לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מִיתוֹת



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2017

30 דקות


אני שמה לב לסיפורים שאני מספרת על עצמי. אין סוף סיפורים. ועוד אני שמה לב שקשה לי להיפרד מהם. יש משהו נעים בלא להיות כאן ממש בכל רגע, קצת לקחת הפסקה ממה שזה לא יהיה... בכל זאת אני מבינה עכשיו שזה בדיוק הצד השני של הפאניקה שאוחזת בי כשאני נכנסת ללופ לא טוב. כמו שקל לי להבין שעלי לשחרר את ההלקאה העצמית, כך אני אמורה לרצות לשחרר גם את המחמאות שאני אולי מחלקת לי. לא זאת הכרחית ולא אלה. 

 

אני מוצאת את עצמי כועסת הרבה במהלך התרגול. אני נתקלת בהרבה חוסר אונים ועצבנות. לפעמים בא לי כבר שזה ייגמר, כדי שאוכל למתוח את הגב. אני חושבת שזה מעציב אותי, על אף שאני משתדלת לבטא בקול כמה אני שמחה לפגוש בכך. נדמה לי שככל שאבטא את זה בקול כך יוקל לי. 

 

אני מתגעגעת אל אחותי הקטנה.

נכתב על ידי , 11/9/2017 11:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפִּתְאוֹם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פִּתְאוֹם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ