לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  וְאָהַבְתָּ

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017


אני כועסת כי בזמן שאני נאבקת למצוא דירה נורמלית במחיר הוגן בירושלים, הדושבג נהנה לו מיחידת דיור בבית של אימוש ואבוש, במיקום הכי מרכזי, עם הנוף הכי יפה שקיים בעולם מהגג. 
אני לא מבינה מי החליט שזה מגיע לו.
מה לא הייתי עושה בשביל גג כזה.
מסתבר שהכל רק לא לחזור לדבר איתו.
שמחה לגלות שיש לי סטנדרטים.

אדיוט.
נכתב על ידי וְאָהַבְתָּ , 24/6/2017 22:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שמתי לב שהכתיבה עוזרת לי לסדר את המחשבות שלי בצורה נכונה. 
לפעמים יהיו פה פוסטים מצחיקים בשל האירוניה הידועה גם בתור החיים שלי, ויהיו פוסטים של נטו פריקת רגשות. 
הבנתי היום כתוצאה מאירועי השבוע האחרון, שאני נותנת לכל דבר לבלבל אותי, שהעובדה שמישהו שקרא לי בית - גורמת לי להתפלש בתוך ים של רגשות שלא מובנים לי לחלוטין. אני בהלם, מתרגשת, מוחמאת, מפנטזת אפילו על עתיד שיכול להיות.
ואז הבנתי - שזה פשוט נואשות.
אני מתפדחת בכלל להעלות את המילה הזו על הכתב, אבל זה נכון. אני נואשת, המעשים שלי הם של בחורה נואשת. אולי אני מצליחה להסוות את זה יפה מול אותם אנשים אבל לא בפני עצמי, או בפני מ'. 
הבנתי שאני נואשת בזכות העובדה שהתגובות שלי נורא קיצוניות. ברגע שאדון שלוש שנים של שתיקה החליט להתבדח איתי על אונס, משהו הסתובב לי עליו בראש. אני לא יכולה לשמוע ממנו בכלל. אולי אם באמת היו לי רגשות אליו שהייתי מחוייבת לחקור, אז הייתי נשארת להתווכח איתו. אבל העניין הוא שלא דיברנו מאתמול, אין לי רצון לדבר איתו בזמן הקרוב. 

הכל, אבל הכל חוזר בסופו של דבר חוזר לכבוד העצמי שלי מולי. 

אני לבד כבר 3 שנים, לא יותר מכמה דייטים בכל פעם - ספק מחוסר היכולת שלי ליצור קשר משמעותי אחרי הקשר הארוך שהיה לי, ספק פגשתי רק מטומטמים, ספק פוחדת להיפתח, ספק מסריחה מצחנת נואשות בעיניי עצמי. 
אולי זה מתכון של הכל עם קורט תיעוב עצמי וחוסר כבוד עצמי לפי העין שיוצר את עוגת החרא המסריחה שנקראת היכולת שלי ליצור קשר משמעותי.

אוף.
נכתב על ידי וְאָהַבְתָּ , 16/6/2017 18:35  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בדיוק כשהתחלתי להתנמנם מהשגרה המאיימת ובאה, מישהו מלמעלה החליט שזה לא בא לו בטוב. מישהו שהכרתי בקיץ שהכל התהפך, צץ לפתע בהודעת ואטסאפ שלאחר החלפת תמונת פרופיל - המקבילה של ימינו להסנפת פרומונים. על פניו, מעשה דושי לחלוטין, אבל הוא הבן אדם עם הכוונות הכי טהורות שאני מכירה אז אני אעז ואומר שאני פוסלת את האפשרות הזו. 
את פשר השתיקה במשך שלושת השנים האחרונות הוא ניסה להסביר דרך חוסר הבטחון שלו מול אנשים, ושעדיף להם בלעדיו. הלואי והוא היה רואה את עצמו דרך העיניים שלי, שהוא היה מבין כמה הייתי צריכה אותו וכמה אני אוהבת אותו, והוא פשוט לא היה שם מהסיבות הכי אנוכיות שיש. 
בעיניי לנתק קשר כי צד אחד קצת אוכל סרטים עם עצמו בקשר לקיום שלו בעולם, זה לא מוצדק. אני לא אתן לזה לגיטימציה ואני נלחמת בכל כוחי שלא להכיל את זה, כי לא מגיעה לו ההכלה. אין לו מושג אפילו שהוא פגע בי כשהוא הפסיק לדבר איתי בפתאומיות. 
הוא לוקח את הכל ברצינות כזו תהומית, אין לו אמצע בכלל. אני לא יודעת אם הוא בכלל מודע למילה אמצע. אני לא יכולה לסבול את העובדה שהוא חושב שהכל גדול עליו, שעדיף בלעדיו. אני עוד אתחרפן מזה. אין לו מושג בכלל שהוא פוגע. 
גם אם הוא אמר לי שהוא מרגיש בבית כשהוא מסתכל עלי, לא מגיע לו שאני אתבלבל ממנו ולו לדקה אחת. אני מכבדת את עצמי יותר מידי בשביל זה, יהיה לי קשה לסלוח לו. 

נכתב על ידי וְאָהַבְתָּ , 13/6/2017 18:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לוְאָהַבְתָּ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על וְאָהַבְתָּ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ