לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצי האי שלי

חצי האי סיני - סיפורים, חוויות, מסעות ואפשרויות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017

סיני למתחילים


בפוסט הקודם סקרנו את חופי סיני מצפון לדרום במטרה לעשות קצת סדר ולגרום לכם למצוא את המקום המתאים לכם ביותר (כי הסכמנו כבר שסיני מתאימה לכולם. זה רק עניין של למצוא את המקום המתאים ביותר...). משום שימים אלה הם הטובים ביותר לנסוע לחופשה בסיני, רגע לפני שממש מתחמם ושניה אחרי שהקור מאחורינו, כדאי לקחת צעד קטן אחורה כדי לעניק לכם מידע חיוני ושימושי לכל סוג של טיול בסיני.

בין אם זו הפעם הראשונה שלכם בסיני ובין אם כבר הייתם שם "אבל מזמן", המידע שיובא כאן ודאי יוכל לסייע לכ במשהו, ואם לא לכם – היו חברתיים ושתפו אותו עם אחרים. יש לא מעט אנשים שודאי יוכלו לעשות בו שימוש.

ובכן, בלי הקדמות מיותרות נוספות – בואו נרד לסיני.



נתחיל בהתחלה – איך מגיעים?

ובכן, כדי לרדת לסיני צריך קודם כל להגיע לאילת. אפשר להגיע ברכב פרטי ולהחנות אותו סמוך למסוף הגבול או בחניון מסודר בעיר עצמה (מומלץ יותר), אפשר להגיע בטיסה מחיפה, תל אביב או נתב"ג, או באוטובוס שיוצא ממקומות שונים בארץ מספר פעמים ביום. שימו לב כי לאוטובוסים לאילת יש לרכוש כרטיס מראש, לא משנה מה נקודת המוצא שלכם. ניתן לעשות זאת באתר אגד, המפעילה שמוציאה את הנסיעות. לאחר שהגעתם לאילת פשוט קחו מונית משדה התעופה או מהתחנה המרכזית למסוף הגבול בטאבה. זו נסיעה של כ-15 דקות והיא אמורה לעלות כ-50 שקלים. אפשר גם להגיע באוטובוס, בקו מס' 15 שיוצא בכל 45 דקות מהתחנה המרכזית באילת. העלות היא 4.2 ש"ח אך זמן הנסיעה ארוך משמעותית.


מעבר הגבול טאבה

מעבר גבול טאבה פתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע והוא נסגר רק ביום כיפור ובחג הקרבן המוסלמי. לצורך המעבר תיאלצו לשלם אגרה של 106 שקלים בצד הישראלי ועוד 25 לירות מצריות בצד המצרי (נכון ליוני 2017, 25 לירות שוות בערך ל-5 שקלים). אם היעד שלכם הוא טאבה, תהיו פטורים מתשלום האגרה בצד המצרי. המעבר כולו לוקח כחצי שעה אם אין עומסים מיוחדים. שימו לב כי מותר להעביר אלכוהול לצד המצרי בכמות של ליטר לאדם וכמו כן מותר להעביר אוכל וציוד להכנת אוכל, לרבות סכו"ם וכלי זכוכית. יחד עם זאת, במצרים כמו במצרים, ייתכן ויעקמו עליכם קצת את הפרצוף ויש סיכוי קטן שזה יסתיים גם ביותר מפרצוף עקום, קרי לא ממש ישמחו להעביר את מה שהבאתם בלי הסבר מיוחד. אפשר להתעקש איתם אם זמנכם בידכם ואפשר גם לוותר ולהצטייד מחדש בסיני. ההחלטה היא שלכם.


איך מתניידים בסיני?

ובכן, הדרך הטובה ביותר להתנייד היא באמצעות מונית. מוניות יש לרוב בסיני ויש לא מעט נהגים שניתן גם לתקשר איתם בעברית. לאחר שהחלטתם לאן אתם נוסעים (ראו פוסט קודם), האופציה המומלצת היא ליצור קשר עם נהג מונית עוד מישראל, מספר ימים לפני הנסיעה, ולתאם איתו איסוף ממסוף הגבול בשעה שאתם צפויים להגיע. חשוב מאוד לסגור את כל הפרטים מראש – שעה, מחיר ומספר הנוסעים – כדי לא להיות מופתעים כאשר תיפגשו. במידה ולא תיאמתם מראש עם נהג, סביר שלא תהיה לכם בעיה גדולה למצוא נהג מונית פנוי ביציאה מהצד המצרי של המסוף, אך הביאו בחשבון שזה עשוי להיות יקר יותר. תוכלו תמיד למצוא עוד מטיילים כמוכם שהגיעו מבלי לתאם ולחלוק יחד את הדרך ואת התשלום. אפשרות נוספת להגיע לחופי סיני היא אוטובוס שיוצא מהתחנה המרכזית בטאבה פעם ביום. עקרונית שעת היציאה היא 15:00, אבל חשוב להתעדכן ולוודא את שעת היציאה המעודכנת טרם הגעתכם.


איפה ישנים?

בסיני לא חסרות אופציות לינה, והחלק היותר יפה זה שהן מתאימות לכולן – מהתייר העצמאי והפרוע ועד למשפחה מרובת הילדים שרוצה להתפנק. שתי האפשרויות העיקריות בסיני הן בית מלון או חושה על החוף באחד מעשרות ה"קמפים" הפזורים לאורך 230 הקילומטרים של חופי סיני.

בתי המלון בסיני הם ברמה גבוהה ברובם. יש בתי מלון החל מרמה של 2  ועד 5 כוכבים, בהם תוכלו למצוא את כל הפינוקים האפשריים. המלונות בסיני מרוכזים בעיקר באזור טאבה ובערים דהב, נואיבה ושארם אלשיך. בכל מקום ניתן למצוא מלון בהתאם לתקציב ולדרישות שלכם  (ובינינו – כמעט אף פעם זה לא יהיה יקר מידי. בתי המלון של סיני מצטיינים ביחס תמורה למחיר). חשוב כמובן להזמין מראש את המלון, אם כי במקומות רבים תוכלו למצוא חדרים גם בהגעה ספונטנית.

גם חושות בסיני אפשרי להזמין מראש, אם כי גם כאן המבחר הגדול מאפשר הגעה ספונטנית מבלי שתצטרכו לישון בשק שינה על החול. האירוח בחושות צנוע כמובן הרבה יותר, וכמובן זול הרבה יותר, ואולי לא מתאים לכל אחד אבל כדי להרגיש את סיני באמת אין ספק שחושה על הים תעשה טוב יותר את העבודה. אם תהיתם מאיפה השם המוזר "חושה", אז מסתבר שמקור השם בשפה הטורקית. תוכלו לקרוא עוד כאן


איך משלמים?

כבר אמרנו שהמטבע במצרים הוא לירה מצרית וניתן להחליף שקלים ללירות מצריות במעבר הגבול או בנקודות שונות בעיירות טאבה, דהב, נואיבה ושארם אלשיך. אולם, משום הפיחות הרב בערכה של הלירה המצרית וחוסר היציבות של המטבע שערכו משתנה מיום ליום, בתי מלון מסוימים מבקשים תשלום במטבע זר מאורחים שאינם מצריים כך שייתכן ותצטרכו לשלם בדולרים (יש בתי מלון שיקבלו גם שקלים) עבור השהייה שלכם. ודאו זאת טרם הנסיעה. רוב מתחמי החושות ונהגי המוניות יקבלו מכם לירות מצריות אך גם שקלים ובוודאי שמטבעות זרים אחרים. ההמלצה היא להחליף את השקלים שלכם לדולרים ולעבוד איתם ככל הניתן. זה פשוט יוצא הכי משתלם.


והכי חשוב – שמרו על עצמכם וזכרו שבאתם לחופש. תהנו ממנו!

נכתב על ידי tomy1990 , 13/6/2017 14:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  tomy1990

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: טיולים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtomy1990 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tomy1990 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ