לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג אישי וחושפני המפגיש אותך לראשונה עם אדם מן המניין במחליט לפרט על תחושותיו, רגשותיו וחוויותיו מהחיים מנקודת המבט שלו.

כינוי:  עצמי91

בן: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2017

פתיח לסיפור


אי שם בשנת 1991 נולד ילד, הילד נולד בבית החולים הקריה בתל אביב, הילד נולד לאחר סיבוך והיריון בסיכון, האם הייתה בשמירת היריון והלידה קיסרית הייתה. הילד נולד כפג (לפני הזמן) מצבו הבריאותי היה תקין והוא שהה באינקובטור למשך כחודשיים.

הילד הינו בן למשפחה מרובת ילדים וביניהם 5 בנים ובת אחת,לילד אחים מרובים שלושה בני 20 פלוס ושניים בני 10 בערך.

ההורים הינם כבר כבני 40 פלוס ידם אינה משגת כבעבר ומבחינת גידול ילדים כוחם מוטל בספק.

כשאני אומר שכוחם מוטל ספק אני מדבר על התחושה שלי שלהורים אין יותר כוח כבעבר לגדל את הילדים ולהקנות להם את צרכיהם בצורה מספקת.

האבא איש צבא במלוא תפארתו כמו כל אחיו, האמא עקרת בית בתקופה זו לאחר שמירת היריון ולידה לא פשוטה.

הילד גדל ולאט לאט מבין שאינו כמו כולם, אינו מחובר לאינטונאציה הרגשית והוא סובל מהקנטות ומהשפלות מרובות.

 

הוא לומד בגן שכדי לשרוד רצוי לשתוק, הוא לומד בבית שכדי לשרוד רצוי לשתוק ובעיקר לומד שכדי לשתוק צריך לנשוך שפתיים.

הוא עולה לכיתה א' באיחור מכולם עקב חוסר מוכנות רגשית לפחות כך טענו, בסך הכל הילד רוכש מיומנויות למידה לפי הכללים המקובלים בבתי הספר, ההישגים הלימדויים שלו הינם בבחינת טעון שיפור אך הוא לא מוותר. לצד כל חוויותיו בלימודים בבית הספר היסודי ע"ש יעקב ניב בחולון הוא חווה גם אלימות במשפחה, אלימות זו שונה מאחרות שראה במסגרות שונות במהלך חייו, האלימות הפעם מופגנת בעוצמה רבה ובעיקר מופנית כלפיו. עם השנים הילד לומד לומר תודה על היחס שמקבל למרות שיש יאמרו כי מדובר ביחס משפיל ופוגע. המכה אותה קיבל מסבת לו אושר כי לפחות קיבל יחס מאביו ומאימו, אימו לא טורחת באותם שנים לגמול אותו כמו כל הילדים לפני הגן וכשהוא לומד בבית הספר מגלה הילד כי צרכים בתחתונים הינם בבחינת מעשה טוב ועקב כך הוא מנודה ומבודד מהחברה. 

 

הילד חי במשפחה מרובת ילדים, לילד חינוך נוקשה אשר היה נהוג בימי ילדותם של הוריו, בין היתר הילד חווה מכות מחגורות וגם טעימות של סחוג בגיל כל כך מוקדם וכל זאת כי זה הוא החינוך הנאור שהיה נהוג בימיהם כילדים. בגיל 7 הילד מבין כי הדבר אינו תמים ומדובר בממש מעשה שלא יעשה. במסגרת לימודיו ביסודי מגיעה חוקרת אליו ואל אחיו בדיעבד יבין בעתיד כי השיחה הנחמדה שהייתה מול החוקרת הופכת ומתעדת להיות עדות במשטרה. הוא ואחיו מבינים בדיעבד כי הביקור במשטרה מסתיים במעצר זמני של ההורים ובפיקוח של משרד הרווחה ע"י עובדת סוציאלית בשם זיווה.

 

כעבור זמן מה, ולאחר כחצי שנה לערך נקבעת פגישה במשרד הרווחה, על הפרק הוצאת הילדים מהבית. ההורים שהיו חרדים לכך אולי לא בטוח באמת שכך היה לאורך נסיעה די קצרה שנמשכה כנצח מסבירים לילדים כי לאמירותיהם משמעות רבה וכי למעשה אם יעידו שאכן כל דיבוריהם היו אמת לאמיתה הם יוצאו מהבית ויחוו חיים של משפחות אומנה ופנימיות ובעיקר ניסו להפחיד את הילדים שבלאו הכי היו מפוחדים כבר מהוריהם. הם מגיעים לפגישה בסערה, מנסים להירגע למרות שהוריהם מביטים בהם במבטי אזהרה, שנים יעברו עד שיבינו שהפגישה הזו חוללה מהפך אמיתי בבית. הילדים במהלך שהותם במשרד אצל העובדת הסוציאלית מספרים כי היה מדובר במעשיות ולא באמת קרו הדברים אשר נחקרו ההורים עליהם, בסיום הפגישה מחליטה העובדת הסוציאלית על ליווי המשפחה לאורך תקופה של שנה על מנת לוודא שהכל תקין בפועל לא הייתה מעולם עוד בביקור.

 

עד כאן להפעם על הילדות שלא הייתה כלל ילדות.

נתראה בפרק הבא שידבר על תקופת בית הספר, על הלימודים, המושג חברים ועוד.

שבת שלום קוראים יקרים!

עצמי91

 

נכתב על ידי עצמי91 , 8/9/2017 22:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעצמי91 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עצמי91 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ