לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אורגיה של מחשבות ורגשות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2019


אתמול קרה לי דבר מוזר.

 

הייתי עם חברות בסעידה בחולון, כשיצאנו משם הלכתי למשוך כסף עם חברה ואז הצטרפנו לחברות האחרות שעמדו בתור לדלי קרים כי משהו קר זורם ממש טוב אחרי אלכוהול לא משנה כמה מעלות יש בחוץ

אחרי כמה דקות אחת החברות עזבה אותי לבד וחזרה לכספומט כי היא פיענחה את הקוד שלה לבנק, ומישהו עם מבטא ערבי ניגש אליי ומתחיל לספר לי שהוא בן אדם כזה שרואה על אנשים שמשהו יושב עליהם ומבין בזה עניין ועליי רואים שאני חושבת הרבה ושזה לא טוב, כי זה מעיק על אנשים ויושב בפנים, וצריך לחיות את הרגע ומה שיהיה יהיה ולא לחשוב יותר מדי. הוא שאל אותי אם אני באמת חושבת הרבה ואמרתי שלא כי לא הבנתי מאיפה הוא נפל עליי באמצע החיים (בסך הכול עמדתי מול התפריט של הדלי קרים וניסיתי להחליט אם יש לי כוח לחכות בתור ולהזמין מילקשייק ובסוף הבנתי שאין לי), והוא אמר לי שלא יכול להיות ואני כנראה מתביישת להודות בזה או לא רוצה להודות בזה, ושאני אפסיק לחשוב הרבה ואחיה את הרגע ואז הוא הלך

יכול להיות שזה סתם מישהו הזוי שהחליט ליפול עליי אבל הראש השיכור שלי קצת התחיל לאכול על זה סרטים

וגם הראש הפיקח שלי עכשיו

בסך הכול נותרתי המומה

 

אחרי 4 שוטים וקוקטייל, עוד בזמן הישיבה בבר החברות התחילו לדבר על חדרי בריחה ומפה לשם מישהי מתקשרת להזמין חדר בריחה לחצות וחצי בלילה, אף פעם לא הייתי בחדר בריחה ולא חשבתי שנצליח לצאת ממנו כי כולנו חבורה של סתומות מצחיקות כשאנחנו ביחד, ועוד חלקינו היינו שיכורות ועייפות

אבל מפה לשם אחרי עוד 2 שוטים לקחנו את עצמינו ונסענו לראשל"צ לחדר בריחה של צבי הנינג'ה והצלחנו לצאת ממנו די מהר וזה היה ממש מפתיע כי זה הרגיש שהיינו תקועות שם מלא זמן

 

היה לי ערב ממש כיף חוץ מהתקרית המוזרה עם הבחור ההוא. אולי אני כן בן אדם שחושב הרבה, אבל אני לא יודעת איך לעצור את זה

לפעמים אני נכנסת למצב של over thinking ואני בעצמי לא נהנית מזה למרות שהרבה פעמים אני ממש מנסה להגיד לעצמי fuck it יהיה מה שיהיה

 

אתמול בבוקר גם נסעתי עם חברה לקניון כי רצינו קצת שופינג, אבל זה היה פשוט מאכזב ויצאנו משם בידיים ריקות

יש חנויות שהקולקציות נשים כלכך מכוערות בהן, לפעמים יש לי חשק ללכת לצד של הגברים ולבחור בגדים שם

 

בבסיס יש מלא עבודה בזמן האחרון, כי חורף ויש מלא גשם ופתאום מים והמערכות מחליטות שהן שובקות חיים

אבל למרות שלפעמים זה שעות לא שעות של עבודה ויש ימים שהזמן היחיד שאני רואה את המגורים זה כשיש לי פיפי- הבנתי שאני אוהבת את החוסר זמן פנוי הזה וזה ממש שורף את הימים בבסיס, למרות שאני חוזרת הביתה גמורה ולפעמים אני גם לא נחה בבית כי יש חברות לצאת איתן ופערים להשלים וסידורים פה ושם, כמו הסופ"ש הזה והרבה לפניו

נראה לי נהייתי חסינה למחלות כי לא משנה כמה גשם וקור וברד אני סופגת (אני משרתת בגליל העליון וקר פיצוצים) אני נשארת בקו הבריאות, הפיזית לפחות

טפו טפו טפו

לא משנה כמה זוגות גרביים אני אשים על עצמי, חולצות תרמיות וסופטשל וחםצוואר ומזגן על חימום 30 מעלות- עדיין קר לי. אני נראית ומרגישה כמו דובי בבסיס

 

בערב הבטחתי לק' שנצא לאכול כי שבוע שעבר ממש לא היה לי כוח (גם היום אין כוח) למרות שלפני זה כשהייתי בבית בנוביי גוד לא ראיתי אותה כי היא הייתה בחו"ל (ואמרנו שאנחנו מנסות לעבוד על הקשר שלנו), ולפני זה רק הייתי ביום הולדת של אחותה (ילדות בנות 10 עם אייפון X וצ'וקר על הצוואר) ואכלתי עוגה של חדי קרן (שהייתה ממש טעימה למרבה ההפתעה) וקיבלתי מתנה עט עם פונפון ורוד

 

קצת קשה לי לעבוד על הקשר איתה כי היא רוצה שנדבר ולפעמים גם נחפור אחת לשנייה הרבה, אבל יש ימים בבסיס שאני יכולה לענות לווצאפ אחרי 3 שניות ויש ימים שאני שוקעת בעבודה, ושוקעת בזה ופתאום גם משהו מסיח את דעתי (כמות הפעמים שהקלדתי הודעה ושכחתי ללחוץ "שלח" היא בלתי ספורה) ואני עונה אחרי 3 ימים ואני צריכה שאנשים יקבלו את זה ויבינו את זה

 

קניתי גם כובע עם 2 פונפונים ואני ממש חמודה איתו (אני לא מאוד לובשת כובעים אבל הוא פשוט נכנס לי ללב)

עשיתי גם קנייה בללין בתחילת החודש (ממש ב 1 לינואר כשנכנסה משכורת) כי היה שם משהו שרציתי אבל היה מבצע 3+3 והייתי צריכה לנצל אותו (יש בללין סדרה של גברים אז קניתי גם מתנה לאבי החורג כדי להרגיש קצת יותר טוב עם העניין)

יש גם כמה ג'ינסים ברנואר שאני שוקלת להזמין אבל עדיין חושבת לעצמי אם אני באמת צריכה אותם או לא צריכה אותם וכנראה מתישהו אני אחליט שאני צריכה אותם

ומאוד קשה לי לחסוך

אמא שלי אומרת שמצד אחד קשה לי לחסוך, מצד שני אני כן פחות או יותר קונה את רוב הדברים מהכסף שלי ולא תלויה בהורים כספית כמו בעבר וזה טוב גם אם כל חודש אני חוזרת ל 2500 ש"ח בחשבון לא משנה כמה היה שם אחרי משכורת או שתיים

 

היי אני **** ואני מכורה לקפאין וכנראה שגם לשופינג

הצילו.


שיהיה לנו שבוע טוב חיוך

 

נכתב על ידי it doesn't matter , 12/1/2019 10:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  it doesn't matter

בת: 7




14,561
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לit doesn't matter אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על it doesn't matter ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ