לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בסוף אני עוד אכבוש את העולם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2019

תקועה


טוב אז המצב לא משהו. אין לי עבודה המון זמן.

אני קצת לא יודעת מה לעשות עם עצמי אלא להמשיך לחפש עבודה.

הלוואי והדברים היו יציבים יותר ולא הייתי תקועה ככה.

 

יש כל מיני מצבים מאוד לא פשוטים בעניין הזה.

פשוט קשה לי לכתוב על זה כי זאת סיטואציה לא פשוטה.

אנשים מוסיפים אותי בפייסבוק כי הם מחפשים עבודה בתעשייה וזה ממש מפדח כי מה אני אגיד להם שלי אין בכלל עבודה. אולי חושבים שאני יכולה לארגן להם עבודה אבל הלוואי ויכולתי.

 

אני גם עובדת עם איזה במאי על התסריט שלו אך זה ממש לא פשוט.

 

גם אין לי זוגיות. וזה דיי מבאס להסביר את המצב הקיים לכל אחד מהחברים שיש לי. 

לפעמים בא לי להסגר בתוך עצמי ושפשוט אנשים ידברו על עצמם ושיעזבו אותי בשקט ויתנו לי לפתור את הבעיות שלי בעצמי. לפעמים אני מעדיפה להתרחק אבל אז אני זקוקה לצאת החוצה להתאורר. 

 

הייתי באיזה סדנת מודעות עם אמא שלי ביום שישי. אמא שלי הצליחה לעכל את הסדנה ולי היה קשה עם עצם כך שאמא שלי נמצאת לידי ואני לא יכולה לחוות את הסדנה כמו שצריך עם כמה שזה שטותי להגיד כזה דבר.

 

חברה שלי הבינה אותי ואמרה לי שהייתי צריכה לעשות זאת לבד. 

 

יש עוד סדנת מתקדמים ואמא שלי אמרה שאעשה זאת לבד אך מה אני אעשה שאין לי פאקינג ככ הרבה כסף ונתנו הנחה למי שירשם עם עוד מישהו. אז תנחשו, אמא שלי נרשמה איתי גם לסדנה הזאת. 

אני לא אגיד שזה דבר רע שאמא שלי דוחפת אותי לדברים האלו אבל אינטנסיבי לי מדי לעשות הכל ביחד.

 

אני רוצה לצמוח לבד.

 

אני מדחיקה לאורך כל השנים את העובדה שהם נתנו לאח שלי לחיות בארה"ב על חשבונם ולחיות את החלום שלו. כי זה הדבר שבאמת שרציתי. פשוט להשתחרר ולחיות במקום שאף אחד לא שופט אותי.

אז אוקיי תגידו שזה רק בראש שלי כל המחשבות הללו ובסדר אני אבין ואקח על כך אחריות.

כרגע אני הבנאדם היחידי שיכול לדאוג לעצמו לעבור לשם אבל זה גם דורש ממני למצוא מקום עבודה מסודר פה בארץ כדי שיתנו לי ויזה. כבר פספסתי את ההזדמנות ללכת ללמוד שם כמו שתמיד רציתי. אלא אם כן אמשיך לדוקטורט ואז שוב אשרוף עוד שנים ללא עבודה. 

 

וגם זה יהיה רק לימודים ולפעמים זה קצת מתיש. 

 

אני יודעת שאני הבנאדם היחידי שיכול לעשות שינוי בעצמי אבל להגיד לכם שזה כזה פשוט. 

אני הולכת לקואצ'רית שתעזור לי בחיפושי עבודה והמפגשים איתה לא פשוטים בכלל, היא עדיין לא מאמינה עליי שאני בכלל יכולה להיות מפיקה. במפגש הראשון היא אמרה שאלך ללמד בבתי ספר יסודיים קולנוע. (ממש חלום חיי). 

היא ממש הייתה איתי קשוחה במפגש הראשון וכמעט הרסה אותי עוד יותר. 

 

אני ממשיכה איתה את המפגשים כי אולי זה עוד יעזור לי אבל עוד נכוויתי מהמפגש הראשון מאוד וכל מה שהיא אמרה לי מאז מהדהד לי בראש במיוחד כשאני לא מתקבלת למקומות עבודה. ברור שאפשר לשנות דברים והכל זה מחשבה בראשו ואני צריכה לחשוב על הדברים בצורה אחרת. זה מה שהסדנת מודעות ניסתה לחדד אבל מי אמר שזה כזה פשוט לי להפוך את כל המחשבות שלי ושהכל יהיה מושלם.

 

אולי פשוט אני צריכה לעבור על כל הסדנה שוב מחדש עם החומרים שהם שלחו במייל בשקט שלי.

 

זהו, קצת פרקתי אחרי תקופה שמאוד היה לי קשה לכתוב.

משום מה מאוד קשה לי לשבת לכתוב על עצמי כי קשה להתמודד עם הדברים האלו.

נכתב על ידי KoneyIsland , 21/7/2019 09:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  KoneyIsland

בת: 29





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKoneyIsland אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KoneyIsland ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ