לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מה לפנים ומה לאחור


נובלה בהמשכים שיצאה מהמגירה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

11/2017

כט


פרק כט - ובו אנו מתוודעים יותר לתולדות משפחתו של בובי, ופוגשים שוב (מזווית אחרת) בסבו, ניצול השואה, ובסב-סבו, לומד הגמרא.

 

אמו של בובי התקשרה אליו כדי לומר לו שעשתה סדר בחפצים של אביו, ומצאה ספר "יזכור" על עיירת המוצא של משפחתו. היא יודעת שבובי לא מתעניין במיוחד בתולדות המשפחה, אבל תשמח שהספר יהיה אצלו, "עכשיו כשאבא איננו". הכריכה הבהיקה עדיין כחדשה והספר נראה כאילו כמעט לא קראו בו  בחמישים השנים שחלפו  מאז שנדפס. בובי חיפש באינדקס את שם המשפחה, והופתע למצוא לא מעט אזכורים. חלק מהם הופיעו בקטעי  הספר שהיו כתובים יידיש (בעיקר פרי עטם של יוצאי העיירה שהיגרו לארצות-הברית), אבל הקטעים בעברית הספיקו לבובי כדי לשרטט תמונה ברורה בהרבה של משפחתו מזו שהייתה מוכרת לו קודם לכן.

סב-סבו, משה לייב שטארק, היה תלמיד חכם, בוגר ישיבת לומז'ה, שנישא, כמקובל, לבת עשירים, שעשו את הונם בעסקי תבואה וחיפשו למדן כחתן לבתם. הוא עבר להתגורר בעיירת אשתו, ולמרות שהוסמך לרבנות, לא כיהן כרב או כדיין. לאחר שהיה סמוך שנתיים על שולחן חותנו, החליט לנסות את מזלו במסחר, וכמעט מיד פשט את הרגל. הוא סרב לקבל עזרה נוספת מן החותן, וחי בצמצום, בעיקר על חשבון מה שנותר מן הנדוניה, ומכספים שקיבל פה ושם עבור פתרונם של ענייני בוררות שונים שאנשי העיירה היו מביאים לפתחו.

בנו, ראובן-רוברט שטארק, היה גם הוא דמות בולטת בעיירה. תחילה נראה  שהוא הולך בדרכי אביו, והוא החל לחבוש את ספסלי הישיבה המקומית, אך מהר מאוד עזב את הישיבה, למד לימודי חול, נסע לעיר המחוז והתקבל שם ללימודים באוניברסיטה. האגדה אמרה שתחילה לא רצו לקבל אותו, שכן מכסת הסטודנטים היהודים שהורשו ללמוד באוניברסיטה הייתה כבר מלאה, אבל רוברט דפק על דלת ביתו של הרקטור ואילץ אותו לקבל אותו לראיון. הרקטור התרשם כל כך מאופיו של הבחור ומשאפתנותו, שהסכים לקבל אותו ללימודים לפנים משורת הדין, למרות שהיה אנטישמי מובהק. הסטודנט הצעיר עשה חייל בלימודיו, אבל הסתבך ב"פרשיית אהבים" (כך נכתב בספר, מרכילויות משפחתיות ידע בובי שמדובר היה ברומן עם אשת איש, ועוד גוי) ונאלץ לעזוב את האוניברסיטה. למרות זאת, נחשב בעיירה לאדם משכיל בעל אופקים רחבים, וגם מילא כמה תפקידים בוועד הקהילה.

כדי להרגיע את השערורייה מיהר משה לייב להשיא את בנו, לאישה יפה אך מתוחה וחולנית, שילדה לו שלושה בנים ואז הלכה לעולמה. בנו השני של ראובן-רוברט, סבו של בובי, ברוך (בולק), בחר גם הוא דרך משלו, נטש את הלמדנות, למד להיות נגר אומן והפך פעיל נלהב בתנועה הסוציאליסטית היהודית, ה"בונד". גם הוא הסתבך בצרות, הפעם  על-רקע פעילותו לארגון פועלים להגנה על זכויותיהם. למעשה, כאשר פרצה המלחמה, היה תלוי ועומד נגדו צו מעצר מטעם שלטונות פולין. בדיעבד, היה בוודאי שמח להמיר את התלאות שפקדו אותו בהמשך, במימושו של אותו צו.

משה לייב הוכה למוות ברחוב כבר בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, לא ברור אם בידי חיילים גרמנים או פרחחים מקומיים.  נראה שחזותו היהודית האדוקה הייתה בעוכריו. רוברט, בנו, מונה על ידי האס.אס לחבר ביודנראט, אבל במהרה נרצח ביריה יחד עם כל חברי המועצה, שלא היו צייתנים דיים לטעמם של הגרמנים. סבו של בובי גורש יחד עם כל תושבי העיירה לגטו שבעיר המחוז, שרד את האקציות בזכות מקצועו המבוקש, ולבסוף, בתחילת 1944, נשלח לאושוויץ, שם שחררו אותו חיילי הצבא האדום בעשרים ושבעה בינואר 1945. הוא שקל אז שלושים ושניים קילוגרם.
נכתב על ידי הבהיר , 18/11/2017 17:47  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כח


רחש הגשם בחוץ הלך והתחזק. "נחל קישון גרפם", קראה רחלי בפתוס, "נחל קדומים נחל קישון",  ואורי היה מוקסם. הוא תיאר לעצמו את מרכבות סיסרא נסחפות במי הנחל הגואים, רוויי הגשם. הוא לא הבין רבות מן המילים העתיקות, אבל דבר מה בקצב ובהתרגשות של שירת דבורה סחף גם אותו. "עד שקמתי, דבורה, שקמתי אם בישראל". כמה כוח יש במילה הזו "שקמתי", ורחלי קראה אותה כמו שצריך, בהחלט. הנביאה הלוחמת העתיקה ניצבה לנגד עיניו, עוטה שיריון ואוחזת חרב, כמו דמויות הנשים הלוחמות במשחקי המחשב שלו, ואליה הצטרפה יעל, אוחזת ביתד ובמקבת, וסיסרא יונק מן החלב שנתנה לו, ואחר כך כורע בין רגליה, והיתד מפלחת את רקתו,  ואז, אמו המסכנה של סיסרא שמשקיפה מן החלון, ממתינה לבנה ומייבבת בדאגה. "רחם רחמתיים לראש גבר", הבטיחו לה המשרתות. רחלי הסבירה: הן חשבו שהגברים ישבו אישה או שניים לכל אחד, אבל הנשים הן שניצחו. כמה בז, כמו שדבורה בזה, לברק הפחדן. "אם תלכי עמי והלכתי. ואם לא תלכי עמי לא אלך". הגשם פסק. "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", סיימה רחלי לקרוא ונשמה נשימה עמוקה.
נכתב על ידי הבהיר , 17/11/2017 20:31  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הוראות הפעלה לנפש - תקציר


כשרע - לזכור שיכול להיות טוב
כשטוב - לא לזכור שיכול להיות רע
נכתב על ידי הבהיר , 17/11/2017 07:35  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  הבהיר

מין: זכר




קוראים אותי
964

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להבהיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הבהיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ