לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

saba hamelech

uman be'yerushalayim


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017

שיחות סבא ישראל בער אודעסר 1ב


 

בס"ד                                                                                                                          נ נח

 

קלטת 001_b

0:14 -"גרושים.. מה, מה, מה הוא אומר? (לא מבין) אבל הבקשה שלי, הוא לא יכול להוציא את זה מליבו. אני אמרתי- ב..בכח ,בתוקף, אני צריך חצי לירה. שיביא לי חצי לירה. מתי הוא יחזיר לי? יכול לתת חצי לירה? יכול לתת גרוש, שני גרוש, חמישה גרוש..,  אבל לא חצי לירה! אבל, הדיבור שלי לא יצאו.. לא יכול לשכוח. הוא אמר איך אפשר חצי לירה, חצי לירה? אבל הוא נתן לי חצי לירה. הוא נתן לי, כן. הוא אמר לי שהוא קשה, וזה.. אח"כ הוא ראה אותי בשוק. וקרא אותי.. אמר לי, אני אתן לך חצי לירה, (לא מבין) מחר-מחרתיים. אני אתן לך חצי לירה. נו, נו,  השמחה שלי, יש לי כבר נסיעה לירושלים, לנסוע לירושלים. נו, לא נסעו מטבריה לירשלים. מקודם היה חיפה. מקודם היו צריכים לנסוע לחיפה. ומחיפה לירושלים. בחיפה היה גר, היה גר ר' משה (קליינס). הוא היה מכיר (מ)רבינו. וכל חיפה אהב אותו. אהבו אותו, הוא הלך יחיד, בכל חיפה. והוא לקח את כל השיערות. לא השאיר את כל השיערות, (כמו כמעט) כולם. היה יחיד בחיפה. וגם החלב שלו היה יחיד בחיפה. הם הרגישו את (המיני .. בחלב שלו). אוי, אני באתי לר' משה קליינס ואשתו לא רצה אורחים. היא אמרה לו - אורחים, תיקח אותם לבית, ל..בית מלון. אני לא יכול. אין לי כח ואין לי.. אני לא רוצה אורחים. היה ככה. הלך איתי לבית, לבית מלון.. ו.. ( היה.. לא מבין) ומה לאכול. מה ל.. אח"כ הלכתי איתו. הוא הלך בחצות הלילה, אחרי חצות, הוא הלך בהכפר כדי שיעמוד בבית החליבה. שלא יהיה חלב עכו"ם, חלב גוי. הוא, היה לו כמה, כמה פחים עם חלב. הוא לקח, ואני לקחתי אחד, אנחנו הלכנו שנינו. אני פח אחד, והוא פח אחד. ודיברנו מרבינו מבית לבית. אוי, רואים שהאדם קשה. קשה לעשות מצווה. כן. אם היה נותן לי כסף, שיהיה לי בשביל לחם, בשביל ה..בשביל הביתה איזה דבר.. היה לו כסף מספיק. היה לו כסף. הוא נתן לי, המתנה שלו- היה המלון, אכילה ו..חצי לירה. זה הוא נתן לי. החצי לירה. אוי.. כן. אוי.. ראיתי, חברים, חסידי ברסלב, מפולניה, מפו..מפולין. ליברמנץ', האבא של ליברמנץ' (בער ליא..ברמנץ'). היה לו בית חרושת לנרות, והיה.. עשיר. והיה לו (נותן). ו.. ( הוא..לא מבין). כן.  הוא נתן לי לישון, נתן לי לאכול, אבל כסף לא עליו. כן. הוא היה קמצן. בכסף. כן. וראיתי שמי שאין לו זכיה, לא, לא נותנים לו, לקיים המצות צדקה. ראיתי, אם היה נותן לי כמה לירות. להביא הביתה.. לי שיהיה לי.. לחם לאכול. מה חיפשתי?, חיפשתי איזה דבר מיותר? לחם!, בשביל הילדים. בגד בשביל הילדים. ו.. נו, אם הוא היה נותן לי, היה לו כסף. היה מרוויח. כן. ולא נתן לי. ולא נתן. הוא לא נתן לי.  (אז ה..נתינה) שלו היה עשרה גרוש. זה הוא נתן לי. כן. ו..אני לא הרהרתי על זה. אני לא הקפ..לא היה לי קפדה בלב. ככה השם יתברך מנהיג העולם. מה.. מי שאין לו זכיה.. אז.. לא יתנו לו.. הכסף.. אל תיתן ל'שרואל בער. רק עשרה גרוש. איי.. היה.. היה צריך לתת לו, לתת לי. בהרחבה גדולה. צדקה. בשביל מה הוא עובד? בשביל מה? בשביל מי?, אבל.. אין שכל. כן. מה שהוא .. הוא מרוויח. ויש לו  כסף. אין לו ממשלה על עצמו, על הכסף. לא. כן, ככה הוא. כן. אוי.. ואני, אעפ"כ, אני.. לא הסתכלתי על זה. לא הסתכלתי שהוא..כמה שהוא ברסלב. כמה שהוא, שהוא.. כמה שהוא ברסלב. הוא..כן. על-כל-פנים, איך שהיא ,הוא, אין לי אמונות כוזביות. על-כל-פנים (הוא מתפלל לאדמו"רים). כן. ובזה אני הייתי איתו ביחד. קרוב מאד. כן. הוא כמוני. הוא רחוק.. הוא.. הוא לא מאמין באמונות כוזביות ,באדמו"רים. אבל זה לא מספיק.. לא היה להם שמלה. ולא היה להם נעל לרגליים. ולא שילמתי לאדם את הכסף של ..של החינוך. של הבית ספר. וזרקו אותם, בכל, בכל חודש זרקו אותם מן החדר, שלא יבואו עד ש(יהיו) כסף. לא לחם, ולא נעל, ולא שמלה, ולא לחם. וגם זרקו אותם מן החדר. נו, יכולים לשער הצער הזה. צער כזה, וברוך השם אני לא הכנעתי עצמי להשקר. ברוך השם אני הייתי חזק. אני צחקתי מכולם. ו.. מי יכול לשער את הכא.. הצע.. הצער, והכאב, והבושה של מי שיש לו ילדים, קטנים. ואין להם לחם לאכול, ואין להם בגד, ואין להם ביה"ס. מי יכול לשער את הצער כזה. כן.. כן. כך. אני לא הרהרתי, ב..על זה ,על ליברמאנץ'. על לוי יצחק.. צריך להשתדל לאסוף צדקה. לתת. הם ידעו שאני. שאני.. יחיד בעולם.. אני.. כלום.. משום שאין להם זכיות. כן. וגם כן אני הייתי צריך לעבור (בדרך פלא). לראות.. לראות מה יהיה מחר. מי יכול לשער. עכשיו אני מספר (הנס).. ואני, מצחק ואני בשמחה. אבל אז, מי יכול לשער את הלב שלי.. את הצער, והשברון לב שהיה לי. יש לי ילדים קטנים- לא ביה"ס, ולא לחם, ולא בגד, ולא נעל. מי יכול להבין את זה, איזה צער זה. כן. אני הייתי גיבור חזק, ולא הכנעתי עצמי לכלום, כלום. (לא מבין). הילדים, עד היום ,הם מתביישים.. כששומעים, מספרים דבר כזה. ה..הם מתביישים. ואז, היו מתביישים אחד מהשני, איזה אבא זה.. אין להם.. אין להם לחם לאכול, אין להם שמלה, אין להם כלום.. (לא ככה), בשערי חסד. נדבר מרבינו. עם זה, ועם זה, ועם זה. ולא.. א..אם הייתי אומר שאני סובל עניות.. בירושלים יש הרבה עניים.. (ומה אני) .. כן.. אוי, מה, מי זה, מה.. מי יכול לספר, מי יכול לשער.. דברים כאלה. הייתי יכול, להיות משוגע, אוי, או, או גנב. אוי, או, או.. דבר כזה, א.. אפשר לספר (במח) דבר כזה. יש ילד, ואין לו בגד, ואין לו לחם. ולא ביה"ס. אוי, ריבונו של עולם, א.. יודע את האמת. שאנחנו.. שאני, כמה שאני אספר לך, עוד לא, עוד לא מגיע כפי שהיה. כן. אה, אם זוכרים, אם.. (לא מובן.. ירפא אותי) אתה שואל שאלה כזו. (הנביא) ,אבל אני, כש.. כשרציתי שיהיה לי קשר עם רבי ישראל, התחזקתי בכל הכח. ואמרתי ,ו..ואמרתי, יהיה מה שיהיה. אפילו אם יכה אותי, יבזה אותי, אני אשאל אותם. יהיה מה שיהיה. אז שאלתי, והאבא אמר - כן, כן. נשאר חלק, נשאר קצת תבשיל מהבלילה , אז תן לו. (לא מובן). אז תיתן לו. אהה, וראיתי שזה השגחה מהשם יתברך, למעלה מן הטבע, שיהיה לי קשר עם, עם הצדיק הקדוש הזה. וככה הוא היה, הם עשו לילה, ברכו ברכת המזון, וקריאת שמע, והם שכבו לישון. ואני ורב ישראל ישבנו על.. על.. , על מדרגה.. מדרגה אחת של הבית. ו..ונתתי לו את לחם ,ולאכול, כן. והוא עשה את נטילת ידיים והמוציא. וכששמעתי את הברכה ממנו של הנטילת ידיים, והמוציא. ראיתי שזה נכון, זה צדיק נסתר. כי ברכה כזו עוד לא שמעתי. עוד לא שמעתי. אני נתגדלתי בין חסידים , בני תורה, ויראי השם. אבל ברכה כזו לא שמעתי. וגם כן, פנים, צורה כזה, כמו אצל רבי ישראל לא ראיתי.. לא ראיתי. אז ר.. אז נתתי לו את מה שנותר מהסעודה שלנו. כדי ש.. (לא מובן). אז הוא אמר לי - אני לא אוכל, שום דבר, רק לחם ותה. א..אבל תה לא היה לנו. ולא.. ולא היה לנו מכונה..מכונת נפט. רק א.. היה רק עשירים היה להם מכונת נפט. אבל עניים השתמשו ב(פחמים). וזה מלאכה שצריכים לדעת איך.. איך לעשות אש. ואני, עשיתי הכל. עד שהצלחתי, ועשיתי אש, ועשיתי תה. ובכל פעם, אני נכנסתי לבית, ואמרתי לרב ישראל.. אני לא ידעתי שהוא ברסלב. אני ידעתי רק שהוא צדיק נסתר. אז, אמרתי לו, ב.. בלחש, בסוד, באוזן. אז א..אמרתי לו, רב ישראל.. (לא מובן), תדעו שאתם באתם בטבריה בשבילי. אני כך וכך, אני רוצה מאוד לעבוד השם באמת. ועובר עליי.., עליי (חומרות) קשות. ואני מחפש בכל ימי חיי, אני מחפש מ..מקום שידריכו אותי, ו..(ויאיר ליבי) אור הבור.. אור השם, של איך לעבוד השם באמת. אז אתם באתם לטבריה בשבילי. ואני מבקש אתכם שלא תעזבו אותי. ו..וראיתי שהוא נרגש מאוד. כי תיכף כשירד מהחמור (האיר לי) אות מהשם יתברך אליי (להישמר בדרכי אמונה). הוא, הוא.. הוא היה צריך לנסוע קודם. אבל הוא, כל מה שידע בבירור שהוא צריך לנסוע לטבריה לא רצה (לא מובן) במירון. נו, אוי אווי. [רב ישראל..] אני מוכרח קצת.. [עוד שתי דקות. אמרת שאני אזכיר לך, על הבני בית בגיל שלוש עשרה שרבו איתך.. הבני בית שרבו איתך בגיל שלוש עשרה.. בגיל שלוש עשרה]. אה, שתזכיר.. ש..שתזכיר אותי. כן, כן, כן, כן. זה היה לי מלחמה קשה מאוד. עם.. עם כל.. כל העיר, כל המשפחה. כולם רצו [שתלמד מלאכה] כן. ואני אמרתי אני לא אלמוד מלאכה. רק תורה ויראת שמים. זה.. אני לא רוצה בשום אופן. והיה עליי מלחמה קשה, כי היה רחמונ'ס גדול.. הם אמרו, אתה..האבא לא יכול לעבוד. הוא עיוור, ועני. אתה תעזוב את הבית, אתה ילד בר מצווה. אתה יכול ללמוד מלאכה, ולהרוויח לחם בבית. [אתה לא תהיה רב]. אתה לא תהיה רב, אין לך כשרונות [כן, אתה לא תהיה רב גדול, אין לך כשרונות, אין לך כלום]. כן, ו..ואני לא רציתי לשמוע.. וכולם, כל העיר היה להם רחמנות כ"כ גדול. אתה נעשה בר מצווה ,אתה צריך לעשות מלאכה (לזון) את הבית. נו.. [אז מה אמרת להם?] אמרתי להם, אני לא אלמוד שום מלאכה. בשום אופן (לא מלאכה). אז (נכנסתי) לרב ישראל. (לא מובן.. אמת מאוד) [מאוד?].. (לא מובן..מסירות) נפש כזה, שהוא רוצה רק התורה הקדו.. [אז הם אמרו לך 'מה יהיה עם האישה?' ,גם עם האישה לא תלמד?'] גם כן האישה. אז אמרתי, השם ייתן אישה כזו שהיא תאכל גם כן לחם. [השם ייתן אישה כזו שתאכל גם לחם ומים]. כן. {אל תכבה}. ו.. ו.. עוד לא סיפרתי כמו.. כמו.. כמו בדיוק, כמו שהיה. כי.. אי אפשר לתאר המלחמה שהיה לי.. שהיה לי בזה. [למי?] ,הוא שמע את זה. אני סיפרתי.. [אה, המלחמה עם ההורים] המלחמה עם ההורים ,המשפחה, וכל.. וכל הידידים, וכל העיר. כולם אמרו שאני צריך ללמוד מלאכה. אני לא מסוגל להיות ראש ישיבה או רב. כן. [אדמו"ר, אדמו"ר], אדמו"ר. איי יא יאי. איי, (לא רואים) רחמונ'ס הבורא ייתברך. לפני שבעים שנה, שהיה ברסלב, ו..ממש, אין.. אין.. אין לתאר את גודל השפלות, וה.. וה.. וה.. שהיה על ברסלב. ואני עמדתי נגד אריות, נגד גדולי תורה, ויראה, ומפורסמים. וכולם אמרו ברסלב, לא. (לא מובן) והיה ניסים גדולים. כל הגדולים של טבריה. והידידים, (אני) התפללתי עמהם (טבריה עיר קטנה) והכרתי את כולם. וכולם אמרו, ברסלב? אוי ואיי. [עבודה זרה]. כן. ואני, השם יתברך, השם.. זכיתי בחסדי השם יתברך, ל..לטעום, לטעום טעם ברסלב, טעם של התבודדות. טעם של השתפכות הנפש. כן. {אחח}. וגם ראיתי בעיניי את רב ישראל, ראיתי מה זה ברסלב. [מה ראית? מה?] ,ראיתי את התפילה שלו, והעבודה שלו, והשבת שלו, הדיבורים הקדושים שלו, הרצונות שלו, איך הוא, מה שהוא סבל ב..ב..בשבילי, מה שהוא סבל. הוא זה.. הוא בא לטבריה ומצא את ישראל בער, אז הוא כבר שכח שיש לו משפחה בצפת. והוא..שיש מירון, הכל השליך, הכל.. רק ישראל בער. אוי, או ואיי, מה ש.. מה שהיה, מעשה כזה, ב..במיוחד, במיוחד, דבר פלא כזה שאין, שאין דוגמתו. [תספר, תספר]. אוי.. (נו) אי אפשר לספר הכל. {(ספר במרומז)} (לא מובן). אח"כ הלכתי, הלכנו, הוא אמר לי, הוא רוצה לבית.. לבית כנסת. נו, הלכתי איתו לבית כנסת. ועל הדרך, דיברתי איתו, וסיפרתי לו את העניין שלי. כן. והוא שמע הכל. אני רציתי לומר הרבה דיבורים לפניו, הוא לא רצה לשמוע, הוא אמר אסור. אסור. (הוא ,זה..). אז, הלכתי לבית הכנסת, של חסידי קרלי.. [מה אסור? מה אסור?] ,אה? [איזה דיבורים אסור?] {וידוי דברים, וידוי דברים} [אה, וידוי דברים.] {להגיד לו את הדברים שלו} [רצית לעשות לפניו וידוי, והוא לא נתן לך] ,(רק זה לא, רק.. לא מובן) בכלליות.לא.. [הבנתי, בכלליות] אז, ו..דיברתי איתו, ובכיתי לפניו, כי רציתי מאוד. ואני הרגשתי שיש לו רפואות בשבילי, ו..שלא יעזבני, שלא יעזוב אותי. שלא יילך (לברוח). אז, אני בכיתי לפניו. ואמרתי, וביקשתי אותו, שלא יעזוב אותי. והוא שמע אליי, ו..וראיתי שהוא.. [מתרגש] ,מרוגש כ"כ. כי ראה, עין בעין, [השגחת השם] ,שהשגחת השם יתברך שיעבור בטבריה. הוא עבר בטבריה ישר מהחמור שירד, ישר לביתי, ואח"כ הלכתי איתו לבית כנסת. והבתי כנסיות כולם היו סגורים ולא ידעתי איפה המפתח. רק בית כנסת אחד, שהיה בטבריה, מ..מתלמידי הבעש"ט, ומזקינו של רבינו הקדוש- רב נחמן הוראדנקער, (הרב.. לא מובן), כל הצדיקים הקדושים, הם בנו בית כנסת על..ליד הים, כדי שילמדו בים, ויתפללו ל..לים. ו..מתי שרוצים. שיהיה, קרוב להים, אז התפללו בבית הכנסת, סמוך לים. והים, בחורף, כשהיה הרבה גשמים.. עולה הים, ונכנס.. לבית כנסת הזו. עד.. עד חצי השלוחנות. הים היה בבית הכנסת. לא יכלו להתפלל שמה. (בגלל) בית הכנסת לא היה פתוח. ו..ועמדו השולחנות, והכיסאות, במים, עד שיהיה.. עד..חודש ניסן. עד שירד המים. אז אנחנו נכנסנו לבית הכנסת הזו. ועלינו על שולחן, ולמדנו תורה ז' ,חלק ב', כי  מרחמם ינהגם. ו.. ו.. ו..ולמדתי התורה הזו כל הלילה. ו.. ו.. לא..וזכיתי לזה, ש..שכל ימי חיי לא הרגשתי טעם תורה, טעם יראת שמים, טעם.. כמו הלילה הזו, שלמדתי התורה הזו, התורה הקדושה הזו, כי מרחמם ינהגם.(לא מבין) אנחנו היינו ב..ב..בית הכנסת שהים היה שמה כל הלילה. ולא הרגשתי ש..אתה צריך לישון. {היה לו נרות גם בסל} וגם היה לו נרות וגפרורים (שזה היה.. לא מבין) והוא היה עשיר. והוא היה.. היה לו נרות, והדליק נר, ו.. ו..למד איתי בליקוטי מוהר"ן  עד, קרוב לאור הבוקר. עד ששמעתי הקול בכייה של האמא שלי שבכתה מאוד כמו אחרי נפטר. היא בכתה מאוד "בני, בני, בני. ישרואל בער. בני, ישרואל בער נאבד. נאבד". וזה שמעתי. אז אמרתי ר' ישרואל (אוי ואיי כזה. כ..כבר..לא מבין) והאמא שלי, מחפשת, מבקשת אותי. אז, יצאתי מבית הכנסת, והלכתי לאמא, ו..ו..הלכתי לאמא (לא מבין) אני הגעתי אליה ואמרתי מה זה הבכיה, אז אמרת.. מה עשית, איפה הלכת כל הלילה. אתה יודע, עכשיו כל צריכים לזרוק לאשפה ,כל הבצק ,(כל החלה) ,כל הלחם. נו, הוא אומר הלילה הזו, נעשה רעש בטבריה, שהלילה הזה. הלילה הזה! {הלילה הזה מכל הלילות} נעשה ישראל בער ברסלבר {בר מצווה}. היא סיפרה, ה..השכנים ,בתפילה, מהתפילה, באו בבוקר, מה זה הבכיה, מה..מה..{מה קרה פה?}..מה קרה. אז היא סיפרה , איש אחד קנה לחם ,והלך איתו {כל הלילה}, ולא חזר, כל הלילה. הם לא ידעו מי זה. אבל בבוקר זה, הלכתי לבית כנסת, ור' ישרואל היה בבית כנסת, ו..דיברתי איתו. אז אמרו ,נו ,כבר , נעשה מה שנעשה הלילה הזה. הלילה הזה.. איי איי איי איי איי.  אח"כ, יום ראשון, הלכנו לישיבה, והוא למד איתי, ולמדנו ספרי רבינו, ו.. ו.. ו..גמרא ו..שולחן (רוח), פוסקים. נו, והם ראו,(איי) ישראל בער, ישראל בער נעשה ברסלבר, ר' 'שרואל קארדונר, נו. הוא עמד בבית, מחלוקת, מלחמה גדולה. {תספר את הכל}. והאבא, והאמא, והכל מיני המשפחה, וכל.. וכל הישיבה, ו..וה..כולם. {מה הם עשו?} אה? {מה הם עשו?,מה זה מחלוקת?, מה?, דיברו? ,צעקו? ,הרביצו? ,מה עשו?} אוי, הם..אי אפשר (לצייר). {תתאר} לתאר.. הם, היה להם רחמנות גדול. רק, רק זה, אמרו "אוי ואיי, ישרואל בער נעשה ברסלבר, ישרואל בער נעשה ברסלבר". נו, הם הלכו מ..מהישיבה, הם הלכו ל..ל..לאדמו"רים, האבא והאמא. וסיפרו להם, "אתם יודעים, ישראל בער נעשה ברסלבר", אז אומר האבא "אני לא דואג, אני מכיר את הבן שלי. הוא מקיים כיבוד אב. (לא מבין.. אני אשלח אותו לאש), א..אין דוגמתו. אתה מכיר (לא מבין..ירושלים), הוא מקיים כיבוד, מצוות כיבוד אב. אז אני..הוא יבוא מהישיבה, אני אגיד לו שאני לא רוצה עוד (לא מבין). אין לי שום בעיה. אז הם..הם (ענו) "אתה לא יודע מה זה ברסלב. הוא לא ישמע לך. אתה צריך מלחמה ..כבדה." אז אמר "אני לא דואג, אני מכיר את בני". אני באתי מהישיבה, אז, אמר לי אבא "אני שמעתי כולם מהישיבה ,ר' מוטל ו.. כולם ראו, אמרו שאתה נעשית ברסלבר. תדע בני, רחם עליי, אני לא רוצה שתהיה ברסלב. אני רוצה שתהיה איזה חסיד שאתה רוצה. אבל לא, רק..רק לא ברסלב". אז אני אמרתי "אבא, אני..אתה מכיר אותי, אני מקיים כיבוד אב, וזה, אני לא, לא אשמע לך". "אההה", אז הוא אמר "הצדק איתם, הם אמרו שאני לא יודע מה זה ברסלב. זה פעם הראשון בחיי, פעם הראשון שאני שומע שאני לא, שאני לא, רוצה לקיים את דיבוריי." אוי. אוי (לא מובן). מה שהיה עוד, מה שהיה, מה שהיה.. (אי אפשר לדבר). הרב, הרב (בברסלבר), וכל.. וכל החסידים, וכל העיר, היה כבר רותח..{מנחה} מנחה, מנחה..סיפרתי לך, מר' מוטל, היה למדן גדול. והיה לו מידות טובות, הוא היה עניו, והיה לומד יומם ולילה. והוא היה אדם פ.. אדם נפלא, מאוד. והוא ,אף-על-פי שאני הייתי ..ילד (לא מובן) חדש. ו.. {לא מובן} אהב אותי. התמימות שלי וה (לא מובן) הטובים שלי. הוא קירב אותי והרים אותי ,מ..מאשפות ירים אביון.הוא, סיפור נפלא ונורא מאוד למי שישים לב באמת. ולכן, אמרתי, שראוי וחשוב מאוד לספר ולרשום.. כל מה שעבר עליי מיום שבאתי על דעתי. כי זה המשחה. מ..מאז שבאתי על דעתי, עד.. עד שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש, זה ענין ה..המשך {אחד, אחד, זה דבר אחד} (לא מובן..דבר שהוא) תחילה מאז {מילדות} ,זה נמשך וזה המשחה פשוט..השם יתברך חנן אותי ונתן לי נפש כזה, שמיום שבאתי על דעתי, שה..שהייתי עוד ילד קטן. היה בי, ליבי בוער מאוד לעבודת השם. ולהיות, לזכות, ליראת שמים, ואמונה, ו..וש.. אזכה. וכל העיקר (ההשתוקקות) שלי, רצו..רצוני, היה לנקות את עצמי מהבלי, מתאוות, מכל תאוות העולם הזה. רק לעבוד השם.

אבל בוודאי כשהייתי ילד קטן, ולא ידעתי כלום. אבל, הנפש, הנפש השתוקק מאוד אף-על-פי שלא ידעתי כלום. אבל, הרצונות שלי, בליבי, היה בו.. היה בוער בליבי, רק לעבוד את השם. ולא.. לא לעסוק בעבודת.. ב..באיזו מלאכה או עבודה. א..אבא שלי היה כל ימיו עני גדול. ואח"כ נעשה עיוור. ואני הייתי עוד י..ילד (לא מבין).. (אוי ואיי ריבונו של עולם). ואני היה לי געגועים לענות את נפשי, לעשות תעניתים. מאז שהייתי קטן מאוד {באיזה גיל?} אה? {באיזה גיל?} באיזה גיל שבע-שמונה שנים {היית עושה תעניתים מגיל שבע-שמונה} אה? {היית עושה תעניתים מגיל שבע-שמונה} לא, רק (ערב) ראש חודש, או אלול, בזמן.. ימי התשובה, אלול. למשל, ערב ראש חודש רציתי להתענות. ואמי היה אמא מסורה מאוד. והיא (לא מובן) ,היה לה צער גדול מאוד "מה זה איתך, אתה עוד.. ילד קטן, מה, אתה עושה תענית" (לא מובן). עשיתי תענית בכל ראש חודש חצי היום. אבל בחודש אלול ,ערב ראש חודש אלול, כל היום. ו..ואני גרמתי צער גדול לאמא שלי, בגלל זה. על כל פנים, עבר עליי עוד. זה ידוע שעל כל דבר שבקדושה מתגבר בעל דבר. היה לי התגברות מאוד של תאוות עולם הזה, זה מצד אחד. ומצד שני, אני הייתי ירא שמים, וה..וקצתי בחיי מה.. היה מה..הרגשתי נעימות גדול. אוי (לא מבין) חיפשתי, א..אנשי, יראי השם, אנשי אמת, ועם החסידים של.., (לא מובן) גדלתי ביניהם, כי אז לא ידעתי מרבינו הקדוש כלום. ו..וחיפשתי אצל, אף-על-פי שאני הייתי שייך לחסידות קרלין, אבל אני חשבתי אולי אמצא ב..בסלונים, אולי אמצא באיזה מקום אחר. א.. אני מקושר ל.. אני מקושר.. רק להשם יתברך. למקום, שאני ארגיש.. שאני אראה, שעושה עליי פעולות, שמשלים עליי, אור השם. (טוב). {רב ישראל, יש לך ד"ש, דרישת שלום} אה? {מרבי נחמן מרוסיה} מה?, (אנח..אנחנו, איך..) {פגשנו אותו ב..}. {תמשיך ר' ישראל, כן}. נו. אני חיפשתי אצל (לא מובן) קרלין ואצל סלונים. ועוד אנשים <41:00>

 

נכתב על ידי na nach , 15/3/2017 11:37  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחות סבא ישראל בער אודעסר 1א


בס"ד                                                                                                                        נ נח
קלטת 001_a :
1:51 - "(שאנחנו מדברים מ)רבנו הקדוש. רבי נתן וכל מיני שבחים שנגיד עוד לא נגיע טיפה מן הים מגדולתו. כן. (לא מבין) מזה. (לא מבין) מרבי נתן ,כן. אבל (לא מבין) אנשי רבינו, אהה. צריכים לדבר מהם ,כן. אבל לא הכל, הכל, רק רבינו. הוא.. הוא עלה על הכל. כן. העיקר רבנו.{לא מבין) אם היה אמת בעולם ב.. אנשי שלומנו, (לא מבין) מפרסמים את שם רבינו, מה זה רבינו, היה בא הגאולה (לא מבין) מתקרבים לרבינו. אבל השקר, זה נפיץ. הוא מעוור. מעוור את העינ.. השקר. כן. השם יתברך, אנחנו ישראל (לא מבין) להשם יתברך. כן. (יבוא הזמן ש) יעביר השקר מן העולם לגמרי ויתגלה האמת. רק אנחנו צריכים להאמין (ולהתחזק) בתפילה. להתפלל. (לדבר) את השם יתברך בשפתיים. ללמוד בספר ללמוד ליקוטי תפילות בשפתיים. מה שכתוב בספר ללמוד בשפתיים. כן. בלי שום (לא מבין) אני אומר ברוך אתה השם כמו גר. כן.

 

{אתם זוכרים את הסיפור הזה?, שאתם אמרתם שאתם לא רציתם לגמור לשתות חלב. אתם שתיתם} אה, ל..לגמור לחלב של האמא {של האמא} כן {אז אני רוצה שאתם תספרו} אז הלכתי אני הוצאתי את ה..זה, אז היא אמרה לי אתה כבר, אתה כבר גדול. אתה לא מתבייש? מה זה איתך? אז התחלתי לבכות, אני רוצה את ,את הדעת מה.. וגם כן אני זוכר, אני הייתי בן כמה, בן כמה שנים. הייתי חולה. הייתי חולה מאוד. ואני.. היה לי מלחמה עם ה.., מל.. עם המלאך המוות והרגשתי שאני הולך למות. ו.. אבל אני {בן כמה הייתם?} אני לא זוכר, הייתי ילד קט.. {עשר?, חמש?, שש?} בקטנות (לא מבין) {פחות מעשר.. מה הרגשתם?} על כל פנים {מה הרגשתם.. איזה, מה הרגשתם שמלאך המוות..} הייתי חולה מאוד ונעשיתי חלש מאוד. כי מי שהיה חולה צריך לתת לו איזה דבר להחיות את נפשו. חלב. היא נתנה לי חלב ומים. אני אמר.. תן לי חלב. אבל לא. היא נתנה לי חלב ומים, אז אמרתי לו את נותנת לי חלב ומים ,אני רוצה רק חלב. (לא מבין) אחר כך, אני יצ.. הרגשתי יותר טוב (אמרתי לאמא, אני חלש מאוד) אני צריך קצת בשר, מרק. היא נתנה לי שלשה מטבעות. והם שלשה. אהה, שלשה גרושים.. אני הלכתי למלון (לא מבין) היא, היא בישלה טוב. היא נתנה לי שלשה גרוש.. לקנות מרק, מרק, עם, עם מרק, עם החתיכות בשר (עוף). נ, נו ,אני טעמתי את המרק. אני לא טעמתי בבית מרק. זה היה.. הרגשתי טעם טוב. כן. והשם יתברך עזר לי הנשמה בניסים אני ראיתי כמה פעמים ניסים, ניסים השם יתברך הראה לי ש..הוא נותן לי שוב לחיות. כן. {אז זה ריפא אתכם ,המרק הזה ריפא אתכם} כן. כן. {נתן לכם כח} (אבל..) היא נתנה לי רק שני פעמים את ה(לא מבין) אמר שבוע שבועיים, שבועיים (לא מבין) אני חי בנס. היה עניות גדול, הם קיבלו הכל (באהבה) משמים, האבא והאמא. {אתם אמרתם לי שהיה רעב, האמא שלכם הייתה נותנת לכם לחדר חתיכת לחם עם טיפה של זית, שמן זית} כמה טיפות {טיפות של שמן זית}  אני ביקשתי, תן עוד כמה טיפות.. היא אמר לי, היא צעקה עליי "אני צריך את השמן בשביל שבת. אל תדבר כלום. ז..זה מספיק". ואח"כ אני הלכתי ונתתי את הלחם עם הטיפות שמן נתתי לאיש עני היה בטבריה זקן זוג- זקן וזקנה. והוא הלך לבקש נדבות. איש עני.. רציתי לעשות צדקה וחסד. צדקה. לקחתי את הלחם, לא היה לי כסף, לקחתי את הלחם והלכתי לאיש זקן (לא מבין) ונתתי לו. לו.. שמו היה יוסף, נח, יוסף-נח. ככה היה שמו. כי אני זוכר עד היום השם שלו, יוסף-נח, שני שמות. והיה בפרשת נח. זה אחרי סוכות, פרשת נח אחרי בראשית (פרשת נח) זה היה ביום ראשון. אני הלכתי, ונתתי לו בשמחה את הלחם עם הטיפות שמן זית. אני הלכתי, נתתי לו, אני חשבתי ש..שאני עשיתי צדקה גדולה. הוא ואשתו הם יאכלו ו.. אני הלכתי לחדר ,ולא היה לי מה לאכול. אני נתתי את הלחם. אז היה כואב לי הראש, כאב לי הראש. מאד. אני הייתי צריך לאכול, ואין לי. אז הרבי, כדרכו, יום ראשון, מספר, לתלמידים- השבוע הולך (נלך) פרשת נח. אמר את זה כמה פעמים כדי שידעו שזה פ.. פ.. ה..השבוע פרשת נח. הוא מסתכל על כל התלמידים. הוא הבחין בי שאני לא שומע כלל, כאילו אני לא נמצא. אני לא שומע כלל ולא יודע כלל. אז הוא עזב אותי. אח"כ הוא קרא אותי 'שרואל בער, תגיד, איזה פרשה היום? אני לא שומע, אני לא ידעתי .. רק הראש היה כואב לי, וזה, ולא.. לא שמעתי מה שהוא אומר. (כלל). נו נו, הוא הכה אותי באכזריות כזה. מה זה, אני אומר כמה פעמים ככה שהשבוע פרשת נח, איפה היית.., מה אתה לא.. מה זה איפה היית. הוא היכה אותי. והייתי מתבייש בפני כל התלמידים.. הוא כ"כ היכה אותי. ובאכזריות. כן {בן כמה היית ,סבא?} לא יודע, קטן. {ילד בן חמש-שש} כן. בערך. מתחילים ללמוד חומש. (לא מבין) אוי. א..אמרתי ,מהיום אני לא אתן כבר. אם לא אני אקבל מכות, אני לא אדע פרשת השבוע בזמן). אעפ"כ נתתי עוד פעם, ליהודי הזה את הלחם. אוי.. אוי. היה אצלי כל היהדות, כל, הכל.. מה ששמעתי, מענין רוחני, (ענין רוחני), מענין האמונה, מענין התורה. היה אצלי, קבלתי ידיעות חדשות (מה ש)לא ידעתי מן השם יתברך, מן הטבע.. אני שומע שיש תורה ושם יתברך..(היה אצלי) היה אצלי שמחה גדולה. כן. אוי. אני הייתי הכי גרוע מכל.. מכל ה(ילדיםץ הכי גרוע) גדלתי בעניות. וגם כן אני. אני גם כן הייתי ילד חלש. אני-יש-לי-ניסים שאני חי. שאנני יכולתי לחיות. אני למדתי. אני קמתי השכמה. (והדלקתי) מנורה קטנה (לא מבין) קטנה של (לא מבין) ואמרתי תהילים. התפילה התחלתי להתפלל. אז כל השבוע הדלקתי את המנורה על כמה שעות. והיה חסר לי (לא מבין) בקבוק של נפט. (זה בקבוק) משבת לשבת. ואני השתמשתי (לא מבין) שבת.. היה נפט. אז הם אמרו ישראל בער עושה לנו צרות כאלה. הוא דולק את הנפט, ואין לנו לגמור את השבוע. וגם כן, אני נולדתי איש חלש. ניסים איך שאני נתגדלתי ואני חי. אבל ברוך השם. ואני הייתי פשוט מאוד. ו.. היה לי רצון חזק להיות איש כשר באמת. לעבוד השם באמת. ו..ללמוד ולהתפלל. נו ,נו. בפרט שהתחיל השנים של.. אחרי בר מצוה התחיל המלחמה של חטאות נעורים, כן, מחשבות.. לא ידעתי מה זה. נו, נו, מי יכול לספר? מי יכול לשער?

{מה עשיתם עם החטאות נעורים? מה,מה, איך התגברתם? מה עשיתם?} אה? {מה עשיתם כשהגעתם לגיל נעורים?} היה לי מלחמות קשות. היה לי כל פגם כלשהו- מחשבה, או לא חס ושלום, לא פגמתי כמו (לא מבין). כל פגם כלשהי זה היה אצלי כמו האיש הכי רשע שבעולם. כן. לא נתתי לי מקום להשם יתברך (לתורה).. וזה הביא אותי להשם ייתברך. מה שעבר עליי (דוקא) ,ואני התגברתי, לחמתי. אמרתי - אני אוהב את השם יתברך יהיה איך שיהיה. אני רוצה (לעבוד אותו) אוי ואי. אני התפללתי בבית כנסת. אני התפללתי בהתלהבות, באמונה, באמת. אני הייתי יחיד. ואני הייתי נראה כמו משוגע. היה איש זקן אחד. שמו רב יעקב קציר. הוא היה קצת (יודע ספר, והיה איש כשר) הוא היה מהחסידים של (ביעלז). אבל הוא אהב אותי מאד ושמע התפילה באמת, ובהתלהבות. כן. הוא אהב אותי מאד. הוא היה (לא מבין) קמצן גדול. גם על צדקה הוא היה קמצן גדול. הוא בא אליי (בבוקר) כשעמדתי והתפללתי ונתן לי מטבע גדולה. כן. ונתן לי ביד מתנה, מטבע גדולה. אז אני (התפעלתי)(הוא) כ"כ קמצן, ונותן לי מטבע כזה. {זה היה לפני שידעתם מרבנו?, לפני..} כן!! {הרבה לפני. לפני שהתחתנתם, לפני הכל.. לפני החתונה? לפני שהתחתנתם} כן! ,מי יכול לשער, מי יכול (בלי קביעות, בלי).. לא היה לי מי שידבר איתי, מי שיחנך אותי. אני הייתי (תמיד) בעצבות. כן. שבור. (אבל זה היה טובה גדולה) כי הייתי שבור (זה) היקריב אותי להשם יתברך, לתורה. כן. זה עבודה טובה. כן. {מה עשיתם? הלכתם לצדיקים, מה.. הלב הנשבר} מה {כשהייתם שבורים} נו {אז מה עשיתם בשביל לצאת מזה? מן הלב הנשבר, מה, התפללתם יותר? הלכתם לצדיקים?} כן. אה.. התגעגעתי, היה לי געגועים להשם יתברך. אני התביישתי, אני חשבתי שרק אני יש לי יצר הרע. יש לי תאות. וכולם הם נקיים, אני לא ידעתי מה שיש אצל אחרים. אז אמרתי, כל התאוות וכל הצרות וכל. הכל, אני גרוע יותר מכל העולם. מכלם. אני לא ידעתי שאחרים יש להם גם כן יצר הרע. (בטוח?) {כן}. אוי {אז מה עשיתם? הלכתם לצדיקים? הלכתם ל.. מה?} אני רק ידעתי שאני קרליני. אני, יש לי לקרלין.. הוא אדמו"ר של קרלין יודע.. יש לו רוח הקדש, הוא יודע, הוא בחוץ לארץ ישראל, אני בא"י הוא יודע, מכיר אותי. ואני הייתי שמח מאד. כי הקרלינים - כל מיני חסידות יש איזה דבר מיוחד שהוא מתפאר. כן. שהוא עובד השם. אוי.. אוי.. אז, אז אני חשבתי שהאדמו"ר שלי קרלין הוא יותר גדול מכל האדמו"רים. כי הם צועקים בתפלה. אני אהבתי לצעוק להשם יתברך. הם צועקים. אבל אני צעקתי. היה איש זקן על ידי, הוא אמר לי אתה רשע. אני איש זקן. אני כבר לא שומע ,ואתה רוצה לעשות אותי חרש לגמרי? מה אתה רוצה ממני? מדוע אתה צועק? ,אז אני חשבתי שהאדמו"ר שלי הוא בחוץ לארץ. הוא מכיר אותי, הוא בעל רוח הקודש. והוא.. יש לי, יש לי.. אדמו"ר. קרלין. ועד שפטרתי את הקרלין (לא מבין). כשזכיתי להתקרב לרבינו, הקליפות מקודם שהיה לי קרלין. זה היה לי בלבולים. יש אדמו"רים שהם בחוץ לארץ, אדמו"רים (בכלל לא) בארץ ישראל, (בישראל לא היה אדמו"רים) רק בחוץ לארץ. אז אני חשבתי לפני ביאת המשיח, כל מה שמשיח איננו, עוד לא בא. אז האדמו"רים הם בחוץ לארץ. לא יכולים להגיע לארץ ישראל. הקדושה שלהם.. כל האדמו"רים קודש. אבל קרלין הוא קודש קודשים. אבל ברוך השם, השם יתברך הוא עשה לי ניסים שאני זכיתי להתקרב לרבינו. וזכיתי להבין ולראות ולהרגיש מה שזה יהדות ומה שזה התורה. כן. אבל, אבל, לא היה לי מי שידריך אותי. לא היה לי את רבנו. לא ידעתי מרבנו, אח"כ כשזכיתי להתקרב, מה ידעתי? אני ידעתי מה שאני יודע עכשיו?, (על) כל ידיעה שאני זכיתי להרגיש האמת, הרגשתי, אווו זה אמת כזה, אין כמוהו. עד שזכיתי להפטר את קרלין וכל הקליפות. כן. כי כשנתקרבתי לרבנו נסעתי לירושלים. וירושלים היא עיר של תלמידי חכמים גאונים (צדיקים) גדולים. אבל אנשי שלומנו, הם היו שבורים, והם נכנעים אצלם. מה ש.. וכל דיבור ששמעתי מאנשי שלומנו, הרגשתי אמת (ש)כזה, ראיתי והבנתי, השם יתברך נתן לי חכמה ושכל להבין, אני ראיתי את רבי נפתלי כהן, הוא איש חכם (ו)משכיל. והוא היה, הוא היה חכם גדול, כן. והוא היה בנאי, הוא יכול לבנות בתים גדולים, והוא בנה את הבית הכנסת {אבל את רבי ישראל קרדונר הכרתם לפני כולם, כן?} מה {את רבי ישראל , רב ישראל קרדונר הכרתם לפני כולם, לפני (רבי) נפתלי כהן} אה, בודאי.{(את) כולם, קודם כל את רבי ישראל} בודאי קודם כל את רבי ישראל. הוא פתח לי כל השערים. על ידו זכיתי להבין, זכיתי,כן (רב נפתלי), אני שאלתי אותו שאלות מה לעשות מהיצר הרע. הוא אהב לדבר איתי, הוא ראה את התמימות והאמת שלי. אז הוא אהב אותי מאד. נו, הוא לא היה יכול, היה מרחק גדול. הוא היה כבר, זקן. ואני.. וגם כן אני פשוט והוא היה בן תורה. והוא דיבר איתי. הוא לא אהב לדבר הרבה. אבל.. הוא לא דיבר הרבה אבל (היה) מהדיבורים שלו היה חכמה קדשה. והוא הכניס בי רוח חדש בענין רבנו. הוא הסביר לי מענין אמונות כוזביות. כן! ,הוא אמר שזה כוזביות, אמונות כוזביות. אז אני חשבתי הקרלי.. האדמו"ר שלי קרליני הוא לא.., הוא לא כוזב.. אז ראיתי (לא מבין) שגם הוא, איתם ביחד. עד שזכיתי (לא מבין) להבין את זה. כי אם לא הייתי מבין (היה לי צרה גדולה) . זה היה נס, יש בליבי פגם. כן. מום. מום. נו, מה עושים? ,ברוך השם ,השם יתברך עזר לי. שהדיבורים ששמעתי מאנשי שלומנו בירושלים ,האיר לי לנחמה (ישירה) ,ישועה, ונחמה. והוא האיר בי אור גדול. (לא מבין). כן, ראיתי ש.. קרלין, קרלין, קרלין, קרלין. כן. וגם כן כולם, אני (הכזבתי) מכולם. כל השקרנים.. רק השקרן שלי.. הוא קדוש וטהור ו.. קרלין. עד שפטרתי את זה?, עד שזכיתי להבין שזה שקר?, גם קרלין וגם כולם. כן. אבל הייתי שמח בחלקי. שזכיתי (להרהור השם, להודיע) ולראות ולהבין, להסיק שזה שקר וזה אמת. נגד כל העולם. (לא מבין) ,אני הייתי- מי אתה ,מה? ,מה? מה אתה יודע? מה אתה מבין?, השם יתברך מצמצם עצמו לישראל בער גם כן. כן. זכיתי להרגיש, לראות ולהבין שזה אמת וזה שקר! כן. זה.. זה היה בזמן שכל העולם היו משוקעים בהשקר. באדמו"רים. אני זכיתי לראות להפך מכולם. כן. זה לא השפיע עליי. הם רבים, והם גדולים בתורה. מה? מי אני? מה אתה? לא, האמת הוא חזק , גיבור חזק מאד כזה שאין כמוהו. כל דיבור ששמעתי מאנשי רבנו. רבי נתן.. רבי נתן, הבעל של גיטל'ה, אחרי רבי ישראל. התמימות שלו, האמת שלו, הדיבור שלו, הפנים שלו. הדיבור שלו.. אני ראיתי שכולם הם, אין לו כלום. עם התורה שלו ,עם הכל. זה ,זה רבי נתן. זה.. זה עובד השם. אני הייתי בירושלים, וקיבלתי מזה דיבור, ומזה דיבור, מזה דיבור, מזה הוא נכנס בליבי, ובאתי לטבריה עם סחורה חדשה. עם ניגונים חדשים. וישראל בער חדש. זה לא ישראל בער מקודם. כן. אז כולם ידעו שישראל בער כבר לא בירושלים. זה היה נס מהשם יתברך. למעלה מן הטבע, אי אפשר להבין. אני הייתי נולד אצלם. אני ידעתי שזה ירא שמים, כלם היה להם שם של שקר. (שהם יו.. שהם..כן). אבל השם יתברך נתן לי חכמה ושכל. והבחנתי, וידעתי, וראיתי, והבנתי.(ש..כן) אילולא המחלוקת, אילולא ההתנגות לא הייתי יודע מרבנו כלום. זה ,דווקא זה קירב אותי. זה היה מתנות טובות. הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל, מחלוקת. זה היה מתנה כזה, שאין בעולם. עכשיו תתן לי כל הכסף שבעולם, אני לא רוצה. אין, עבר הזמן. אבל גם היום, עוד לא בא משיח. האמת לא כ"כ,כן ,אבל העולם מתחילים לשמוע, ולהבין מרבנו רבי נחמן. כן. בכל ימי חיי ,היה (יראים, מפחדים) לא לנגוע בספר ברסלב. ועכשיו, יכולים לקרוא בכל מקום (ספרי ברסלב). אני היה לי קשיות על השם יתברך, מדוע האמת, מתגלה האמת רק (בעולם.. עולם התיקון). מתי יהיה זה. איך אפשר שתהיה גאולה? איך אפשר.. (בזאת) אני רואה מלפני שמונים שנה ועד עכשיו. אני רואה כח כזה שהעולם, הם ממשיכים עצמם לרבנו. היה ראוי שכל העולם יברח מברסלב. כי כל (הרבנים) היו מתנגדים. כן. ונעשה פלא, פלא כזה. אז רבנו הקדוש אמר: אני הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל - מחלוקת. כל העולם יחלוקו עליי. ואז מי יתקרב אלי, הם האנשים שלי. מה.. אוי. מה שהם סבלו, הם סבלו (על הדור.. על דורותינו) הם הכינו למשיח, אנשי רבינו, ספרי רבינו, כל דיבור. כל דיבור. אבל השקר. השקר, זה מסמא עינים, מעוור עיניים. כן. ו..מכלים ומבזים את האמת. אבל מה (גילה רבנו.. כשנכנס לענין) אמר לרבי נתן: אעפ"כ השם יתברך גומר תמיד כרצונו! ,אוי. אוי, היה רבי ותלמיד כזה יחיד בעולם. (מיום מבריאת העולם). רבי כזה ותלמיד כזה. וגם כן כל התלמידים של רבנו. מה שזה ,מה שזה. ברוך השם, אני הייתי רצוץ ושבור (ונכנעתי..בהכנעה) אבל הלב, בפנים. היה האמת בוער כאש להבה!, זה היה נס. היה בטבריה החסידי קרלין. והם, כשאחד היה עושה מעשים טובים, איזה דבר טוב- צדקה, חסד. אז.. הוא חשוב בעיר מאד. והם נותנים לו שם של צדיק. והוא, כלם מצחקים. הוא לא היה מצחק. הוא היה עבד השם, ואיש כשר. הוא לא היה מצחק, אבל אעפ"כ, בלבו הוא היה.. היה לו התנגדות על ברסלב. כי הוא לא יכול לשנות העולם. לשנות העולם רק האמת יכול. נגד כל העולם. אוי ריבונו של עולם. אוי. אוי. אוי..כמה אני אהבתי את ברסלב. אני מסרתי את נפשי לנסוע מטבריה לירושלים. בזמן שאין לי כסף, ואין לי לחם בשביל הילדים. ואין לי בגד בשביל הילדים. אני נסעתי לירושלים. הם כולם עניים, אנשי שלומנו עניים. כן. נו, אצל עניים אפשר לאכול? אפשר לקבל כסף?, אפילו לא הרבה, אבל.. הם עניים. אני סבלתי. אם אין כסף, אין לחם. אני הולך לחנות.. הוא לא ייתן לי. אם אני רעב או לא, זה לא עסק שלו. אתה רוצה לחם? - כסף. אני, לא היה לי כסף. וגם כן, מים לא היה לי. ירושלים, היה דוחק גדול במים. היום יש מעינות ויש.. אבל אז.. מעין אחד בכל ירושלים. אז היה שני מיני מים: מים לנטילה, ומים לשתיה. בית הכנסת לא קונים לשתיה. קונים בזול. מים לנטילה. לא היה לי מים לשתות. לא לחם ולא מים. (ראיתי) שנסעתי לירושלים. הסתכלתי עליי- איך אתה נוסע? למי אתה נוסע?, ואין לך לאכול לחם. אני לא הסתכלתי על זה. אני מסרתי את נפשי. אני צריך לשמוע מרב נפתלי מזה, מזה, מזה. איזה דיבור מרבנו. כל פעם היה סיבות אחרות וניסים אחרים על הנסיעה. כשאין כסף? ,איך אפשר לנסוע? - מירושלים לחיפה, ו.. צריכים כסף לשלם. בשביל הוצאות. ובשביל לחם. אבל אצל השם יתברך הכל רשום, יש חשבון. כן. הכל רשום. השם יתברך הוא רואה, את הלב שלי. הוא ראה שאני נוסע במסירות נפש בשביל לשמוע איזה דיבור מרבנו. אז הוא כותב לי "תלמידי היקר". אבל אני הייתי חי. וסבלתי, רעב, חרפת רעב, וגם מים לא היה לי. נסיעה כזו זה יחיד בעולם. סיפרתי לך פעם שאני פגשתי את רב (אלטר) שוחט. את רב (אלטר) הוא קרליני. (יש את) קרלין. הוא היה בעל שם כזה, שהוא צדיק, שהוא גדול. שהוא עובד השם. שהוא עושה צדקה וחסד. שם כזה כמו (לא מבין). אז אני הייתי רוצה לנסוע לירושלים. אבל בלי כסף אי אפשר לנסוע. אז ראיתי את רב אלטר, אמרתי אולי הוא ילוה לי. אני אמרתי, רב אלטר, יש לי בקשה. רחמנות יש, אני צריך הלוואה חצי לירה. אז הוא מסתכל עליי כמו משוגע. מה הוא מדבר?, אני עשיר? אני יש לי חצי לירה?, בבנק יש חצי לירה. יש לירות. אבל אני רק גרושים..

 

נכתב על ידי na nach , 15/3/2017 09:14  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  na nach





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לna nach אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על na nach ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ