזוזות החלטיות שם בפנים גרמו לברכיה להתחיל לרעוד, וידו השנייה, כמו גם כף רגלו, נכנסו מיד לפעולה והפשיטו אותה מפיסת הבד האחרונה שעוד ניצבה ביניהם. עכשיו כבר נעה עליו ברצף, הדגדוג הנעים הולך ונבנה בתוכה, כמו הוריקן לרוחב האוקיינוס. הוא הוציא מתוכה  את ידו - משאיר חלל כואב כמעט, ומיד פישק את ירכיה  (היא הבינה וכרכה סביבו את רגליה), וחדר אליה בבת אחת. עברה אולי חצי דקה מאז שאחז בה לראשונה, והיא כבר הייתה על סף פורקן. תוך כדי תנועתו בתוכה, נעה אחת מידיו שחפנה את ישבנה, והיא הרגישה אצבע נוספת בתוכה, בדיוק בזמן. התכווצויות של עונג שטפו אותה, והיא שמעה נהמה (היא? הוא?), כאשר בה בעת, במין עווית שענתה כהד לזו שלה, התעוררה המעלית המשותקת לחיים, והחלה לרדת בחזרה לקומת הכניסה. שניהם מיהרו להתלבש (מקפידים שלא להביט זו בזה)  וסיימו בדיוק כשדלת המעלית נפתחה, וזרם של אנשים עצבניים פרץ פנימה, בדרך לעוד יום עבודה.

נכתב על ידי הבהיר , 7/8/2018 19:42  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  הבהיר

מין: זכר




קוראים אותי
7,515

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להבהיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הבהיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ