לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תהא נשמתי צרורה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2017

קשה


חזרתי עכשיו מעוד דייט כושל (חתכתי אחרי שעה) והדייט הזה רק העצים בי את התחושה שמקננת בי זמן מה - להפסיק לחפש. דווקא המשורר, הוא ולא אחר, היה זה שהסביר לי פעם איך כשאתה מפסיק לחפש משהו, הוא מופיע. ואני מרגישה שככל שאני מחפשת, אני הולכת רחוק יותר מהמטרה. רק מתאכזבת כל פעם מחדש. איכשהו לאחרונה כל בילוי שלי הפך למרדף, כל אחד שמתחיל איתי הפך לבן זוג פוטנציאלי, אין לי שום סטנדרטים. ואני הולכת לאיבוד בתוך כל זה. כאילו מאז שהמשורר נטש אותי נכנסתי לכזה אמוק של ניסיונות לשכוח ממנו עד ששכחתי את עצמי ואת מה שאני בעצם רוצה, וככה הבאתי על עצמי כל כך הרבה הזויים ובזבזתי זמן על אנשים שהם לא לרמתי כלל. אולי אם ארפה, הטוב שאני מייחלת לו סוף סוף יגיע.

 

ולפעמים נדמה לי שזה בכלל לא משנה, ושלא אתאהב לעולם, כי אני כבר מאוהבת עד מעל הראש בבן אדם הלא נכון.

נכתב על ידי מוֹנְט-בְּלַאן , 20/11/2017 00:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מוֹנְט-בְּלַאן

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוֹנְט-בְּלַאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוֹנְט-בְּלַאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ