לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

New Perspective



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

7/2018

אני עוזבת את הבנק


אחרי חודשים רבים של התלבטות, היום עשיתי את השיחה הזאת.

הלכתי לכלכלן האחראי עליי (כי הבוסית בתפקיד אמא בדיוק עזבה..) ואמרתי לו שאני רוצה לעזוב.

זה היה לי מאוד קשה אבל אחרי הרבה התייעצויות הבנתי שאני חייבת קצת זמן לעצמי.

ומעבר לזה - אני לא אמורה להיות שם. אני מבזה גם את עצמי וגם את המקום בכך שאני משקרת לעצמי ולעולם שאני עושה שם משהו. לבוא ולפתוח איזה דו"ח אקסל רק כדי שיהיה משהו על המסך, אבל בעצם להיות בפלאפון כל היום..זו לא צורה.

אני לא מבינה מה אני עושה וגם אין לי מוטיבציה להתחיל לקרוא לעומק.

אני חייבת משהו קצת יותר דינמי.

אנשים אחרים שעובדים שם, גם סטודנטים וגם כלכלנים, יש להם את זה בנשמה. הנושאים האלה כנראה באמת מעניינים אותם עד כדי כך שהם רוצים לחקור על זה.

אני לא אוהבת לחקור. תנו לי משהו קיים ואני אעבוד איתו יופי, אל תשלחו אותי לחפש מליון נתונים שלא בטוח אם הם קיימים, איפה הם קיימים, ובאיזו שפה.

היום רק ישבתי בשוק במיטה ופחדתי ממה הולך להיות בהמשך החיים שלי.

נרשמתי לפני כמה ימים לתואר שני במימון וביג דאטא ואני באמת לא יודעת איך זה הולך לעזור לי בחיים. למרות שזה ממש מעניין וחשוב.

הדעות סותרות. יש כאלה שאומרים לחשוב קודם מה מעניין אותי וללכת להתנסות במקומות עבודה ורק אז להחליט מה אני רוצה ללמוד, ויש את אלה, ואני בניהם, שאומרים שכדאי לעשות את התואר השני מיד בסיום התואר הראשון כי אחר כך מאוד קשה לחזור לאקדמיה.

וזה נכון לגבי, אני יודעת שיהיה לי מאוד מאוד קשה לחזור ללמוד אחרי שאשאב לתוך עולם העבודה. במיוחד אם אני אמצא משהו שאני אוהבת..אני אתמסר לעבודה מאוד ואז אני לא ארצה לעזוב.

אז קמתי מהמיטה והתחלתי לחפש דרושים בבנקים.

רוב מה שראיתי זה דרישה ליועצי השקעות והדרישות הן תואר ראשון - יתרון, שום דרישה לתואר שני, וחובה רשיון ליעוץ השקעות.

מה O_ם

קיצור לא יודעת מה לעשות..

מה שחשבתי עליו כרגע - 

להמשיך לעבוד במרפאה כשייצא, להתחיל לעשות כושר, ללמוד ערבית לעומק, לברר טוב טוב במשך ה-3 חודשים ו-4 ימים מה כדאי ללמוד והאם בכלל כדאי, בשביל לעבוד עם לקוחות בבנקים/חברות ביטוח ולא לסגור דלתות של קידום בעתיד.

קודם כל אני צריכה לחזור להיות בן אדם. מעבר לתקופת המבחנים שהיא עניין בפני עצמה - אני רוצה לחזור לטפח את עצמי, לאכול נורמלי, לישון בשעות סבירות, לשטוף את האוטו, לנקות את החדר שלי.

וגם..דיברתי עם אור מקודם. הוא אמר שהוא רוצה להישאר בבאר שבע אחרי התואר כי נחמד לו שם..ואין לו מה לחפש בצפון.

וזה גרם לי להבין שבעצם אני לא יודעת איפה המקום שלי.

הוא בטח לא בירושלים, כי אני שונאת את העיר הזאת.

ואני חושבת שאני צריכה לחזור לצפון, כי אני אוהבת את המקום הזה והמשפחה שלי שם..אבל אני בכלל רצויה? זו ההחלטה הנכונה? אני לא יודעת.

החברים כבר לא ממש שם. ובכלל..מי החברים שלי? אני לא באמת יוצאת, כל הקשרים שלי הם בעיקר בווטסאפ או באוניברסיטה.

לא יודעת..אני מאמינה שרוב האנשים בוחרים מקום להתחיל בו את החיים הבוגרים לפי מי שהם מתחתנים איתו או מקימים משפחה..

וגם, אם אני אחליט שאני לא עושה בנתיים תואר שני ואחזור לצפון..מה, אני אחזור לגור עם ההורים? לי אין בעיה בכלל, אבל הם..די, בא לי לתת להם את החופש שלהם. ואני בכלל לא יודעת מה הם חושבים על זה, דיברתי איתם פעם על זה ולא נראה לי שאפשר להוציא מהם דעה כנה בנושא.

וואו. לא חשבתי שאי פעם התשובה ל"מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה" תהיה כל כך דחופה.

מרגישה רייקנות..אין לי שום משמעות לחיים ואין לי מוטיבציה לחפש אותה. ולא באמת בא לי למצוא.

תמיד חשבתי שאין לחיים האלה שום משמעות אבל תמיד זה היה בגדר משהו מעורפל כזה שלא מפריע לי כי כרגע אני עושה משהו בחיים. ופתאום אני בצומת דרכים כזאת שההחלטות ישפיעו לי על כל שאר החיים.

מה עושים :|

טוב אני אתחיל מלסדר את החדר שלי ולשטוף אותו ואז אשטוף את הדירה כי לא הספקתי בשבוע שעבר והבנות רוצות להרוג אותי.

ואז אלך לישון ומקווה לקום מחר בבוקר עם מצברוח קצת יותר טוב. (בתקווה שלא אקום בצהריים)

 

ביי חמודים

נכתב על ידי nofaru , 9/7/2018 23:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טוב אז לא הייתי פה חודש וחצי


בנתיים הספקתי להיות בלונדון ולהיות בהופעה של אד שירן והיה פשוט מושלם!!! אין לי כוח לחפור על זה.

לונדון מדהימה ואד (שבכלל ראיתי אותו בניוקאסל) עוד יותר מדהים. חפשו הופעות שלו ביוטיוב כדי להבין את החוויה :)


אז למה אני פה ב-3 בלילה?

נגמר הסמסטר ואני שוב צריכה ללמוד למבחנים אבל הפעם הכל הרבה יותר מסובך כי לא הגעתי לשיעורים הסמסטר..

אז היה לי בערך שבוע ללמוד למבחן בתכנות (VBA) וכמו שיכולתי לצפות מעצמי, לא באמת עשיתי כלום..

בתכנון היה לעבור על החוברת ועל קבצי הדוגמאות (שזה בעצם משלים ומדגים את כל החומר שהפסדתי), לעשות את התרגילים, ומבחנים משנים קודמות.

זה התחיל יפה (למשך שעה, חזרתי על החומר שאני כן יודעת מהתקופה של תחילת הסמסטר, לפני פסח) ושם נעצר ועבר ישר להיסטריית "טוב אני אקרא את הפתרונות של המבחנים" ומשם עבר ל"אני לא מצליחה להגיע לחלק מהפתרונות ואלו שאני כן מצליחה להגיע אליהם לא ברורים לי בעליל" - כל ההיסטריה היא של השעות האחרונות והיא מלווה ב"יאללה אין לי כוח אני הולכת לשחק באפליקציות בפלאפון". קיצור מועד ב' ><

אני באפיסת כוחות, נשבעת. דייייי שייגמר התואר הזה.

ושנה הבאה תואר שני, כנראה הולכת על מימון וביג דאטא..חשוב, אבל קשוח. וזה מלא תכנות, וזה מלא אין לי כוח. לפחות אני יודעת שיש הרבה שהולכים לעשות את זה..אז אני לא אהיה לבד.

קיצור התקופת מבחנים לא כזאת עמוסה, אבל...אתם רואים איך היא התחילה. מחזיקה לעצמי אצבעות שאני אמצא את הכוחות לסיים אותה כמו שצריך.


טוב בעצם אני אספר לכם על ההופעה!!! יהיה מבאס לקרוא את הפוסט הזה עוד מלא זמן בלי להבין את תחושת האופוריה.

אז..יום לפני שטסנו נהייתי חולה. פשוט כיף.

ביום הראשון בחו"ל בקושי תפקדתי..2/3 מהיום הראשון הייתי זומבי ובערב הרגשתי כבר הרבה יותר טוב ומשם הכל השתפר מאוד מהר. בדרך כלל לוקח לי הרבה יותר זמן להחלים מכאב גרון אבל נראה לי שהגוף הבין שאני בחו"ל וצריך להנות, אז אחרי יום נשאר רק הצינון, בלי כאב גרון. 

אז טיילנו בלונדון בכל מיני אתרים וברחובות והכל מדהים!!!! בחיים לא התלהבתי ככה מעיר בחו"ל. מכל המקומות שהייתי בהם בחו"ל, לונדון הכי יפה! מחכה לחזור לשם שוב D:

אחרי יומיים נסענו לניוקאסל והיא גם עיר מהממת, אבל אין כל כך מה לעשות שם. אז הגענו לשם בשבת וההופעה הייתה בראשון. הלכנו לראות את האיצטדיון וראינו מאיפה אנחנו אמורות לאסוף את הכרטיסים שלנו ואיפה הכניסות וכו'..

יום אחרי חזרנו לשם. הגענו בסביבות 10:30 כי משרד איסוף הכרטיסים נפתח רק ב11:00. קצת אחרי 11 באמת לקחנו את הכרטיסים וישר הלכנו לבדוק איפה מחכים לאזור העמידה. בכרטיסים שקיבלנו היו רשומות כמה כניסות ובראשונות שהגענו אליהן לא היה אף אחד. היינו בקשר עם עוד זוג ישראלים שאמרו לנו לאן צריך להגיע ומסבר שעשינו עיקוף כמעט שלם של האיצטדיון במקום ללכת טיפונת לכיוון השני ולמצוא את המקום חח.

אז..הגענו לשם ואז חיכינו עד שפתחו את השערים ב16:30. האמת שהכל היה הרבה יותר מסודר מאשר ההמתנה לFOB. היו המון תאי שירותים והמון מאבטחים שכל הזמן עשו סדר (לא היה בלגאן והם שמרו על זה). היה איזה סופר קרוב שכל הזמן אנשים הלכו לקנות בו אוכל וגם אמא שלי עשתה גיחה לשם לקנות לנו כמה דברים (חזרה עם אוכל לגדוד). האמת שההמתנה עברה בסבבה, הצטלמנו ודיברנו עם אנשים בארץ (היינו עם מטענים ניידים) וריכלנו קצת על האנשים שהיו שם..סך הכל נחמד. אמא לא התלוננה :) ב15:00-15:30 כבר התחילו לדחוס את התור כי הוא התחיל להיות ממש ארוך ואמרו שהחל מ16:00 כבר לא יהיה אפשר לחזור לתור אם אנחנו עוזבים אותו. אנשים זרקו מלא דברים שהיו להם..החל מאוכל ושתיה, ועד לכיסאות/שמיכות.

ב16:30 פתחו שערים והכניסו אותנו קבוצות קבוצות באופן מסודר כדי שלא תהיה שם ריצת התאבדות. היינו שורה שנייה!!!! ראו ממש טוב. ועמדה לפניי מישהי עם שיער ממש מסריח.

אז גם שם חיכינו, והפעם בעמידה, באיצטדיון שהוא לא מקורה, והתחיל גשם די חזק >< אבל למזלנו הוא נפסק תוך חצי שעה בערך ולא חזר יותר. האמת שהיה די קר אז היינו עם מעילים כל ההופעה. האמת שלא כזה היה אפכת לי.

הופעת הפתיחה הראשונה הייתה של ג'יימי לוסון. מי? אין לי מושג. הייתי בטוחה שהמקומיים יכירו אבל לא. הם הכירו רק שיר אחד שלו, וגם בזה הם שרו רק בית ראשון ופזמון וצחקו על זה ש"סופסוף אנחנו מכירים שיר שלו". טוב..נגיד.

הופעת הפתיחה השנייה הייתה של אן מארי!!! כמה חיכיתי לראות אותה! אני מכירה אותה כבר הרבה זמן וממש שמחתי לקרוא באיסטגרם שהיא הופעת החימום של אד! אז ממש נהניתי בהופעה הזאת! היא פרפורמרית ענקית וכל שיר בא מהלב שלה. היא ממש חמודה, ואמא שלי ממש התלהבה ממנה! XD

ואחרי הרבה המתנה..אד עלה! בהתחלה לא קלטתי שהוא עולה כי ראו אותו במסך והיה אור והיו כיסאות ריקים אז חשבתי שזה משהו שצולם לפני..אבל לא קלטתי שעדיין יש אור בחוץ (לא רגילה להופעות באור חח) ושבעצם אנחנו באיצטדיון, לא באולם, אז הכיסאות מאחורי הבמה ריקים (לא רגילה להופעות באיצטדיון) אז בעצם צילמו את הדרך שלו לבמה..וזה היה מושלם!!! הוא כזה מוכשר! והוא דיבר עם הקהל וכל ביצוע שלו מדהים והיה ממש כיף שכל הקהל שר איתו..ואמא שלי ממש התלהבה ממנו! ומכל התפאורה..באמת, מושלם מושלם מושלם.

לגמרי היה שווה לנסוע כל כך רחוק בשבילו.

זה ממש מצחיק שאם לא הייתי קונה כרטיס לFOB אז יערה לא הייתה מספרת לי שהיא רוצה ללכת להופעה שלו ולא הייתי מתחילה לשמוע שירים שלו ולא הייתי הולכת להופעה שלו..הזוי! בסוף אני הלכתי והיא לא..מקווה שעוד ייצא לה. אני לרגע לא מתחרטת שהפסדתי שבוע מהסמסטר כדי לטוס.

אז...בבוקר שאחרי חזרנו ללונדון. הסתובבנו עוד קצת ברחובות ובפארקים וקנינו קצת בגדים באוקספורד (איזה רחוב כיפי! לצערי קנינו ממש קצת כי לא היה לנו יותר מידי זמן).

היינו במחזמר, "כולם מדברים על ג'יימי". האנגלית שלנו לא כזאת טובה אז פספסנו כמה פאנצ'ים אבל בעיקרון היה נחמד מאוד. הכל היה חי וססגוני כזה ועשוי טוב. אני נהנתי.

אה כן, והלכנו לראות את חילופי המשמרת של המלכה.

וואו. זה הדבר הכי מטומטם שראיתי עלי אדמות.

הגענו לשם עוד לפני ההחלפה וראינו 2 חיילים שנראים כאילו יש להם את השיער של מארג' סימספסון רק בצבע שחור, הולכים הלוך חזור. מעבירים את הנשק מיד ליד. ואז עומדים. ואז שוב הולכים. ואז שוב מעבירים את הנשק, ושוב עומדים, ושוב הולכים ושוב ושוב ושוב....תגידו מה זה החרא הזה!?!?!?!?!?!?!?!!?!?!? אני מקווה מאוד שלפחות משלמים להם טוב, כי זה נראה ממש קריפי בקטע לא סביר.

ומה הפואנטה בללבוש את כל התלבושת המפגרת הזאת? הם חיילים, לא? במצב חירום, איך הם אמורים לתפקד עם החליפה והקסדת "גידול במוח" הזאת? ולמה ללכת כמו מפגרים? למה אין להם כסאות? ומה קורה אם הם צריכים לשירותים או שקורה להם משהו?

ומה אם אני רוצה להגיש לזה קורות חיים? כל אחד יכול לעבוד בזה?

כל כך הרבה שאלות עלו לי ברגע שראיתי אותם..ולא הפסקתי לצחוק. אמא שלי השתעשעה מזה שאני צוחקת מזה..

בכל מקרה, בשלב מסוים התחילו לבוא מליון נגנים כאלה...היו גם חיילים וגם שוטרים, 2 תזמורות שונות, באו כאלה על סוסים..קיצור פסטיבל אחד גדול. ואז (יואו אני לא יכולה!! אני צוחקת בכל בחדר כשאני כותבת את זה!!!) בכל העירבוביאדה של השוטרים והחיילים, היו בצד שוטר וחייל שהסתובבו במעגל במשך איזה חצי שעה. לא צוחקת. לא מבינה את זה!!! למה?!?!?!

ואחרי זה שוטר וחייל (לא זוכרת אם אותו זוג או זוג אחר) התחילו ללכת הלוך חזור מהמבנה לקהל, גם במשך המון זמן.

הסאגה הזאת נמשכה שעה בערך ובסופו של התהליך שני שוטרים עמדו במקום שני החיילים שהיו בהתחלה (למה לא חיילים? לא מובן) וכל השאר הלכו.

מסקנות: זה הדבר הכי בזיוני שראיתי בחיים שלי.

אמנם, זה מאוד משעשע לראות את זה בתור תיירת, אבל אם הייתי מקומית הייתי מאוד כועסת על כל הדבר הזה. בשביל מה כל ההצגות האלה?? לא יכלו להקצות את כספי הציבור לדברים יותר חשובים?! תמוה מאוד.

אז זהו..את עיקרי הדברים סיפרתי.

לא הספקנו הרבה בלונדון, אני חושבת שצריך לפחות שבועיים שם (אנחנו היינו 4 ימים בלונדון ויומיים בניוקאסל). 

היה מאוד קשה לחזור הביתה. ממש כאפה לפנים.

באמסטרדם אמרתי שכל הטיול ממש התגמד לעומת ההופעה. הפעם, גם ההופעה הייתה מושלמת וגם התאהבתי בעיר. מקווה לחזור לשם בקרוב.


אז...כבר 4:30. המבחן ב12:30. אני לא באמת למדתי ולא באמת נכחתי בשיעורים ולא באמת עשיתי תרגילים. אני לא יודעת אם זה יהיה ממש מביך להראות את הפרצוף שלי מחר או שכדאי לבוא רק כדי לראות את המבחן..נראה לי שאלך.

גם היה איזה קטע עם המרצה הזאת..

בתחילת הסמסטר, לא ידעתי אם אני אוכל להגיע לשיעורים כי התראיינתי לאינטל וידעתי שאם אני אתקבל אז אני אצטרך לעבוד ביום ראשון, שזה היום של השיעור. אז שאלתי את המרצה אם לדעתה אני אוכל ללמוד לבד..וביקשתי ממנה לשלוח לי את החומרים והתרגיל של שיעור מתקדם יותר כדי לראות אם אני מסתדרת.

לא באמת ניסיתי את זה, גם לא התקבלתי לאינטל. היא לא יודעת את זה. ובסוף לא הגעתי לשיעור מחוסר מוטיבציה לצאת מהמיטה..

את התרגילים - העתקתי כל הזמן והגשתי (העתקתי מפתרונות ששלחו לי מסמסטר א').

אז..הגשתי את שני התרגילים האחרונים, ואחרי שכל השנה הכל היה בסדר, פתאום היא כתבה לי שאלו הפתרונות שלה (רק על השניים האחרונים).

ואני קוראת את המייל וחשבתי שאני מתה..אני כזה "מההה O_ם איך אני יוצאת מזה???".

אז..ככה יצאתי מזה:

"ראיתי שהחזרת לי את התשובות לגבי תרגילים 11-12.

בתחילת השנה אמרתי לך שכנראה לא אוכל להגיע לשיעורים ובדקתי האם אהיה מסוגלת ללמוד לבד את החומר. בהתחלה זה היה נראה לי אפשרי אבל בשבועות האחרונים התקשתי אז התחלתי לשבת עם מורה פרטי - מישהו שעשה את הקורס בעבר. 

עברתי עכשיו על התרגילים שהגשתי מול הפתרונות שהעלית למודל, אחד נראה זהה והשני דומה (כנראה בגלל זה לא עבד לי). אני מאמינה שאותו סטודנט לימד אותי את החומר הרלוונטי וגם כשישבנו על התרגילים, הוא ידע מה צריך להיות כתוב ולא רצה לסטות לכיוון אחר כדי לא להטעות אותי.
האם זה ייפגע לי בזכאות למבחן? (בכל מקרה אני כנראה אצטרך מועד ב' כי אני עדיין לא שולטת היטב בכל החומר).
אשמח לדעת איך אני אוכל לתקן את הבעיה שנוצרה, לא הייתה לי כוונה להעתיק את הפתרונות ולא ידעתי שהוא מלמד אותי לפי המבנה המקורי שלהם."
והיא ענתה לי שהיא מבינה את הקושי ואין בעיה עם הזכאות ובהצלחה.
לא מאמינהההההההההה.
בחיים לא הייתי שקרנית כל כך טובה. וגם כיסיתי את השטות שאני הולכת למועד ב'. סיפרתי ליערה והיא אמרה שאני גאונה חח
אני עד עכשיו בשוק.
וכמובן אוכלת את הלב על זה שלא טרחתי ללמוד למועד א'.
קיצור אני אלך לשם מחר בצהריים. ואם היא תשאל למה אני לא פותרת/מגישה, אני אגיד שאני ממש לא מוכנה והיה לי מבחן בחמישי (זה נכון) ובקושי הספקתי ללמוד ועיקר הלמידה שלי תהיה לקראת מועד ב'. העיקר שהיא לא תחשוב משהו רע.
ומקווה למצוא את המוטיבציה ללמוד לכל המבחנים האחרים.
האלבום של ברנדון יורי במסווה של P!ATD יצא. Pray For The Wicked. 
אני..לא יודעת.
ברנדון צווח. ולא נעים לי לשמוע את זה. עלה לו השתן לראש מכל המחמאות האלה על הקול שלו והוא לוקח את זה למקומות לא טובים. עדיין לא הזמנתי את האלבום אבל שמעתי אותו כבר כמה פעמים ביוטיוב וקשה לי לקבל אותו. יש שם כמה שירים נחמדים ואני בטוחה שבעתיד הקרוב אני אוהב חלק מהם יותר ממה שאני מתחברת אליהם כרגע, אבל משהו באלבום הזה מכעיס אותי. אני בטוחה שאם הוא היה בוחר בטונים שונים הייתי מתחברת יותר. 
כדי להבין מה הקול המעצבן שאני מדברת עליו, לכו ליוטיוב ותרשמו (say amen (saturday night של פאניק, ולכו לשניות 4:31-4:33.
אמנם ספציפית פה יצאה לו בדיחה שמתאימה לקליפ (גרועה מאוד לדעתי. ילדותית וחסרת טעם), אבל הטון המעצבן הזה חוזר בכמה שירים, ולצערי גם בהופעות החיות שלו. 
הוא לא הודיע על הופעות באירופה, וזה ממש מעצבן. אני חייבת לעצמי הופעה שלו. השאלה אם אני באמת עדיין כל כך רוצה את זה. האמת שכן, אני רוצה, אבל מצטערת שלא הלכתי בטורים הקודמים. ביולי אוגוסט הוא בסיבוב הופעות בארה"ב. אני אראה קצת סרטונים של ההופעות ביוטיוב ואני ממש מקווה לא לראות שם שהוא משתמש בטון הצורם הזה בלי הפסקה. כי כבר בטור הקודם הוא התחיל עם זה. לפחות זה לא הופיע באלבום עצמו.
טוב..אני אבזבז עוד קצת את הזמן בפלאפון ואז אלך לישון..מחר יום חדש. זה רק מועד ב' אחד. הלוואי שזה יסתיים בזה (ושלא נדבר על המועד ג' שנמצא באופק).
לילה טוב :)
נכתב על ידי nofaru , 2/7/2018 03:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  nofaru

בת: 26




953
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnofaru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nofaru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ