לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאחורי הקלעים

כל מה שאני לא יכולה לכתוב בפרויקט - thebeliefsproject.com

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

4/2017

עדכון תקופתי


אז היום הייתה מתכונת בביוטכנולוגיה, הלך ממש טוב

הדבר הבא זה מתכונת במתמטיקה, ולזה אני צריכה לחרוש

היה לי שיעור נהיגה, הלך קקי ממש. מניחה שזה לא נורא כי יש כל הזמן עליות וירידות. העיקר העליות יהיו גדולות יותר.

אבא שלי קרא את הטיוטא הראשונה של הריאיון השני, אמר שהיא יצאה זוועה. העיקר מבחינת ניסוח. קצת לקחתי את זה ללב, מניחה שהיה יכול להגיד את זה ביותר עדינות. לא נורא, זה רק אומר שמחכה לי עוד עבודה קשה.

עשיתי שיחת נפש עם החבר. אמרתי לו שאני מרגישה שמיצינו. עדיין לא נפרדנו, אנחנו נאחזים אחד בשני כמה שיותר. הבעיה היא ידיד של חברה שלי שקצת מושך אותי (ואני אותו), וזה גם מרגש אבל גם מבאס בו זמנית. אני עדיין לא יודעת מה לעשות, מפחדת שעד שאחליט אני אחמיץ את המועד.  

 

רשימה של דברים שאני צריכה/רוצה להספיק לעשות:

לתקן את הריאיון השני

להצטלם עם המרואיין

להתחיל לעבוד

עם הכסף: אקסטרה לשייעורי נהיגה, לחסוך לטיול אחרי בית ספר, לקנות מצלמה.

לעשות סדר בארון ומה שאני לא רוצה - לתרום

ללמוד למתמטיקה+עבודת הגשה

לחפור להורים שאני רוצה מנוי בחדר כושר

להתחיל לעשות כושר.

להתחיל לאכול כמו שצריך ולעקוב אחרי זה.

זה מעלה בי רעיון לכתוב פה כל יום מה אני אוכלת כדי שיהיה לי מסודר. זה לא שאני בדיאטת הרזיה או שאני לא שלמה עם הגוף שלי, זה בגלל שאני אוכלת ממש ממש לא בריא. אני נראית טוב מבחינת גוף, אבל אני קצת בתת משקל, יש לי מחסור מטורף בברזל ולפי הבדיקות דם נראה שאני בתת תזונה. פשוט לא כיף לי או טעים לי לאכול. זה גורר עייפות נוראית. אני כל הזמן עייפה. חולשה, ואני מניחה שגם קושי בריכוז, קצת פחות חרמנות וזה משפיע לי על החיים. אני גם מפחדת שבינתיים אני שלמה עם הגוף כי הגוף שלי מציית לגנים שלו. מה יקרה ברגע שהחילוף חומרים יהפוך להיות קצת איטי? עם מה שאני אוכלת ממש לא אצליח בעתיד לשמור על בטן שטוחה. צריך להתחיל לבנות הרגלים. 

אם אכתוב פה זה בהרגשה יחייב אותי לאכול כמו שצריך. אני אנסה גם להעלות מתכונים שיצאו טעימים.

 

הרבה דברים, אבל בסופו של דבר אני אצליח. 

 

לילה טוב לכולם :)

 

 

נכתב על ידי , 20/4/2017 19:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בא לי ליצור


יש בי צורך ליצור.

משהו שכולל בתוכו כתיבה, והשפעה על אנשים.

יש לי את הפרויקט, אבל משהו חסר לי.

אולי חסרה לי השפעה לעתים קרובות יותר. כי בין ריאיון אחד לאחר לוקח זמן.

אני רוצה לצאת להרפתקאה.

להציב יעדים ולהגשים אותם.

ללמוד לבשל ולהיות טובה יותר.

להתמיד עם ספורט.

לקנות מצלמה כדי שאוכל לנסוע לתל אביב ולראיין אנשים אקראיים וליצור מזה קליפ.

יש את הפרויקט של סבא שלי של יום הולדת 70, נכנסתי לזה חזק, אבל מרגיש לי שתכף הוא יסתיים, ואני אתבאס.

גיליתי שאני אוהבת לערוך, להיות במאית, תסריטאית (אם הם לא אותו התפקיד) ושחקנית.

אולי באמת אני צריכה לעסוק בצילומי וידאו.

היעד הראשון הוא לעבוד כדי שיהיה לי כסף לקנות מצלמה.

חשבתי גם אולי לנסות בהמשך לפרסם את הפרויקט בעיתון. בשביל זה צריכים להעלות עוד ריאיונות, כדי שזה לא יראה כמו בדיחה. 

נכתב על ידי , 13/4/2017 22:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אין לי מקום בעולם הזה.


אני לא רוצה להיות בשום מקום

אין שום מקום שמוחי נח בו

לא בבית שלי

לא בבית השני

לא בקיץ

לא אצל החבר

לא אצל החברה הטובה

לא ברחובות

לא בסרטים

לא בבית ספר

לא בעבודה

 

אני לא רוצה לעשות שום דבר

אין דבר שאני משתוקקת לו

לא לנשק את החבר

לא לקרוא

לא לעשות ספורט

לא לאכול

לא ללכת

לא ללמוד

לא לעבוד

לא לראות שמש

 

וכל מה שאני עושה זה לנסות למלא את הזמן שלי, כדי לא להאלץ לחשוב על כך. 

 

לפעמים כל מה שאני רוצה לעשות זה פשוט לרוץ, הכי מהר שאני יכולה. אני רוצה לבכות ולצרוח הכל מתוכי. אני רוצה לייבב. אני רוצה לצווח כמו ילדה קטנה. אני רוצה להתעייף. אני רוצה לברוח מעצמי, מסיטואציות, מהעולם. אני רוצה לרוץ הרחק ממני. להפסיק לחשוב. להפסיק ליצור לעצמי מחסומים. להפסיק להיות אני המסובכת והקרצייה. אני רוצה לא לדפוק לאחרים חשבון. פשוט לא לדבר עם אף אחד.  

 

הבעיה היא לרוץ לאן... ואיפה. אני לא רוצה להיות ברחוב, כי שם אני פשוט לא רוצה להיות. אין לי אף מקום לרוץ אליו, שבו אני באמת רוצה להיות. מה עושים במצב כזה שאתה לא מרגיש שייך? שאין שום מקום שתמצא בו שיניח לך את הדעת? שפתאום תרגיש בו שליו? שתרגיש טוב לחזור אליו?

 

אולי אם אין מקום בעולם שאני רוצה להיות בו, זה בגלל שאני לא רוצה להיות בעצמי. אולי לנפש שלי צר בגוף שלי.  

 

כל כך מפחיד לי פה. אין דבר שנראה לי הגיוני. הכל בועה של פלא אחד ענק ומפחיד. שבו אני לא מבינה כלום. ואני כל כך קטנה. כל כך חסרת חשיבות. זה כל כך מפחיד. אנשים מחפשים את הלא מציאותי בסרטים, אבל הם לא מבינים שזה מתחת לאף שלנו. שיש פה קסם. והקסם לא ניתן להבנה. אני מבועתת מזה. ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. וזה יושב עליי כמו סלע. כמו טיפה שלא מפסיקה לטפטף. אני לא שייכת לכאן. אני לא שייכת לעצמי. בבקשה שמישהו יעזור לי להבין מה מציק לי. 

 

נכתב על ידי , 11/4/2017 19:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheBCollector אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheBCollector ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ