לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

זה מה יש



Avatarכינוי:  פוקר פייס

גיל: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017

בא לי להיפרד. בא לי להישאר.


אולי פשוט תלך 

ואל תחזור יותר

נכתב על ידי פוקר פייס , 19/10/2017 20:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



30 בספטמבר 2017 בשעה 18:44


יש לי הרגשה שאלוהים החליט השנה להרוג אותי

נכתב על ידי פוקר פייס , 18/10/2017 03:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פוקר פייס ב-18/10/2017 10:53
 



חיפושיות, זבל ומה שביניהם


כבר יומיים שחיפושית זבל מתהלכת אצלי בחדר באין מפריע 

כאילו חתמנו על הסכם לא כתוב שאני לא פוגעת בה והיא לא פוגעת בי ואנחנו יכולות לחיות בדו קיום אחת עם השניה בלי שום בעיה

ואז אני מחליטה לעשות קצת פוזות מול המראה בעירום חלקי, סתם כי אני לבד ולילה ואף אחד לא רואה ואני יכולה.

ואני מתפעלת מעצמי ועושה פוזות של מינימום בר רפאלי בצילום של ספורטס אילוסטריידט, ואני לוקחת צעד אחד קטנציק אחורה ועוד אחד קדימה ועוד אחד אחורה בשביל לשפר את טכניקות הדוגמנות שלי, ופתאום באחד הצעדים שלי אחורה אני שומעת ״כחחחחחחק״.

עכשיו המוח שלי מתחיל להריץ סרטים כמו ׳מה לעזאזל אכלתי והפלתי פה והוא עושה צליל כזה?׳ ו׳רגע איך בכלל יכל להגיע לפה אוכל? זה כל כך רחוק מהמיטה, המראה בצד השני של החדר׳ 

ובזמן שהראש שלי אוכל תסביכים אני מסיטה את הראש שלי למטה לכיוון הרצפה ואני רואה שמעכתי את החיפושית זבל שלי שכל כך התחברתי אליה וכל היום שלי נהרס ואני רואה אותה מפרכסת ונושמת את הנשימה האחרונה שלה

אז הבאתי מטאטא ויאה בשביל להוציא את הדבר המגעיל הזה מהחדר שלי ובתכלס אולי יהיה לך הרבה יותר טוב בפח זבל, הרי שם זה בית הקברות של החיפושיות זבל, תחשבו איזה גן עדן זה בשבילן! אולי זה הצעד הנכון ואני לא צריכה בעצם להרגיש רע שגם רצחתי אותה וגם זרקתי אותה ישר לפח כאילו היא... חיפושית זבל

רגע ואולי בעצם היא רצתה להתאבד? הרי היא ראתה כמה הרבה אני הולכת שם מה היא רצה בכלל לכיווני לעזאזל מה היא מפגרת

ואז התחלתי לפתח לעצמי תיאוריה שכנראה היא כבר הייתה חיפושית נורא מבוגרת ובקושי יכלה לזוז, הרי היא באמת לא יצאה מהחדר שלי כל היומיים האלו. היא לא אכלה לא שתתה בטח הייתה ממש חולה, ואז היא ראתה הזדמנות לגאול עצמה מייסוריה בזה שהיא תהלך לי בין הרגליים

בטח עשיתי את המעשה הנכון. בטח זה מה שהיא רצתה.

זרקתי אותה לפח וחשבתי לעצמי תוך כדי כמה זה אירוני שאנחנו מתיימרים להיות כאלו טובים וכאלו צדיקים אבל כשאנחנו לבד אנחנו מרשים לעצמנו קצת ״לעקם״ אותם, ממש טיפה, בדברים הקטנים האלו. ולאף אחד אין מושג

 

נכתב על ידי פוקר פייס , 17/10/2017 10:55  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Psychic Unicorn ב-18/10/2017 03:49
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוקר פייס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוקר פייס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ