לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  A-Z.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2017

עברתי דירה


מהיום אני אכתוב כאן
נכתב על ידי A-Z. , 9/12/2017 18:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאן נעלמתי?


ובכן, ביום שהתחלתי את העבודה החדשה גם תכננתי לספר פה איך היה ומה היה, אבל באותו יום גיליתי שישראבלוג נסגר וזה די הוציא לי את החשק לכתוב. זה הרגיש לי כמו מסוג האירועים שאי אפשר להתעלם מהם מצד אחד, מצד שני, עוד לא רציתי לעכל באמת בשביל לכתוב פוסט סגירה.

אני כותבת בישראבלוג מ-2009, והבלוג הזה הוא בלוג מס'... הפסקתי לספור באיזשהו שלב. היו לי הרבה בלוגים. חלקם נסגרו, חלקם הפכו לפרטיים, בעיקר בגלל שהם הגיעו לרמת חשיפה שלא דמיינתי. ואם חלקכם תוהה למה לא לכתוב למגירה, בצורת יומן וכו', אז הסיבה היא שזה תמיד מתגלגל איכשהו לידיים הלא נכונות, וגם, אחרי שהיו לי בלוגים פרטיים ובלוגים פומביים, אני יכולה להגיד שיש יתרון גדול בבלוג שהוא פתוח לקהל הרחב, בלוג שהוא חלק מקהילה. דרך ישראבלוג הכרתי יותר מ-7 אנשים, ברמה שפגשתי במציאות, חלקם גם היו או עדיין חברים קרובים. דרך ישראבלוג, סוג של, הכרתי את איתי (שכבר לא כותב שנים בישראבלוג). הכרתי חברות, שאני בקשר איתן מחוץ לבלוג, ביניהן אנסטסיה וטיטניום, ואת פלז'ר אני לא אשכח מאחד מהבלוגים הקודמים, שלצד נסטיה, תמיד היתה שם בשביל לנער אותי כשהיה צריך. בבלוג הזה, כמו גם בבלוג הקודם והמשמעותי שלי, הרגשתי שיש לי את הקוראים הכי נהדרים שיכולים להיות בבלוג, קוראים שיש להם אמירה. אז תודה לפיקולו, קסור, ג'ק, רווק תל אביבי, י.בע"מ, סתם אחד, komorebi, אורון, חצי סטודנט, Riverside ו-Butterfly. אני נוטה להאמין שהבלוג הזה גם הגיע למספר אנשים שמסיבות כאלה ואחרות, לא חושבת שיש להם סיבה לעקוב כאן. יחסית בתחילת הבלוג הזה חשבתי שהם כבר הגיעו לכאן, ונוכחתי לגלות שאני צודקת, לפי זה שהתווספתי למנויים שלהם. תשמעו, זה מחמיא עד מאוד שבן אדם שאתה לא מסמפט אותו והוא לא מסמפט אותך או אפילו הייתי אומרת - זו היתה שנאה ממש מכל הסיבות הנכונות, לומד ממך, אבל באיזשהו מקום הרגשתי שהמקום הזה מתלכלך, ובהתחשב בזה שרציתי התחלה חדשה, רציתי שהסיפור הזה יסגר הרמטית. העניין הוא שככל שכתבתי נחשפתי לעוד ועוד קוראים מדהימים והגעתי למסקנה שהיתרון בבלוג פתוח עולה על חסרון, ברמת האיכות. לכן, אני לא מתחרטת על שהבלוג נשאר פתוח. אני גם לא מתחרטת על התכנים הטובים או הפחות טובים שהיו פה, אם זה ברמת הכתיבה וברמת הרגש, משום שבסופו של דבר הכל זה חלק ממי שאני.

אז מה יקרה אחרי שהבלוג הזה יסגר באופן קצת פחות טבעי ממה שהתרגלתי אליו? כבר פתחתי בלוג במקום אחר, אבל מכיוון שיש מקום לשיפורים טכניים, אני עוד לא מפרסמת כתובת. אחרי שזה יהיה גמור, אפרסם פה את הכתובת. אז תודה שוב לכולם. כן כן, גם לכם שקוראים שם בשקט. 

נכתב על ידי A-Z. , 8/12/2017 15:04  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך התקבלתי למשרת החלומות שלי


אז מי שהבין את הרמז הדק בכותרת הפוסט הקודם הבין שהפוסט הבא שאכתוב יהיה על העבודה שאלייה התקבלתי. עד היום לא ידעתי את זה בוודאות, אבל ידעתי שהכיוון הזה, אחרי שהמראיינת שלי התקשרה להגיד לי שהיא אהבה את ההגשה שלי ושיתואם לי ראיון עם כ"א. את ההודעה המשמחת קיבלתי בין מבחנים למשרה מאוד מעניינת אחרת, שלפחות בראיון אלייה הרגשתי שהמראיין שלי כל כך מרוצה שתגיע תשובה מהר, ביחס למקומות שבהם התראיינתי לפני שבועיים, וזה למרות שהיה מבחן ולוקח זמן עד שיש תשובות מהמבחנים המיותרים האלה. בין הראיון למבחן נתקלתי באחד מהמרצים שלימדו אותי. הוא שאל איך מתקדמים הראיונות וכו', אמרתי לו שאני חושבת שאחרי שאכנס לעבודה, אעשה תואר במדעי המחשב או במערכות מידע. בתגובה הוא אמר שזה נראה לו נכון כי קשה להיות על התפר, מצד אחד לא הייטק, אבל מצד שני לא לגמרי... מי כמוני יודעת, אחרי שעשיתי סלטות באוויר בשביל למצוא משרות שאני יכולה להתאים אליהן מבלי להרגיש שאני דורשת מעצמי משהו שאני לא יכולה, כי אין לי את הידע. בכל מקרה, חזרתי למבחנים שהיו קצת יותר מונפצים מבדרך כלל, ועברתי הרבה סוגים של מיונים. יצאתי בהרגשה שעשיתי את הכי טוב שלי וכך או כך, אני חושבת ומרגישה שכבר התקבלתי למקום אחר.

היום בבוקר התקשרתי לבטל את ראיון מס' 17 שהיה אמור להיות השבוע, מתוך תחושה שלמרות שעדיין לא חתמתי על חוזה וכלום לא סגור בשביל שאוותר על עוד אופציה, איתי צודק. האופציות הפחות טובות תמיד ישארו שם. בהמשך התקשרה אליי הבחורה ששלחה אותי לראיון שבו הייתי בשבוע שעבר, עם המבחנים הקשים. היא אמרה לי כל הכבוד, שעברתי לשלב הבא ובמהלך היום יתאמו לי ראיון המשך. ואז תהיתי - האם אני צריכה ללכת לראיון הזה או שמבחינתי זה מיותר כי נמאס לי ללכת לראיונות, כי המשרה הזאת, היא תפתח אותי מקצועית המון, כי יש בה עיסוק בכל מיני כלים, כי החברה היא גדולה וזה גם טוב לרזומה, אבל נחזור לנקודת ההתחלה - זו בכלל לא אופציה בטוחה, בהשוואה למשרת החלומות, בה אני כנראה אחתום על חוזה בהמשך היום. בסופו של דבר, התקשרו אליי, נקבע ראיון שכולל עוד מבחן. אולי אני אהיה חכמה יותר אחרי הראיון עם כ"א.

האמת שאני לא סגורה על זה שהבנתי מה מטרת הראיון של היום. כאילו, חשבתי שכבר הרשמתי את מי שהייתי צריכה להרשים ובגדול אני באה לשמוע את הפרטים הטכניים ולהעמיד פנים שאני חושבת על ההצעה מאוד מהר, כדי בטעות לא לאבד את האופציה שאני כנראה הכי רוצה, אבל גם לא להתפשר מדי על השכר. הבחורה משום מה מצאה לנכון להתקיל אותי בכל מיני שאלות שהן לא מתקילות, אבל התשובות שלי לא סיפקו אותה כי הן נדושות וצפויות מדי. נו מה, חזרנו לשיעור לשון בו אני צריכה להביא טיעון מקורי ללמה צריך תלבושת בית ספר מלבד אחידות? זה לא משנה מה כולם אומרים, כי גם כולם יכולים לצלם את אותו אובייקט וכולם יכולים לכתוב שירים על אהבה וכולם וכולם, הנקודה החשובה היא האם יש ייחוד בקו המחשבה. מלבד השאלות המציקות, נראה שהיא דווקא התרשמה והיה שיח כזה שהוא לא בונקרי, ואז היא הגיעה לעיקר - ההצעה שלהם ואמרה שאני יכולה לחשוב על זה, כדי שאחליט בלב שלם. טוב, בואו נראה למה אני לא אחליט בלב שלם ועדיין אחליט בלב שלם - השכר, כי על התנאים שמעתי מעובדת אחרת בחברה שיצא לי לשבת איתה לפני שנכנסתי לראיון. כמה כבר מפתיע השכר יהיה... באזור של מה שהצעתי, פלוס מינוס. אז זהו, שהאלמנט הזה היה בחוזה, אבל לא רק זה ולכן, כשהסתכלתי על החוזה התחלתי לתהות אם זה נכון לחתום היום. בראש רצו לי אינספור ראיונות שהייתי בהם, אינספור ראיונות שאני יכולה להיות בהם אם לא אחתום, זה שאני צריכה להתחיל לעבוד, זה שהשכר בהצעה השנייה הוא אותו שכר, אבל לכי תשברי את הראש על חנייה ומי יודע אם גם שם לא הכניסו את הסעיף הזה שמטריד אותי בחוזה... יאללה, חותמת. לצד החתימה גיליתי שאלו השעות האחרונות של האבטלה שלי. איך ביום אחד הכל משתנה לטובה.







תודה לכל הקוראים שלי, בין הגבתם ובין אם לא. תודה גם לכל מי שייעץ לי במייל. תודה לאיתי שלא התייאש ממני ותודה גם לכל מי שחשב, או רמז שאני לא אצליח למצוא משרה כמו שמצאתי. עכשיו הסוף מרגיש לי מתוק יותר.
נכתב על ידי A-Z. , 3/12/2017 19:42  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לA-Z. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על A-Z. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ