לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Lightning Strike



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2017

נקודת שבירה.


אני לא זוכרת שאי פעם בכיתי מול אמא שלי.
אני זוכרת את ההפך לא פעם ולא פעמיים.
אני בנקודה טובה בחיים שלי לכל הדעות,
יש לי לאן ללכת כשאני לא רוצה להיות בבית.
יש לי חברים בכל הרמות, מקיפים אותי אנשים שאני רוצה שיקיפו אותי.
אני מצליחה במה שאני עושה ואני בסדר.
ועדיין היום, במטבח. 
הכל קורה במטבח. 
גם אותו ארוע לפני 4 שנים התחיל במטבח הזה.
המטבח שממוקם מול בניין אחר וכולם שומעים.
אותו מטבח שאמא נזפה בי שאני זונה שקרנית.
החזקתי אבל גם לא.
הסתרתי אבל גם לא.
בכיתי על זה שאני כבר לא חלק מהבית שפעם היה לי.
שהמקום הזה שאמור להיות הבית שלי מעולם לא נתפס ככזה.
"אני לא רוצה להתבגר" זה שקר, התבגרתי אי שם בחטיבה.
החיבוק המהסס שלך כבר לא שווה הרבה עבורי.
עוד ראיה לזה שב"בית" הזה אין לי בעלות על עצמי.
ומחר אני חוזרת. בפעם האחרונה, הכי כואבת. 
הסיבוב האחרון של הסכין.
תזכורת כואבת במיוחד למה שאני כבר יודעת,
יודעת ולא מפנימה.
אם אני אפנים את זה, אין לי כלום.
אין לי גלגל הצלה. אין לי באמת בית.
ואני כל כך מבולבלת ונסערת, ובוכה.
בלי הפסקה, בכל רגע נתון אני נלחמת לא לשבור את הסכר.
למה אני כל כך מתגעגעת?
ללשקר למשפחה שלי, לאונס? ללכת לבית ספר עד 17,
ולהנות. להנות מכל רגע. בגרויות אפשר להשלים, חוויות לא.
קיבלתי גם וגם. החברים, המורים, התחושה שרואים אותי.
שלמישהו אכפת גם אם בצורה המינימלית.
קסם לי הרעיון שלמישהו אכפת אם קיבלתי 60 במבחן,
או אם לא עשיתי שיעורים או אם הברזתי.
תכלס אמא שלי צדקה כשאמרה שאני מחפשת צומת לב, לא אישה טיפשה.
הלוואי ולא הייתי כזאת מתוסבכת עם עצמי, אם פשוט יכלתי להיפרד.
להבין שדי. 
נכתב על ידי KristyDarling , 14/9/2017 22:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתחבטת לי


אני באמת לא סגורה איך מצאתי את עצמי במצב הזה.

אני לא יודעת מה המצב הזה.

אני לא יודעת מה אני אמורה להבין או לקרוא בין השורות.

אני לא יודעת לתת לזה לקרות.

תכלס, עשיתי 5 יחידות מתמטיקה בהצטיינות

וגם הגברתי פיסיקה (לא בהצטיינות)

והמשוואה הזאת מורכבת לי מדי...

מצאתי את עצמי (תחי הפאסיביות) עם הבחורצ׳יק

ההוא מהפוסט הקודם קודם.

הוא לא מיהר לנשק אותי למרות שרצה.

והוא לא מיהר להכניס אותי למיטה למרות שרצה.

והוא לקח אותי הביתה גם כשזה לא הכי זרם לו.

והוא כזה אינטילגנט והאייקיו נשפך ממנו.

והשיא היה כשאתמול הייתי אצלו בבית,

(פה קוראי הגברים אשמח לפרשנויות, אני חסרת נסיון בקשרים נורמטיבים)

והתכרבלנו במיטה ועשינו הכל חוץ מסקס.

אחרי דברי הלל למה שקיבלתי מאמא (וגם מאבא, בכל זאת)

הוא עדיין דגל במוטו שזה מוקדם מדי,

ולא לדאוג מדי יהיה לנו מספיק זמן לזה. 

אני מצאתי את עצמי תוהה ומפוחדת.

אני מאוד רוצה את הבחור הזה, לא רציתי אף אחד ככה.

אני מתה מפחד שהוא רואה בי יזיזה ולא משהו מעבר.

אף פעם לא נשבר לי הלב בגלל גבר,

ויש לי גם ככה מספיק צרות בשביל להכניס בעיות לחיים.

משנה מקום משנה מזל?

יכול להיות שכל כך מהר אחרי שאני מתנתקת מהבית אני מוצאת בית אחר? בצורה אחרת? 


נכתב על ידי KristyDarling , 13/9/2017 20:44  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אי אפשר לישון בשקט.


על השבת שהייתה לי אכתוב משהו אחר כך.

בלילה אחרי כל הרוגע הזה והמקלחת הקרה,

נכנסתי למיטה וחלמתי שטויות.

על הוריקן אירמה שהגיע לשוודיה,

ועל לק עם ציורים של צ׳יבורשקה.

והיה יום המזל שלי.

פעם שעברה כשנכנסת לי לחלום הכרחתי את עצמי לקום.

ידעתי שזה לא אמיתי ופחדתי להרגיש שוב טוב בנוכחותך.

הפעם לא הערתי את עצמי, השבעתי את הכמיהה.

החטא ועונשו, קמתי ריקנית.

שבוע הבא באמת ניפגש, בפעם האחרונה.

אני לא רוצה לבוא מהפחד של המוחלטות.

אני כל כך אוהבת את מי שהיית בשבילי.

קניתי כרטיסים אחר כך לעילי בוטנר, אני ממש אוהבת אותם.

"עד אשר נמצא מקום להאחז במה שלא קיים"

אני רואה את זה קורה,

את ההידרדרות, את החלום ושברו. 

ועדיין אני הולכת כי אני כל כך אוהבת את מה שאת מסמלת בשבילי.

את הבסיס, השורשים החזקים שאני כל כך רוצה. 

את האישיות שאימצתי לי ושהופכת אותי לאהובה.

זה לא אמיתי אני באמת יודעת ועדיין המוח שלי לא מעבד את המידע.

מודעות זה חרא של דבר.

איך אני צריכה חיבוק סעמק.

עדיין אותה ילדה בת 14.

עדיין רוצה תעודת הצטיינות.יתרה.

עדיין רוצה לרצות, ולזכות בהערכה של אחרי זה.

עדיין רוצה להיות שווה בשביל מישהו.

עדיין צריכה הכרה.

מקום. 

בית.

נראות.

חום. 

 

 

נכתב על ידי KristyDarling , 9/9/2017 08:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  KristyDarling

מין: נקבה

: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , משפחתי וחיות אחרות , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKristyDarling אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KristyDarling ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ