לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבונקר שלי. המחשבות, הרגשות, ההתלבטויות, התובנות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017


שאלתי אותו אתמול מה לגבי תקווה לקבל משרה של מישהו אחר. האם אין בכך גניבה?
הוא ענה שלא נראה לו, אם אני מתפללת עבורו שהוא ימצא משרה אחרת - טובה יותר.
אמרתי שזה בעצם כמו שאני חושבת שעבורה יהיה טוב יותר להיות עם אדם אחר. ענה שנכון...
אמרתי גם, שעוד היבט שבזכותו אני לא חוששת מ'גניבה' הוא, כמו שאמר לי פעם מישהו, שבני אדם אי אפשר לגנוב.

לפני שבוע בערך שרנו שיר מסויים.
אחרי ששרנו הוא סיפר, שמאחר וזה שיר שהיא מבקשת שישירו - והוא לא רוצה - הוא שר אותו במהירות וע"מ להתפטר מהמטלה הזו.
לכן גם כששר איתי הוא שר בהתחלה, אינסטינקטיבית, באותו אופן, ואז 'נפל לו האסימון שהוא בעצם איתי....
אתמול נזכרתי בזה, כי זמזמתי לי את השיר, וכתבתי לו שזה בעצם 'מחיר שקט' שהוא משלם על החיים לצידה.
הוא אמר שנכון. שהוא בעצם 'מת', 'שלושת-רבעי נמק', אמר שאני מחיה אותו וכו.
גם הזכרתי לו שפעם ביקשתי שלא יחשוב עליי או ידמיין אותי בזמן שהוא איתה. לא רוצה שישתמש בי כדי להיות איתה.
אמר שזה נקרא להשתמש בי כדי לעבור את זה בשלום. אמר שענת צדקה בנאום הגועל שלה ("איכס!"). שהוא מגעיל את עצמו בכך שהוא איתה...
הוא גם אמר שהוא צריך לומר את כל זה למאמן, אם יחליט ללכת דווקא אליו.
הוא קיבל את מספר הטלפון שלו לפני שבועיים לדעתי. מאז עברו כמה ימים עד שהתיישב לבדוק עליו ונכנס לאתר שלו. הוא קרא קצת עליו - אבל לא החליט.
מאז עברו עוד כמה ימים, אבל לא יצא לו להמשיך לבדוק...
אני יודעת... לו באמת רצה... לו הדבר היה בוער בעצמותיו - הוא כבר היה מחליט....
אבל אני אומרת לעצמי שמדובר באדם שהוא ממש ההיפך מאימפולסיבי. לא רק לא אימפולסיבי - אלא ממש ההיפך. מתלבט נצחי. חששן. מעדיף להישאר בסטטוס-קוו... שונא'סיכון ברמות גבוהות ביותר....
[למשל, נתתי לו שם של אתר של פעילויות, והצעתי לו לשלוח אליהם את דף המידע שלו, וגם כתבתי אילו שינויים (קלים מאד, בסדר של הפיסקאות) הייתי מכניסה בדף המידע.
כל מה שהוא צריך - זה להחליף את סדר הפיסקאות - ולשלוח מייל.
הוא מתלבט. אמר שצריך לבדוק את האתר וכו.]
כך שגם החלטה כזו, של בחירת מאמן - מבחינתו היא קשה ובעייתית לביצוע בלי בדיקה יסודית....

שאלתי איפה הם בליל הסדר. אמר שבבית ושהזמינו אורחים. חברים מהעבר.
אני מניחה שזה אחד הדברים שהוא חושש לאבד. את ה'מיוחדות' הזו בחיים. ה'תוספות' האלה לחיים. הרובד הנוסף שמעבר לשגרה.
אצלי החיים שגרתיים-שבלוניים-צפויים. אין חוויות מיוחדות, אין תוספות של משמעות ליומיום. קו ישר. עבודה-ילדים-בית.
אצלם החיים הרבה יותר עשירים. אירוח של משפחה, התארחות אצל משפחה, אירועים, טיולים משפחתיים. בממוצע לפחות פעם אחת בשבוע יש משהו לא-יומיומי. 
אם ייפרד ממנה - החיים כבר לא יהיו כאלה. לא יהיה העושר החווייתי. 
יהיו חוויות אחרות. נכון. אבל הן ימלאו צורך אחר, והצורך בעושר חווייתי יישאר חסר.....

נכתב על ידי j4p , 22/3/2017 14:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שאלתי אותו אתמול מה לגבי תקווה לקבל משרה של מישהו אחר. האם אין בכך גניבה?
הוא ענה שלא נראה לו, אם אני מתפללת עבורו שהוא ימצא משרה אחרת - טובה יותר.
אמרתי שזה בעצם כמו שאני חושבת שעבורה יהיה טוב יותר להיות עם אדם אחר. ענה שנכון...
אמרתי גם, שעוד היבט שבזכותו אני לא חוששת מ'גניבה' הוא, כמו שאמר לי פעם מישהו, שבני אדם אי אפשר לגנוב.

לפני שבוע בערך שרנו שיר מסויים.
אחרי ששרנו הוא סיפר, שמאחר וזה שיר שהיא מבקשת שישירו - והוא לא רוצה - הוא שר אותו במהירות וע"מ להתפטר מהמטלה הזו.
לכן גם כששר איתי הוא שר בהתחלה, אינסטינקטיבית, באותו אופן, ואז 'נפל לו האסימון שהוא בעצם איתי....
אתמול נזכרתי בזה, כי זמזמתי לי את השיר, וכתבתי לו שזה בעצם 'מחיר שקט' שהוא משלם על החיים לצידה.
הוא אמר שנכון. שהוא בעצם 'מת', 'שלושת-רבעי נמק', אמר שאני מחיה אותו וכו.
גם הזכרתי לו שפעם ביקשתי שלא יחשוב עליי או ידמיין אותי בזמן שהוא איתה. לא רוצה שישתמש בי כדי להיות איתה.
אמר שזה נקרא להשתמש בי כדי לעבור את זה בשלום. אמר שענת צדקה בנאום הגועל שלה ("איכס!"). שהוא מגעיל את עצמו בכך שהוא איתה...
הוא גם אמר שהוא צריך לומר את כל זה למאמן, אם יחליט ללכת דווקא אליו.
הוא קיבל את מספר הטלפון שלו לפני שבועיים לדעתי. מאז עברו כמה ימים עד שהתיישב לבדוק עליו ונכנס לאתר שלו. הוא קרא קצת עליו - אבל לא החליט.
מאז עברו עוד כמה ימים, אבל לא יצא לו להמשיך לבדוק...
אני יודעת... לו באמת רצה... לו הדבר היה בוער בעצמותיו - הוא כבר היה מחליט....
אבל אני אומרת לעצמי שמדובר באדם שהוא ממש ההיפך מאימפולסיבי. לא רק לא אימפולסיבי - אלא ממש ההיפך. מתלבט נצחי. חששן. מעדיף להישאר בסטטוס-קוו... שונא'סיכון ברמות גבוהות ביותר....
[למשל, נתתי לו שם של אתר של פעילויות, והצעתי לו לשלוח אליהם את דף המידע שלו, וגם כתבתי אילו שינויים (קלים מאד, בסדר של הפיסקאות) הייתי מכניסה בדף המידע.
כל מה שהוא צריך - זה להחליף את סדר הפיסקאות - ולשלוח מייל.
הוא מתלבט. אמר שצריך לבדוק את האתר וכו.]
כך שגם החלטה כזו, של בחירת מאמן - מבחינתו היא קשה ובעייתית לביצוע בלי בדיקה יסודית....

שאלתי איפה הם בליל הסדר. אמר שבבית ושהזמינו אורחים. חברים מהעבר.
אני מניחה שזה אחד הדברים שהוא חושש לאבד. את ה'מיוחדות' הזו בחיים. ה'תוספות' האלה לחיים. הרובד הנוסף שמעבר לשגרה.
אצלי החיים שגרתיים-שבלוניים-צפויים. אין חוויות מיוחדות, אין תוספות של משמעות ליומיום. קו ישר. עבודה-ילדים-בית.
אצלם החיים הרבה יותר עשירים. אירוח של משפחה, התארחות אצל משפחה, אירועים, טיולים משפחתיים. בממוצע לפחות פעם אחת בשבוע יש משהו לא-יומיומי. 
אם ייפרד ממנה - החיים כבר לא יהיו כאלה. לא יהיה העושר החווייתי. 
יהיו חוויות אחרות. נכון. אבל הן ימלאו צורך אחר, והצורך בעושר חווייתי יישאר חסר.....

נכתב על ידי j4p , 22/3/2017 14:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כשחושבים על זה - עצם המחשבה הזו, שאני 'גונבת', שאני לוקחת דבר שלא יועד לי, שאני נוקטת בצעדים לא סטנדרטיים ולא מקובלים ע"מ להשיג אותו, שאני 'אונסת' את המציאות לפעול לפי רצוני ולא לפי 'הגורל' -
עצם המחשבה הזו מצביעה על מה שאני מרגישה - שאני צריכה לפעול בצורה כז - לא רגילה, לא קונבנציונלית ולא מקובלת - ע"מ להשיג דברים.
מעין תחושת קיפוח - שהקב"ה לא נותן לי ולא קבע בגורלי שאקבל - ואני צריכה באופן יזום ופעיל להשיג את הדברים האלה.
ובאמת כך אני מרגישה - שנתוני הפתיחה שלי נמוכים ושאם לא 'אקח' - לא 'אקבל'.
אני אכן מרגישה שבעצם אין אף אחד אחר בעולם שיסכים לקבל אותי כמו שאני - חוץ ממנו.
ושלא יובן לא נכון: אני אוהבת אותו, ומאד נעים לי בחברתו, והוא מאתגר ומשלים וממלא ומעשיר, ואני מרגישה איתו מחוברת ומועצמת וחיה - זה לא סותר.
אני אוהבת אותו וטוב לי איתו מאד -אבל זה בתחום הרגש.
בשטח הלא-מודע - אפשר לראות בתוכי את כל זה. זו (אחת?) הסיבות שאני לא מרפה ממנו.
{בסוגריים - מעניין מה הסיבה שלה.... היא אוהבת אותו, נכון, אבל הסיבה שהיא לא מרפה היא שריטה כלשהי. מהי? הפחד להישאר לבד (אמא שלה נפטרה ואבא שלה חי בחול וכמעט שלא בקשר איתם)? תחושת כישלון בשמירה על השלמות? הבושה מאחרים ש-היא נכשלה בזה?}
אז הסיבה המודעת היא שככ טוב איתו ושזה מעצים ועוזר לי לחיות, אבל הסיבה הלא מודעת היא הפחד שאף אחד לא יאהב אותי.... הרי אפילו אמא שלי לא אהבה אותי, ואפילו פרק א אמר שהוא לא מקבל כלום מהנישואים האלה - שאני לא ולא ולא - אז למה שאדם זר, שחופשי לבחור נשים כרצונו - ירצה בי?..........
נכתב על ידי j4p , 20/3/2017 20:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  j4p

בת: 39





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לj4p אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על j4p ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ