לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נותנת?

חשבתי על לשתף את החוויות שלי ואת ההסתכלות שלי על העולם וזה הניסיון הראשון שלי לעשות זאת. המילה "נותנת" גורמת לנשים לחשוב שיש להן מוצר שהן צריכות לספק לאחרים אבל לא לעצמן. בעיני זה בדיוק ההיפך. אני נהנית מסקס, ואולי הסיפורים והפתיחות ישנו משהו אצל אחרות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2017

Friends with benefits


על פי ויקיפדיה המשמעות של המילה 'יזיז' היא "מי שמקיימים עמו קשר מיני קבוע. מהמילה ידיד, אך מאוייתת באות זין". שי היה הרבה מעבר לידיד באות ז'. אני פשוט לא אוהבת את המילה הזאת- ידיד. כאילו השפה העברית גרמה לריחוק בין הנשים לגברים. לדוברי האנגלית יש friend שמתייחס לכל המינים, לספרדים יש amigo ו- novio, כך שאין בלבול. רק אצלנו אנחנו תקועות עם ידידים בלבד. יש לי חברות וידידות, אלה שקרובות ואלה שפחות. ההבדל בינן מאד ברור ודיי קל לשייך כל מכרה לקטגוריה שלה. אבל בקשר לגברים אין דבר כזה חברות, כי חבר זה כבר "בויפריינד"- זה מישהו עם קשר רומנטי, זה מישהו שסבתא שמחה לשמוע עליו. אנחנו צריכות להסתפק בידידות בלבד, גם אם הם האנשים הכי קרובים אלינו. אבל שי, כמו רבים אחרים, הוא לא חבר שסבתא תשמח שאביא לארוחת שישי, אבל הוא בטח לא ידיד. הוא חבר. הוא אחד שאני יכולה לספר לו הכל והוא יקבל ויבין אותי. אני סומכת עליו והוא עליי. הוא בן אדם שאני יכולה לבלות איתו ולצחוק שעות בלי להשתעמם. יש לנו היסטוריה ארוכת שנים ואני לא רואה אותה מסתיימת בקרוב. לקטלג אותו כידיד פשוט יקטין את הקשר הטוב שיש ביננו. לכן גם כשהתחלנו לשכב המילה "יזיז" לא ממש התגלגלה לי על הלשון. אולי חברים עם הטבות? לא, זה פשוט לא נשמע טוב בעברית. נראה שצריך להתניע קצת דברים באקדמיה העברית ללשון.

סך הכל נראה שלשי יש כל מה שנחוץ- קשר טוב, כימיה, משיכה מינית. אז למה לא לקחנו את זה לקשר זוגי? החיים פשוט לא הובילו אותנו לשם. הכרתי את שי בכיתה יא. המשפחה שלי חזרה לארץ אחרי 4 שנים בגלות הניו יורקית וזכיתי להיות עם שי בכיתה. למיטב זכרוני, נהפכנו להיות חברים דיי מהר. הוא וסולט (כן, גם הוא חבר טוב שלי עד היום), הם החברים הכי טובים והיו כמו שני תאומים סיאמיים שדבוקים אחד לתחת של השני. מסתבר שכיתה יא1 היתה הכיתה של רוב החנונים של השכבה, וכילדים קצת שובבים הם לא ממש הצליחו למצוא את עצמם שם. למזלם אני באתי והרחבתי את הזוג שלהם לשלישייה. היינו מבלים הרבה בבית ספר, במיוחד בשיעורי תיאטרון, ולא לקח הרבה זמן עד שנדלקתי עליו. הוא תמיד היה בחור שרמנטי שמושך אליו מלא בנות. שטותניק ומרדן, אבל יחד עם זאת גם שקט ועמוק. הוא משדר סקס אפיל ומסתורין, ואם זה לא מספיק, אז הוא גם יפה תואר וחתיך. ברור שנדלקתי עליו! אבל אז הייתי ביישנית וחסרת ניסיון, לא היה מצב שהייתי עושה צעד. בינתיים היו לו חברות שבאו והלכו והמשיכה והמתח אצלי, וגם אצלו לדעתי, רק התחזקו.

פעם אחת כשהוא היה רווק הוא זרק לאוויר בהפסקה "אוף, איזה באסה שאת איתי בבית ספר, אולי תעברי?". לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. "אני פשוט לא מאמין בחברה מאותו בית ספר, זה אף פעם לא עובד". אידיוט. איזה רעיון מטומטם חשבתי לעצמי. אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה. הוא אומר לי שהוא רוצה, אבל משאיר את זה כמו שזה. אני יודעת שבדיעבד הוא התחרט על זה.

וכך עברו להם החודשים ובאפריל של אותה שנה נסעתי למשלחת לגרמניה. זה כבר סיפור אחר, אבל השורה התחתונה היא שהתאהבתי. האנס הגרמני סחף אותי מהרגליים ועכשיו היו לי עיניים רק אליו. שי כבר לא היה אופציה למשבצת הבויפריינד, הוא פשוט נשאר חבר. חלפה שנה והנשף הופיע באופק. כולם בשכבה חשבו שהם חיים בסרט אמריקאי והתחילו להזמין אחד את השני כדייט לפרום. גם אני רציתי דייט לפרום, אבל הבן אדם היחיד שרציתי לסיים איתו את הערב גר ביבשת אחרת. אז היי! למה שאני לא אצא עם החבר הכי טוב שלי, זה שיש לנו מתח מיני מתמיד והוא כרגע רווק? זה נשמע רעיון טוב! זה לא היה רעיון טוב. שי ניסה לנשק אותי במסיבה, עצרתי אותו והוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה ביחד ושאני לא צריכה להיות תקועה על הגרמני הזה. אבל הייתי תקועה חזק על הגרמני הזה ובסוף רוב הערב ישבנו במדרגות של האולם ודיברנו ואני בעיקר בכיתי כי הייתי שיכורה והרגשתי שהולכתי אותו שולל. היה אחלה ערב.

שנה קדימה, האנס ואני סיימנו את הקשר. כל כך רציתי שתהיה אופציה עם שי, אבל שי היה תפוס חזק ומאוהב בטירוף. זה לא הפריע לו ללחוש לי באוזן ערב אחד "איך זה שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות ביחד?". הרבצתי לו מהר על האמירה הזאת. היתה לו חברה ואני כיבדתי את מקומה, אבל הרגשתי בדיוק כמוהו. העולם פשוט לא רצה שזה יקרה ביננו. אני לא יודעת למה.

שנה נוספת עברה ושנינו היינו שבורי לב. החברה עזבה אותו וממני נפרדו בלי התראה. טיימינג מושלם כביכול, השאלה מושלם למה. שנינו היינו מאוהבים חזק באנשים אחרים, שנינו היינו שבורי לב וניחמנו אחד את השנייה. ביום חורפי במיוחד החלטנו יחד עם סולט להיפגש בצהריים אחרי שלא נפגשנו תקופה ארוכה בגלל הצבא. הלכנו לשחק ביליארד והיה כיף כזה שגרם לי לשכוח את החור שיש לי עדיין בלב. כל הפגישה שי ואני פלירטטנו. אנחנו תמיד מפלרטטים, זה לא חדש, אבל היה הפעם משהו שונה כי שנינו ידענו שעכשיו זה יכול לקרות. כאילו לא היינו צריכים לדבר על זה וידעתי שהערב זה יקרה.

שי הגיע אליי בערב ומהר מאד נכנסנו למיטה. היה ריגוש באוויר של הגשמת חלום אחרי שלוש שנים שלא חשבתי שיקרה. סוף סוף אני ושי הולכים לשכב, כמה חיכיתי לזה. אבל פתאום המחשבות שינו את אופיין. לשכב עכשיו? עם מישהו שהוא לא בן הזוג שלי? שאין לי אליו רגשות כאלה? זה היה נראה לי הזוי. עד עכשיו הייתי רק עם שני בני זוג שאהבתי את שניהם אהבת אמת. המחשבה על לשכב עם מישהו כשאין רגשות מעורבים היה נראה לי הזוי, במיוחד כשעוד היו לי רגשות לאקס הטרי. בלי ששמתי לב דמעות התחילו לנזול לי. שוב מצאתי את עצמי בוכה ליד שי כי קשה לי להתקדם איתו עוד מדרגה. הסברתי לו את הבלבול שעבר לי בראש והוא היה מכיל ואוהב. זה לא שנכנסתי למיטה עם בחור שרק הכרתי. למרות שזאת לא היתה אהבה רומנטית, ביני לבין שי היתה אהבה של חברות והוא כיבד אותי והבין אותי. החלום שלי להיות עם שי התנפץ לי בפנים וזה לא תרם לכאב שכבר חשתי.

כמה חודשים אחרי זה אמא של שי התחתנה וכמובן שהוזמנתי לחתונה. אחרי הרבה אלכוהול מצאנו את עצמנו מתחרמנים בסמטה מאחורי האולם. היא לא היה מוסתרת מדי אבל השילוב של האלכוהול והחרמנות פשוט גרמו לנו לא לחשוב על הסיטואציה נכון. אותו שילוב גם גרם לזה שסוף סוף נשכב. שם בסמטה הזאת שמשתלבת עם רחוב דיי פעיל, כשהבגדים עדיין לגמרי עלינו ועם תשוקה אדירה באוויר. פתאום באמצע קיבלתי קצת שכל והבנתי שקל מאד לראות אותנו, לא ראיתי בינתיים מישהו שראה אבל זה לא היה לי נח וביקשתי שנעבור מקום. התחלנו להסתובב באזור בעיר ולחפש מקום להזדיין בו. ביאסתי את התשוקה אבל לא הייתי מסוגלת להישאר שם. בסוף מצאנו בניין נטוש והשלמנו את החלום סופית.

הגעתי למסקנה שאני יכולה לעשות סקס בלי אהבה, אבל כנראה רק כשאני שיכורה. כך לפחות חשבתי אז. היום אני יודעת שכנראה הייתי צריכה לקחת את זה בצעדים. אם פעם לא הצלחתי לדמיין לשכב עם מישהו שאני לא אוהבת ופרצתי בבכי, היום אני כבר לא זוכרת איך זה להיות עם מישהו שאני אוהבת. אחרי הפעם הזאת עם שי הייתי בטוחה שאני אוכל לעשות סקס פשוט רק כשאני שיכורה. מאוחר יותר גיליתי שגם את האלכוהול אני יכולה להוריד. כבר היה לי את הניסיון של סטוץ אז מה זה משנה באמת אם יש שם רגשות או לא? יש רגשות של תשוקה וחרמנות, זה מספיק לי. ואז זה כבר הפך לשגרה. זה הפך להבנה שיש סקס עם רגשות ויש סקס בלי, השאלה היא מה את מחפשת כשאת נכנסת לסיטואציה. האם את רוצה משהו זוגי או שאת פשוט באה לספק לך צורך הזהה לרעב או לצמא. אני שמחה על העובדה שאני יכולה ליהנות גם מסקס כזה, במיוחד כשאני מכירה כל כך הרבה בנות שעדיין לא יכולות לדמיין את עצמן שוכבות עם מישהו שהן לא אוהבות. אבל זה עניין של פתיחות, בגרות, רצון וגם איזה שהוא תהליך. לא הייתי מסוגלת לעבור מסקס עם אהבה לסטוץ כל כך מהר, הייתי צריכה את השלבים, להתרגל לרעיון, להתמסר לסקס שנועד רק בשביל סקס (שדרך אגב, עם הפרטנר הנכון יכול להיות מדהים לא פחות) ולהבין שמותר לך לעשות את זה גם בלי חבר. אני חושבת שבתוך תוכי ידעתי שמותר לי, למרות מה שהחברה תמיד אומרת על נשים, אבל לקח לי זמן גם מזה להשתחרר. אני שמחה שהשתחררתי. אחרת כנראה הייתי בחורה מאד עצבנית ולא מסופקת.

שלושה שבועות אחרי החתונה הגשמתי חלום אחר וחזרתי לאקס שעדיין לא הצלחתי להתנתק ממנו. שי היה עדיין מאוהב באקסית ושנינו ידענו שאנחנו רק מתנחמים בזרועות של השני. שנתיים אחר כך חזרנו לאותה הסיטואציה והפעם לא היה דרוש אלכוהול כדי ששי ואני נהנה אחד מהשנייה. הייתה לנו תקופה טובה של חברות עם הטבות. ישיבה על פייסל ואחר כך סקס טוב. היא הסתיימה כשנסעתי לדרום אמריקה והוא להודו. מהודו הוא בחר לעבור ולהשתקע באוסטרליה ואני חזרתי לארץ כשהוא לא שם.

לפני כמה חודשים הוא הגיע לביקור. הרבה אצלו השתנה. השתוטניקיות שלו קצת נעלמה והוא היה הרבה יותר שקט ומופנם, אבל ממקום שלם ורגוע. זה קצת הפריע לי, אבל זה לא שינה לי. שמחתי לראות את החבר הטוב שלי אחרי יותר משנתיים שלא ראיתי אותו. הוא בא לי בזמן כל כך טוב. הרגשתי שנמאס לי מסקס עם אנשים שאני בקושי מכירה. אפילו אם אני מושכת את זה לדייט שלישי (שזה לא פשוט לי בכלל בדרך כלל), זה עדיין לשכב עם מישהו שאני לא ממש מכירה. רציתי להיות עם מישהו שבא לי באמת לחבק אותו אחרי, לא באופן מזוייף, אלא באמת עם רצון אמיתי. את שי רציתי באמת לחבק. גם אם זאת שוב, לא אהבה רומנטית, זאת אהבה של חבר שאני ממש אוהבת ומעריכה. חבר שהתגעגעתי אליו מאד. והנה הוא בא וישבנו ערב שלם ודיברנו ושכבנו ודיברנו ושכבנו והתחבקנו והוא אפילו נשאר לישון! (לא קורה לי הרבה). ושכבתי שם בזרועות שלו, נהנית, אחרי הרבה זמן שלא הרגשתי. ידעתי ששי ואני לא נוכל להיות זוג, בלי קשר לעובדה שהוא גר בקצה השני של העולם, אנחנו כבר לא מתאימים, זה לא כמו בתיכון, אבל התבאסתי קצת על זה שאין לי פה עוד חבר כמוהו, והוא כבר לא באמת כאן.

נכתב על ידי , 14/9/2017 14:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 26




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , דייטינג , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFree Hummingbird אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Free Hummingbird ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ