לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


בת 29, אמא בפעם הראשונה, שיתוף חוויות וקשיים בכל התחומים

כינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

11/2017

גן, מחלות וקצת עידכונים עלי


היי,

עבר יותר מדי זמן בלי שעידכנתי.. ואני מאוד כועסת על עצמי על כך.. 

באמת שקרה הרבה אבל לא היו לי את הכוחות הפיזיים ונפשיים לתעד.

 

אז ממה נתחיל?

 

הדבר שהכי חששתי ממנו, הכניסה של אביב לגן.

ב1.10 בגיל 5 חודשים וקצת אביב נכנסה לגן בפעם הראשונה. בהתחלה מאוד חששתי ופחדתי בעיקר מהעניין שיש שם 22 תינוקות בכיתה, איך המטפלות יכולות לענות לצרכים של כולם, איך היא תקבל את היחס שמגיע לה. פחדתי שמילדה רגועה ושלווה היא תהפוך לילדה עצבנית עם חסכים.

החלטתי לעשות את ההסתגלות בצורה הדרגתית ביותר עם אופציה ליציאה.

הימים של ההסתגלות היו קשים. לי בעיקר. היא שיחקה בכיף שלה והיה לה כיף להחשף לעוד ילדים, הרבה משחקים, שירים.. ואני רק ראיתי מלא תינוקות בוכים בהיסטריה. אחרי 3 ימים שלא עזבתי אותה לבד החלטתי להשאיר אותה לבד לכמה שעות.. הלכתי הביתה ולא בכיתי בכלל, דיברתי עם המנהלת והיא אמרה שהיא לא בכתה (רק אם הייתה רעבה או עייפה) ושנראה שהיא נהנת.. ככה עבר החודש הראשון.. כמה ימים היא בגן וכמה ימים לא.. בגלל החגים והכל. חודש שני כבר הרגשתי יותר בנוח לשחרר וכמובן התקשרתי כל יום לשמוע איך הולך לה בגן והאמת שהמנהלת ממש הרגיעה אותי ואמרה שהיא ילדה ממש טובה וסקרנית, לא מושפעת מהבכי של הילדים האחרים, ישנה (זה לקח קצת זמן עד שהיא התרגלה לרעש, בהתחלה היא הייתה חוזרת הביתה והולכת לישון) ובכלל פשוט ילדה טובה. ובאמת לא הייתה אף פעם שבאתי לקחת אותה והיא בכתה. תמיד או שיחקה על המזרון או ישנה בלול. 

 

אטופיק דרמטיטיס

לפני כמה שבועות כשלקחתי את אביב מהגן ראיתי כל שתי הלחיים שלה פצעים אדומים קטנים שנראים כמו כוויות, לא הבנתי מה זה וחשבתי שזה יעבור עד מחר, יום לאחר מכן זה התחיל להתפשט על הלחיים שלה אבל היה יום חמישי אז אמרתי שנחכה ליום ראשון לרופא בגלל שהיא לא גירדה את זה וזה נראה שזה לא הטריד אותה יותר מדי. בסופ''ש זה כבר היה נראה הרבה יותר גרוע, היו לה עיגולים אדומים על הלחיים מלאים בפצעים. הלכנו לרופא והדבר הראשון שהוא אמר שזה אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור). בהתחלה לא הוטרדתי מזה יותר מדי כי חשבתי שזה משהו שחולף וגם הרופא לא הציג את זה כמשהו דרמטי. הוא נתן מרשם למשחת סטראוידים ולבפנטן. כשחזרתי הביתה התחלתי לקרוא על זה באינטנט וחשכו עייני. הבנתי שמדובר במחלה כרונית שתוקפת תינוקות ויש סיכוי שתעבור עד גיל שנתיים אבל לא בטוח. נכנסתי ללחץ. התחלתי לדבר על זה עם אימהות בפייסבוק והבנתי מה הטיפול הכי טוב ואיך אפשר להמנע מהתפרצות. קניתי את כל התכשירים הנדרשים ובאמת לאט לאט זה עבר כלא היה. אבל לקח זמן.

מה שהכי חשוב במחלה הזאת זה לשים לב מתי זה מתחיל ולעצור את זה בזמן. אז כרגע טפו טפו הכל בסדר.

 

דלקת אוזניים

יום שלישי שעבר אביב התעוררה באמצע הלילה בבכי, לא הבנתי במה מדובר, היה נראה שהיא חמה אבל לא היה לה חום. הרדמתי אותה בחזרה לישון והיא שוב התעוררה וככה היה כמה פעמים עד שהיא נירדמה עד הבוקר. יום רביעי לקחתי אותה לגן וכשבאתי לקחת אותה בחזרה המטפלת אמרה שלפני 20 דק' היא התעוררה בבכי ומדדו לו חום 38.2 בבית שחי. הבאתי אותה הביתה, מדדתי לה שוב חום הוא טיפה ירד. הבאתי לה נובימול ונראה שהיא בסדר. יום חמישי בעלי לא הלך לעבודה וטוב שכך. לקחנו אותה בבוקר לרופא והוא אמר שיש לה דלקת באוזן אחת וטחול מוגדל, הייתה לה פריחה מהחום. הוא שלח אותנו לבדיקת דם לוודא שהסיבה לטחול המוגדל היא מהדלקת. הגענו למעבדה 3 דק' לפני שהיא ניסגרה. חיכינו שם 20 דק' לתור שלנו ועוד איכשהו המערכת דילגה לנו על התור. נכנסנו אחרונים אחרי שלא היה איש במעבדה. שאלתי את האחות איך זה יכול להיות שאין להם תור מיוחד לתינוקות ואיך זה הגיוני שאני צריכה לחכות עם תינוקות כ''כ הרבה זמן במקום של אנשים חולים היא אמרה שכן יש להם תור מיוחד אבל הם פיספסו אותו בגלל שהיו בלחץ אוף

קנינו לה אנטיביוטיקה וטיפות לאוזניים. היא נראתה גמורה. התחילה להתפתח לה גם דלקת בעין. הגענו הביתה הבאנו לה אנטיביוטיקה, זה היה אחד הנוראיים. היינו צריכים להביא לה 4 מזרקים של נובימול. 

התוצאות של הבדיקות חזרו המהלך היום והרופא החליט לשלוח אותה אחרי 19:00 בערב למוקד כדי לעשות צילום חזה לראות שאין דלקת ריאות. איכשהו גם שם פיספסו את התור שלנו, אין לי כח לפרט פה כי זה לא כזה מעניין אני רק אסכם שחיכינו שם 3 שעות. כשהם הבינו שהם עשו טעות העבירו אותנו את כל התהליך ב"מסלול VIP" והלכנו הביתה. לשימחתנו הרבה הצילום יצא תקין יום אחרי זה גם הדלקת בעין כבר התחילה לעבור. היום היא כבר מרגישה הרבה יותר טוב ומחר אולי אני אשלח אותה לגן לכמה שעות בזמן שאלך לחתום בלישכה.

כמו שהרופאה במוקד אמרה "קשה להיות תינוקות ועוד יותר קשה להיות תינוקות חולים"

 

דיכאון 

אני ממש הרגשתי שאני נכנסת ושוקעת בדיכאון. התפטרתי מהעובדה והתינוקת שלי נכנסה לגן. מדובר בתחושת ריקנות שלא ניתן לתאר. במקום לנצל את הזמן הפנוי ולהתחיל לתקתק את הבית, לבשל משהו, לעשות ספורט, ללכת לטייל, להיפגש עם חברות וכו'. מצאתי את עצמי שוכבת על הספה ימים שלמים חסרת אנרגיה לחיות. שמה את אביב בבוקר לגן וחוזרת לספה ואז הולכת לקחת אותה מהגן, משחקת איתה, מאכילה אותה, אבא שלה מגיע הביתה עושים לה מקלחת והיא הולכת לישון. וככה עוד יום ועוד יום.

ואז גיליתי שלא מדובר (רק) בדיכאון אלא בעוד משהו. משהו לא צפוי ולא מתוכנן.

לי מאוד קשה עם דברים לא מתכוננים. אצלי בראש הכל מאוד מסודר וחייב לעבוד לפי התוכנית שלי. ואז גיליתי שיש מצב שנדפקו לי כל התוכניות.

 

ראיון עבודה

בכל הבאלגן הזה זימנו אותי לראיון עבודה בחברה בטחונית שהרבה זמן רציתי לעבוד בה. התפללתי שאני ארגיש טוב ביום של הראיון ושההתרגשות לא תהרוג אותי כי פיזית אני חלשה.

למרבה ההפתעה לא התרגשתי בכלל. הגעתי הכי בטוחה בעצמי בעולם כאילו הם אלה שצריכים אותי ולא הפוך. עניתי בשיא הביטחון על כל השאלות בעיקר על המקצועיות. יצאתי משם בתחושה של "הסיבה היחידה שיש לי לא לעבור זה על ביטחון עודף"

לקח להם כמעט שבועיים לחזור אלי. כבר הייתי בטוחה שהתשובה שלילית והשלמתי עם זה. היום חזרו אלי עם תשובה חיובית וקבעו לי המשך תהליך. שבוע הבא מבחני פילת. למרבה ההפתעה אני לא מרגישה לחוצה, להפך אני מרגישה תחושה רעננה של אתגר, קצת להפעיל את הראש עוד פעם, לפתור את השאלות ולהתכנון. אז נראה מה יהיה עם זה.

 

זהו לבינתיים... אעדכן על ההמשךחיבוק של הסוררת

נכתב על ידי , 20/11/2017 19:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





270
הבלוג משוייך לקטגוריות: הורים צעירים , תינוקות , בדרך להורות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNew_Mum אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על New_Mum ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ