לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Living the Dream



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

8/2017

מחשבות על המעבר


לפני בערך שלוש וחצי שנים קיבלתי את אחת משתי הבשורות הקשות בחיי, אני
זוכרת שלקחתי את סבתא הביתה וכולם חיכו לי כשאחזור, ואז הושיבו את כולנו בסלון,
והבשורה המזעזעת, לאבא יש סרטן. והמשפחה הדפוקה שלי עם ההומור הדבילי ישר נמשכה
לשם בעוד אני יושבת מנסה לעבד את מה ששמעתי.


אני זוכרת שהתקשרתי לחברה שלי ואמרתי לה אני באה, כי אצלה אני אוכל לבכות
ולהוציא את התחושות הקשות שממלאות לי את החזה. יום למחרת הלכתי לצבא, הייתי כל כך
כבויה שלא הפסיקו לשאול מה לעזאזל קרה לי? אז סיפרתי, סיפרתי גם למפקד שלי, בדמעות
שזולגות על הלחיים בשיחה אחת מהיותר קשות שניהלתי בחיי, המפקד שלי, זה שאיבד את
שני הוריו למחלה הארורה הזאת בעודו בקורס טיס. והדמעות זולגות והוא אומר לי משפט
שבאותה העת נראה המשפט הגרוע ביותר שיכול היה להאמר, הוא אמר: "אני הולך
להעביד אותך הרבה יותר קשה עכשיו", הוא הוסיף ואמר: "את חייבת שגרה
עכשיו כשהדברים הולכים להחמיר". ואני בוכה כמו שהרבה זמן לא בכיתי, כי בבית
אי אפשר באמת לשחרר, אי אפשר להביע את כל הרגשות שמציפים את החזה.


לפני שבוע ההורים הושיבו אותנו לשיחה, בתקופה האחרונה אימא שלי נשלחה
להמון בדיקות, ידעתי את זה, אני שלחתי אותה לחלק, ועדיין עוד פעם השיחה הזאת.
ההורים שלי מושיבים אותנו, אימא עם דמעות בעיניים וכל מה שאני שומעת בראש זה את
אותה השיחה הארורה מלפני שלוש וחצי שנים. ואז הבשורה "יש לי גידול בראש"
ומה הלאה? איך לעזאזל ממשיכים, ושוב ההומור הדפוק ממלא את השיחה ושוב אני צריכה
לברוח כדי שאוכל לשחרר את הרגשות שאני באמת מרגישה וגיסתי שואלת אותי אם אני בסדר,
ואני נשרפת מבפנים אבל מבחוץ אני אומרת את השקר הזה, ברור שאני בסדר, מה הבעיה.


הלב שלי נשבר, אני בסך הכל ילדה, הסכנה שאולי אני אאבד את אימא, לא
חוויתי מספיק, לא אכלנו את העולם כמו שתכננו, רבנו כל כך הרבה, חיבקנו אבל לא
מספיק ואם באמת משהו נורא כזה יקרה, אז מה לא תהיה לי אימא כשאני אתחתן, כשאני
אלד, כשאני אעבור משברים אמיתיים, לא משברים של ילדים. מנגד, אי אפשר לחשוב בכלל
מחשבות כאלה קשות, הכל אולי יהיה בסדר, ואולי בכלל הסיוטים האלה הם סתם, אולי באמת
נכל ישתפר, אולי זה שטות, אולי אני חושבת רחוק מדי. אולי.

נכתב על ידי מחפשת_משמעות , 6/8/2017 21:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מחפשת_משמעות

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למחפשת_משמעות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מחפשת_משמעות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ