לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'M JUST BEING ME

Simplemente asi lo senti


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

10/2017

הייתי מדריכה במחנה קיץ בארה"ב


בקיץ האחרון

הייתי מורה לשחייה ומצילה באגם המדהים והמפחיד והיפייפה שלנו ב Palmer, Massachusetts.

באמצע יער

גשם כל יומיים-שלושה במשך כל הקיץ

שמש שמלטפת את הפנים ביום ועוטפת אותך בחיבוק חם וקור שמקפיא וחודר את העצמות בלילה

מאות חניכים ומדריכים ואנשי צוות

אמריקאים, ישראלים, מקסיקנים, אירופאים

ילדים קטנים, אנשים בגילי, אנשים מבוגרים ממני

היה לי כלכך קשה שם.

כלכך כלכך מפחיד.

אבל כלכך מדהים.

כלכך.

זה היה הדבר הכי מפחיד שעשיתי בחיים שלי,

פשוט לקום ולעזוב את כל החיים המדהימים שהיו לי שנה שעברה ולטוס לארה"ב ל10 שבועות.

למקום זר, מנותק, שקט.

שם אין לאן לברוח חוץ מלתוך עצמך ולתוך המחשבות שלך.

חוויתי שם דברים שנחרטו בי עמוק לנצח.

מצאתי שם חברים שהרימו אותי כל יום.

האגם היה הבית שלי.

לשמור על כולם במים היה הדבר הכי חשוב לי בעולם,

כלכך נהניתי מכל מה שעשיתי שם.

לקום בשש וחצי בבוקר כשהשמש עולה מעבר לאגם עם הערפל שמכסה את המים

לקפוץ ישר פנימה למים העמוקים מלאי הדגים, הצבים, והנחשים, בלי לחשוב לרגע על הסכנות.

לחוש את המים הצוננים פוגעים בגוף נוטף זיעת שמש

להיכנס לסירה ולחתור כל עוד נפשי בי כשטיפות של מים נופלות מהמשוט על הפנים צרובות השמש

לשבת עם הסירה בדיוק באמצע האגם, לבד,

רק האדוות השקטות של המים מכות בעדינות בדפנות הפלסטיק

לשאוף אויר הרים עמוק לתוך הריאות כשהשמש מתחילה את המסע שלה לעבר הצד השני של כדור הארץ

לשבת על גדת המים כל יום ופשוט להיות מוקפת ביופי כלכך טהור,

כלכך untouched

מיליון יצורים מזמזמים סביבי

מיליארד עקיצות של יתושים

בגד ים שנאבקתי לייבש בזמן כל יום מחדש 

מיטת קומותיים כואבת, למעלה, בצריץ עץ לא גדול מידי שבו חלקתי את חיי עם עוד 15 בנות

קולות של ילדים צוחקים ורבים מכל עבר

מדשאות שלא נגמרות ועצים בלי סוף

תחושת שייכות לבדיוק איפה שאתה נמצא

 

ויום אחד ישבנו כל צוות האגם על שפת המים,

השמש מנשקת לנו את הפנים,

ושמענו את השיר הזה.

המחנה נגמר באוגוסט ולא הצלחתי להביא את עצמי לשמוע את המילים האלה עד עכשיו

יש בי געגוע שחודר לי לתוך הורידים וממלא אותי באויר בכל מקום בגוף לשקט ולמים

והכל קצת צובט כי אני כנראה לא אחזור לשם יותר

את האגם והאנשים והחוויות, אני אקח איתי לכל החיים

עולם שנכנס לך כלכך חזק לתוך הלב והנפש לא ייעלם כלכך מהר

הוא לא ייעלם אי פעם

אני מתגעגעת למחנה.

 

..So I'm going to sail away

נכתב על ידי , 20/10/2017 17:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלאגן


סגרתי היום טיסה ומלון לפורטוגל

אני אשכרה אגשים חלום ואטוס לראות אירוויזיון אמיתי בפעם הראשונה בחיי עם 2 בחורות מקסימות

והשגרה מתישה אותי ואני רוצה כבר לסיים עם השירות הזה ולהיות אחרי ולהתחיל לחיות

ואני אוהבת להיות עצמאית בחנות הבגדים ושסופסוף לימדו אותי קופה ולסגור את החנות

רוצה לא לעבוד יותר גם בשירות ואז בחנות כי אני מסיימת את הימים שלי עם הלשון בחוץ ואני מתעלפת במיטה

אין לי שנייה וחצי לעצמי

אין לי חיים או זמן לעשות כלום חוץ מלעבוד

וקשה לי מאוד בשירות

המצאתי היום למנהלת בב"יהס שאני עושה בו שירות שאני לא יכולה לדרוך על הרגל ולקחתי יום מחלה

נשארתי במיטה עד 9 (יחסית לאחת שקמה בgodamned 6 בבוקר - זה חלום)

קבעתי סופסוף תור לדיאטנית כי נמאס לי שאני לא מבינה למה אני לא מצליחה לרדת במשקל ורע לי עם הגוף שלי כלכך ומשהו חייב להשתנות

וסופסוף קבעתי תור בפעם הראשונה לרופאת נשים

כי מסתבר שלהיות בחורה בת 20 שמעולם לא הייתה אצל גיניקולוג זה לא בסדר

וסגרתי את פורטוגל

ודיברתי קצת עם הבחור למרות שאין לו חיים בצבא

באתי רעננה לעבוד בחנות כי לא הייתי בשירות לפני והיה לי מדהים

דיברתי עם אנשים שאני אוהבת כל היום

הייתי לבדי בחנות וכיף לי להיות עצמאית

קיבלתי מחזור ב12 ימי איחור והגוף שלי תוקף אותי ואני עוד רגע קורסת ונוזלת לרצפה, 

אבל היי לפחות אני לא בהיריון

ויש לי בגדים חדשים

וכואב לי מאוד הגב

והדבר היחיד שאני רוצה בחיי כרגע זה להיות בזרועות שלו ושהוא יחבק אותי וינשק לי את הבטן ויעביר לי את הכאבים

אבל הוא סוגר שבת ואני מתגעגעת אליו מרחוק וכמהה אליו

וקורה כלכך הרבה ואני צריכה להזכיר לעצמי שאני חייבת לעצור לנשום מידי פעם

ומחר סופ"ש ואני אוכל לישון בכמויות

והכל דיי בסדר ואני מנסה לשבור את השגרה המתישה הזאת כדי שלא אתפרק

ועכשיו המיטה קוראת לי,

מספיק להיום

 

נכתב על ידי , 19/10/2017 23:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



16.10.17


הצלחתי להכניס אחרי שנים של מלחמות מאבקים בכי צרחות וייאוש את אחותי לכנפיים של קרמבו!

סופסוף משהו שאולי יוציא ממנה משהו, במקום שתשב כל היום מול המחשב ותתנוון לי אפילו יותר ממה שכבר

סגרתי היום את החנות לבדי וסגרתי קופה ועשיתי הכל בעצמי אחרי כמעט 3 שנים של עבודה בחנות

תודה לך בוס יקר שסופסוף החלטת לסמוך עלי ושהבנת שאני לא ילדה קטנה ושאני מסוגלת ושבזכותי החנות משגשגת מבחינת עיצוב ומכירות

והרגשתי נורא טוב רוב היום

ואני חוגגת 7 חודשים עם הבחור ששבה את ליבי והכניס לי אויר חדש לריאות

ואני הולכת לישון אפילו לפני 12 בלילה, מי היה מאמין?

 

תודה לך ה16.10.17,

היית טוב אלי

 

 

נכתב על ידי , 16/10/2017 23:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פתאום היא מתפרצת


אושר;

"אושר הוא כינוי לרגש החיובי האולטימבטי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק.

ניתן לתאר אושר גם כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב.

האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע או תקווה וסימנים חיצוניים כמו חיוך או צחוק.

אושר נקשר עם הרגשה כללית טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה.

פילוסופים טענו כי האושר הוא בעצם המטרה של בני האדם בעולם."

 

- ויקיפדיה

 

-

איך מגיע לי כל הטוב הזה?

איך בכלל מוצאים מילים שיכולות לתאר אושר טהור שמשתלט על כל תא, עצב, שריר, וריד, נים ופעימת לב בגוף שמצא את השלווה שלו?

 

אני אצטט את אחד הספרים האהובים עלייך,

..Thank you for loving me


"אהבה, אני חושב, היא רגש שמאוד קשה לכמת אותו. מאוד קשה למדוד. אנחנו מרגישים אותו לעיתים כל כך נדירות ואנחנו נסחפים לתוכו בצורה כל כך טוטאלית שאנחנו אף פעם לא מצליחים באמת להגדיר לעצמנו עד כמה אנחנו רוצים וצריכים ואוהבים משהו. וזה בסדר, יש דברים בעולם שלא אמורים להימדד. געגוע, לעומת זאת, הוא רגש ברור הרבה יותר. לפי מידת הגעגוע אנחנו יכולים לדעת עד כמה אהבנו את מי שנעלם לנו. אתה בר מזל, מיכאל. אתה חווה געגוע כשעוד יש לך סיכוי להחזיר לעצמך את האהבה. רוב האנשים מגיעים לגעגוע רק כשמאוחר מידי. ואתה, אתה יכול להסתכל מעמקי הבור שאתה נמצא בו עכשיו ולהבין כמה גבוה תוכל להגיע אם רק תיתן לעצמך סיכוי. כל זמן שהיא לא מתה, מיכאל, אתה יכול לגלות מחדש איך לאהוב אותה ולהיות נאהב על ידה. "מאוחר מידי" זה ביטוי שקשור לארועים מסוג אחר. בשביל רוב האנשים זו רק הוכחה, הוכחה מאוחרת מידי, שהם אהבו באמת. אתה יכול לרתום את זה. בהחלט לא מאוחר מידי בשבילכם, מיכאל."
- יואב בלום, מתוך 'מצרפי המקרים'



נכתב על ידי , 14/10/2017 23:26  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 20




814
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשירה הציפור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשירה הציפור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ