לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין דור הY לדור נעלם

אומרים שלפעמים צריך לכתוב, זה משחרר את הנפש.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017

כשהייאוש לא נעשה יותר נוח...


הייתי בטוח שברגע שהיא תטוס לכמה לימים אני ארגיש יותר טוב עם עצמי. כשאני אבין שהיא בכלל לא בארץ אז לא יכול לקרות שום דבר רע, לא ביני לבינה ולא בינה לבין אף אחד אחר. 

אבל זה קורה. היא שם והיא בקושי מדברת איתי. אני הדפוק? שיש לי את הצורך האינסופי הזה שהחברה שלי תדבר איתי. או שאני מגזים? ואולי אין פה בכלל נכון או לא נכון אלא רק סוג של הבנה בין שני אנשים מה יותר טוב להם ומה פחות טוב להם. 

אז לקחתי את עצמי שלב קדימה וביקשתי עזרה, וזה לוקח זמן. הרי לא פותרים דברים בפגישה אחת. אבל איך אפשר לשחרר מהפחד הזה שלהיות לבד אבל לא טוב לך במקום שאתה נמצא בו עכשיו? 

האם בסה''כ ביקשתי להיות מאושר? שחברים שלי יחפשו אותי, ידברו איתי. שהחברה שלי תדבר איתי יותר מפעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב. 
למה שום דבר לא ממלא את הריק הזה שבתוכי? לא משנה כמה תוכניות אני קובע וכמה דברים יש לי שום דבר לא משתווה לרגע הזה שהיא שולחת לי הודעה או שאני מדמיין שהיא איתי, מבלה איתי. אומרת לי שהיא רוצה להיות איתי.

כנראה שאני מאוהב עד כדי אובססיה, ועכשיו אני לא יודע איך מפסיקים את זה. איך גורמים להתמכרות הזו לרדת.

יש מועדון למכורים לאהבה? לבני זוג?

 

נכתב על ידי , 5/10/2017 17:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 26




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnorplay אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על norplay ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ