לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצי האי שלי

חצי האי סיני - סיפורים, חוויות, מסעות ואפשרויות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2018

חופשה בסיני – כי הגיע הזמן


שנים משגעים אותי שסיני היא ה-מקום בשבילי. שלווה, נופים, ים, אוכל טוב, סמים קלים...מי צריך יותר מזה כדי ליהנות בחופש? אני בטח שלא. אבל כל מיני ענייני ביטחון אישי ודעות קדומות מנעו ממני לעשות זאת עד היום. סיני אמנם קרובה וזמינה, אבל הסיפורים בתקשורת, בעיקר לקראת הזמנים שבהם יוצאים לחופש, קצת הרתיעו, ולא עזרו גם עשרות חוויות חיוביות שקראתי בפייסבוק או באתרים שונים על החושות בסיני וכמה כיף להתארח בהן.


אז מה השתנה? האמת שכלום. ההתרעות אותן התרעות, הסיפורים אותן סיפורים והחברים אותם חברים. בשלב מסוים פשוט אמרתי לעצמי שאנחנו מצטערים בחיים רק על דברים שאנחנו לא עושים ולא על דברים שכן, ארזתי תיק קטן עם ציוד מינימלי, הזמנתי מלון בסיני, קניתי כרטיס טיסה לאילת ושמתי פעמי בגבורה אל מעבר גבול טאבה. אגב, למי שלא מכיר מעברי גבול יבשתיים המקום הזה בהחלט יכול להיות מעניין – בתכל'ס נוסעים לחו"ל אבל ההרגשה היא שרק עוברים ממציאות אחת לאחרת, למרות המרחק הפיזי האפסי. פשוט אומרים להתראות בישראל ויוצאים במימד אחר. מימד שבו שלמושגים אנחנו מכירים יש משמעות אחרת לגמרי.


זמן למשל, הזמן בסיני הוא לא הזמן שאתם מכירים מישראל. לא רק בגלל ההפרש של שעה בשעון, אלא בעיקר מדובר על הקצב. לדברים יש את הקצב שלהם בסיני, ורק כאשר עוברים את הגבול מבינים את הנקודה הזאת לעומק. פשוט סעו ותראו. מעבר לזמן, סיני היא ככל הנראה אחד היעדים עם הנופים היפים שיצא לי לבקר בהם. הצבעים של הים עם החול עם ההרים, שמקבלים עוד יותר חדות בעתות שקיעה וזריחה, יכולים להיות מקור השראה לכל מי שאוהב לצייר או לכתוב. בעיקר למי שאוהב לעשות את זה בראש נקי ללא הסחות דעת מיותרות.


מה עוד היה בסיני? נוף תת מימי משוגע של אלמוגים, דגים, קיפודים ומה לא, שחי בשלווה מתחת למים ואפשר להשקיף עליו מלמעלה שלוש שעות בלי להרגיש, אוכל פשוט וצנוע אבל טעים, אירוח שמסביר פנים עם חיוך מכל הלב ועיקר פסק זמן אמיתי שלא ברור איך התעכבתי כל כך הרבה בלהגיע אליו. ביציאה חזרה לישראל שאלו אותי אם נתנו לי משהו להעביר וכל השאלות הרגילות של בודקי מעברים. עניתי שהלוואי והייתי יכול לקחת קצת מהשלווה שבה חיים המקומיים שם. זה בעיקר מה שחסר פה בישראל.


ולכם אני יכול לומר שני דברים: הראשון, אל תאמינו לכלום. לא רק בקשר לסיני, אלא בכלל. סעו לבדוק בעצכם. אני לא אומר שצריך לנסוע עכשיו לסוריה כדי להיווכח שיש שם מלחמת אזרחים, אבל חכמת ההמונים בדרך כלל לא טועה. אם נתוני הלמ"ס מראים כבר שנתיים עלייה קבועה וחדה במספר הישראלים שחוצים את הגבול הדרומי (מעל 100 אלף בשנה!), כנראה שהם יודעים משהו שאתם שלא.


השני, קחו אתכם בכל זאת משהו מסיני. לא משהו פיזי (בעצם, אולי איזה צדף יפה), אלא בעיקר משהו לנשמה. קחו אתכם את הקצב, את החיוך, את הכנסת האורחים, את הכבוד הבסיסי, את הרצון לעזור, את הסבלנות...משהו. זה בטוח לא יזיק להתנהלות הישראלית המלחיצה וחסרת הסבלנות. מצב שזה אפילו יעזור במשהו כדי לשפר אותה.

נכתב על ידי tomy1990 , 11/7/2018 12:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  tomy1990

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: טיולים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtomy1990 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tomy1990 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ