לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  שפת ארנבת

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

11/2017

הגיגים מתחתית הכוס


אמש בבר חשבתי עליך הרבה. לשם שינוי לא בקטע של געגוע, אלא בקטע של "הוא היה אוהב את הבר הזה". באמת בר יפה. מעושן, חף מתאורה צורמת, מעוצב בטעם, צלילים נעימים בווליום מדויק מפצים על רעש הכביש הסואן בחוץ. אפילו הברמן היה נעים וידידותי, וגם האווירה הכללית שונה מכל מה שחוויתי עד כה בארץ. אנשים באים לבר הזה לבד, במקסימום בזוג. מדברים זה לזה בגובה העיניים, בנועם, פוצחים בשיחות ידידותיות עם אגו בצד. מעולם לא ראיתי שם חבורות שבאו להידלק מסבבים על גבי סבבים של צ'ייסרים עם וודקה וגולדסטאר ללא תחתית עד שלוש לפנות בוקר. משהו בוייב ובעץ המהגוני הזכיר לי את הפאבים הקטנטנים של לונדון, העמומים והשקטים, עם שלושה סוגי בירות המתחלפים מדי יום וריפילים בחינם. אתה יודע, ללונדון אני דווקא מתגעגעת. אני חושבת שהיית אוהב גם אותה.
נכתב על ידי שפת ארנבת , 13/11/2017 00:50  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אובססיה


חלומות. לעתים קרובות קשה לפענח אותם, אבל הם כמעט תמיד נוגעים, במישרין או בעקיפין, בפחדים העמוקים, המודחקים שלנו. בנקודה רגישה כזו או אחרת. שמעתי על אנשים הטוענים שאינם חולמים, אני לא נמנית ביניהם. כל לילה אני חולמת. חולמת וגם זוכרת. לרוב החלום ילווה אותי לאורך כל היום. אני אוהבת לנסות לחשוב עליו, לנתח את מה שהתת מודע מנסה לעורר.

 

הלילה חלמתי עליו. חלמתי שאני תלמידה בבית ספר ענק, אולי אוניברסיטה, וכל התלמידים האחרים הם פרצופים של אנשים שלמדו איתי בבתי ספר שונים ובמסגרות כאלו ואחרות לאורך השנים. חוץ מהאקס. גם הוא היה שם. אך הוא, בניגוד לשאר, לא היה חלק משנות ילדותי או התבגרותי. הכרתי אותו הרבה, הרבה אחרי, והוא היה אהבתי האמיתית הראשונה. בחלומי, כאמור, אני תלמידה. וגם הוא שם. ואני כל הזמן רצה ומחפשת אותו בבית הספר הענק, שנראה כמו שילוב של כל בתי הספר בהם למדתי. אני תרה אחריו באובססיביות וכשעיניי פוגשות את דמותו, אני לוקחת צעד אחורה ומסתתרת. שלא ישים לב. אני בוחנת אותו, את ההתנהגותו, שפת גופו, מילותיו, אבל לא נותנת לו להבחין בי. כמו לא רוצה שידע. לא רוצה רוצה שידע שעודני אוהבת ומתקשה להמשיך הלאה.

 

החלום הזה משקף את כל המציאות שלי בחודשים האחרונים. אני מחפשת אותו בכל מקום אליו אני הולכת, אם כי הסיכויים לפגוש בו ביומיום שלי נמוכים מאד. אני מחפשת, אבל לא רוצה למצוא. מה אעשה כשאראה אותו? נברך זה את זו לשלום, אולי נחליף חיבוק. אולי אספיק להסתתר באיזו פינה לפני שיספיק להבחין בי. מה שבטוח, בכל מצב שלא יהיה, אעשה כמיטב יכולת לחמוק ממבטו פן יביט אל תוך עיניי ויזהה את המטורפת שבי. זו שמקיימת אורח חיים רגיל ובריא לחלוטין, בצורה שלפחות נראית לעין, אבל מתהלכת ברחובות בספק ציפייה מתוחה ספק חרדה איומה בשם הסיכוי הקלוש לפגוש בו.

עד כה נעם לי מאד המצב הזה. הוא נתן לי תקווה, אשליה מתוקה להיאחז בה. דרכה אני מצליחה לפלס את דרכי הלאה, אבל אני מתחילה להבין שזה לא באמת. אני רק נשאבת אל תוך מקום נוראי, לא בריא ועגום. אובססיבי. הלילה התעוררתי מהחלום הזה מבוהלת ועצובה כמו עברתי ביעות לילה מזעזע. אולי משהו בתוכי מנסה לנער לי את התודעה, דוחק בי להתפכח. קודם כל בשביל הנפש וחופש המחשבה. להפסיק עם התלות, עם החיפוש.

 

אולי לא מפריע לי שהוא ידע שאני עוד אוהבת. אולי מה שכואב לי זה להכיר בעובדה הזו בעצמי.

נכתב על ידי שפת ארנבת , 11/11/2017 12:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשפת ארנבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שפת ארנבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ