לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

MY SOUL


הצצה לבפנים, מקווה שאוכל לחזק ולהוות השראה למי שצריך.

כינוי:  I.C

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

3/2017

מה זו אהבה בעצם?


מערכת יחסים ראשונה, שנה וחצי, לא נגמרה טוב כל כך בלשון המעטה. 


בן זוג שלא ידע להעריך אותי מספיק, אבל אני, אהבתי אותו בכל ליבי. 


אהבה בשבילי זה לקום בבוקר ולשלוח לו הודעה, להתקשר אליו בסוף היום ולשמוע איך הוא עבר עליו. 


אהבה בשבילי זה לגרום לו לחייך כמה שיותר, להתאהב בחיוך הזה, להידבק בצחוק שלו. 


כשכואב לו אז כואב לי. ולא, זו לא קלישאה. 


אז נתתי לו את כל כולי והוא קצת פחות, אז מה? אני לא נותנת בשביל לקבל חזרה. 


 


מערכת יחסים שנייה, החלה לפני מספר חודשים ונגמרה היום. 


זוכרים רגע מה אמרתי לכם שזו אהבה? 


אז הוא לימד אותי שזה יותר מזה. 


אהבה זה להגיד לי כל יום כמה הוא מעריץ אותי כדי שאני יאהב את עצמי יותר.


אהבה זה לקנות לי "ערכות" שישמשו אותי לתקופות מבחנים באוניברסיטה (ד"א הדבר הכי מתוק שקיבלתי לאחרונה).


אהבה זה כשהוא חולה ויש לי יום הולדת אז הוא מגיע ולא משנה מה יחד עם זר פרחים ענקי ביד. 


אהבה זה כשהוא חולה ולא משנה מה אני עוזבת הכל ובאה אליו, באלי שיעביר את הכאב הזה אלי כדי שיהיה לו טוב. 


אני אוהבת אותו. באמת. 


אבל לפעמים אנשים שאוהבים כל כך הרבה לא מצליחים להסתדר כי הם מאוד שונים בהשקפות שלהם. 


יש לי חלק גדול בזה שזה לא הצליח, אהבה זה להקשיב לצד השני ולמה שמפריע לו ולהוות משענת. 


אני הייתי לו למשענת, אבל, ברגעים הכי קריטיים היה לי חשוב להוכיח את צדקתי במקום לבוא, לחבק אותו מאחור, ולהגיד- טעיתי. 


במקום לבוא ולהגיד- אני אוהבת אותך, תודה על מי שאתה ועל מי שאתה איתי. 


 


לפעמים שווה לספוג בשביל לא לפגוע באדם אחר. 


 


אל תפספסו דברים כאלה בגלל שטויות, אל תנסו לחשוב שאתם יכולים להשיג משהו טוב יותר. 


אם טוב לכם, תישארו. אם טוב לכם, תעשו הכל בשביל שזה יצליח, אל תוותרו, תילחמו. 


וזה לא תקף רק לזוגיות- גם על החברים הכי טובים שלכם, והטובים פחות. 


בסך הכל, החיים קצרים מדי בשביל מריבות, שנאה, ודברים אחרים שאתם יכולים להעלות לעצמכם שלא עושים לכם טוב. 


 


תחיו, תשמחו, תצחקו, תראו את החיים בצורה יותר אופטימית, ואם יש לכם משהו טוב בידיים- אל תוותרו עליו! 


 


מי יודע, אולי יתמזל מזלי ואזכה בו שוב. 

נכתב על ידי I.C , 25/3/2017 01:43   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צלקת.


לא בטוחה איזה סמיילי לשים במצב רוח, מצד אחד השלמתי עם עצמי עם מה שקרה, אז "סבבי". מצד שני, זה לא משהו טוב שקרה שצריך לקבל פידבק חיובי- "עצוב". אז החלטתי ללכת על אופציה א'. 

זה התחיל בחטיבה, מכירים את זה שמסתובבים עם האנשים הלא נכונים בזמן הלא נכון? אז ככה. 

הכרתי המון אנשים מכיוון שהסתובבתי המון בין בתי ספר, מסיבות (לפעמים), חברים מהאזור וכו' וכו'. שלא תטעו, הייתי תלמידה מעולה, ילדה טובה בבית, נראה לי שהורים שלי עד היום לא מבינים מאיפה אני מכירה כל כך הרבה אנשים. 

היה אחד שהכרתי, היינו חברים טובים, לא יודעת אם יותר אהבו או פחדו ממנו, הסתבר שאבא שלו היה בחוגים הלא נכונים מה שנקרא. 

תמיד, יושבים יחד, צוחקים, המון חברים משותפים, הרגשתי חשובה לידו, שאני יפה, שיש לי מימה להחזיק מעצמי. בסה"כ היינו חברים מאוד טובים. 

הוא היה בן גילי אני חושבת, או שנה מעליי, לא רלוונטי. 

רק אציין שלמדתי בחטיבה בשכונה יוקרתית והוא גר ממול בית הספר שלי. 

יום אחד, אמר לי לבוא אליו, באתי. 

מסתבר שהוא רצה "לריב" עם אחד החברים הכי טובים שלי. התחננתי שלא יעשה לו כלום, עד היום ד"א לא מסוגלת לראות אנשים פוגעים באדם אחר לא משנה מה. 

"השתכנע" שלא כביכול, כולם התפזרו, שאל אם בא לי לעלות אליו לבית לאכול משהו. אמרתי שכן. 

פתאום המעליות לא עובדות, שואל אותי- בא לך לעלות במדרגות? בטח. 

בחדר מדרגות בין קומה לקומה תמיד יש קומת ביניים, נעצר שם. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול כי מצד ימין שלי היה פתח אוורור ענקי. 

מצמיד אותי לקיר, מתחיל לנשק אותי, הלשון שלו חונקת אותי. בת 14, זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי. 

מבקשת ממנו שיפסיק. לא מפסיק. להפך, מתחיל עם הידיים שלו גם לגעת בי ולבצע מעשים כאלו ואחרים. 

מאוד מבוהלת, ברגע שזה נגמר, פשוט ברחתי משם. 

אחרי כמה ימים, חשבתי לעצמי שאולי סתם *הגזמתי*, הוא ביקש להיפגש שוב, ושוב זה קרה. רק הפעם גרוע יותר. 

במשך המון שנים הדחקתי את זה, חשבתי שזו אשמתי. 

אפילו היה לי בן זוג ראשון בגיל 18, שאמר לי שזו אשמתי!!!! 

אז תנו לי לגלות לכם סוד, 

זה ממש אבל ממש לא אשמתכם. אתם לא אשמים שאנשים גדלים להיות מפלצות קטנות שלא שומרות על היצרים שלהם. אתם לא אשמים שמישהו קם בבוקר ומחליט לנסות לממש פנטזיות כאלה ואחרות. ממש לא. 

לצערי, הדבר הזה משפיע עלי עד היום בקשרים, מכיוון שיש לי מחסום של מגע עם גבר שנמצא מולי, אבל לא אכפת לי, וגם לכם לא צריך להיות אכפת. אני לוקחת את הדברים בקצב שלי, מי שלא מתאים לו לא חייב להיות איתי, מי שלא מכבד את זה שיש לי מחסום שייקח לו זמן לרדת, לא צריך להיות איתי כנראה. 

וגם לכם לא צריך להיות אכפת. 

צריך להיות לכם אכפת מעצמכם, איך אתם עיכלתם את המקרה, או לחלופין איך חבר שלהם עיכל אותו, איך אתם מסתדרים עם זה, אם אתם לא מצליחים- לקבל עזרה רפואית זו לא בושה. 

עד כאן להיום. חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי I.C , 24/3/2017 17:28   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI.C אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I.C ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ