לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  מרינייד

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2019

.


צריכה להתפרק. לפעמים. לבכות כמו מפגרת. לכעוס, לזעום, להגיד שנשבר לי ונמאס לי ולהתייאש כמו ילדה קטנה.. 

לפעמים אני צריכה.

לפעמים אני צריכה להיות ילדה מפונקת. לא הרבה. הרבה זה גם לא טוב בשבילי וגם מעיק על הסביבה 

צריכה גם להיות חזקה לפעמים. 

 

היום הייתי צריכה להישבר.

נמאס לי מהאנדומטריוזיס המחורבן הזה(מחלה ברחם), ושכל טיפול שקיבלתי עד עכשיו רק הכאיב לי יותר, גם עכשיו, עם הגלולות החדשות האלה שעושות לי את המוות. ושאני כבר אבודה מה לעשות עם המחלה הזאת, ומיואשת. מיואשת כלכך. רוצה שהכאבים יפסיקו אבל כל "פתרון" עושה גרוע יותר. 

ואני כבר לא אופטימית שיהיה פתרון. כבר לא. 

ממשיכה לנסות, אלך לעוד רופא חדש, שיראה את מצבי, אבל זה כנראה לא יזיז הרבה. אני כבר לא מצפה. הכל אותו חרא. יש לי מחלה ויש לי כאבים ואין לזה פתרון. אין לזה החלמה. סעמעעמעמעמעמעמעמעמעמעק איך קוללתי בחיים האלה... רק בת 30 וכבר חולה כרונית.

כאילו לא מספיק לי כל הקשיים הפסיכולוגים שלי.. עכשיו גם החרא הזה!!!! 

 

מספר 2. נמאס לי מהשכנים המחורבנים האלה שכל היום מפעילים את הטלוויזיה שלהם בחצר, בווליום חזק, שאני רק מתעוררת וכבר הטלוויזיה על הראש שלי.. עד הלילה ככה. אין לי איך להשתיק אותם

ואני כלכך צריכה שקט

במיוחד כלכך צריכה שקט כשסוער לי ככה בפנים. 

 

ומספר 3. היום הייתי אמורה להיפגש עם החבורה שלי מהלימודים, ובבוקר התבשר לנו שיש הפגנה בתל אביב! ובעוד מקומות בארץ! ואף אחד במודע לא נכנס לפקקים של 5 שעות בכביש המהיר כשהוא יכול שלא. אז ביטלנו. וזין. זין. כי עד שהצלחנו למצוא תאריך שכולן יכולות ועד שמצאנו מסעדה שכולן רוצות, והתאמצנו כלכך, אני התאמצתי כלכך! זין! עכשיו נצטרך למצוא תאריך חדש, בהצלחה לנו, זה לא יקרה בקרוב, כל אחת עם המיליון תכנונים שלה.... 

לא ניפגש בקרוב. וכלכך חיכיתי כבר למפגש הזה

וכלכך הייתי צריכה אותו לאור כל מה שעובר עליי עכשיו, במיוחד עם הכאבים האלה

 

אה ודבר נוסף, בבוקר מתקשרים להגיד שהמכונת כביסה שהזמנתי, אחרי שלקח לי שעותתת לבחור משהו שאני מרוצה ממנו, אז מה שהזמנתי אין במלאי. ושיש משהו אחר, במקום, יקר יותר, מכוער יותר, ופחות מה שרציתי. סעמק. 

אז שילמתי יותר, והמכונה מכוערת יותר. לפחות נראה, שהמאפיינים מבפנים לא השתנו, מקווה שהיא אכן מכונה טובה כמו הקודמת שראיתי. 

 

 

ונמאס לי מהכללללללל ובא לי לבכות ולצרוחחחחחחח ואני שונאת את העולם, ושונאת הכל, וכואב לי כואב לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111 

אה כן, אולי הדבר הכי חשוב מהכל, שום משכך כאבים לא מרגיע את הכאב! אין לי איך להרגיע את הכאב!! לקחתי לפחות 8 אדוויל אתמול, היום בבוקר כבר שלוש, וזה לא עוזר!! כלום! כאילו אכלתי סוכריות!!

יש יותר חוסר אונים מזה??? 

תכף יאשפזו אותי ממנת יתר של כדורים, עוד יחשבו שניסיתי להתאבד, בהתחשב במצב שלי זה לא נשמע כמו הסבר כזה הזוי

 

אני לא יודעת מה יהיה עם המחלה הזאת. הצפי שלה בשבילי הוא שחור רצח. אני לא רואה איך יוצאים מזה.. ואיך אי פעם אני מקבלת חיים בריאים ותקינים.. זה הולך ומתגבר מרגע לרגע. זה מתפשט לעוד מקומות בגוף שלי, זה מסוכן מאוד, ואין לזה פתרון.. 

יש בחורות שדברים מסוימים עובדים להם... ויש גם הרבה שמסתחררות סביב זה ואין להם פתרון או הקלה או כלום. פשוט חיות חיים שלמים סביב הכאב המחורבן הזה.. 

וזה לגמרי נראה כמו הצפי שלי. 

 

וזה נורא כלכך. רק ביקשתי לחיות. זהו. יש עוד מלא חיים לפני, למה זה קורה לי... 

 

שבורה כלכך. פשוט גמורה. 

קללה נפלה עליי. 

 

בבקשה יקום, אלוהים, אללה, מה שזה לא יהיה תעזור לי למצוא לזה פתרון... בבקשה

בבקשה שיש פה איזה פתרון שיעבוד לי, בבקשה

שאני לא אהיה אחת מאלו שאין לה פתרון.. 

 

נכתב על ידי מרינייד , 3/7/2019 15:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרינייד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרינייד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ