לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


משפחה, יחסים, אקטואליה וזוגיות אילו הם חיינו בפועל. מוזמנים להגיב, לשתף, לתקן, לתקוף ובעיקר לומר את כל מה שעל הלב.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

9/2017

וידוי של ביישן כרוני בעצם חרדתי בתחפושת, לקראת השנה החדשה








ביישן. זה מה שאמרו עליי תמיד. בעצם חרדתי, פרפקציוניסט שמענה את עצמו, תמיד משווה את עצמי לאחרים ומרגיש לוזר. היום אני בן 34 ומוצא בעצמי פגמים. כתבתי גבר בן 34 ומחקתי אני לא גבר. העבודה שלי לא יציבה ואני סטודנט לתואר ראשון שני שאני עושה, אז מי תרצה אותי? אני גבוה ונראה בסדר אבל מתחיל מעט להקריח, זה בטח דוחה בחורות. אני לבדי. לקחתי כדורים, אבל אין כדורים נגד בושה או בדידות כפויה. עברתי טיפול ב CBT  שלא עזר ממש. החגים בפתח עוד שנה עוברת ואני אפילו לא יודע מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה.

 

 

 

הייתי ילד נמנע, לא ממש חברותי, היו לי שלושה חברים טובים שנמוגו בצבא וחזרנו לקשר. חברים מהצבא יש לי

אבל אני בכל מילואים מתבייש לספר שאצלי לא קורה כלום. הם מתחתנים, יולדים ילדים, מתקדמים בעבודה ועוד ילדים נולדים. לי שחור.


אחרי הצבא הלכתי ללמוד, כמובן בחרתי מה שקל ולא מה שאני מוכשר אליו. משהו במדעי הרוח שלא יהיה בו סטטיסטיקה ומתמטיקה. אני טוב במקצועות האלה אבל אולי יהיה לי קשה מדי.

עבדתי בעבודת סטודנט טובה. לקח זמן הרבה זמן עד שראו את התכונות הטובות שבי והאצילו עליי תפקידי ניהול.


הלימודים הסתיימו והייתי מזמן צריך לעזוב את העבודה שבה עבדתי, לא יכולתי. בטון שיתק אותי. ידעתי שזה רע לקריירה שלי. לקח לי שנתיים לעזוב ועברתי לעבודה אחרת.


עזבתי את הבית, קניתי אוטו משלי, וניסיתי אתרי הכרויות. הייתי הססן , ביישן, ושום דבר כמעט ולא יצא. הגיע הזמן להתקדם בעבודה ושוב אני קופא. לא מסוגל לעזוב. לא רצו שאעזוב הייתי חית עבודה; שבתות , חגים, לילות... מי מחכה לי?

 

הבטיחו קידום ולא נתנו עזבתי רע. עברתי מעבודה לעבודה, המעסיק הקודם שלי התנכל לי. שם רגליים. פוטרתי. הייתי בבית מעל שנה חשבתי שאם לא יקרה משהו אני אתאבד.


כל עבודת המטפלת שלי שכוונה לצאת עם בחורות, לחזור לספורט, נפלה לפח. הרגשתי שאין לי מה להציע לעולם, חבל שנולדתי בכלל.


ואז הגיעה עבודה בחברת היי טק ידועה. עבודה לא מעניינת, לא מקדמת ולקחתי אותה כדי שבקו"ח שלי תהיה השורה הנכונה. התקבלתי לעבודה אחרת טובה יותר, הייתי המועמד שנבחר פה אחד, התחלתי לצאת עם בחורה שהורידה לי את הראש, את כל שנות רווקותה היא שפכה עליי.


אני לא מתייאש. מבין שלא הכול באשמתי, שאני מוריד את עצמי, מדמיין מציאויות שלא קיימות, לא רואה את מי שכן רוצה אותי. מבין ומתקשה להתגבר.


רוצה להתחזק, להרגיש טוב, לשחרר את הראש שלי שתפוס חזק כל כך. שנמשיך יחד אביבה, אל תתייאשי ממני, אני אעשה את זה השנה.

 

 


נכתב על ידי , 11/9/2017 16:08   בקטגוריות אקטואליה, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

מין: נקבה

Skype:  Avivafriedman 

תמונה




31
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , המתמודדים , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAviva Friedman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aviva Friedman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ