לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו אני

כל החיים אני הבת של, האמא של, אשתו של, חמותו של, סבתא של...רוצה להיות רגע רק של עצמי...עוצרת לרגע, עושה סדר. קצת מתגעגעת, הרבה חושבת, ומעל הכל אומרת כל בוקר תודה לאלוהים, למשפחה וליקום על מה שיש!

כינוי:  Rebccam

בת: 51





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

9/2017

פגישת מחזור


היא ידעה שלא כדאי לה ללכת לפגישת המחזור ובכל זאת...


 


הכל התחיל בהודעה בקבוצת וואטסאפ חדשה שפתחה בת כיתתה מהיסודי. 


לאט לאט הצטרפו עוד ועוד חברי ילדות.


"חברי" ילדות.


הקבוצה היתה תוססת, העלו בה זכרונות, צחקו, נוסטלגיה.


 


ואז עלה הרעיון לקיים פגישת מחזור.


 


קבעו תאריך, מקום, וחילקו מטלות, מי מביא מה.


היא זרמה עם כולם, הציעה להביא פשטידות, אבל משהו הציק לה.


 


התלבטה מאוד אם ללכת לפגישה, ולהעיר רגשות אפלים מעברה, רגשות שניסתה לשכוח.


 


נותר חודש עד לקיומה של הפגישה ובזמן הזה, הרגשות הלכו והתעצמו. זכרונות שניסתה להשאיר מרחוק.


 


זוכרת בכאב את הילדה שהייתה ביסודי.


ילדה חסרת בטחון, כמעט ללא חברים.


היו חברים, זה לא שהיתה לבד לגמרי, אבל תמיד הרגישה שחסרה לה חברה אחת טובה.


חברה איתה תוכל לבלות בהפסקות, אחה"צ ובכלל.


לא שהיתה לבד בהפסקות, בדרך כלל מצאה עם מי להיות אבל תמיד הרגישה בצד.


 


בכיתה היו תמיד שני מחנות.


מחנה ה"מקובלים" וה"מקובלים פחות".


לכל מחנה היתה המלכה הבלתי מעורערת שלו.


היא היתה במחנה של המקובלים פחות.


 


זוכרת איך תמיד חששה ממלכת המחנה שלה, תמיד היתה בצל שלה.


הם היו חבורה של ארבע בנות.


מלכת המחנה, הסגנית שלה ושתי נספחות.


היא הייתה אחת הנספחות.


תמיד פחדה ממלכת הכיתה וניסתה להשביע את רצונה.


לא שהיתה אלימות חלילה, אך לעתים מעשים ומילים אם יותר מאלימות.


ילדים הם עם אכזר.


קשה להתמודד איתם.


זוכרת התבטאויות כלפיה, ביטויים, שמות שגרמו לה להתכווץ בתוך עצמה.


 


זוכרת מסיבות שישי, אז עוד קראו לזה ערבי כיתה.


תמיד היתה פרח קיר, חיכתה שמישהו מהבנים יזמין אותה לרקוד.


כשחגגה יום הולדת שלה בבית, חששה שהילדים לא יגיעו. עד לרגע האחרון חששה.


אבל הם הגיעו.


 


ולא שלא היתה מוצלחת.


היתה תלמידה טובה, מצטיינת בספורט, אבל לא לזה כיוונה.


תמיד הייתה את היפה של הכיתה, המלכות של הכיתה, המוצלחים של הכיתה. היא אכשהו לא הייתה כלום של הכיתה.


 


תמיד הרגישה בצד. לא ספרו אותה. לא שיתפו אותה.


 


ביום של פגישת המחזור חשבה לבטל את השתתפותה ברגע האחרון באמתלה כלשהי, אך בסופו של דבר הלכה.


 


הייתה בין הראשונים שהגיעו.


הייתה אווירה של התרגשות.


חיבוקים נשיקות העלאת זכרונות.


 


אבל גם שם הרגישה לא שייכת. הילדה מהעבר הייתה שם איתה והשתלטה עליה.


 


מלכת הכיתה הגיעה באיחור אופנתי ומיד משכה את כל המבטים. כן, היא נשארה מלכותית גם אחרי 35 שנה.


גם המלכה השנייה.


גם מלך הכיתה, היפה של הכיתה, כולם הגיעו וכמו לא השתנו.


גם התחושות שלה לא השתנו.


עדיין הרגישה בצל.


והיה לה הרבה במה להתגאות.


קול קטן לחש לה כל הזמן שהיא לא פחות מהם, שגם היא הצליחה בחיים, לפחות כמוהם.


גם לה יש משפחה למופת, תפקיד בכיר, והיא די יפה.


אבל הילדה הקטנה, עם התחושות הישנות, עם הרגשות של הילדה הדחויה גברו על הכל.


היא רק רצתה לברוח משם.


חיכתה לשעה סבירה כדי ללכת.


הייתה בין הראשונים שעזבו את המסיבה התוססת.


 


בדרך הביתה הרגישה חרטה עצומה על שהלכה.


 


הרגשות המשיכו ללוות אותה עוד הרבה זמן.


היא ניסתה להחזיר את הילדה הקטנה, הדחויה, למקום בו היא הסתתרה כל השנים. לא רצתה לפגוש אותה יותר.


רצתה להשאיר את העבר מאחוריה. לשכנע את עצמה שהיום היא במקום אחר.


לאט לאט הצליחה.


לא לגמרי.


 


לפגישה שהתקיימה שבועיים לאחר מכן כבר מצאה סיבה לא ללכת.


 


עדיין מידי פעם, כשהיא רואה בפייסבוק תמונות של פגישות נוספות שמקיימים "חברי" כיתתה, שעדיין שומרים על קשר, היא מרגישה צביטה בלב.


מרגישה את הילדה ההיא מנסה לצאת שוב לאור היום.


היא דוחפת אותה שוב בחזרה, מנגבת דמעות וממשיכה הלאה.


 

נכתב על ידי Rebccam , 13/9/2017 11:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוף גוזל


להיות אישה נשואה.


 


להיות אישה נשואה זה להבין שאת אוהבת אותו לא פחות ממה שאת אוהבת את עצמך ואולי גם יותר.


להיות אישה נשואה זה לרקום ביחד חלומות על בית ומשפחה ולבנות ביחד קן חם ואוהב.


להיות אישה נשואה זה לדעת שיש את החצי השני שלך, שמביא איתו את המשפחה שלו - ומשפחה לא בוחרים.


להיות אישה נשואה זה להפנים שמעכשיו לא תחגגי את כל החגים עם הצד שלך, כי יש גם צד שלו.


להיות אישה נשואה זה לדעת שתמיד יש את ההורים שלו ברקע, ושתמיד יהיה להם מה להגיד. את יכולה לבחור להתעלם. הוא - לא תמיד.


להיות אישה נשואה זה לדעת לפעמים לשתוק, למחול על כבודך, כדי לכבד את החצי בשני שלך.


 


להיות אמא.


 


להיות אמא זה להתאהב ברגע שהם יוצאים לאויר העולם.


להיות אמא זה לקבל את הידיעה המפחידה שאת אחראית לחייו של עוד אדם.


להיות אמא זה לגלות שבלב של אמא יש מקום לאהבה אינסופית ולא משנה כמה ילדים יהיו לה.


להיות אמא זה להתעורר בלילות ובימים להיות עייפה וטרודה בשאלות האם אני אמא מפסיק טובה, האם טוב לו/רע לו ולמה הוא שוב בוכה למען השם?


להיות אמא זה לחיות מרגע הלידה ועד עולם עם ייסורי מצפון, זה חלק מובנה באמהות, חלק בלתי נפרד.


להיות אמא זה לשלוח לצבא - למרות שכשהוא נולד הבטחת לו שעד שיגדל לא יהיה יותר צבא ולא יהיו יותר מלחמות.


להיות אמא זה להתהפך בלילה מתחת לפוך, כשבחוץ סערה, ולחשוב מה הוא עושה עכשיו, חם לו/קר לו, ומי שומר עליו כשהוא שומר על המדינה?


להיות אמא זה ללוות אותה מרגע הצעת הנישואין ועד החופה ולדעת שזהו. היא עוזבת את הבית.


להיות אמא זה ללכת אתה שמלת כלה, ולבכות בטרוף, למרות שהיא יוצאת מחדר ההלבשה עם שימלה שיושבת עליה מצחיק.


להיות אמא זה להיות איתה ביום החתונה מהבוקר, לראות איך הגוזלית שלך, זו שילדת רק אתמול, הופכת לאישה, אוטוטו נשואה.


להיות אמא זה ללוות אותה בשביל אל החופה, כשהלב שלך מאיים להתפוצץ מהתרגשות, אבל לא להזיל דימעה, כי הבטחת.


להיות אמא זה לדעת שלחרר, עם כל הקושי.


 


להיות חמות.


 


להיות חמות זה להבין שנוסף לך עוד ילד למשפחה, ושאת אוהבת אותו ודואגת לו לא פחות מלילדייך.


להיות חמות זה לבדוק אותו בהתחלה בזכוכית מגדלת, ואיך הוא מתייחס לנסיכה שלך.


להיות חמות זה להבליג על דברים קטנים, לא להתערב, לא להעיר, כדי לשמור על שלום המשפחה. שלהם.


להיות חמות זה לדעת לקחת צעד אחורה, לתת להם להסתדר לבד ולבנות את הקן שלהם, אבל להדגיש שאנחנו כאן לכל דבר שיצטרכו.


 


להיות סבתא.


 


להיות סבתא זה לאהוב את הנכד יותר מכל דבר בעולם, למרות שלא האמנת כשאמרו לך שזה מה שיקרה.


להיות סבתא זה לא להאמין שיכולה להיות כזו אהבה בעולם, אהבה שהלב לא מסוגל להכיל.


להיות סבתא זה לרצות לעטוף אותו חזק חזק, להישאר איתו, ויחד עם זאת לזכור שיש לו אבא ואמא.


להיות סבתא זה לספור את הדקות בין ביקור לביקור, ולרוץ במדרגות למרות שיש מעלית, כדי לראות אותו מהר יותר.


להיות סבתא זה לנשוך שפתיים כשאת רוצה להגיד משהוו, אבל לפעמים את מעירה ומתחרטת אחר כך.


להיות סבתא זה לגלות בבהלה שחלק מהמשפטים שאת אומרת מזכירים את ... אמא שלך והמשפטים שלה שכ"כ לא אהבת לשמוע כשהיית אמא צעירה.


 


להיות אמא, סבתא וחמות.


 


להיות אמא, סבתא וחמות זה להתרגל לעובדה שלא כל שישי כל הילדים אתכם בשולחן כי יש גם את המשפחה שלו/שלה.


להיות אמא, סבתא וחמות זה להזיל דמעה כשהאמצעי אומר לך שבראש השנה הם אצל המשפחה שלה, והגדולה אומרת שרק בחג השני הם יהיו איתנו.


להיות אמא, סבתא וחמות זה לשבת לשולחן החג, כשלא כל הילדים איתך, עם צביטה בלב, מסיכה על הפנים - הפנים המאופרות, שלא יראו שבכית.


להיות אמא סבתא וחמות זה להבין שזה גלגל החיים, וצריך לדעת גם מתי לשחרר את הגוזלים.


 


עוף גוזל.


אמא כאן.


תמיד.


 


 

נכתב על ידי Rebccam , 11/9/2017 09:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





32
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRebccam אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rebccam ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ