לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"You must learn some of my philosophy. Think only of the past as its remembrance gives you pleasure."

Avatarכינוי:  Carmen.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2019


רגילה.

רגילה כבר.

רגילה כבר לכל זה.

אבל בכל זאת,

כל פעם מופתעת. מחדש.

 

מותשת, ומה אני כבר צריכה למען השם?

מי שירים אותי מהתחתית, יעטוף, יחבק.

רק הדברים הכי בסיסיים בעולם

שמעולם לא היו לי, מאף אחד.

וכנראה לעולם לא יהיו.

 

וואלה, כבר לא נותרו דמעות, או שגם לזה כבר אין לי כוח.

נשבעת שאני חופרת בכל הרקוב הזה ונלחמת בשדים שיוצאים משם

אחד אחד.

בכל הכח...

אך גם לוחמת אדירה ואמיצה, צריכה נושא כלים, או משהו? לא?

אבל ככה כתוב בכל הספרים, אני אפילו יכולה להצביע איפה.

מה שבטוח לא בסיפור שלי. כרגיל. רגילה.


גל אדיר שמתנפץ על נשמתי השבורה גם ככה,

דוחף עמוק עמוק את המים המלוחים

לכל פצע פתוח, לכל סדק שבדרכו

לשרוף כמה שיותר

כי רק ככה מרגישה בחיים.

 

רק ככה אני יכולה לקבל הכל, רק כמו שאני מכירה הכי טוב,

כמו שרק אני יודעת. רק כמו שלימדו אותי,

רק כמו ששברו אותי,

רמסו.

ריסקו.

הכניעו.

רק שם יודעת לנשום באמת.

בסערת אש הגיהנום.

באדי האכזריות והרוע הטהור.

ההשפלה.

כשאת יודעת שקורעים ממך איברים ללא הרדמה.

ושולחים אותך ככה לדרכך

מדממת עם כל צעד שאת מתקדמת

אבל האם זאת באמת התקדמות?

נכתב על ידי Carmen. , 10/2/2019 13:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCarmen. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Carmen. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ