לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האלמוג של בלוג


מה שלא כותבים, לא באמת קרה. מה שלא נחרט בין דפי הבלוג, ייעלם עם הרוח הבאה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2018

אנחנו בני שלושה שבועות


כבר הסתגלנו לעולם, הכרנו את כל האנשים החשובים (אבא, אמא ואח) ואת האנשים היותר רחוקים וחשובים לא פחות (סבתות, סבים, דודים, בני דודים).

הספקנו לטייל, להיות בשמש, ברוח, לשכב סתם כך בעריסה בלי שמתייחסים אלינו, להרגיש למה מתכוונים כשאומרים "ילד שני".

 

כן, זה שונה לגמרי.

ברוב הבחינות זה הרבה יותר טוב.

אני מאומנת, מתקתקת, לא מתרגשת, וואלה זה לא קשה.. לא ברור לי על מה התלוננתי כשהייתי רק עם נוני פעם, כשהיה תינוק כזה קטן.

חייבת להודות שבנוסף הוא גם תינוק הרבה יותר "נוח" ממה שנוני היה.. הוא יודע לישון, אוכל אחת לכמה שעות ויודע לשכב לבד עם עצמו בלי להתלונן. הוא אוהב הרבה ידיים כמו אחיו הגדול, אבל אני גם ככה אוהבת כשהם עלי. משתמשת הרבה במנשא, מניקה המון, מנשקת המון, מחבקת המון. אבל במקביל לזה הוא גם יודע לישון בעריסה, לפעמים לכמה שעות רצופות! נוני לא ידע לעשות את זה. איתו לא היה לי רגע דל.

 

איכשהו אני מספיקה גם לעבוד תוך כדי.

מצליחה לשמור שהעסק לא יקרוס כי בעצם לא הביאו לי מחליפה.

לא הרבה.. שעה פה שעה שם, אבל זה משהו.

 

אז התינוק!

יש לו שם, פה נקרא לו.. אממ.. דוני. נוני ודוני. נשמע מתאים.

עברנו ברית. זה היה נורא.

הוא יפייפה. בלונדיני בהיר עם פנים משורטטות. אומרים שהוא דומה לי (נוני הוא קופי של אבא שלו).

הוא ישן המווווון אז הוא עוד לא מחייך ובקושי יש לו זמני עירות.. בגיל הזה נוני כבר יכל להיות ער שעתיים רצופות. איתו אין מצב.

אבל לא טוב להשוות.

אני מאוהבת בו בטירוף. קשה לי להבין אם זה ההורמונים או שהוא באמת כזה מושלם אבל מה זה משנה, הוא מושלם מבחינתי.

 

נוני מקבל אותו מהמם.

בכלל, הכל השתפר מאז שילדתי. היה לי הריון כל כך קשה שעשיו הכל נראה תותים.

אני יכולה להרים את נוני, לשחק איתו, אני משקיעה בו יותר והוא... וואו, כל כך חסרה הייתה לו תשומת הלב שלי שעכשיו הוא פורח! וגם אני. כל כך התגעגעתי אליו. איזה ילד מקסים הוא.

סוף סוף הוא קצת משתחרר מאבא שלו שאליו הוא נקשר בתקופה האחרונה ומתחיל לחזור קצת אלי.

 

הוא אוהב את דוני.

מחבק ומנשק אותו בכל הזדמנות והוא אפילו המציא עליו שיר!!

משהו כזה: "תינוקי, תינוקי, קטן קטן קטן". עם לחן והכל! ילד פלא שלי.

רק שימשיך ככה והם יהיו חברים טובים. הלוואי.

 

הזמן עובר לי במהירות. אני לא מאמינה שכבר אחרי 15:00 ועוד רגע נוני חוזר מהגן.

אמנם אני מספיקה די הרבה בחופשת לידה הזאת (לעומת החופשת לידה הקודמת שלא עשיתי כלווווווום חוץ מלטפל בתינוק), אבל מרגישה שהזמן עובר מהר מדי.

 

הייתה לי תקופת בייבי בלוז קטנה, הרבה בכי ואפ-דאונים והורמונים וחוסר חשק לכל דבר...

עברתי אותה.

סך הכל החיים שלי טובים.

אחזור לכתוב כשיהיה לי קצת זמן.

נכתב על ידי האלמוג של בלוג. , 15/4/2018 13:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עשרה ימים ראשונים


מחדר הלידה עלינו למחלקת אפס הפרדה. במחלקה הזו התינוק לא נפרד מהאמא מרגע לידתו ועד שהולכים הביתה. מומלץ להגיע עם מלווה בשביל להצליח להתקלח וללכת לשירותים, לאכול מדי פעם.. כי תינוק שרק נולד לא כל כך אוהב לבלות בעריסה אלא בידיים של אמא שלו.

יבניאל היה איתי חלק מהזמן, אמא שלי בחלק האחר ולפעמים כן הייתי לבד ונעזרתי קצת באחיות. המחלקה מהממת והאחיות היו מדהימות, ממש כמו בחדר הלידה.

 

התינוק החדש שלנו היה שונה מנוני כבר מרגע לידתו. הוא בכה הרבה פחות, ינק מצוין וישן הרבה. 

הוא נולד במראה בדיוק כמו נוני, אבל תוך כמה ימים השתנה ועכשיו כבר לא נראה כמוהו בכלל. כולם אומרים שנוני העתק של אבא שלו והתינוק החדש העתק שלי. איזה כיף לי.

 

גם ההחלמה שלי הייתה שונה לגמרי מהלידה הקודמת.

הרבה פחות דימום, הרבה פחות כאבים, הרבה פחות תופעות.

אולי כי ידעתי מה מצפה לי, אולי כי קל יותר בפעם השניה. אבל התגברתי על הזעזוע די מהר. תוך יומיים נראיתי רעננה כאילו לא עברתי לידה. כמובן שהבטן נשארה ואיתה גם 10 קילוגרמים שישארו איתי עוד כמה שבועות כנראה.. אבל בתחושה הרגשתי מצוין מאוד מהר.

 

אחרי יומיים במחלקה חזרנו הביתה.

למרות שנוני ראה אותו כבר פעמיים לפני כן בבית החולים, עכשיו מתחיל המבחן האמיתי. איך הוא יגיב? האם יקנא? ואיך התינוק החדש יהיה, ירצה הרבה ידיים או שיתן לי לבלות עם נוני שלי מדי פעם?

 

אז המזל המשיך לשחק לנו פנים. התינוק המשיך להיות נוח, ישן-הרבה-אוכל-טוב-בקושי-בוכה ונוני הצליח לקבל אותו לחייו בלי יותר מדי דרמות.

בכל בוקר שואל: "איפה תינוקי?" ובא לתת לו נשיקת בוקר טוב. באמצע היום מחפש אותו, מחבק אותו, מלטף אותו.

הוא מבין שהוא רוב היום בידיים שלי, "אוכל ציצי". מסתקרן לגביו.

מושלם.

בלילות קצת יותר קשה. הוא מתעורר באמצע הלילה ומבקש "אבא ידיים". לא נותן לו לצאת מהחדר ולא נרדם בלעדיו. 

קנינו לו מיטת ילדים שיוכל לרדת ממנה בעצמו ולבוא אלינו למיטה ואנחנו מקווים שזה יפתור את הבעיה. בינתיים לא ישנים כל כך טוב...

 

מבחינת התינוק החדש כמו שאמרתי הוא תינוק לפי הספר. מתעורר כל 3-5 שעות לאכול, מרוקן לי את הציצים וחוזר לישון.

מחרבן הרבה, משתין עלי בקשת, מה עוד אפשר להגיד?

הוא התינוק שנוני אף פעם לא היה (נוני ישן מקסימום עשרים דקות ברצף באמצע היום והיה מנשנש לאורך כל היום, רחוק מלהתעורר אחת ל-3 שעות).

תוך כמה ימים הוא חזר למשקל הלידה ועקף אותו. ילד חסון, בריא, עם לחיים וכפלים.

 

ביום שחזרנו הביתה מבית החולים, נוני יצא לחופש מהגן. חופש פסח - שבוע וחצי!

שרדנו בשביל לספר. יבניאל לקח חופש גם הוא ועשינו בונדינג משפחתי ארוך.

יצאנו לטיולים, שיחקנו בפארקים, ניסינו את המנשא והנקה בחוץ (קשה בהתחלה!), נפגשנו עם חברים והזמן עבר בעצלתיים... 

בבית נוני ראה יותר מדי טלויזיה ואני הייתי לכודה לספה בזמן ההנקות ומתרוצצת בבית בהפסקות. מכינה אוכל, תולה כביסות, מנקה, מסדרת. כל מה שלא יכולתי לעשות בהריון כי הייתי כבדה מדי.

כמה כיף לי לזוז! כמה כיף לי להיות מועילה ולהצליח לקום מהספה בלי לרצות למות!

 

עכשיו עומד לפנינו סופש של ביקורים (בפסח כמעט לא ביקרו אותנו, כל אחד היה בענייניו) ואחריו חוזרים לשגרה.

זאת אומרת - כל אחד חוזר לשגרה והתינוק החדש ואני נצטרך למצוא לנו שגרה משלנו.

נוני חוזר לגן, יבניאל לעבודה, ואני... אני אמצא את עצמי.

בכל בוקר אקום, אארגן את נוני לגן, אקח אותו לשם עם התינוק במנשא, נחזור הביתה להעביר עוד יום של חופשת לידה וב-4 וחצי נוני יחזור אלינו לשגרה שלו. שלוש שעות ביחד ולישון.

 

מה יהיה בין 8 לבין 4 וחצי - אין לי מושג.

בקרוב נדע :)

נכתב על ידי האלמוג של בלוג. , 5/4/2018 12:40  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  האלמוג של בלוג.

בת: 30




1,036
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , הורים צעירים , תינוקות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאלמוג של בלוג. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האלמוג של בלוג. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ