לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2017

כמו חזירה


המשקל שנשאר אחרי ההריון עדיין מעסיק אותי. כשהייתי בחודש רביעי קראתי את סוד הקסם היפני והסתערתי על הארון, כלומר ניסיתי להסתער עד שהבנתי שיש לא מעט בגדים שימתינו לניפוי כשאחזור למידות הישנות שלי. ואז הכתבה הזאת:


 

לא קראתי את הכתבה אבל אני מניחה שמדובר במשפט שהוצא מהקשרו, לרפאלי לא חסרות יציאות מהסוג הזה וכמה קל לכתבים לערוך את דבריה כדי למשוך עניין אבל בכל זאת זה הרגיז אותי.

 

עליתי בהריון כמעט 11 ק״ג...זה קצת שקר כי התחלתי את ההריון בעודף (ממש קל) ובדיוק הייתי במגמת ירידה כשהופיעו 2 הפסים, שמרתי על תזונה בריאה, לא שהבחילות אפשרו לאכול יותר מדי ומשבוע 7 התחילו בחילות מכל מיני מתוקים (שבא בדיוק בזמן עם עוגת יום ההולדת שלי ועוגה די טעימה בפסח ממנה לקחתי 2 ביסים עד שנחנקתי) 

עד שבוע 18 עליתי קילו אחד, והמשכתי להתאמן בפילאטיס עד חודש שמיני, לא התנפלתי על המקרר ולא דרשתי גלידות ב10 בלילה (כדורים לצרבת דווקא כן) 

לא מאוד הקפדתי, כי בכל זאת ניסינו להנות מהחודשים האחרונים בתור זוג ללא ילדים ויצאנו לכל מיני מקומות ומסעדות, אכלתי במידה ואפילו בשקילה האחרונה לפני הלידה המשקל הראה קילו פחות. אחרי ערב עם פיצה.

אז עליתי 11 ק״ג, אחרי הלידה יצאתי מבי״ח עם 3 קילו פחות (בעגלה) והשאר עליי. לא יודעת מי המציא שהנקה זה מרזה כי אני דווקא עליתי, השילוב של הנקות ממושכות ומזג אוויר גרוע שבגללו לא יצאתי מהבית, המון ממתקים ושטויות במקרר שהביאו כדי לחגוג והיה קל לאכול ביד אחת.

דווקא את ה8 קילוגרמים המיותרים האלה כ״כ קשה לי להוריד ועוד התחלתי בעודף משקל מלפני ההריון. אחרי הצבא ירדתי יפה במשקל אבל הגיל עושה את שלו ועכשיו זה לא פשוט.

אז לא טחנתי בהריון ועדיין קשה לי לרדת במשקל, אולי כי אין לי גנים של דוגמנית..לפעמים אני מתלבטת מה פשוט יותר, להתאמץ כדי לרדת למשקל האידיאלי שלי או פשוט לקנות מלתחה חדשה? (ואני אפילו לא רוצה לדמיין על חזרה לביקיני, למרות שאין לי סימני מתיחה..)

נכתב על ידי , 26/4/2017 22:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה באמת הפסקתי להניק


עוד לפני שילדתי ממש רציתי להניק. אפילו לפני שהתחלתי לתכנן את ההריון הייתי מוקסמת כשהייתי רואה נשים מניקות וזעמתי (בטוקבקים) על ידיעות בויינט שאישה עם תינוק יונק סולקה מחנות/בית קפה. הייתי מוכנה להנקה, קראתי את כל המדריכים, עשיתי קורס הכנה ללידה שבו הסבירו כמה זה חשוב, קניתי חזיות וגופיות הנקה, משחה ודווקא בקניה הגדולה בחנות התינוקות קניתי רק בקבוק אחד..שיהיה, אם ארצה לתת לו שאוב נניח, לא חשבתי שיהיה כ״כ מעצבן לשאוב.

ואז הוא נולד, לאחר יום שלם של צירים פה ושם, ב3 בלילה וסירב לינוק והעדיף לישון על הציצי, כל היום למחרת הוא המשיך לישון ורק אחרי שיועצת ההנקה העבירה כרטיס וסיימה הוא החליט לינוק, ובסביבות 2 בלילה ביקש לאכול שוב, הוא ינק הרבה זמן ואני לא ממש הצלחתי לישון עד אז הודות לשותפה שלי לחדר ובאותו שלב הייתי אחרי כמעט 40 שעות ללא שינה, הייתי מותשת והרגשתי שעוד מעט אני ארדם איתו בידיים, ביקשתי שיתנו לו תמ״ל ומחר בבוקר אנסה שוב.

 

גם למחרת הוא המשיך לינוק במשך הרבה זמן, לתוך שעות הביקור שלי ואנשים לא יכלו לבקר אותנו כי הייתי בחדר הנקה (תזכורת לעצמי ללידה הבאה-להניק בחדר ולהביא את הכיסוי) בינתיים גם לקח זמן עד שהוא למד לתפוס כמו שצריך וזה עשה לי המון סדקים.

חזרתי הביתה והפכתי למעין זומבי, חיה בין הנקה להנקה, הימים הראשונים תמיד קשים, זה ידוע וכמעט לא היה לי זמן לעצמי..אמא שלי הציעה שאתן לו בקבוק בלילה כדי שלפחות אוכל לישון קצת, זה חשוב לייצור החלב. בכל פעם שקיבל תמ״ל הוא הוא נהיה נינוח ונרדם היטב, איפשהו התעצבנתי..החלב שלי לא מספיק טוב שהוא יישן ככה?

נרגעתי בביקורים בטיפת חלב כשראיתי שלפחות הוא עולה במשקל (הוא נולד מתחת ל-3 קילו והאחות הייתה ועדיין, לחוצה לגבי העליה שלו במשקל וקבעה לנו תורים נוספים)

ניסיתי לשאוב מדי פעם אבל הכמות יצאה קטנה מדי..באותה תקופה התחילו הגזים וכל הנקה בשעות הערב לוותה בבכי..ואז פניתי ליועצת הנקה-היא אבחנה שיש לי פטריה (מסביר את הכאב למרות שהסדקים החלימו, באותה תקופה כל פעם שהיה מתחיל לינוק עמדו לי דמעות בעיניים מרוב כאב) ושאכן הוא סובל מגזים, לאחר טיפול הפטריה עברה אבל הבכי לא ממש..הייתי עצובה ומיואשת, כל זמני הלך על הנקה או מחשבות על האם הוא אוכל מספיק טוב והאם הוא שבע עד לארוחה הבאה, לא יצאתי מהבית כי חששתי להניק בציבור ומה אם הוא יבכה תוך כדי?

ואז בעלי חזר הביתה וראה את שנינו בוכים ואמר - מספיק, תני לו בקבוק. בהנקה יש המון יתרונות אבל חשוב שלילד תהיה אמא מאושרת..לשחרר היה קשה. קניתי בקבוקים ותמ״ל, סטרליזטור כי כמה אפשר אפשר להרתיח בקבוקים בסיר כמו בימי אנו באנו? (עוד משהו שלא חשבתי שצריך לקנות כשהייתי בהריון)

הלכתי לצבוע שיער וחמותי נשארה איתו לתת בקבוק, חזרתי להתאמן..היה לי יותר טוב. פתאום אחרי שהיה אוכל מבקבוק היה לי יותר זמן לשחק איתו, להנות ממנו, כאילו גיליתי אותו מחדש.

 

כשהייתי נשארת איתו לבד הייתי מנסה להניק, אם הוא היה מסרב היה מקבל בקבוק והייתי שואבת, בהתחלה יצאה לי כמות לא רעה, שאבתי 2-3 פעמים כדי שתהיה לי מנה אחת לתת לו במקום תמ״ל. התרגזתי לראות תמונות בקבוצת הפייסבוק של ליגת לה לצ׳ה בקבוקים מלאי חלב....כנראה שאני לא מאלה שיוצא להן חלב בכמויות. הרגיז אותי שהשאיבה באה על חשבון זמן האיכות שלי עם הילד.

הוא המשיך לינוק מס׳ פעמים בלילה..פתאום בלילה זה היה נוח, לא צריך לצאת מהחדר להכין בקבוק. במשך היום ניסיתי לראות האם יינק שוב גם כשלא ראה והוא אכן יונק מס׳ דקות ואז מפסיק, בוהה בטלוויזיה או מחייך אליי כאילו אומר ״אני לא רעב עכשיו״ 

אחרי חיסון של 4 חודשים הוא פתח בשביתת הנקה נוספת (אחת הייתה בסביבות החיסון של חודשיים) אחרי שיחות עם אמא שלי הבנתי שפשוט אין טעם להמשיך להילחם, אין תחלופה כ״כ גבוהה של חלב אז אולי זה כבר לא מזין אותו. בשאיבה יוצא לי פחות ופחות וכבר אין לי גודש ובעוד חודש הוא ממילא יכנס לגן ויתחיל לאכול מוצקים.

אז אני כבר לא מניקה, כמה שרציתי זה לא הלך ולפחות הוא ינק 3 חודשים, מסבירים כמה שזה חשוב אבל לא אומרים כמה קשה ומתיש זה יכול להיות במידה ולא הולך. 

עכשיו התינוק שלי שבע ומאושר...וגם אני

נכתב על ידי , 16/4/2017 23:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

63
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJuljul אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Juljul ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ